כללי על עיצוב יוקרתי, באסטה בשוק הכרמל ומה שביניהם

[naamah]

בואו נגדיר את ההבדל בדוגמה ברורה:

תמונת המונה ליזה במוזיאון הלובר בצרפת, הממוסגרת במסגרת זהב כבדה עתירה פיתוחי שושנים מצוייצות - זה לא קיטש. זה המקור.
תמונת המונה ליזה מודפסת כפוסטר ותלויה בסלון ביתו של מאן דהוא - זה קיטש. יכול להיות קיטש מודע לעצמו, אבל קיטש.

הבעיה שלי, כפי שעמדת עליה יפה, היא בעיקר עם הקיטש הלא-מודע-לעצמו, והמנסה לנכס לעצמו ערכים של 'יוקרה' במחי הוספת כמה סלסולים וגרדיאנט "כאילו-זהב" באילוסטרייטור.
בארמון של המלכה אליזבת' אני בהחלט לא אתפלא למצוא זהב, יהלומים, סלסולים ונצנוצים, אבל בבאסטה של מושיקו משוק הכרמל זה יהיה קיטש.

 

[la5]

זה אשכול מעניין עכשיו יוצא לי לקרא אותו בצורה מפורטת, אבל לדעתי חסר כאן משהו. אני אישית לא מבינה למה צריכה להיות בעיה עם היוקרה הקיטשית שהיא בעצם לא באמת יוקרה כל עוד היא פונה לקהל יעד נרחב מאוד שזה רוב העם. זה גם סוג של קהל ייעד ואפילו מאוד מאוד נרחב . ולא רק מרסל שקונה אצל מושיקו מהווה חלק מקהל היעד הזה אלא גם אמא שלי המתגוררת במקום שלא אציין את שמו אבל הוא די צפוני וממש לא יפריע לה לקנות ממושיקו ווילון קיטשי ולחזור כל שבוע כי מי בכלל רוצה לשלם על המקור של הווילון הקיטשי פי 5 מאשר אצל מושיקו כשטכנית כמעט ואין הבדל.
אם קהל ייעד יוקרתי הנכלל בהגדרה כאן זה אלה שיושבים באיזה עליטה גבוהה במיוחד ו"דם כחול" זורם להם בעוקרים (מי שמכיר אותם מקרוב ולא מאגדות וסטטיסטיקות סביר מאוד שמקבל בחילה דווקא מהם הרבה יותר מאשר מקיטשיות) הרי שהם חלק די קטן מתוך הכלל והניסיון להכנס לראשם המתוחכם המקורי והחדשני ולספק להם את החידושים שהם מחפשים כי תמיד מה שהיה אתמול כבר לא טוב להם זה לא שאיפה של כל אחד.
אני מאמינה שכל אחד בוחר למי לפנות ומפתח אסטרטגיה איך לפנות אליו ואם המטרה היא כסף הרי שמותג עממי ואפילו מאוד קיטשי גלאט ע"פ כל ההגדרות יכול לעשות גם הרבה יותר מיוקרתי.אם המטרה היא לפנות לקהל ייעד יוקרתי שהיוקרה אצלהם היא לשם יוקרה כדי להמנות מביניהם או משהו אז כל אחד בוחר אם זה מה שהוא רוצה, אני אישית די בורחת מהכיוון הזה בכוונה גמורה וממש לא שואפת להתקל בסוג הלקוחות הזה.
לסיכום: אין שום דבר רע בקיטשיות גם זו העונה להגדרות של ויקפדיה כל עוד היא משרתת את המטרה (והיא בהמון מקרים אכן משרתת אותה)

 

[ariels]

ליבי, ברור שזה תלוי בקהל המטרה.
מצד שני, אפשר ללמד את קהל המטרה מהי יוקרה בטעם מעודן, כל עוד הם מספיק אינטליגנטיים להבין.
מצד שלישי, כדי לעשות זאת על המעצב להבין זאת בעצמו.

 

[מי]

ליבי, אני חושבת שאפשר לשאול אותו דבר מי צריך לעצב, אם אפשר לעשות הכל בוורד...

 

[la5]

ליבי, ברור שזה תלוי בקהל המטרה.
מצד שני, אפשר ללמד את קהל המטרה מהי יוקרה בטעם מעודן, כל עוד הם מספיק אינטליגנטיים להבין.
מצד שלישי, כדי לעשות זאת על המעצב להבין זאת בעצמו.

נכון אבל מה שעבד בתור מקור יכול לעבוד מצויין גם בתור חיקוי עשירי כל עוד הוא נצרך ולעשות את העבודה מצויין, לכן לדעתי לא חייבים למאוס גם בישן הבדוק והטוב כשהוא נצרך, כמובן שזה כבר לא יוקרתי לאותו מיעוט עם דם כחול אבל הם ממש מיעוט ולא כל מותג שואף לפנות אליו

 

[la5]

ליבי, אני חושבת שאפשר לשאול אותו דבר מי צריך לעצב, אם אפשר לעשות הכל בוורד...

אי אפשר אין לוורד מספיק אופציות אפילו גרדיאנט אין בו...

 

[מי]

אי אפשר אין לוורד מספיק אופציות אפילו גרדיאנט אין בו...

ערכי, איפוא, הכרות עם וורד 2010.

 

[la5]

ערכי, איפוא, הכרות עם וורד 2010.

אין לי הכרות לעומק עם וורד מלבד טקסטים ומכתבים לא ניסיתי לעצב בו, זה היה משל.

עוד משהו, אני לא מזלזלת חלילה באלה ששואפים לחדש לשם אומנות נניח אבל זה לא פוסל את הייעילות של הקיטשיות גם כן.

 

[שמואל בזנסון]

אינני חולק לא על נעמה ולא על שיע, אבל הרשו לי להביא נדבך משלי לדיון המעניין.

ע"פ ראות עיניי, משמעותה של המילה 'קיטש' היא בין היתר לקיחת משהוא יוקרתי והפיכתו לעממי/זול יותר.

היות והעולם מחולק בין עשירים לעניים (טוב, יש גם מעמד ביניים אבל לא נתייחס לזה), אז טבעי יהיה שסוחרים ירצו למכור לעניים מוצרים זולים שהם חיקוי למוצרים יקרים. זה לא שלילי בעיניי כיוון שהעניים בסופו של דבר גם רוצים ליהנות מיוקרה רק שאין להם את היכולת לכך.

ולכן, הסוחרים, מושיקו משוק הכרמל למשל, יתפרנסו מהעובדה שהעם רוצה יוקרה, הם יציגו משהוא דומה, כמעט, אבל זול בהרבה. נכון זה לא נראה טוב, אבל זה הכרחי לקהל יעד מסוים שגם להם זה מגיע ובצדק.

בשנים האחרונות, חנויות האופנה בבני ברק תולים נברשות שתופסות רבע מחלל החנות, זה לא הולך כמקשה אחת עם הסחורה סוג ג' תוצרת סין המוצגת שם על המדפים, אבל זה עובד.

הנברשות הללו מקומם בחנויות בוטיק בכיכר המדינה, שם נמכרת חגורה עשויה מעור של תנין באלפי שקלים.

אבל שוב, הסוחרים רוצים להביא חיקוי של היוקרה הזאת לעם, והעיקר שזה יעבוד. וזה עובד.
ולכן אם יבוא אליי לקוח ויבקש ממני עיצוב יוקרתי, גם אם אני יודע שבפועל זה לא, אני ישרת את המטרה שלו. וזה ממילא ישרת את המטרה שלי כמעצב, להתפרנס.

 

[mig]

אינני חולק לא על נעמה ולא על שיע, אבל הרשו לי להביא נדבך משלי לדיון המעניין.

ע"פ ראות עיניי, משמעותה של המילה 'קיטש' היא בין היתר לקיחת משהוא יוקרתי והפיכתו לעממי/זול יותר.

היות והעולם מחולק בין עשירים לעניים (טוב, יש גם מעמד ביניים אבל לא נתייחס לזה), אז טבעי יהיה שסוחרים ירצו למכור לעניים מוצרים זולים שהם חיקוי למוצרים יקרים. זה לא שלילי בעיניי כיוון שהעניים בסופו של דבר גם רוצים ליהנות מיוקרה רק שאין להם את היכולת לכך.

ולכן, הסוחרים, מושיקו משוק הכרמל למשל, יתפרנסו מהעובדה שהעם רוצה יוקרה, הם יציגו משהוא דומה, כמעט, אבל זול בהרבה. נכון זה לא נראה טוב, אבל זה הכרחי לקהל יעד מסוים שגם להם זה מגיע ובצדק.

בשנים האחרונות, חנויות האופנה בבני ברק תולים נברשות שתופסות רבע מחלל החנות, זה לא הולך כמקשה אחת עם הסחורה סוג ג' תוצרת סין המוצגת שם על המדפים, אבל זה עובד.

הנברשות הללו מקומם בחנויות בוטיק בכיכר המדינה, שם נמכרת חגורה עשויה מעור של תנין באלפי שקלים.

אבל שוב, הסוחרים רוצים להביא חיקוי של היוקרה הזאת לעם, והעיקר שזה יעבוד. וזה עובד.
ולכן אם יבוא אליי לקוח ויבקש ממני עיצוב יוקרתי, גם אם אני יודע שבפועל זה לא, אני ישרת את המטרה שלו. וזה ממילא ישרת את המטרה שלי כמעצב, להתפרנס.

תסתכל עוד פעם על הניברשת...
היא עלתה 10% ופחות מזה מאשר בחנות המקבילה היוקרתית... זאת בדיוק דוגמא נוספת של קיטצ' ...

מי אמר שקיטצ' זה דבר שלילי?

 

[יונה יונה]

אני לא חושבת שקיטצ' משמע= זול עממי וכו.

קיטצ' זה חיבור חסר טעם בין סגנונות עיצוב שונים בכול התחומים.


לדוג'- הנעליים ששיע הביא (הצבעוניות) הן לדעתי לא קיצ'יות בכלל- זה סגנון צבעוני זול מופרע וכו...
(אם ילבישו אותן עם שמלת ערב אלגנטית שחורה ושמרנית, תיק בסגנון וינטאז'.... זה כבר יהיה קיצ')

לעומת זאת בתמונה שבא המכתבה ורודה בייבי הקיר תכלת ורוד צבעוני שונה והמראה חיקוי של ארמונות ורסאי- זה כן קיצ'


מקוה שהובנתי- אני גרועה בלכתוב הגדרות.

 

[Shia]

אני אישית לא נקטתי עמדה נגד קיטש ולא העברתי ביקורת על חובבי הז'אנר.
קיטש הוא תוצאה טבעית של שילוב בין משאבים דלים לסוג של תפיסה אסטתית נאיבית.

מותר לעצב קיטשי, לפעמים זה בדיוק מה שהלקוח רוצה, ואנחנו לא חייבים ללמד כל לקוח פרק בהלכות טעם טוב וסגנון.

אבל מי שאינו אוהב להתבוסס בבינוניות, כדאי לו שילמד איך ליצוק תוכן ומשמעות לעבודתו ולא יישען על פעלולים נוצצים אבל שטחיים וחסרי זהות. לא לקדש את הנדוש ולא לשכוח את האמירה העיצובית האמיתית שהיא זו שנותנת משמעות וערך לעבודה.

גם אם אתם מוצאים את עצמכם שקועים עד צוואר בעבודה קיטשית לבקשת הלקוח, נסו תמיד להכניס את הטוויסט, את הפלפל, את האופי, את האמירה שלכם.

מי ששותה רק נס של עלית עם שלוש כפיות סוכר והרבה חלב, לא יכול להעריך קפה קולמביאני איכותי טחון טרי...
גם מי שבונה עיצוב בעזרת אוסף גימיקים חבוטים, לא מבין הרבה בעיצוב.

 

[369369]

הדג' הכי טובה לקיטש זה מה שקורה עם האשכול הזה (:

בהודעה הראשונה כולם הבינו והחכימו...! כשזה נמשך ומתלעס זה כבר קיטש.


נראה לי שהדיון הבא צריך להיות סביב ההגדרה ששומעים מהרבה "נקי"

רק מה? שיהיה מלוכלך?

 

[אלי אלימלך]

פוסט מעולה.

לגמרי.

 

[הברקהבפרסום]

הדג' הכי טובה לקיטש זה מה שקורה עם האשכול הזה (:

בהודעה הראשונה כולם הבינו והחכימו...! כשזה נמשך ומתלעס זה כבר קיטש.


נראה לי שהדיון הבא צריך להיות סביב ההגדרה ששומעים מהרבה "נקי"

רק מה? שיהיה מלוכלך?

נקי - הסטייל שהולך לאחרונה, שחלק גדול מהרקע של הפרסום בצבע לבן, אהבתם?

 

[ariels]

אני אישית לא נקטתי עמדה נגד קיטש ולא העברתי ביקורת על חובבי הז'אנר.
קיטש הוא תוצאה טבעית של שילוב בין משאבים דלים לסוג של תפיסה אסטתית נאיבית.

מותר לעצב קיטשי, לפעמים זה בדיוק מה שהלקוח רוצה, ואנחנו לא חייבים ללמד כל לקוח פרק בהלכות טעם טוב וסגנון.

אבל מי שאינו אוהב להתבוסס בבינוניות, כדאי לו שילמד איך ליצוק תוכן ומשמעות לעבודתו ולא יישען על פעלולים נוצצים אבל שטחיים וחסרי זהות. לא לקדש את הנדוש ולא לשכוח את האמירה העיצובית האמיתית שהיא זו שנותנת משמעות וערך לעבודה.

גם אם אתם מוצאים את עצמכם שקועים עד צוואר בעבודה קיטשית לבקשת הלקוח, נסו תמיד להכניס את הטוויסט, את הפלפל, את האופי, את האמירה שלכם.

מי ששותה רק נס של עלית עם שלוש כפיות סוכר והרבה חלב, לא יכול להעריך קפה קולמביאני איכותי טחון טרי...
גם מי שבונה עיצוב בעזרת אוסף גימיקים חבוטים, לא מבין הרבה בעיצוב.

חבל שאי אפשר לצלצל תודה פעמיים-שלוש

 

[eliezer]

דיון מאד מעניין.
לדעתי הלא מלומדת, ניתן לתמצת קיטש' במשפט קצר.

משהו המנסה לחקות משהו בעל טעם. באופן חסר טעם.

 

[la5]

גם אם אתם מוצאים את עצמכם שקועים עד צוואר בעבודה קיטשית לבקשת הלקוח, נסו תמיד להכניס את הטוויסט, את הפלפל, את האופי, את האמירה שלכם.

מי ששותה רק נס של עלית עם שלוש כפיות סוכר והרבה חלב, לא יכול להעריך קפה קולמביאני איכותי טחון טרי...
.

סיכום יפה מעניין ומאתגר. אבל בל נשכח שמי שמעריך רק את הקפה הקולומביאני האיכותי הטחון והטרי יחול עליו אחד הדברים הבאים: או שהוא בקושי ישתה קפה. או שהוא ישקיע זמן יקר על חשבון מיליון דברים אחרים כדי שיהיה לו כל בוקר את הקפה הטוב והטרי וכו' וזה יהפוך לתכלית חייו. או שהוא כן ישתה קפה כי הוא מכור לקפה אבל לא יהיה מסוגל לשמוח בעלית עם 2 סוכר כל ימי חייו וזה לא מצב מומלץ.

המסקנה המתבקשת: קפה קולומביאני זה יפה וטוב כשאפשר, ואם לא אז עלית גם אחלה קפה(מסתמא הכי נמכר בארץ), ותגידו תודה כי יש גם בשקוביץ.

 

[גרפיקהil]

אותי תפסה נקודה אחרת לגמרי בכל הדיון המעניין הזה.

נתון מדהים על עדריות מובהקת של האנושות כולה (כמעט).
אותה התמונה של המונה ליזה כשהיא תולה בארמונות מלכים - היא יוקרתית והיא בסדר, גם אם היא מתעטרת בעיטורי זהב צורבי עין. אבל ברגע שהיא נתלית בסלון של פשוטי העם - ויכול להיות עם מסגרת הרבה יותר קלאסית ואלגנטית - זה הופך להיות קיטשי? איך תסבירו זאת?

אותה חולצה, לפעמים באיכות גבוהה ובעיצוב סביר, ניתן להסתכל עליה בזלזול ובקיטש, רק תלו עליה סוס או ריבוע מטופש כחול אדום ובין רגע היא תהפוך למשהו יוקרתי, גם אם היא נראית קיטשית להחריד?

אלא אם כן, חייבים להודות שקיטש - על אף הגדרותיה המעורפלות קמעא, ויוקרה עם הגדרותיה הברורות צריכים בירור מחדש.

חבל שאנשים לא מבינים שקיטש זה קיטש גם אם היא המלכה אליזבט בעצמה (ודווקא יש לה טעם טוב...) ויוקרה יכולה לפעמים להיות יוקרתית גם אם היא בסה"כ חנות בוטיק קטנטנה בקצה הכיכר.

 

[Disenio]

דיון נורא מענין!!
אבל אני חושבת שהיקרה תלוי באיזה ארץ אנו מדברים,מה המנטליות.
אני בתור חוצניקית כשהתחלתי ללמוד בארץ, המרצה אמרה לי שתמיד אני בוחרת את הצבעים לילדים. עם הזמן למדתי להכיר שהישראלים בד"כ בוחרים את הצבעים יוקרתיים ככל שיהיו החזקים, שחור זהב. וורדו
עם הזמן למדתי לאהוב גם את זה.
אבל אם מבקשים ממני עיצוב בחו"ל (עכשיו אני נמצאת בחו"ל, ולא דווקא איפה שנולדתי. ככה שלמדתי להכיר כמה מקומות) אני הולכת על צבעים עדינים ובהירים. וזה מה שהם מתלהבים ואוהבים יותר מכל עיצוב יוקרה חזק. לדוגמא לחנות תכשיטים בחרתי בצבעי פנינה, ו'ז בהיר ועם איזה שושנה לבנה ואולי שיראו את העלה קטן בצד כדי לשבור את הבהירות. מזכיר יותר על כלה. וזה נראה הכי יוקרתי שיש. אולי גם אצליכם, אין לי מושג מה הולך בארץ!
האם גם אתם חושבים כך?
בכל אופן למדתי בדיוק מה הצבעים מדבר עליכם!