לא ראית שציטטתי כזו שאלה, כאילו שהיה ברור שמישהו ישאל, כי זה טעות מתבקשת.
ואז נסיתי להסביר, שזה לא הנקודה של מה שמציירים, כי כן, נכון, גם בשאר הסגנונות יש לא פחות מוטיבים אלימים. אבל נסיתי להתמקד בסוג אלימות אחר שיש במנגה. חמקמק מרומז וערמומי.
אני אנסה מכיוון אחר, בזהירות..
אני נגיד תהיה סצנה אלימה, וכל הסגנון יסייע לאלימות, סגנון גרנג'י ומחוספס של קו, דמויות וולגריות, צבעים עזים וכו' וכו', אז זה אלים כמובן, אבל במובן אחר, כל התפאורה עוזרת לך להרים את מנגנוני ההגנה מפני התוכן האלים.
אבל, אם לאותה רמת אלימות, אתה תיחשף, כאשר שום דבר לפני זה לא רימז לך על כך, כל הקווים עדינים וזורמים, הדמויות מתוקות עם עיניים גדולות ותמימות, כל מנגנוני ההגנה שקטים ובום!!! אלימות נוראה, אז זה תופש אותך לא מוכן ונכנס חזק, הרבה יותר חזק.
ומה שאני בא לומר, שזה מכוון. לא שאי אפשר לקחת את הקווים האלה, ובאמת לעשות אתם משהו תמים ורגשי, אלא שמאוד מאפיין בקומיקסים של מנגה, (לא שאין גם דברים יפים, אבל יש שם את התופעה הזו) להשתמש בזה במגמתיות - להביא לך בהפוכה. ..."חשבת שהכל יפה, חמוד ותמים?! בוווום!!!"
מובן?