אני לא מבינה את ההלם והשוק. כן, הם רוצים לסגור אותנו, ובאשמתינו בלבד.
כשבאים ניקים ואמרים, יש קורונה, אבל היא לא מספיק מסוכנת לנו להפסיק את החיים, ושווה לנו לנעול את כל הזקנים והאנשים בסיכון בחדריהם בשביל חתיכת קיגל וטיש. ולצאת להתהולל.
וניקים שמאמינים בחיסון עדר, ולא רואים לאן הקורונה הזו הולכת והחלטנו חצי להתעלם, ואל תזלזלו, אנחנו נכנסים לבידוד כשיש תסמינים. אבל זו ההחלטה שלנו.
או ניקים אחרים, שאומרים, שווה לנו לפתוח חיידרים, וישיבות, כי התורה חשובה יותר, אז את כל השאר נשאיר סגור, אבל נפתח את תלמודי התורה למרות הקורונה. ונכון שהיא תתפרץ, אבל זה שווה לנו.
או ניקים שמעדיפים להתפלל בבית הכנסת למרות הקורונה.
אז לא נכנסת מה נכון, מה לא וגם לא יודעת. אבל אם זו ההחלטה של כל הציבור החרדי. (כל, כל אחד בדרגתו הוא, אבל כולנו אנרכיסטים) למה, למען השם, שלא ירצו לסגור אותנו?
אנחנו חושבים משהו שונה מהם, הם לא מאמינים בזה, רואים אותנו מצפצפים, (ואל תגידו לא כולם, כי החיידרים יפתחו עם או בלי אישור וכמו כן הישיבות.) ואומרים, תעשו מה שבא לכם, אבל בקשה, שארו בטריטוריה שלכם. ואל נא תתקרבו אלינו.
וכשחברה סיפרה לי שבעבודה הסתייגו מכך שתגיע, וכשהייתה חייבת להגיע, כולם ברחו, במחילה, אני מבינה אותם, כי סיכוי של חרדי לחלות בקורונה גם אם יקפיד במאה אחוז על ההנחיות הוא פי ארבע מחילוני. (תנאי חיים). קל וחומר שהציבור החרדי החליט לנהוג על דעת עצמו ולהחליט, כל קבוצה לעצמה, מה טוב לה, ומה לא.
רוצים אוטונמיה, קחו אותה, אבל אל תיכנסו אלינו ואל תתקרבו.
וכן, הם משנים את הרמזור בשביל זה, בדיוק בשביל שלא נזיק להם, כי הפכנו להיות מזיקים, לצערינו, אולי באמשתינו, אולי לא, זה לא רלוונטי. אי אפשר הכל, או שתעשו מה שבא לכם, ותתנגדו לקורונה ברמה כזו או אחרת, או שנשתף פעולה. (וכן, אני אחת מהשכונות האדומות בירושלים, ואני גם מתוסכלת עד אימה וגם שמרתי על כל הכללים וגם רוצה להטיס את הקורונה הזו לכל הרוחות וחסרת כח מינימאלי לסגר. וחולמת שזה לא יקרה בסוף, מכל סיבה כלשהי, אבל מה לעשות, מבינה אותם והייתי עושה אותו דבר במקומם.)
ומה שמעניין הוא, שדווקא ניקים שמכחישים קורונה, הם אלו שנגד הסגר וממש לא מבינים למה סוגרים אותם. בחייאת. (ניקים חכמים ונבונים בדרך כלל, מבטיחה!)
אשמח מאוד, עם ניק כלשהו, (עדיף עם מוח אנליטי שלא דוגל בדמגוגיה והצהרות חסרות בסיס וניתוק מהמציאות), יוכל להסביר לי את הכעס. (ואל תגידו לי בלפור, כי ביננו, הכל יפה, המספרים מספרים סיפור אחר).