עזרה באידיש

[שג]

בררתי, קרויאטיוו זה התרגום לאנגלית
באידיש קבלתי 3 מילים נרדפות!
יצירתית-זי איז שעפעריש-זה התרגום הכי מתאים ומוכר-ולמען האמת אני לא הכרתי!
ערפינדעריש-מלשון ערפינדן -תגליות
איינפאלסרייך-מלאת רעיונות

מילים קשות מאוד!
שעפעריש - לא שמעתי מעולם, ערפינדן הוא לא התרגום הנכון, וכן המילה השלישית.

המילה קריאטיוו נמצא גם במילון גרמני.

 

[עדיאל]

שעפעריש או שעפענדיג, יוצר, כאשר כתבתי כבר לעיל...

 

[שרה'לה]

אוהה, עבדתם קשה...
הפעמון שלי בעייתי, כל צלצול גורר בעקבותיו דף שגיאה, אז אני קצת מתקמצנת בצלצולים, עמכם הסליחה.
ו... עזרתם לי מאוד.
מדובר בכתיבה לנערות, לא לילדים.

 

[ע.מ.]

מילים קשות מאוד!
שעפעריש - לא שמעתי מעולם, ערפינדן הוא לא התרגום הנכון, וכן המילה השלישית.

המילה קריאטיוו נמצא גם במילון גרמני.

מניחה שזה מאותו שורש של באשעפער-יוצר הכל
באשעפעניש-יצירה-יציר כפיו של הקב''ה
אשר יצר-וואס האט באשאפן וכדו'

 

[שרה'לה]

איך אומרים:
"להעביר נושא ?" (נושא שיחה אני מצכוונת)

 

[שרה'לה]

ועוד משהו:
נציגה. (נציגת כתה)

 

[שרה'לה]

ועוד משהו:
"רעש חזק של חלון נסגר. "
חריקת תריס.
תודה רבה!

 

[עדיאל]

איך אומרים:
"להעביר נושא ?" (נושא שיחה אני מצכוונת)

פיר אריבער די שמועס ["די טעם", אבל זה כבר מדי קשה].

נציגה

פארטרעטערין / פארשטייערין

ועוד משהו:
"רעש חזק של חלון נסגר. "
חריקת תריס.

א הלכיגן גערודער פון א פענטסער-פארמאכן.
לאָדענ'ס קריצונג.

 

[שרה'לה]

תודה.

 

[שרה'לה]

חששות?
אני כבר מתביישת לשאול...

 

[עדיאל]

חששות?
אני כבר מתביישת לשאול...

זארגן.

איר האט אייך נישט וואס צו זארגן...

 

[שרה'לה]

פנים מאופקות?

 

[עדיאל]

פנים מאופקות?

א איינגעהאלט געזיכט

 

[ברכוש]

פיר אריבער די שמועס ["די טעם", אבל זה כבר מדי קשה].


פארטרעטערין / פארשטייערין


א הלכיגן גערודער פון א פענטסער-פארמאכן.
לאָדענ'ס קריצונג.

זה סיפור לנערות שמתכוון לבדוק את רמת האידיש שלהם?
כי אם זה אמור להיות סתם סיפור כל המילים האלו מתאימות רק לחוגים מאד מאד מסויימים.......

 

[שרה'לה]

קישוט?

 

[עדיאל]

אל דאגה, אף אני איני דובר כך באופן שוטף, אני גם חפץ שאיש שיחי יבין את מה שאני מדבר...

כבר דנו כאן בפורום באופן נרחב, לגבי עברית, והוא הדין ליידיש.
כתיבה תמיד אמורה להיות בכמה דרגות מעל לדיבור.

אנשים גם לא מדברים בעברית בשפה שכותבים בה, כתיבה היא במשלב גבוה יותר. והוא הדין ליידיש.
אנשים שאינם יודעים את התרגום המדויק לכל מילה, נוטים להשתמש בשפה נלווית (בישראל - עברית, בארה"ב אנגלית, ובארצות מסוימות באירופה - גרמנית).
אך עדיין, הכתיבה חייבת להיות רמה אחת מעל. אף לכאלו שאינם דוברים כך ביום-יום.

 

[שרה'לה]

זה סיפור לנערות שמתכוון לבדוק את רמת האידיש שלהם?
כי אם זה אמור להיות סתם סיפור כל המילים האלו מתאימות רק לחוגים מאד מאד מסויימים.......

זה גם לציבור אמריקאי...

 

[עדיאל]

קישוט?

באצירונג

 

[ברכוש]

מסכימה לגמרי,
אבל בחיים לא קראתי ספר בעברית בליווי מילון

 

[עדיאל]

ממש כן.
אבל ברור שבכיתה א' לא ידעת את פירושן של כל המילים. לאט לאט למדת.
היידיש הקריאה, של רוב האנשים שאני מכיר ושדוברים יידיש באופן שוטף ותקין לחלוטין, היא ברמה של 'מתחיל' אם לא פחות מכך.
ואין מה לעשות, בשביל להבין, צריך לקרוא ולקרוא ולא להפסיק לקרוא.