עקשנות, ילדה בת 9, נמאס כבר

רוטב שום

משתמש מקצוען
מה עושים עם ילדה בת 9, כיתה ג' שעושה מה בא לה מבחינה לימודית
אם היא רוצה, היא כותבת, אם לא, אז לא
אם מתחשק לה לקום, היא קמה, אם לא....מריבות וויכוחים עד אחרי 8
היא מסוגלת להיות מאורגנת ב 7 וחצי, ואז היא נזכרת שהיא רוצה לקחת לכיתה את בובת ניו יורק
ואין על מה לדבר, אם לא, היא לא תלך, וזה לא מפריע לה בכלל..
לא עוזרים פרסים, מבצעים, איומים שאם היא לא הולכת לכיתה, גם לחוג ולחברה לא, וזה לא מפריע לה..
יש לציין, שהיא תלמידה חכמה, ואין בעיות עם ביה"ס
אבל העקשנות שלה מוציאה אותי מדעתי
(היא הבת הקטנה...)
הבו עיצה!!
עצות פלא אין לי לתת לך

מה השכן תפעלי לפי האינטואיציה האימהית שלך
את מכירה את הבת שלך הכי טוב
תצפי עליה במשך יום מהצד, תלמדי את ההתנהגות שלה ,
מה קורה אחרי מה, אפשר אפילו לכתוב את השתלשלות הדברים
ופתאום תביני אותה הרבה יותר טוב, ותקבלי החלטה איך להתמודד מכאן ואילך

אבל נראה לי שנכון לעכשיו את מותשת מאוד! המלצה שלי תצאי קודם לנופש יום יומיים ואח"כ טפלי בעניין.

המון בהצלחה!!
 

מרגלית100

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
הדבר הכי קשה לאמא זה להוריד אחריות, כי כל אמא רוצה את הטוב ביותר עבור ילדיה, והילד לא תמיד מבין באמת מה טוב לו, לכן האמא מנסה לעשות את הטוב ביותר, ולא תמיד הילד מבין ומסכים - אם את אומרת שאת מורידה אחריות, אז מה פירוש עונשים? עונשים זה לקחת אחריות! וכן איומים ומניעת דברים אהובים על הילד,
במקרה כזה, אני מנסה כמה שפחות להתווכח, כי שי מספיק על מה, ומה שלא עקרוני, מה אכפת לי, ואפילו אם כן אכפת לי, שהילד ילמד לקח ממעשיו על בשרו, בדוג' של הבובה, מה איכפץ לי שץיקח אץ הבובה,? אני רק יסביר לה את ההשלכות שיכולות להיות מזה שאולי היא לא מבינה,
א. החברות יכולות לצחוק ממנה שהיא משחקת עם בובה, ב. המורה יכולה לקחת לה את זה, ג, זה סתם יכול להתקלקל, אבל אם את מבינה את כל זה ורוצה לקחת את זה על האחריות שלך, בבקשה, ואת תשאי בתוצאות! הילדה מספיק גדולה להבין.
אם היא רוצה ביגלה ויש רק קורנפלקס, שזה גם קורה אצלי או להיפך - אני אומרת לילדים, בבקשה, מה שאתם יכולים לעשות זה לבקש מה', ואולי תצנח לנו כאן ציפור עם חב' בייגלה??? אז הם קולטים קצת כמה מגוחכת הבקשה שלהם עכשיו על הבוקר ואני אומרת להם שאני רואה שאתם יותר אוהבים את זה אז בעז"ה תזכירו לי אחה"צ ונקנה למחר או פתרון אחר.

כאן זה ממש נשמע ניצול של האימא ותני לי לנחש שכשהיא נמצאת במקום אחר היא לא מתנהגת כך ואת בעצמך אומרת שאין לה בעיות בביה"ס, כך שזה בכלל לא נשמע מדאיג במיוחד, היא נשמעת ילדה חכמה וקולטת עניין.
ולזאת ששאלה אם זה לא עובר עם הגיל? - כל גיל עם התסמונים שלה וזה לא אומר שאם היא עקשנית בגילבגיל 3.5 היא תהיה כך עד 120, חוץ מזה שעקשנות היא מידה נהדרת כשלומדים איך לנווט אותה, יש לי כמה עקשנים שאני ממש תולה בהם תקוות גדולות, הרבה יותר מהילדים הנוחים והרגועים.

בהצלחה עם המון סיעתא דשמיא!!
 

ציפופו 1

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
גישת שפר לא מתאימה לכל אחת, אבל במקרה הזה כן! זו גישה שנותנת לאמא את הבטחון להיות סמכותית והחלטית, שהילד/ה לא יסובבו אותה...
ילדה בת 9 היא ילדה גדולה כבר ואין שום סיבה שהיא לא תיקח אחריות על החיים שלה. כשאת מחליטה משהו את צריכה להגיד אותו פעם אחת בלבד בטון החלטי (לא לצעוק) וזהו! אין בכלל מקום לויכוח. כך החלטת ונגמר.
ולגבי האיחורים: כשהילדים שלי מורחים את הבוקר על שטויות ומאחרים ללא סיבה מוצדקת הם יודעים שלא יקבלו ממני פתק איחור כי אני לא יכולה לכתוב את הסיבה בה הם חפצים מהסיבה הפשוטה שאני פשוט לא משקרת!
היתה תקופה שהבת שלי (בת 9) לא הכינה שיעורים, לא הכינה מערכת ועשתה מה בא לה ואז תפסתי איתה שיחה ואמרתי לה שהיא מספיק גדולה בשביל להיות אחראית ומהיום אני לא מזכירה לה מטלות. פעם פעמיים היא 'בדקה' אותי ולא הכינה בערב מערכת וחיכתה שאני אזכיר לה, זה לא קרה והיא כמובן בבוקר שכחה ולמחרת לא היו הספרים והמחברות הנכונים וזהו, לא קרה שוב. כנ"ל לגבי שיעורי בית, פעם אחת המורה גערה בה שלא הכינה ומאז מקפידה מאוד להכין.
אני אישית שמעתי כמה הרצאות בגישת שפר וזה מאוד עזר לי להיות שלמה עם האמהות ועם ההחלטות שלי. אבל אני מדגישה שזה לא מתאים למי שיש לה את הסמכותיות ויכולה לעמוד על שלה, כי זה רק יהפוך אותה למדי נוקשה. צריך להיזהר.
 

צליל בגיל

משתמש מקצוען
הפקות ואירועים
גישת שפר לא מתאימה לכל אחת, אבל במקרה הזה כן! זו גישה שנותנת לאמא את הבטחון להיות סמכותית והחלטית, שהילד/ה לא יסובבו אותה...
ילדה בת 9 היא ילדה גדולה כבר ואין שום סיבה שהיא לא תיקח אחריות על החיים שלה. כשאת מחליטה משהו את צריכה להגיד אותו פעם אחת בלבד בטון החלטי (לא לצעוק) וזהו! אין בכלל מקום לויכוח. כך החלטת ונגמר.
ולגבי האיחורים: כשהילדים שלי מורחים את הבוקר על שטויות ומאחרים ללא סיבה מוצדקת הם יודעים שלא יקבלו ממני פתק איחור כי אני לא יכולה לכתוב את הסיבה בה הם חפצים מהסיבה הפשוטה שאני פשוט לא משקרת!
היתה תקופה שהבת שלי (בת 9) לא הכינה שיעורים, לא הכינה מערכת ועשתה מה בא לה ואז תפסתי איתה שיחה ואמרתי לה שהיא מספיק גדולה בשביל להיות אחראית ומהיום אני לא מזכירה לה מטלות. פעם פעמיים היא 'בדקה' אותי ולא הכינה בערב מערכת וחיכתה שאני אזכיר לה, זה לא קרה והיא כמובן בבוקר שכחה ולמחרת לא היו הספרים והמחברות הנכונים וזהו, לא קרה שוב. כנ"ל לגבי שיעורי בית, פעם אחת המורה גערה בה שלא הכינה ומאז מקפידה מאוד להכין.
אני אישית שמעתי כמה הרצאות בגישת שפר וזה מאוד עזר לי להיות שלמה עם האמהות ועם ההחלטות שלי. אבל אני מדגישה שזה לא מתאים למי שיש לה את הסמכותיות ויכולה לעמוד על שלה, כי זה רק יהפוך אותה למדי נוקשה. צריך להיזהר.
כתבת ממש יפה. מסכימה עם כל מילה.
כל הדעות בעד ונגד נובעות ממציאות פשוטה שאנו כאמהות בנויות באופן שונה האחת מרעותה.

אצלי בבית הסיפורים שסיפרה פותחת האשכול לא יתכנו כי אני מאד נחרצת , ברורה והאחריות על ילדי, והם מרגישים זאת!!!
ולכן- אם אלמד "שפר" זו תהיה קטסטרופה!!
המעט של הנינוחות והרגישות שלי בחינוך ובהתנהלות עם הילדים תעלם לגמרי...

אבל- אמא שהבת שלה כל כך מנצלת, עד כדי שהיא בוחרת ליילל או להתווכח על דברים לא מציאותיים כמו שאין בייגלה וכד' או על רצון לקחת בובה לכתה- לא תואם לגיל, ואפילו מצחיק לגילה, ברור שגישת "שפר" תוכל קצת לווסת אותה ולאזן את חוסר האונים שלה.
 

יעל

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
לפעמים העקשנות זו דרך למשוך צומי...
יש כאלה שצריכים צומי בכמויות.
 

קריאת כיוון

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
שלב א' כדאי להתבונן:
מה הילדה מבקשת?
מה הצורך שלה?
מה את מספקת לה [בדרך השלילית] בוויכוחים הסוחטים האלו?
שלב ב' אחרי המודעות
למלא את הצורך בצורה חיובית ולא תוך כדי סחיטה וסצנה
אלא בזמנים שמתאימים לשתיכן.
שלב ג'
לחשוב על ה"סמכות ההורית" ולהתמלא כוחות ואנרגיה מתאימה. תנסי להיזכר איך נהגת עם הגדולים, איך הגבת וכו..זה יתן לך כוח!
שלב ד'
לשלול הפרעת קשב
להתמיד בדרך ובמוטיבים שבחרת
להתעלם להתעלם להתעלם מכול רעשי הרקע הלא רלוונטיים.
בהצלחה!!!
 

מילה בסלע

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
פרסום וקופי
לכל אחד יש נקודת תורפה.

יש לי השנה תלמידה כזאת, אמא שלה בכתה לי בדמעות (כיתה ה', בת 10 וחצי) ששום דבר לא עובד עליה. בתור מורה מקצועית בררתי איתה נקודות שקשורות לתפקוד אצלי, אבל זה השליך על כל הבית.

לכל ילדה יש משהו שבו היא 'סוחטת' את ההורים שלה, ועל הנקודה הזאת תרכבו. בכל בית מתוקן ולכל ילד יש זכויות ויש חובות. היא תשיג דברים כשתעשה את חובותיה, ותפסיד אותם כשתבחר אחרת.

שמעתי על מקרה חמור שנער היגע עם הוריו לדיונים על חדר, מגורים, ארוחות וכביסות! אבל העיקרון הזה הוכיח את עצמו חזק גם בגיל ההתבגרות.
 

קפפוצצינו

משתמש מקצוען
כאן זה ממש נשמע ניצול של האימא ותני לי לנחש שכשהיא נמצאת במקום אחר היא לא מתנהגת כך ואת בעצמך אומרת שאין לה בעיות בביה"ס, כך שזה בכלל לא נשמע מדאיג במיוחד, היא נשמעת ילדה חכמה וקולטת עניין.
ולזאת ששאלה אם זה לא עובר עם הגיל? - כל גיל עם התסמונים שלה וזה לא אומר שאם היא עקשנית בגילבגיל 3.5 היא תהיה כך עד 120, חוץ מזה שעקשנות היא מידה נהדרת כשלומדים איך לנווט אותה, יש לי כמה עקשנים שאני ממש תולה בהם תקוות גדולות, הרבה יותר מהילדים הנוחים והרגועים.

בהצלחה עם המון סיעתא דשמיא!![/QUOTE]
איך לנווט? תקוות למה? אולי תספרי לי שאדע מה המעלות?
כאמא לקטנטונת עם נטיות לעקשנות;);)
 

איציק הצדיק

משתמש מקצוען
האמת היא שהתופעה מאוד מוכרת במצב הזה של ילדה אחרונה, בפרט שיש מעליה כבר נשואים וכדו', (מקוה שקלעתי למטרה).
לצערי לדעתי המקום להתייעץ בעניין היא לא מעל גבי הפורום הנכבד אלא עם אנשי המקצוע הנכונים, האמת שגם כמה מהם מסתובבים כאן, אז אולי יש בכך תועלת, אבל ההתייעצות בעניין מעל גבי הפורום היא לדעתי ממש לא רצינית, על אף שנכתבים כאן דברים מאוד נכונים ואמיתיים והשתתפות כנה ואמיתית של חברות לפורום אולי גם ישנם כאלו שמכירים אישית. אבל ההתייעצות כאן היא גם הרבה סוג של פורקן ופריקת מתחים ועצבים שעוברים אליכם במהלך ההתמודדות ולא היא זאת שתביא את הגאולה, אלא התייעצות אחד על אחד עם אנשי מקצוע שמבינים בזה, זה הרי לא יהיה רציני אם אני יכתוב מה שאני חושב שהילדה צריכה דחוף טיפול רגשי... נראה שיש לה חסכים עמוקים, ולא נראה לי שאתם באמת מתכוננים לחשוף לנו כאן את כל הקשיים שעברו עליה מאז לידתה, וזה מה שעושים אצל אנשי המקצוע, מנתחים יחד את ההתנהגות הכללית של הילדה מה המקום שלה במשפחה מה עבר עליה בכל מיני מצבים, כמה יחס נכון היא קיבלה בכל מיני סיטואציות וכו'. וחושבים על כל מיני כיוונים... ומגיעים למסקנות בתקוה שהם אכן יהיו הנכונות.
בכל מקרה ה' ייתן לכם כוח להתמודדות הזאת היא לא קלה מהיכרות אישית.
בנוסף אם ההשערה שלי דלעיל נכונה, יכול להיות שהגיע הזמן לשנות גישה, מה היה אצל הילדים הקודמים? האם הם לא היו כאלו עקשניים בכל מיני תחומים? וכו', וגישות שהיו תקפות בעבר כלפי הילדים לא תמיד תקפות גם היום. וע"כ אני יחזור שוב על המלצתי להתייעץ עם אנשי המקצוע, ולדעתי אפשר לבקש עזרה מעל גבי הפורום למציאת האנשים הנכונים...
בהצלחה בכל מקרה
אה ואיך שכחתי את הדבר הראשון, פרק תהילים ותפילת השל"ה מאוד יעיל לעניינים האלו ג"כ מניסיון אישי וזו הגישה הכי נכונה שנבדקה מדעית ומחקרית והיחידה שהוכיחה את עצמה במצבים הכי קשים...
 
נערך לאחרונה ב:

leaha

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
לפעמים העקשנות זו דרך למשוך צומי...
יש כאלה שצריכים צומי בכמויות.
יש כאלה???
לידיעתך, כולנו צריכים תשומת לב בכמויות.
השאלה היא איך דורשים זאת, אם בכלל?
 

leaha

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
לפותחת האשכול, לא קראתי את כל העצות שנתנו לך.
קודם כל, אני איתך בסבלך. לא משנה באיזה דרך תנקטי. זה באמת מאתגר להתמודד עם מצב כזה.
קחי המון אויר. ותבקשי עזרה מה'. מבטיחה לך שהוא יעזור.

אי אפשר להקיש מילד לילד. אני יכולה רק לשתף אותך איך אני מתמודדת עם הילד המאתגר שלי בן התשע.
הוא הודיע לי היום שהוא לא הולך לחיידר כי...
דבר ראשון אני נשארת אדישה לגמרי.משדרת לו שזה לא נוגע לי אלא בעיה שלו בלבד.
ואז אמרתי לו. יש לך בחירה להקשיב ליצר הטוב וללכת לחיידר בזמן ואז תרויח שלא לאחר ותוכל לדעת את החומר הלימודי היטב.
או לחילופין להשאר בבית. אבל תדע שאתה לא בסדר. עושה מה שאני לא מרשה. וחוץ מזה יש לי הרבה עבודה אז אל תפנה אלי בכלל. אין לי זמן ואפשרות לדבר איתך. ובהצלחה בבחירה.
מרגע זה התעסקתי בשלי לא עניתי לו בכלל ולא התווכחתי.
לא עברו דקות רבות והילד עזב את הבית.
אבל אני יכולה להגיד לך בפירוש שלקחתי בחשבון גם את האפשרות השניה שהוא ישאר בבית.
הוא יכל להרגיש שהעברתי את האחריות אליו.
זה לא עבודה של יום אחד, אלא של שנים ולא תמיד אני עומדת בזה בכבוד.
מאחלת לך הרבה הצלחה. ותזכי לראות ממנה רב נחת.
 

bekki

משתמש מקצוען
אם היא תראה שכתוב בפתק שכתוב שהיא לא הלכה כי רצתה לקחת את הבובה
היא גם לא תלך לכיתה
אולי אם יהיה כתוב בפתק שהיא כל כך רצתה לקחת אתה את הבובה לכתה ובכל זאת התגברה, היא תרוץ לכתה...
 

אהובה ו

משתמש מקצוען
הנדסת תוכנה
יש ילדים, שככל שיותר מתעקשים איתם, הם מתעקשים יותר. לפעמים עדיף להיתעלם מכל הדברים הפחות חשובים, כדי לא להכניס אותם למצב רוח של התעקשות.

מאד עוזר עם להכין אותם מראש: ״אני מכינה לך קורנפלקס לבוקר, עם את רוצה משהו אחר תגידי לי עכשיו כי לא נוכל לעשות זאת בבוקר״

למרות שכל פעם זה משהו אחר, את בטח כבר יודעת לצפות מתי זה יקרה... ז חוזר על עצמו, לא? אז תכיני אותה, כמה שאפשר.
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
בד"כ אני נגד גישת שפר, אבל כאן אני חושבת שהיא תעזור לך בע"ה.
הילדה יכולה להתעקש עד מחר, אבל אם אמרת לה 'לא' את הסמכות, והבעיה אמורה להיות שלה.
כלומר היא צריכה להעלות פה אשכול מה עושים עם אמא עקשנית, ולא את.
כי את אמורה להיות הסמכות. ושהיא תסתבך כבר איך גורמים לאמא לומר כן..
כרגע זה לא קורה, וצריך לראות למה.
לכן כן הייתי מנסה שפר.
עד אז, אני מנסה לכתוב פה בזהירות, כי בכל זאת עד שלא מכירים היטב את הנפשות הפועלות, קשה להבין מרחוק-
להחליט שאת מתעקשת איתה על משהו אחד בלבד, אבל ללכת עם זה עד הסוף.
זה אומר שנניח החלטת שהיא חייבת לנקות את הדלת של החדר שלה כל ערב (סתם דוגמא).
היא לא רוצה, אבל את החלטת שכן.
לא יעזור לה. היא תהיה חייבת לנקות את הדלת הזו.
תתעקשי איתה רק על זה, אבל עד הסוף.
לכן אם היא לא מנקה את אותה דלת, היא לא תקבל ממתק (את לא תקני אותו),
והיא גם לא תקבל מגפים שהבטחת לקנות לה, כי היא לא עומדת במחויבות שלה, ולכן את גם לא.
ותתעקשי איתה על הדבר האחד הזה ברמה לוחמנית.
אל תוותרי בשום אופן.
גם אם היא תבכה לך לילה שלם, או תנסה אותך בכל דרך אחרת (והיא תעשה את זה. ותנסה אותך בכל הכח, אבל את לא תתייאשי!)
אחרי שהיא תבין שאין לה ברירה, היא תקפל את זנבה ותעשה את זה,
ואז תברכי את עצמך שהחזרת לך את הסמכות לידיים, ואת על הדרך הנכונה.
מאז היא תבין שכשאת רוצה משהו, היא תעשה זאת על אפה ועל חמתה, כי את האמא ואת הסמכות.
וזה ישליך בע"ה גם לדברים אחרים.

אבל תתחילי בדבר אחד קטן ותתעקשי עליו.
קחי נשימה ארוכה של יותר משבועיים שהיא תנסה להילחם איתך בכל הכח. ותעמדי בזה.
בע"ה הרבה הצלחה!!
 

כוס קקאו

משתמש סופר מקצוען
לפותחת האשכול-
לא נראה לי שעצות אלו ואחרות יהיו לך כל כך לעזר
מכיוון שיש כאן משהו מאד בסיסי שקיים בניכם
אולי את מרחמת עליה?
אולי כבר אין לך פניות לעמוד על גבולות ?
אולי את נרתעת כי היא מאד מאד עוצמתית ועקשנית.?
יש כאן משהוא בשורש שצריך להבין אותו ולטפל בו.

בינתיים כדאי לך להימנע ממלחמות בניכם- כי מה?
גם היא לא שומעת לך? וגם תקלקלי יחסים בניכם?
תעמדי רק על הדברים החשובים והבסיסיים ביותר.
 

אסתי-בראון

להיות אמא מחוברת
מנוי פרימיום
צילום מקצועי
אני ממליצה לך ללכת להתייעץ.
אפילו פגישות בודדות עם מנחת הורים מוסמכת עם המלצות יכולות לפתוח לך את הראש ולתת לך כיוון חדש איך לעבוד עם הילדה. (אני מסופקת אם בשלב שלך בחיים מתאים לך ללכת לסידרה קבוצתית.)
אמרו כאן הרבה דברים יפים וחכמים, ובכל זאת, אין כמו בעלת מקצוע עם ניסיון שיכולה לשאול אותך את השאלות הנכונות ולהגיע לאבחון יותר מדויק של הדינמיקה ביניכן.
בהצלחה והרבה נחת!
 

יפה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
אני ישבתי עם הבן העקשן שלי בזמן רגוע, על כוס קפה ועוגיות....
והכנו יחד תרשים זרימה על ההתנהגות שלו.
כתוב וברור.
לדוג':
הכותרת תהיה "חיהלה רוצה לקחת בובת ניו יורק לביה"ס"
ואז יוצא משם כמה חיצים עם אפשרויות שונות להתנהג,
מכל אופציה הוצאנו יחד - מה יקרה אם ננהג ככה.

הכל היה באוירה טובה ובהומור
עם הרבה סמיילים מחייכים ובוכים
וציורים קטנים
וכל מיני חיצים שהובילו פשוט למסלול.

ראיתי בחוש איך זה עזר לו בפעם הבאה שהתעקש!
הוא התחיל להתעקש והפסיק ממש מיד.
 

noag

משתמש חדש
אני חושבת שיש הבדל עצום בין "הטלת סמכות" לבין איומים שנרשמו פה.
איום לא מועיל לתווך הארוך. אולי נקודתית היום הוא יעזור, אבל מחר היא יכולה להתעקש על אותו דבר ואת שוב תצטרכי להוציא אנרגיות.
נסי לחשוב עם עצמך-
מה בעצם אכפת לך שהיא תלך עם הבובה לכיתה?
למה היא מוצאת על מה להתעקש כל פעם כדי להוציא ממך תגובות כאלו ואחרות?
זה מראה על משהו. קשה לה עם משהו. חסר לה משהו.
נסי לשבת איתה בזמן רגוע, ולדבר איתה על זה. אולי לסכם איתה איך תתנהלו- חשוב מאוד שתחשבו יחד והיא גם תעלה רעיונות. זה יכול להיות משהו כמו- בלילה לפני שהולכים לישון מחליטים מה לוקחים מחר לבי"ס. או- פעמיים בשבוע בימים ראשון וחמישי את זאת שמחליטה ממה שיש בבית באותו יום מה את לוקחת לכיתה.
משהו שיתן לה גם זכות ביטוח ואחריות כביכול.
ועוד נקודה חשובה- אם החלטת לתת לה את האחריות על נושא מסויים- שחררי מזה לגמרי!
אל תבואי אחרי זה ותבדקי אם עשתה\ לא עשתה\ סידרה\ לא סידרה...
תסמכי עליה באמת. רק ככה היא באמת תרגיש שאת סומכת עליה ותגיע לרוגע בעניין.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קה

א הוֹדוּ לַיי קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו:ב שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו:ג הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יי:ד דִּרְשׁוּ יי וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד:ה זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו:ו זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו:ז הוּא יי אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו:ח זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר:ט אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק:י וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם:יא לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם:יב בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ:יג וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר:יד לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים:טו אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ:טז וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר:יז שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף:יח עִנּוּ בַכֶּבֶל (רגליו) רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ:יט עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת יי צְרָפָתְהוּ:כ שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ:כא שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ:כב לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם:כג וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם:כד וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו:כה הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו:כו שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ:כז שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם:כח שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹא מָרוּ אֶת (דבריו) דְּבָרוֹ:כט הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם:ל שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם:לא אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם:לב נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם:לג וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם:לד אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר:לה וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם:לו וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם:לז וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל:לח שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם:לט פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה:מ שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם:מא פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר:מב כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ:מג וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו:מד וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ:מה בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּיָהּ:
נקרא  1  פעמים

אתגר AI

רגעים מכריעים בחיים • אתגר 116

לוח מודעות

למעלה