בכל פעם שמתעוררת שאלה כזו או עולה אשכול כזה, כולם ממהרים לקלל את בעלי החנויות על אי עמידה בחוקים,
לחוקים אין שום תוקף מבחינת תורתנו הקדושה! ! ! ! !
להחזיר מוצר סתם כי התחרטתי זו בעיה הלכתית חמורה מאד מאד! ! ! !
מה שכן, יש לפעמים היתרים משום שבעל החנות הולך לפי חוקי המדינה, בעלי חנויות חרדים שהולכים לפי התורה לא חייבים להחזיר כסף! ! ! !
לתשומת לבכם
בכל פעם שמתעוררת שאלה כזו או עולה אשכול כזה, כולם ממהרים לקלל את בעלי החנויות על אי עמידה בחוקים,
לחוקים אין שום תוקף מבחינת תורתנו הקדושה! ! ! ! !
להחזיר מוצר סתם כי התחרטתי זו בעיה הלכתית חמורה מאד מאד! ! ! !
מה שכן, יש לפעמים היתרים משום שבעל החנות הולך לפי חוקי המדינה, בעלי חנויות חרדים שהולכים לפי התורה לא חייבים להחזיר כסף! ! ! !
לתשומת לבכם
גם את חוקי המדינה בעניין תשלום למס הכנסה בעל החנות ממסמס?
למה? כי הוא יודע שהוא יצא מזה לא טוב?
אולי הלכתית אין שום חיוב לשלם מס למוסדות המדינה. הוספתי לרשימת השאילתות.
לא כ''כ הבנתי בשם מה אתה מכנה את המוכר גזלן,
יתכן מאוד שמי שמכריח את המוכר להחזיר חפץ הוא הגזלן!
ע''פ ההלכה הפשוטה אין דבר כזה להתחרט מעסקה - פשוט אין!!!
קנית, הפעלת שיקול דעת, זה בלתי הפיך, (שו''ע חו''מ קפ''ט א')
אא''כ היה אונאה במחיר או מקח טעות בסוג או איכות החפץ.
מה שקורה היום שיש חוק המחייב להחזיר, הוא חוק שנוגד את דעת השו''ע,
אממה יש דין שדינא דמלכותא דינא,
לעניינינו זה לא ברור בכלל,
א. דעת הרבה פוסקים שאין דינא דמלכותא דינא בארץ ישראל.
ב. דעת הרבה פוסקים שאין דינא דמלכותא במלך יהודי, וק''ו כשאינו נוהג בחוקי התורה.
ג. דעת הרבה פוסקים שלממשלה דמוקרטית אין דין מלכות,
ומשום כל הנ''ל רבים מפוסקי דורינו (שאינם דתיים ציוניים)
מתייחסים לחוקי המדינה כספק או כאינם רלוונטים כלל,
(להוציא את הגר''מ שפרן ויתכן שעוד - לא הכל אני יודע)
ולמעשה המוכר יכול לומר קים לי כאותם פוסקים, וממילא כיון שהוא מוחזק אף אחד לא יוציא ממנו ממון ע''פ ד''ת, אא''כ הוא רוצה לגוזלו ע''פ חוקי המדינה.
נ.ב. בחנות שנמצאת באיזור חילוני או שרבים מלקחותיה אינם שומרים תומ''צ,
יש סברא לומר שגם המוכר ידע שהקונה (אפי' חרדי)
ירד על דעת זה שיכול לנהוג ע''פ החוק ולהחזיר את החפץ,
כיון שכך רגיל המוכר להתנהל בחנות זו,
וממילא זה חשוב כתנאי בעיסקה ויהיה חייב המוכר להחזיר את החפץ,
אינני בטוח שכל מי שקורה לבעלי החנויות גנבים יודע שמדובר בסוג חנויות כאלו.
נ.ב. אינני פוסק,
כך יצא לי כשלמדתי את הסוגיא הזו בשו''ע, וכששוחחתי על נושא זה עם דיינים.
עריכה, בשו''ע הנ''ל הוסיף הרמ''א שגם אם המוכר מוכן להחזיר העסקה אינה בטלה,
הוא (המוכר) צריך לקנות שוב (מהקונה) את החפץ!
בנוסף כתוב שם ובסימנים שאח''כ,
שאפילו מי שקנה חפץ בקניין שלא מועיל,
אסור לו לחזור מהעיסקה, -ז''א, אפי' שהקניין לא חל הוא צריך לטרוח ולחזור ולקנות בקניין המועיל,
כדי לקיים את העסקה ולעמוד בדיבורו,
ומי שעובר על זה נאמר עליו כך -
מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור ההפלגה,
ומאנשי סדום ועמורה, וממצרים שטבעו בים,
הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו.
חו''מ סי' ר''ד ס' ד'
מליון לייקים! ! ! ! ! !
והלוואי שכולם יפנימו את הנאמר פה
נ.ב. בעלי אומר שניכר שהכותב הינו תלמיד חכם גדול.
על טענת דינא דמלכותא זה נכון אבל מה זה קשור לטענת מנהג המדינה?ולכל מי שחוזר ומבהיר על מנהג המדינה ודינא דמלכותא,
נאה דורש - נאה מקיים
לעולם לא הכניס לכיסו שקל בשחור וכו', לא ניסה לסדר הנחות וכדו'....
על טענת דינא דמלכותא זה נכון אבל מה זה קשור לטענת מנהג המדינה?
מנהג המדינה [אילו אין דינא דמלכותא, וכדעת רוב הפוסקים] גורם שאין גמירות דעת וקנין על תנאי וכו', הוא לא יכול לחייב אותי במיסים.
מה זה משנה מה בעלי החנויות הספיציפיות נוהגים?ועכ''פ בעלי חנויות חרדים באיזור חרדי שנוהגים לא להחזיר אין אצלם מנהג,
את זה ניתן לברר בקלות בכל האשכולות שנפתחים כאן בנושא חדשים לבקרים
האם זה נכון שכך ציבור הקונים מורגל או לא? את זה ניתן לברר בקלות בכל האשכולות שנפתחים כאן בנושא חדשים לבקרים, מהם יש להוכיח בוודאות ומעבר לכל ספק שרוב הציבור כשהוא קונה משהו הריהו קונה ע"ד כן,
לא, לא!רוב האשכולות דנו כמדומני על סחורה שהתגלה בה פגם, שהתכווצה אחרי כביסה אחת וכדו'.
האשכולות לא גורמים למציאות להיות, הם משקפים את 'דעת' הקונים, וזו נראית לי די ברורה,סתם שאלה, כדי להבין את העניין: אם יפתחו כאן אשכולות לרוב למה אי אפשר להחזיר דברים אחרי שנה או אחרי עשר? האם ייקרא שעל דעת כן קנו? ולמוכר אין מה לומר בעניין? כלומר, לפי מה נקבעים הדברים הללו?
מליון לייקים! ! ! ! ! !
והלוואי שכולם יפנימו את הנאמר פה
נ.ב. בעלי אומר שניכר שהכותב הינו תלמיד חכם גדול.
סתם שאלה, כדי להבין את העניין: אם יפתחו כאן אשכולות לרוב למה אי אפשר להחזיר דברים אחרי שנה או אחרי עשר, האם ייקרא שעל דעת כן קנו? ולמוכר אין מה לומר בעניין? כלומר, לפי מה נקבעים הדברים הללו?
זו השאלה. בכל מקרה דעת הקונים קובעת? גם אם נניח היא לא הגיונית או גורמת נזק? דעת המוכרים לא קובעת?האשכולות לא גורמים למציאות להיות, הם משקפים את 'דעת' הקונים, וזו נראית לי די ברורה,
לא כך?
ועוד נושא על בעלי החנויות.
נניח והם צודקים והלכתית הם לא צריכים לתת כסף מזומן.
(אגב למה זיכוי הם נותנים גם זה לא חובה הלכתית רק חוק?)
הם יודעים שקהל הקונים מתייחס לזה אחרת
שימו שלט גדול מעל הקופה שמודיע מה הכללים של חנות זו.
מי שרוצה יקנה מי שלא לא.
הם גורמים לנו לקנות מתוך מחשבה שכמו כל חנות אפשר להחזיר ואז מצטדקים בזה שזה לא ההלכה.
זו השאלה. בכל מקרה דעת הקונים קובעת? גם אם נניח היא לא הגיונית או גורמת נזק? דעת המוכרים לא קובעת?
הם באמת כתבו שם. רק אני לא ראיתי...
מה לעשות, מרב שאני מורגלת בחוק ובעסק שלי נוהגת גם כך, לא גיליתי חיישני בדיקה וזה לא בלט לי בעין.
כמובן שהם טענו שהמוכרת אמרה לי במעמד הקנייה את זה, מה שהיה שקר גמור.
[חדשה שם, ובטח פחדה על העור שלה. עם בוס כזה גם אני הייתי טוענת שאמרתי.]
זה לבד מקומם.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
26.09
כ"ג אלול
פתיחת מסלול
מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת מסלול
חדשנות AI ובינה מלאכותית
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת מסלול
פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת מסלול
פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת מסלול
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קו
א הַלְלוּיָהּ הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:ב מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ:ג אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת:ד זָכְרֵנִי יי בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ:ה לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ:ו חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ:ז אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף:ח וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ:ט וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר:י וַיּוֹשִׁיעֵם מִיַּד שׂוֹנֵא וַיִּגְאָלֵם מִיַּד אוֹיֵב:יא וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר:יב וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ:יג מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ:יד וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן:טו וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם:טז וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יי:יז תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם:יח וַתִּבְעַר אֵשׁ בַּעֲדָתָם לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים:יט יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה:כ וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב:כא שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם:כב נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף:כג וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית:כד וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ:כה וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יי:כו וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר:כז וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת:כח וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים:כט וַיַּכְעִיסוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם וַתִּפְרָץ בָּם מַגֵּפָה:ל וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה:לא וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם:לב וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם:לג כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו:לד לֹא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יי לָהֶם:לה וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם:לו וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ:לז וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים:לח וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים:לט וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם:מ וַיִּחַר אַף יי בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת נַחֲלָתוֹ:מא וַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם:מב וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם:מג פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם:מד וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם:מה וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ וַיִּנָּחֵם כְּרֹב (חסדו) חֲסָדָיו:מו וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם:מז הוֹשִׁיעֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ:מח בָּרוּךְ יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָהּ: