הבן שלי חזר היום לישיבה.
ב"ה.
בין יתר הדברים שאני שולחת לו תמיד זה עוגיות שוקולד צ'יפס שהוא מאוד אוהב.
כל שבוע- זה מאסט במשלוח.
אז הערב הוא נסע.
ובצהריים- ידעתי, אני מכינה לו עוגיות כי איך אפשר שלא? בחור ישיבה. חוזר ללמוד. מתחיל את הזמן מוקדם מהרגיל. ובכלל, מגיע להם לבחורי הישיבות שלנו, לא?
אז הוצאתי את כל מה שצריך מהארון.
ואז כשהגעתי לביצים, נזכרתי שנגמרו.
שלחתי למכולת ו-----כמה מפתיע--- אין.
רגע, גם סוכר חום שכחתי שאין לי. ושכחתי לבקש שיקנו.
אז בפני 2 עובדות:
1. אין ביצים
2. אין סוכר חום
אה, ועוד עובדה:
עוגיות חייבים להיאפות כאן איכשהו!
אז מה עושים?
מאלתרים.
מכינים עוגיות ללא ביצים.
את המרקם הנדרש להצלחת העוגיות אני מכירה.
אז שאפתי להגיע למרקם דומה גם ללא ביצים.
איך יצא?
תגידו אתם-
תכ'לס, מתכון, אה?
הנה, הנה--
4 כוסות קמח
2.5 כוסות סוכר לבן
1 כפית סודה לשתיה
1 כוס שמן
1/3 כוס מים
שוקולד צ'יפס
ערבבתי הכל בקערה.
והרגשתי שמשהו במרקם לא מספיק לי. אני צריכה משהו שיגבש את הכל למרקם איכשהו כמו הביצים.
הצצתי בארון.
קפה נמס? לא יעזור
תה? אהממ...גם לא.
סוכרזית? נו, באמת.
אגוזים? פחות יעשה את העבודה.
ממרח שוקולד? מן הסתם יעשה א העבודה אבל לא בא לי כל כך על הטעם...
חמאת בוטנים? כן!
אז הוצאתי מהארון את חמאת הבוטנים.
פתחתי.
אהמ....מי החזיר קופסא ריקה לארון?????
בסוף מצאתי קופסא של קרם קרמל פרווה שהיתה חצי מלאה.
נשמע לי לא רע.
ננסה.
הוספתי חצי כוס.
בול!!!
אז רגע, הנה מסודר
4 כוסות קמח
2.5 כוסות סוכר לבן
1 כפית סודה לשתיה
1 כוס שמן
1/3 כוס מים
שוקולד צ'יפס
1/2 כוס קרם קרמל פרווה [חמאת בוטנים גם יעבוד, כנ"ל קרם נוגט, פחות נראה לי טעים אבל...]
זהו.
הכל בקערה.
כף
ערבוב טוב
כדרור ולתנור. לא משטחים אותם, את הכדורים. שמים במרווחים זה מזה בתבנית.
10 דקות אפיה להשחמה נאה.
שחרור מהתבנית בעזרת תרווד רק אחרי התקררות של העוגיות.
ושיהיה לבחורים שלנו זמן של שטייגען
שתורתם תגן ותציל את העם שלנו
שתגן על החיילים הנלחמים בחזית ועל כל מי שבעורף.
שתרפא את הפצועים
ותשחרר את השבויים
שתביא להצלחת המערכה הקשה שבה אנו נתונים.
שתרעיש את השמים ותביא לנו את המשיח
במהרה בימינו.
אמן!
ב"ה.
בין יתר הדברים שאני שולחת לו תמיד זה עוגיות שוקולד צ'יפס שהוא מאוד אוהב.
כל שבוע- זה מאסט במשלוח.
אז הערב הוא נסע.
ובצהריים- ידעתי, אני מכינה לו עוגיות כי איך אפשר שלא? בחור ישיבה. חוזר ללמוד. מתחיל את הזמן מוקדם מהרגיל. ובכלל, מגיע להם לבחורי הישיבות שלנו, לא?
אז הוצאתי את כל מה שצריך מהארון.
ואז כשהגעתי לביצים, נזכרתי שנגמרו.
שלחתי למכולת ו-----כמה מפתיע--- אין.
רגע, גם סוכר חום שכחתי שאין לי. ושכחתי לבקש שיקנו.
אז בפני 2 עובדות:
1. אין ביצים
2. אין סוכר חום
אה, ועוד עובדה:
עוגיות חייבים להיאפות כאן איכשהו!
אז מה עושים?
מאלתרים.
מכינים עוגיות ללא ביצים.
את המרקם הנדרש להצלחת העוגיות אני מכירה.
אז שאפתי להגיע למרקם דומה גם ללא ביצים.
איך יצא?
תגידו אתם-
תכ'לס, מתכון, אה?
הנה, הנה--
4 כוסות קמח
2.5 כוסות סוכר לבן
1 כפית סודה לשתיה
1 כוס שמן
1/3 כוס מים
שוקולד צ'יפס
ערבבתי הכל בקערה.
והרגשתי שמשהו במרקם לא מספיק לי. אני צריכה משהו שיגבש את הכל למרקם איכשהו כמו הביצים.
הצצתי בארון.
קפה נמס? לא יעזור
תה? אהממ...גם לא.
סוכרזית? נו, באמת.
אגוזים? פחות יעשה את העבודה.
ממרח שוקולד? מן הסתם יעשה א העבודה אבל לא בא לי כל כך על הטעם...
חמאת בוטנים? כן!
אז הוצאתי מהארון את חמאת הבוטנים.
פתחתי.
אהמ....מי החזיר קופסא ריקה לארון?????
בסוף מצאתי קופסא של קרם קרמל פרווה שהיתה חצי מלאה.
נשמע לי לא רע.
ננסה.
הוספתי חצי כוס.
בול!!!
אז רגע, הנה מסודר
4 כוסות קמח
2.5 כוסות סוכר לבן
1 כפית סודה לשתיה
1 כוס שמן
1/3 כוס מים
שוקולד צ'יפס
1/2 כוס קרם קרמל פרווה [חמאת בוטנים גם יעבוד, כנ"ל קרם נוגט, פחות נראה לי טעים אבל...]
זהו.
הכל בקערה.
כף
ערבוב טוב
כדרור ולתנור. לא משטחים אותם, את הכדורים. שמים במרווחים זה מזה בתבנית.
10 דקות אפיה להשחמה נאה.
שחרור מהתבנית בעזרת תרווד רק אחרי התקררות של העוגיות.
ושיהיה לבחורים שלנו זמן של שטייגען
שתורתם תגן ותציל את העם שלנו
שתגן על החיילים הנלחמים בחזית ועל כל מי שבעורף.
שתרפא את הפצועים
ותשחרר את השבויים
שתביא להצלחת המערכה הקשה שבה אנו נתונים.
שתרעיש את השמים ותביא לנו את המשיח
במהרה בימינו.
אמן!