עזרה: הבדלים שיש בין לשון הקודש לעברית

[גלגל הצבעים]

אני מתכוון למילים ששורשן מופיע בתנ"ך או בחז"ל, והמשמעות שם שונה מהמשמעות שמשתמשים בה בעברית המדוברת.

ראיתי פעם קונטרס שריכז את ההבדלים שמו היה "שפה ברורה" או משהו דומה.
מישהו יודע היכן ניתן להשיגו, או להורידו.

ואיזה עוד ליקוטים כאלה יש בתחום?

תודה

 

[צורבכר]

ניתן להשיג אצל משפחת כהנא מזכרון יעקב, טלפון 04-6391203

 

[יוסף צבי]

יש עלון של הנטורא קרתא ממא"ש (אני לא זוכר כרגע את שם העלון)
שם יש כל שבוע טור של כמה מילים ההבדלים

 

[בתש]

אגדה- דברי חז"ל
ספורי סבתא
חשמל- מלאך
אור
גרביים-מקור מארמית- כדים
בגד
נין-בן
בן הנכד

ריבה- נערה
מרקחת פרות

שמעתי פעם שתכלכל אדמדם פתלתל וכו' כל הכפולים בעברית הכוונה
בלשה"ק לפי רב המפרשים יותר כהה, מפותל וכו'
ובעברית-בהיר יותר

יש לי קישור לדיון באוצר החכמה על כך אם זה מעניין אותך
או מאמר אחר
יש גם מילים רבות נוספות בקונטרס נגד שפת העברית-"טוהר הלשון"

 

[יוסף צבי]

כן מעניין המאמרים

 

[תלמידים]

שמעתי פעם שתכלכל אדמדם פתלתל וכו' כל הכפולים בעברית הכוונה
בלשה"ק לפי רב המפרשים יותר כהה, מפותל וכו'
ובעברית-בהיר יותר

רש"י ויקרא יג, מט:
ירקרק - ירוק שבירוקין: אדמדם - אדום שבאדומים:

אולם באבן עזרא שה"ש א, ו:
שחרחורת - זה הכפל למעט וכן ירקרק או אדמדם:

שו"ר מתני' נגעים יא, ד:
בגד ששתיו צבוע וערבו לבן ערבו צבוע ושתיו לבן הכל הולך אחר הנראה הבגדים מיטמאין בירקרק שבירוקים ובאדמדם שבאדומים היה ירקרק ופשה אדמדם אדמדם ופשה ירקרק טמא נשתנה ופשה נשתנה ולא פשה כאילו לא נשתנה ר' יהודה אומר יראה בתחלה:
ובפי' הרמב"ם שם:
אמר ה' בטומאת בגדים ירקרק או אדמדמם, וכלל הוא מכללי הלשון שאין מוסיפין אות וכל שכן כמה אותות ללא ענין, ושיש מן התוספות מוסיפין אותו לחזוק ולהפלגה, וכיון שאמר ירקרק ואדמדם ולא אמר ירוק ואדום ידענו שהוא רוצה בכך הירוק שירוקתו עזה והאדום שאדמימותו עזה. וכו'.
וכן כל הפרשנים שם.

 

[בתש]

כן מעניין המאמרים

הנה קישורים
לדיון באוצר החכמה
ולמאמר:
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?p=22537#p22537
http://www.lif.ac.il/maim/chumrot_uriel_273.pdf

 

[גרפיקנער]

יש כמדומני ליקוט של מחבר ספר 'שיחת חולין' על הענין. לא יודע אם יצא כספר, אבל חלקים ממנו התפרסמו פעם ב'מוסף שבת קודש' של יתד נאמן.

 

[חדוה]

לבעלי יש אוסף של כ-4000 מילים מהסוג הזה שנאספו תוך כדי לימוד במשך כ30 שנה
המילים לא ממוינות
מה הצורך שלך ומה המטרה? הוצע לבעלי לכתוב טור במוסף התורני של שבת אבל מלאכת המיון חיפוש המקורות וכו' מיגעת ולכן זה לא התאים לנו אך המלאי קיים

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אני מתכוון למילים ששורשן מופיע בתנ"ך או בחז"ל, והמשמעות שם שונה מהמשמעות שמשתמשים בה בעברית המדוברת.

ראיתי פעם קונטרס שריכז את ההבדלים שמו היה "שפה ברורה" או משהו דומה.
מישהו יודע היכן ניתן להשיגו, או להורידו.

ואיזה עוד ליקוטים כאלה יש בתחום?

תודה

יתכן שיש הבדלים, אך הקונטרס הנ"ל הוא מאוד בעייתי.
בפורום אוצר החכמה, יש ניק בשם אפקסותא דעניא, שחסך לי המון עבודה, בכך שהוא סיכם את ההערות על הספר הנ"ל (והן רבות מני ים)
ניתן לקרוא בקישור הבא:
ביקורת על הספר שפה ברורה
לא אכפת לי לפרגן למר כהנא על העבודה שהוא עשה, אבל כואב לי שהוא הפיץ את הדברים כספר, לפני שנתן למישהו לעבור עליו.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

הנה קישורים
לדיון באוצר החכמה
ולמאמר:
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?p=22537#p22537
http://www.lif.ac.il/maim/chumrot_uriel_273.pdf

אופס, לא ראיתי את הקישור שהעלית

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

יש עלון של הנטורא קרתא ממא"ש (אני לא זוכר כרגע את שם העלון)
שם יש כל שבוע טור של כמה מילים ההבדלים

אני נהנה מאוד לקרוא את הטור, כי זה מאוד מצחיק שאנשים כותבים טורים בלי להבין בכלל את הנושא שעליו הם כותבים.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אגדה- דברי חז"ל במדוברת: ספורי סבתא.

לא מדוייק, יש כאלה שמשאילים את המילה אגדה כדי לתאר מעשה שלא היה, אך זה לא שולל את השימוש בו למושג המקורי. (כפי שהמושג "סיפורי סבתא" שמשמעו במדוברת "מעשים שלא היו", לא הופך את הסיפורים של הסבתא לבדיות..)

חשמל- מלאך, במדוברת - אור.

לא נדבר על הדיוק כאן, כי חשמל זה לא אור.
אבל חשמל זה לא מלאך, כפי שאופן זה לא מלאך, גלגל זה לא מלאך, ושרף זה לא מלאך.
כל אלו שמות מושאלים למלאכים:
אופן - זה סוג של גלגל (ויש מלאך שמתואר באופן כזה), שרף זה סוג של נחש, וגם מלאך.(נחשים שרפים, עשה לך שרף) ויש מלאך שבלשון מושאלת נקרא גם חשמל.
מה זה חשמל?
הנביא כותב על המלאך שהוא כעין החשמל - דומה לחשמל.
מצודת דוד: "החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא [...] וגם חשמל היא מלה מורכבת - חש מל - שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון."
מקור נוסף למילה חשמל הינו בתרגום השבעים, אשר תרגם את המילה "חשמל" בפסוק "ומתוכה כעין החשמל מתוך האש" (יחזקאל א', ד) ל-ήλεκτρον (אלקטרון). (קצת לפני בן יהודה..)

גרביים-מקור מארמית- כדים, עברית מדוברת: בגד.

נכון, אבל בארמית הניקוד הוא קמץ קמץ, ובעברית סגול סגול.
גרב בקמץ זה חבית (מבוסס על ארמית)
גרב בעברית זה פוזמק (גרב), מבוסס על ערבית. (מדוברת קצת יותר שנים מבן יהודה)

נין-בן, במדוברת: בן הנכד.

בערבית המילה نين מתורגמת כ'נין' (בן הנכד) וקוראים אותה כמו בעברית מדוברת "ניני", כך שלא ברור מתי נכנס השיבוש לעברית, אם בתקופת הגלות במדינות ערב, או בתקופת בן יהודה.

ריבה- נערה, במדוברת: מרקחת פרות.

המקור הוא בערבית: (مربى) הוגים את זה כ'מורבי'. וגם בן יהודה כותב שהמקור הוא מערבית.