עם הספר - לכאן

[אסטרונאוטית]

ועוד דבר זה הסיום....
קראתי הרבה מאוד ספרים שכתובים בצורה מיוחדת מאוד, מושכת לקריאה וכל המעלות הטובות ורק הסיום מודבק ומרוח וקיטצ'י ומשעמם
זה נראה שהסופר פשוט לא ידע איך סיים אז לכן פשוט "גרד" משהו
נראה לי שהרבה סופרים נופלים בקטע הזה, שהם מתארים את הרגשות עצמם במקום לתאר מה שמתרחש והקוראים יבינו לבד ...
או שהם מתחילים בשנים-שלוש הפרקים האחרונים לספר מחדש את כל עלילת הספר, וכל האמיתות נחשפות וכו'

לפעמים סיום ספר אחד יכול לגרום לקורא לא לפתוח ספר נוסף של אותו מחבר

אגב, שאלת מה חסר, נראה לי שחסר ספרי עלילה איכותיים וברמה לנוער, ההצע בשוק הוא או הסיפורים הקבועים של שידוכים/ לא התקבלה לסמינר/ישיבות/ אין ילדים או ערבים ומחבלים

 

[מריומה~]

ועוד דבר זה הסיום....
קראתי הרבה מאוד ספרים שכתובים בצורה מיוחדת מאוד, מושכת לקריאה וכל המעלות הטובות ורק הסיום מודבק ומרוח וקיטצ'י ומשעמם
זה נראה שהסופר פשוט לא ידע איך סיים אז לכן פשוט "גרד" משהו
נראה לי שהרבה סופרים נופלים בקטע הזה, שהם מתארים את הרגשות עצמם במקום לתאר מה שמתרחש והקוראים יבינו לבד ...
או שהם מתחילים בשנים-שלוש הפרקים האחרונים לספר מחדש את כל עלילת הספר, וכל האמיתות נחשפות וכו'

לפעמים סיום ספר אחד יכול לגרום לקורא לא לפתוח ספר נוסף של אותו מחבר

אגב, שאלת מה חסר, נראה לי שחסר ספרי עלילה איכותיים וברמה לנוער, ההצע בשוק הוא או הסיפורים הקבועים של שידוכים/ לא התקבלה לסמינר/ישיבות/ אין ילדים או ערבים ומחבלים

כתבת ממש נכון ולענין.
ושכחת משהו שהוא טרנדי מאד- טיפוליים רגשיים, דכאונות , משברים וכיוצא בזה.
מילא שהם באמת מבינים בזה, אבל כל אחד?

 

[נריה מגן]

אגב, שאלת מה חסר, נראה לי שחסר ספרי עלילה איכותיים וברמה לנוער, ההצע בשוק הוא או הסיפורים הקבועים של שידוכים/ לא התקבלה לסמינר/ישיבות/ אין ילדים או ערבים ומחבלים

הכל שאלה של טרנדים... לפני כמה שנים כולם כתבו על משפחות שעולות לארץ ולא מצליחות להתאקלם, כיום זה טיפולים רגשיים. כל פעם מגיע/ה אחד/ת קצת יותר מקורית מכולם, וכל העדר נוהה אחריה בלי שמץ של מקוריות או חידוש.

 

[מריומה~]

הכל שאלה של טרנדים... לפני כמה שנים כולם כתבו על משפחות שעולות לארץ ולא מצליחות להתאקלם, כיום זה טיפולים רגשיים. כל פעם מגיע/ה אחד/ת קצת יותר מקורית מכולם, וכל העדר נוהה אחריה בלי שמץ של מקוריות או חידוש.

אני הייתי מעדיפה לקרוא וק"ו לכתוב על נושא שהוא יהיה רלוונטי בכל מצב,
עצם יכולות ההתמודדות של בנאדם , כוחות נפשו וכו
ולא רק על נושא ספציפי שיתאים רק למי ששקוע בבעיה או באתגר דומה

 

[נריה מגן]

אני הייתי מעדיפה לקרוא וק"ו לכתוב על נושא שהוא יהיה רלוונטי בכל מצב,
עצם יכולות ההתמודדות של בנאדם , כוחות נפשו וכו
ולא רק על נושא ספציפי שיתאים רק למי ששקוע בבעיה או באתגר דומה

הבעיה היא כשכולם כותבים על אותם נושאים ואז:

א. כולם כולל כולם כולל מי שלא מתחיל להבין בנפש האדם (ולחילופין בכתיבה, התוצאה היא אותה תוצאה).

ב. זה משעמם! אי אפשר לקרוא שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב על אותו נושא (ולראיה - אף חד לא טרח לקרוא את כל הפעמים בהם כתבתי 'ושוב'...)

ג. יש גיוון גדול של נושאיםשיהיו רלוונטים לכל מצב, וחבל שכולם מתמקדים באותם 3-4 נושאים שאכן מתאימים לכל מצב, אבל פשוט חוזרים על עצמם בלי הפסקה.

 

[מריומה~]

הבעיה היא כשכולם כותבים על אותם נושאים ואז:

א. כולם כולל כולם כולל מי שלא מתחיל להבין בנפש האדם (ולחילופין בכתיבה, התוצאה היא אותה תוצאה).

ב. זה משעמם! אי אפשר לקרוא שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב על אותו נושא (ולראיה - אף חד לא טרח לקרוא את כל הפעמים בהם כתבתי 'ושוב'...)

ג. יש גיוון גדול של נושאיםשיהיו רלוונטים לכל מצב, וחבל שכולם מתמקדים באותם 3-4 נושאים שאכן מתאימים לכל מצב, אבל פשוט חוזרים על עצמם בלי הפסקה.

א. ספר שהסיפור בו חולני כלאמר מתוסבך וכו. ואין לו פשטות ובריאות הנפש הוא מספיק גרוע בעיני , לעיתים יותר מבעיה רוחנית.
ולכן לא ביקשתי ספרי פסיכולוגיה או מומחים בנפש אלא בריאות הנפש ועלילה שנותנת כלים לפשטות החיים ויופים.

ב. אין בעיה לקרוא על נושא שוב ושוב ושוב. ... ( התעצלתי לכתוב...) , כנראה שדברי לא הובנו דיים
ולכן אחדד אותם- אם האמירה הנושבת מהספר מספיק חזקה העלילה פחות משמעותית ואין בעיה לקרוא שוב .


ג. כי פשוט הם לא מחדשים שום אמירה או כיוון מבט. ובאמת חבל על הטרחה שלהם.

 

[גדי ישראלי]

...

 

[גדי ישראלי]

...

 

[i am]

כבר תקופה ארוכה שאני חושבת על כל הנושא הזה.
והמסקנה שהגעתי אליה היא:
ספר טוב הוא ספר ששואב אותך למקום אחר. שכשאתה קורא בו אתה מתנתק מהסביבה שלך, ונשאב לסביבה של הדמות בסיפור.
רק מה, כשהנושא בסיפור הוא, כמו שהזכירו, סמינר/שידוכים/טיפולים רגשיים/זוגיות/או אפילו מחבלים--- קצת קשה להתנתק מהסביבה, אלא אם כן הספר כתוב ברמה כל כך גבוהה שמצליחה באמת לנתק את הקורא מעולמו שלו, ומעטים הסופרים שמצליחים בזה...

אגב- לדעתי, זו הסיבה שספריה של מיה קינן כל כך מצליחים. הרי זה מה שהיא בעצם עושה - מכניסה את הקורא לנעליים של גיבורים מתקופה אחרת, עם חיים אחרים, ניסיונות אחרים, צורת חשיבה שונה, ולמעשה היא שואבת את הקורא מעולמו, ו"מכריחה" אותו לעבור לעולם אחר. ואכן במהלך קריאה של ספריה נדרש ריכוז מסוים - לא רק לעקוב אחרי עלילה וגיבורים, אלא גם לקלוט את הרקע והתקופה הבלתי מוכרים בדרך כלל.

 

[תכל'ס]

לדעתי באופן אישי כמו שכתבו כאן כמה כבר קודם ספר טוב הוא ספר שאתה חי אותו
ובהקשר הזה אני רוצה לציין לשבח את הסופרת רותי קפלר שבספרים שלה היטיבה לעשות זאת בצורה יוצאת מן הכלל

הנה ביקורת שכתבתי בעבר על הנורמלי האחרון של רותי קפלר:

לאחר שעורר הרבה מאד סערה עוד טרם יצא
בשעה טובה ומוצלחת קיבלתי את הספר החדש של רותי קפלר
הנורמלי האחרון
כשמו כן הוא
ספר שמיטיב לנגוע בנקודות הכי רגישות בציבור החרדי
נושאי טאבו שמעולם לא היה מישהו שדיבר עליהם בכזו צורה עוד קודם
החל מכת השאלים עבור בתסמונות נפשיות מורכבות וכלה בשמאלנים, חרדים ומה שביניהם.
בדומה לספרה הקודם אנוכי מבקש שם נגעה קפלר באחד הנושאים הכי רגישים בציבור החרדי
כך גם הספר הזה והכל ברגישות יוצאת דופן
כשקוראים את הספר כאילו צוללים לעולמות אחרים
כשקוראים את הספר הקורא לא מרגיש שהוא שוכב על הספה בבית
הוא מרגיש שהוא מטייל כעת בנבכי נפשו של גיבור העלילה
מזדהה איתו,מבין אותו.
מצטער יחד איתו,כועס יחד איתו.
והכי חשוב בעיני חי אותו!
ושוב קפלר מוכיחה שבלהחיות דמויות מהספרים היא מספר אחד,

 

[נריה מגן]

אז עכשו מגיעה השאלה - נריה ובפוטנציאל - כתבו ברור על איזו עלילה הייתם מעוניינים ונהנים לקרא? אל תחסכו בפרטים.
מחכה מאד לשמוע...

מוזמן להצטרף לצוות הקריאה של הספר שאני כותב, ולראות מה אני מחפש... אולי אני לא אכתוב זאת טוב ואולי כן (ולכן הקמנו את הצוות המדובר), אבל הכיוון אותו אני רוצה תוכל לקרוא היטב!

 

[מריומה~]

מוזמן להצטרף לצוות הקריאה של הספר שאני כותב, ולראות מה אני מחפש... אולי אני לא אכתוב זאת טוב ואולי כן (ולכן הקמנו את הצוות המדובר), אבל הכיוון אותו אני רוצה תוכל לקרוא היטב!

אני מעוניינת . כולל הפרקים הקודמים.
​​​

 

[אלין]

אתה מדבר על השקעה ספרותית גבוהה
אבל קהל הקוראים צריך להיות ברמה בשביל לזהות את האמנות
ואם במגזר שלנו התחום הזה לא מפותח אז לא חבל על המאמצים?

 

[נריה מגן]

אתה מדבר על השקעה ספרותית גבוהה
אבל קהל הקוראים צריך להיות ברמה בשביל לזהות את האמנות
ואם במגזר שלנו התחום הזה לא מפותח אז לא חבל על המאמצים?

ממש לא. הציבור שלנו מספיק אינטלגנטי בשביל לזהות סחורה טובה. ראה מה קרה למ. קינן שהיתה אלמונית למדי עד שהופיע עם יצירה משובחת מהליגה הראשונה. התחום אולי לא מפותח, אבל האנשים כן מפותחים - ואם תהיה להם הסחורה הטובה והתשובה הנכונה לספרות אמיתית הם ישתמשו בספרות האיכותית והטובה ולא בכל הזבל הבלתי קריא שמסתובב בספריות.

 

[נריה מגן]

בפוטנציאל, בדף שלך אין כתובת דוא"ל. שלחי לי ואצרף אותך.

 

[חוקרנוב]

לאחרונה אני נתקל ביבול גדול של ספרים,זה תופעה ברוכה בכללי,אבל כמות המילים של הבל בלה בלה הולכת וגודלת פשוט מעייף,לא כמות המילים זה מה שעושה ספר טוב! עיקר העלילה הניסוח,הרגש,פשוט להפנים.

 

[גדי ישראלי]

...

 

[נריה מגן]

בס"ד
כמה מלים על כתיבה/מסרים בהיבט החרדי מול ההיבט הכללי:
הענין בספרות הוא בעצם שימוש בכח הדמיון. אצל בעלי המוסר כח הדמיון הוא האנטגוניסט של כח השכל, מאחר והדמיון מקורו בלב ומזוהה עם התאוות, ואילו השכל מקורו במח וכידוע שתורתינו הקדושה היא חכמה. חכמה אלוקית שלימודה והנהגותיה ע"י השכל יעשו.
אמנם אין סתירה מזה לזה, מאחר ויש חילוק ברור בין ללכת שבי אחר הדמיונות שזה שלילי, הן מבחינת היצר הרע והן הצד המציאות, לבין דמיון מודרך כאמצעי להמחשה [יודגש כי אין הכוונה לשיטה הפסיכולוגית]. שבזה משתמשת הספרות ובה אפשר להשתמש גם לעבודת ה', בעלי המוסר קוראים לה 'כח הציור'.
לפי ההנחה שמעלת כח הדמיון הוא מחמת שמהווה כאמצעי להמחשה, יובן כי המסר הוא הנקודה העיקרית שבסיפור, וכי התיאור ה'דמיוני' הוא רק עטיפה ואמצעי להמחיש את הדברים.

שמעתי בשם צדיקים: 'אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו אין לו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל' - אלו הם שאינם יכולים להשיג את רבונו של עולם; א. משיגי הגוף, אותם השקועים בחומרניות ובתאוות, ב. אין לו שום דמיון כלל. מי שאין לו דמיון אינו יכול להתקרב למשהו שהוא אינו בטווח השגתו.

ואגב, חבל שכתבת את כל אותם סופרים בר"ת וברמזים, זה מקשה על ההבנה. בקצרה: ג.ר.ק. -ג'יי. קיי. רולינג, ז'.ו. -ז'ול וורן, א. א. פ. -אדגר אלן פו, ל. צ'. -י צ'יילד, ס. ק. -סטיבן קינג. לסופרים א.ק.ד. -ארתור קונן דויל,ו-א.מ.-י.ס. -אליסטר מקלין-יאן סטיוארט.