ביקורת ספרות עולם נכה / בתיה ענה

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
קישור לבלוג: ביקורת ספרים / עולם נכה / בתיה ענה



ביקורת ספרות: עולם נכה - בתיה ענה / מאת: מ. י. פרצמן


יש אנשים שלוקחים אותנו לחו"ל.

יש אנשים שלוקחים את חו"ל אלינו.

בתיה ענה, מחברת הספרים "עולם חירש" ו"עולם נכה", קרוצה מהסוג השני. בספרה "עולם חירש" היא לא ניתקה אותנו מהעולם שלנו, לא גרמה לנו להתנתק מהמציאות: היא הביאה את העולם האחר, השונה, אלינו פנימה. אל תוך המציאות היומיומית והשגרתית שלנו, גרמה לנו לפקוח עיניים ולהגיד: וואו. פתאום אני מכירה את חו"ל.

כשקראתי את עולם חירש, ספרה הראשון של בתיה, חשתי פתאום הזדהות חדשה ועמוקה כל כך עם העולם המיוחד שסובב את חיי. מהיכרותי עם ילדי חינוך מיוחד, הרגשתי איך הספר באופן מוחשי פותח לי חלון חדש של הבנה, וגורם לי להבין אותם טוב יותר. בכתיבתה הסוחפת, הצליחה בתיה לגרום לי לשנות הרבה תפיסות.

זו הסיבה שכשפתחתי את עולם נכה, מוכנה לעוד שעות של החו"ל המוכר והמאתגר, נכונה לי הפתעה: זה לא היה החו"ל שהכרתי.

הספר השני, בשונה מהראשון, לא גרם לי לגלות דברים חדשים על עולמם של השונים ממני. הוא לא פקח את עיניי ולא הכניס אותי בחמלה לתוך חייהם של ילדי החינוך המיוחד.

הוא הכניס אותי לחיי שלי.

בתחילה לא הבנתי מה מפריע לי בספר. לכל אורך הקריאה עוד חיפשתי את החיבור לעולם של השונה, לעולם של המיוחד.

רק בסוף הקריאה הבנתי. עולם נכה הביא לנו הצצה לעולם המיוחד שנמצא ממש כאן, החו"ל שבתוכנו.

פתאום הספר לא דיבר על 'ילדה ששומעת בעולם עלום שבו כולם חירשים'. הוא לא דיבר על ילדי החינוך המיוחד שמקוטלגים כ'שונים, מיוחדים'. הספר דיבר על כאן ועכשיו. על המציאות שלנו, בה כל כך הרבה ילדים סובלים מבעיות קשב וריכוז, וקשה להם, פשוט קשה להם, לשבת במקום במשך שיעור שלם.

הספר דיבר על החו"ל שלנו. הוא לקח בעיה מוכרת, עממית כמעט, שמתרחשת לכחמישה עד עשרה אחוזים מתלמידי בית הספר, והקצין אותו כדי לגרום לנו להבין את הפרדוקס.

זה מה שגרם לו להיות שונה מעולם חירש. זה מה שגרם לי להבין לא רק את הסביבה שלי, להבין את עצמי.


// הרקע בספר

למרות העובדה שהספר ניסה להקצין את המציאות היומיומית שלנו, ולא לקחת אותנו לעולם חדש, עם זאת בעיניי היה מקום לסחוף אותנו עוד קצת לעבר הבלתי מוכר. הספר היה מציאותי מדי, שום דבר בו לא היה ממש שונה. נכון שכל 'הלך' הפך ל'נסע', וכל תנועה פשוטה נעשתה בסרבול, אבל זה לא היה קוסם. זה היה עממי מדי. כשאנחנו קוראים ספר על עולם אחר, אנחנו רוצים להרגיש בעולם אחר. הספר "עולם נכה" לא עשה את זה. אפשר היה להקסים אותנו עוד לעבר השונה, גם כשבעצם משאירים אותנו באותו עולם.

// שינוי הגיבור

מלבד הרעיון המיוחד של ההצצה לעולמם של ההיפראקטיביים, הספר מתאר התמודדות נוספת של אשתו של ההיפראקטיבי: שבי. שבי, שבתחילה מסתייגת מכל העולם המוזר והבלתי מוכר לה, לומדת לאט לאט להכיל את בעלה, לאהוב אותו כמו שהוא ולקבל את שונותו. בסוף הספר היא אפילו מתחילה ליהנות מהמצב.

איכשהו, למרות העובדה שהשינוי נעשה לאורך כל הספר, השינוי שלה היה מהר מדי. הקטעים שבו ראינו את השינוי היו ברורים, אפשר לומר שאפילו כמעט בוטים. שבי באה וסיפרה לנו (בחינניותה הכובשת, אין להכחיש, היא סיפרה את זה טוב) שהיא עתידה לעבור שינוי. אני לא רוצה שתספרי לי את זה, שבי מתוקה. אני רוצה לראות את זה.

במקרה הצורך, אפשר לשלב טיפין טיפין של רמזים מראש. לא קטע שלם שמספר "שלום לכם, קוראים יקרים, בפרק זה אני עוברת שינוי".

// סגנון הכתיבה

הכתיבה של רוב הספר נעשית על ידי שני בני הזוג, בגוף ראשון. פרקים כותבת שבי, פרקים כותב צבי. השפה עממית ופשוטה, קולחת וזורמת, אצל שבי אפילו מעט תמימה ונאיבית. אלא ששתי הכתיבות הן באותו סגנון. אין שינוי בין הכתיבה של בני הזוג השונים כל כך. ניכר כי הסופרת, בעלת כישרון כתיבה חביבה וקולחת, שכחה לחשוב על כך שהם אלו שכותבים, ולא היא...


ספר שלישי? האם הסדרה תהפוך לדמוי-טרילוגייה? לא בטוח. מה שבטוח הוא שנותרתי עם הרבה תובנות ונקודות למחשבה. ספר מצוין ומומלץ ביותר. תודה.
 
נערך לאחרונה ב:

אמא ומתכנתת

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
הקדמת אותי, רציתי גם אני לכתוב על הספר המצוין הזה.
לטעמי הוא עולה בהרבה על עולם חירש, שהוא מצוין בפני עצמו.

בתיה ענה, מחברת הספרים "עולם חירש" ו"עולם נכה", קרוצה מהסוג השני. בספרה "עולם חירש" היא לא ניתקה אותנו מהעולם שלנו, לא גרמה לנו להתנתק מהמציאות: היא הביאה את העולם האחר, השונה, אלינו פנימה. אל תוך המציאות היומיומית והשגרתית שלנו, גרמה לנו לפקוח עיניים ולהגיד: וואו. פתאום אני מכירה את חו"ל.
יש לה יכולת מופלאה להתנתק מהעולם המוכר והשגרתי שלנו, ולהסתכל עליו במבט של מישהו מבחוץ. לראות דברים שעבורנו הם מובנים מאליהם (מדרגות, לוח) - מזוית חדשה ומרעננת.

למרות העובדה שהספר ניסה להקצין את המציאות היומיומית שלנו, ולא לקחת אותנו לעולם חדש, עם זאת בעיניי היה מקום לסחוף אותנו עוד קצת לעבר הבלתי מוכר. הספר היה מציאותי מדי, שום דבר בו לא היה ממש שונה. נכון שכל 'הלך' הפך ל'נסע', וכל תנועה פשוטה נעשתה בסרבול, אבל זה לא היה קוסם. זה היה עממי מדי. כשאנחנו קוראים ספר על עולם אחר, אנחנו רוצים להרגיש בעולם אחר. הספר "עולם נכה" לא עשה את זה. אפשר היה להקסים אותנו עוד לעבר השונה, גם כשבעצם משאירים אותנו באותו עולם.
מענין, לי זה דוקא גרם לאהוב את הספר יותר ולהתחבר אליו ממש. מתוך העולם שלי.
עולם חירש היה יפה אבל קצת מנותק.

מלבד הרעיון המיוחד של ההצצה לעולמם של ההיפראקטיביים, הספר מתאר התמודדות נוספת של אשתו של ההיפראקטיבי: שבי. שבי, שבתחילה מסתייגת מכל העולם המוזר והבלתי מוכר לה, לומדת לאט לאט להכיל את בעלה, לאהוב אותו כמו שהוא ולקבל את שונותו. בסוף הספר היא אפילו מתחילה ליהנות מהמצב.
מאד אהבתי את השילוב של ההתמודדות הזו בעלילה, היא הוסיפה המון נופך.
מעבר לענין של התמודדות של היפארקטיבים, יש כאן זוג חמוד שמתפתח לאט לאורך הספר.
קצת הפריע לי שרוב (אם לא כל) המאמץ וההתקדמות היו מצידה של שבי. מותר היה לצבי גם לבוא לקראתה, ולא רק לשבת (או לעמוד ;)) בחיבוק ידיים ולחכות ליום שהיא תבין אותו.
איכשהו, למרות העובדה שהשינוי נעשה לאורך כל הספר, השינוי שלה היה מהר מדי. הקטעים שבו ראינו את השינוי היו ברורים, אפשר לומר שאפילו כמעט בוטים. שבי באה וסיפרה לנו (בחינניותה הכובשת, אין להכחיש, היא סיפרה את זה טוב) שהיא עתידה לעבור שינוי. אני לא רוצה שתספרי לי את זה, שבי מתוקה. אני רוצה לראות את זה.

במקרה הצורך, אפשר לשלב טיפין טיפין של רמזים מראש. לא קטע שלם שמספר "שלום לכם, קוראים יקרים, בפרק זה אני עוברת שינוי".
מסכימה.
// סגנון הכתיבה

הכתיבה של רוב הספר נעשית על ידי שני בני הזוג, בגוף ראשון. פרקים כותבת שבי, פרקים כותב צבי. השפה עממית ופשוטה, קולחת וזורמת, אצל שבי אפילו מעט תמימה ונאיבית. אלא ששתי הכתיבות הן באותו סגנון. אין שינוי בין הכתיבה של בני הזוג השונים כל כך. ניכר כי הסופרת, בעלת כישרון כתיבה חביבה וקולחת, שכחה לחשוב על כך שהם אלו שכותבים, ולא היא...
יש בזה משהו :)

בקיצור אני אהבתי מאד. ממליצה לכולכם.
@בתיה ענה - תודה. תמשיכי להשקיע ולהפתיע.
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
בהחלט ספר יפה ושונה, שזה עניין חשוב בעידן מוצף הספרים שלנו.
קצת ביקורת על הביקורת:
כתוב יפה, מנוסח ומבוקר כמו שצריך.
כדאי להביא תקציר קטן או הבהרה לקוראים ש(עדיין) לא קראו את עולם נכה ו/או עולם חירש.
גם לא חושבת שנכון להשוות בין שני הספרים למרות שהם "אחים" כמו שכתוב בכריכה האחורית. הם לא תלויים אחד בשני אולי חוץ מהציפיות שלנו הקוראים שמכירים את הראשון...
מסכימה עם הביקורות הנקודתיות, ולמה לא להביא גם כמה נקודות חיוביות?
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
גם לא חושבת שנכון להשוות בין שני הספרים למרות שהם "אחים" כמו שכתוב בכריכה האחורית. הם לא תלויים אחד בשני אולי חוץ מהציפיות שלנו הקוראים שמכירים את הראשון...
הטיוטה הראשונה של הביקורת התחילה בנימוק לוגי ונבון על כך ש"הכלל החינוכי קובע שאין להשוות בין שני אחים, במיוחד לא אם הם תאומים".
בטיוטה השנייה ראיתי שכל הביקורת התבססה על השוואות בין התאומים, וחוץ מזה שהם בכלל לא תאומים. כך שלמפרע התברר שהנימוק לא כל כך לוגי ונבון.
הורדתי, שוין.
 

יעקב1245

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אם כבר נכנסה כאן ביקורת
שאלה למי שקרא את הספר, ובלי ספוילרים, זה באותה מתכונת של עולם חרש? (רמז, אם כן אז אחד זה נפלא, שנים זה צו פיל=טו מאצ')
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
אם כבר נכנסה כאן ביקורת
שאלה למי שקרא את הספר, ובלי ספוילרים, זה באותה מתכונת של עולם חרש? (רמז, אם כן אז אחד זה נפלא, שנים זה צו פיל=טו מאצ')
כתבתי למעלה
אולי זה היה במילים מדי חגיגיות ;)
תכל'ס שני הספרים באותו ז'אנר
אבל הרעיון והחוויה שונים.
 

3333ציפי

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
אם כבר נכנסה כאן ביקורת
שאלה למי שקרא את הספר, ובלי ספוילרים, זה באותה מתכונת של עולם חרש? (רמז, אם כן אז אחד זה נפלא, שנים זה צו פיל=טו מאצ')

למה זה מידי הרבה?
למה לא להבין עוד סוגי אנשים?
הרי הכתיבה והרעיון ממילא רעננים מספיק, לא ימאס.
בא נקרא לזה פשוט ז'אנר חדש. העלילה אינב מכורה מראש, וגם אם יצאו עוד כאלו זה עדין יהיה מפתיע וחכם
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
למה זה מידי הרבה?
למה לא להבין עוד סוגי אנשים?
הרי הכתיבה והרעיון ממילא רעננים מספיק, לא ימאס.
בא נקרא לזה פשוט ז'אנר חדש. העלילה אינב מכורה מראש, וגם אם יצאו עוד כאלו זה עדין יהיה מפתיע וחכם
אני כן הרגשתי קצת תחושת מיצוי.
איכשהו הסגנון כבר היה צפוי. בעולם חירש כל "מדבר" הפך ל"מסמן", ובעולם נכה כל "עומד" נהפך ל"יושב".
והעלילה גם לא מחדשת יותר מדי.
יכול להיות שהציפיות שלי היו גדולות בגלל ששמעתי מאחרים תגובות נלהבות מאד, גם מאלו שקראו קודם את עולם חירש...

אבל גם עם הביקורת שלי, עדיין נהניתי לקרוא, ונתן לי הרבה נקודות למחשבה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיד

א בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז:ב הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו:ג הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר:ד הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ה מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר:ו הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ז מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב:ח הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם:
נקרא  14  פעמים

אתגר AI

חלון ראווה • אתגר 123

לוח מודעות

למעלה