מידע שימושי עולים לירושלים - ההופעה בחוץ על המנוף לא מתאימה לילדינו העדינים

[הכי אחי]

אז אולי ניקח אותם לסיור קייצי בתל אביב כדי שנוכל להיות אלו שיעזרו להם הראשונים להתמודד עם התופעה?

ילדינו אינם שלנו, הם שייכים לבורא עולם, אנחנו קיבלנו אותם כפקדון כדי לשמור לו עליהם, והאחריות היא עלינו לשמור אותם כפי שהוא היה רוצה שנשמור עליהם, בין היתר לא לחשוף אותם ביודעין לדברים שיעממו את התום הטבעי שלהם. מה יהיה כשיגדלו? נתפלל על כך, אבל חלילה לא 'נחסן אותם' כפי ש'הכי אחי' מציעה.

בכל דבר יש מושג של חשיפה מבוקרת, כן גם בזה.

 

[שפרה פרנקל]

את יודעת שהקנאים וכו' שואלים את אותה שאלה בדיוק עלייך..
מה בוער לך להיקרא חרדית אם את עושה XXX דברים..
אין לי דעה בנושא ספציפי רק נקודה למחשבה..

ממש לא חושבת.
הם חושבים שאני חוטאת ואולי מחטיאה ולא אמרתי שכל מי שמתנהג בכל דבר אחרת ממני הוא לא חרדי. אני קצת מעבר לזה.

הייתה שאלת התגרות כזאת - שנתחיל, ולמה נראה לך שאת קובעת את הכללים אמרתי את מה שאמרתי. זה הכל.
היו שם המון חרדים יראים וטובים שעמדו וצפו הם נשארו זכים וצדיקים כמו שהיו.

המופע כארוע לא היה משהו שמותאם לציבור. זה הכל.
יכולים להיות הרבה דברים (גם לא פסולים) שפשוט לא מתאימים.

 

[מחפש עצה]

ממש לא חושבת.
הם חושבים שאני חוטאת ואולי מחטיאה ולא אמרתי שכל מי שמתנהג בכל דבר אחרת ממני הוא לא חרדי. אני קצת מעבר לזה.

הייתה שאלת התגרות כזאת - שנתחיל, ולמה נראה לך שאת קובעת את הכללים אמרתי את מה שאמרתי. זה הכל.
היו שם המון חרדים יראים וטובים שעמדו וצפו הם נשארו זכים וצדיקים כמו שהיו.

המופע כארוע לא היה משהו שמותאם לציבור. זה הכל.
יכולים להיות הרבה דברים (גם לא פסולים) שפשוט לא מתאימים.

את בטוחה שענית למה שכתבתי??

 

[ניאגרה]

אז אולי ניקח אותם לסיור קייצי בתל אביב כדי שנוכל להיות אלו שיעזרו להם הראשונים להתמודד עם התופעה?

ילדינו אינם שלנו, הם שייכים לבורא עולם, אנחנו קיבלנו אותם כפקדון כדי לשמור לו עליהם, והאחריות היא עלינו לשמור אותם כפי שהוא היה רוצה שנשמור עליהם, בין היתר לא לחשוף אותם ביודעין לדברים שיעממו את התום הטבעי שלהם. מה יהיה כשיגדלו? נתפלל על כך, אבל חלילה לא 'נחסן אותם' כפי ש'הכי אחי' מציעה.

כל מילה בסלע
אבל כן נחסן אותם! רק לא בדרך של @הכי אחי

 

[3524]

בכל דבר יש מושג של חשיפה מבוקרת, כן גם בזה.

"כדאי באמת" לבקש הנחיות מחכמי הדור איך נעניק לילדינו חשיפה מבוקרת לזוהמת הרחוב שמעבר לגדר.

או שאולי, 'הכי אחי' תיתן לנו את ההדרכה הזאת.

 

[הכי אחי]

כל מילה בסלע
אבל כן נחסן אותם! רק לא בדרך של @הכי אחי

לצערי מכיר כמה שההורים שלהם חיסנו אותם..
ואחרי הפעם הראשונה שיצאו מגבולות מודיעין עילית התוצאה היתה הרת אסון

 

[מנדולינה פורחת]

שנה שעברה הייתי בעולים לירושלים, ויחד עם כל הקהל רצתי לתפוס מקום להופעה הסופית שכולם דיברו עליה.
להגיד ששמחתי שזה מה שילדי ראו?
לא ממש. ההופעה מקצועית סופר, הפעלולים תוך כדי והשחקנים והאקרובטיקות - באמת אומנות.
אבל ממש לא הרגשתי בה עדינות ולא חינוכיות.
אפילו שזה דיבר על גיבורי כח ואיכשהו התקשר לחנוכה וליוונים - לא זוכרת איך.
השנה החלטתי לוותר על התענו מראש.
שוב בחירה אישית שלי כאמא.

אז אולי ניקח אותם לסיור קייצי בתל אביב כדי שנוכל להיות אלו שיעזרו להם הראשונים להתמודד עם התופעה?

כל מילה. כאחת שגרה בילדות בעיר כזו ויצאה מחוסנת ואיכותית וכו'. בחיים לא אחשוף את הילדים שלי מרצוני למקומות האלו. מספיק מה שהם רואים כי בכל אופן אנחנו חיים במדינה הטרוגנית ויש לנו מספיק הזדמנויות לשמור עליהם.
יש דברים שם מפסידים אולי בחינוך מהחיים ההומוגניים שלנו, ועדיין רב הרווח על ההפסד.
צריכים להיות מספיק כנים עם עצמינו בשביל להרגיש מה ואיך משפיע עלינו כל דבר ולא להדחיק

 

[ניאגרה]

בכל דבר יש מושג של חשיפה מבוקרת, כן גם בזה.

בזה אין!
כמו שאין חשיפה מבוקרת באכילת דבר אחר או בחילול שבת
זה לאו גמור

 

[הכי אחי]

בזה אין!
כמו שאין חשיפה מבוקרת באכילת דבר אחר או בחילול שבת
זה לאו גמור

לא בלחלל שבת אלא בלדעת שיש כאלו יהודים שלצערינו מחללים שבת, ואנחנו לא כאלו
כי אם נספר להם שזה גויים ופתאום בגיל יותר גדול פתאום הם יגלו שזה יהודים יהיה לנו הרבה יותר קשה להסביר להם

 

[ששונית]

לפני הרבה שנים התארחתי בקיץ אצל משפחה חרדית בחו"ל
ערב אחד כל בני המשפחה יצאו לפארק לתוכנית "אמייזינג" שכל שנה בקיץ הם נהנים ממנה וכמובן שגם אני וילדיי שהיו אז בני שנה ושלוש, הצטרפנו.
חשוב לי לציין שמדובר בקהילה חסידית שמורה.
על הדשא נערך מופע פעלולנים שלפי התגובות כאן באשכול היה דומה מאוד לעולים לירושלים.
הייתי המומה מהתנועות והלבושים, והסתכלתי על בנות המשפחה המארחת וכולן היו מרותקות ומשולהבות והרגשתי שלמרות חוסר הנעימות הנורא אני לא אתן לילדים שלי לצפות בדבר הגויי הזה.
הודעתי להן שהקטן מקיא ורצתי משם כל עוד רוחי בי.
עברו כמה שנים ויום אחד כשהגדול היה בערך בן שש ראיתי אותו משחק עם חברים סוג של שוטרים וגנבים ובזמן שהוא המתין לשוטרים הוא עשה פתאום תנועות... שהשם ישמור.
קראתי לו ושאלתי אותו מה הוא עושה והוא ענה לי: תנועות של גויים. כמו הגויים האלו אז בפארק באנשהוא."
רק בנס לא התעלפתי כי הדם אזל ממני בשניה.
הייתי בטוחה שהוא לא ממש הספיק לראות! והוא היה אז כל כך קטן! והמראות הגויים האלו חדרו לו כל כך חזק ועמוק!
לא היה לי הרבה מה לעשות רק להתפלל למי שנתן לי אותו שימחוק לו מהראש ומהלב את המראות האלו ומאז לא דיברתי איתו יותר על כך בתקווה שהזיכרון הזה יימחק לו מהזיכרון, כך שאינני יודעת אם היום הוא עוד זוכר משם משהו, אבל זה נתן לי לקח עצום לכל החיים.

 

[שפרה פרנקל]

לא בלחלל שבת אלא בלדעת שיש כאלו יהודים שלצערינו מחללים שבת, ואנחנו לא כאלו
כי אם נספר להם שזה גויים ופתאום בגיל יותר גדול פתאום הם יגלו שזה יהודים יהיה לנו הרבה יותר קשה להסביר להם

אוקי.
וצריך ללכת להראות להם את זה? או שמספיק לעדכן?

 

[ניאגרה]

לא בלחלל שבת אלא בלדעת שיש כאלו יהודים שלצערינו מחללים שבת, ואנחנו לא כאלו
כי אם נספר להם שזה גויים ופתאום בגיל יותר גדול פתאום הם יגלו שזה יהודים יהיה לנו הרבה יותר קשה להסביר להם

מסכימה איתך
בשביל להסביר לא צריך לצאת מגבולות מודיעין עילית

 

[הכי אחי]

לפני הרבה שנים התארחתי בקיץ אצל משפחה חרדית בחו"ל
ערב אחד כל בני המשפחה יצאו לפארק לתוכנית "אמייזינג" שכל שנה בקיץ הם נהנים ממנה וכמובן שגם אני וילדיי שהיו אז בני שנה ושלוש, הצטרפנו.
חשוב לי לציין שמדובר בקהילה חסידית שמורה.
על הדשא נערך מופע פעלולנים שלפי התגובות כאן באשכול היה דומה מאוד לעולים לירושלים.
הייתי המומה מהתנועות והלבושים, והסתכלתי על בנות המשפחה המארחת וכולן היו מרותקות ומשולהבות והרגשתי שלמרות חוסר הנעימות הנורא אני לא אתן לילדים שלי לצפות בדבר הגויי הזה.
הודעתי להן שהקטן מקיא ורצתי משם כל עוד רוחי בי.
עברו כמה שנים ויום אחד כשהגדול היה בערך בן שש ראיתי אותו משחק עם חברים סוג של שוטרים וגנבים ובזמן שהוא המתין לשוטרים הוא עשה פתאום תנועות... שהשם ישמור.
קראתי לו ושאלתי אותו מה הוא עושה והוא ענה לי: תועות של גויים. כמו הגויים האלו אז בפארק באנשהוא."
רק בנס לא התעלפתי כי הדם אזל ממני בשניה.
הייתי בטוחה שהוא לא ממש הספיק לראות! והוא היה אז כל כך קטן! והמראות הגויים האלו חדרו לו כל כך חזק ועמוק!
לא היה לי הרבה מה לעשות רק להתפלל למי שנתן לי אותו שימחוק לו מהרש ומהלב את המראות האלו ומאז לא דיברתי איתו יותר על כך בתקווה שהזיכרון הזה יימחק לו מהזיכרון, כך שאינני יודעת אם היום הוא עוד זוכר משם משהו, אבל זה נתן לי לקח עצום לכל החיים.

עכשיו נחשוב
אם לא היית בורח, אלא מסביר לילד שזה משהו של גויים ואנחנו כיהודים מאמינים זה לא מתאים ואז הולך איתו משם, אולי התוצאה היתה שונה?

 

[תילתן]

חשוב לי לציין שמדובר בקהילה חסידית שמורה.

נו,
ועליהם זה לא משפיע?
אנחנו בארץ יותר שמורים מהם?