מכתב התרעה: כקב"ר (קצין בינה רישתי) ביחידת 8200
גדלתי על 2 ערכים מרכזיים בעבודתי המקצועית: א. לא להישבות בקונספציה. ב. לצלצל בפעמון ההתרעה כשיש בידי מודיעין שיכול להציל חיים. ערכים אלו הביאו אותי לכתוב את המכתב הבא.
המכתב ממוען לחברי הקבינט ולאזרחי המדינה כאחד, ועל כן לא אכתוב בו את מקורות המידע או פרטים שיכולים להוות עברות ביטחון מידע. את אלו אמסור לגורמים המתאימים באם יפנו אליי. כן אכתוב בו את עיקרי המידע המודיעני שהגיע לשולחני אגב עבודתי כקב"ר 8200
עיקר עבודתנו באד"ן היא לתת מודיעין צבאי ללוחמים בצורת התרעות על איומים והצפת מטרות. עם זאת, במהלך העבודה נחשפים למודיעין " אזרחי " שאנו לא מפיצים לצרכנים בעיקר מהסיבה שהמידע לא רלוונטי למטרות הלחימה, והעיסוק בו מבזבז זמן ומסיט אותנו מהעיקר, שהוא כאמור עזרה ללוחמים בשטח. לא נתבקשנו על ידי שום גורם לאסוף מודיעין אודות תחושות פעילי החמאס, או דעותיהם כלפי מדינת ישראל, אזרחיה, מנהיגיה, מנופי הלחץ האפשריים על הנהגת חמאס עבור החזרת החטופים או כניעה. מודיעין שנגע בנושאים אלה לרוב נזרק בתקווה שמישהו אחר, שלא עסוק כרגע במודיעין ללחימה, שומע ומעביר הלאה לגורמי המחקר של אמ"ן.
לצערי גם לאחר ארבעה חודשים רצופים של עבודה לא ראיתי הערכת מחקר באחד מהנושאים שמניתי לעיל, אינני יודע אם נעשתה הערכה כזאת ולא הגיע לידי או שלא נעשתה מפאת חוסר בכח אדם או מסיבות אחרות. בכל אופן, אף אם נעשתה הערכה דומה לזו שאכתוב כאן בחטיבת המחקר, היא ככה"נ לא הגיעה לדרגים הגבוהים שכן לא ראיתי תגובה ישראלית לחומר שאגלה להלן. כמו -כן היא בוודאי לא הגיע לציבור בישראל.
על כן נכנס אני הקטן בנעלי המחקר ומציף את שעלה מחומר רב שהגיע בנושאים אלו אך לא הועבר הלאה.
הקונספציה 1 .מידע מוכר : התחלנו את המערכה הזו בעקבות קונספציה שגויה שכבר הפכה לשחוקה – חמאס מורתע, אנשי הרצועה וחמאס כארגון השולט רוצים "אופק" כלכלי, וכל עוד ניתן להם כסף ומקומות עבודה, חמאס לא ירצה להיכנס למערכה נוספת. עיקר הקונספציה כאן היא הטעות שאנו עושים שוב ושוב בכך שאנו חושבים שהצד השני חושב כמונו. הוא לא. הרצון המערבי ב"חיים טובים ונוחים" לא קיים בחמאס ברצועת עזה. תחתיו קיים החלום של ארץ פלסטין השלימה בהנהגה מוסלמית דתית. זו המטרה העיקרית והברורה של אנשי חמאס, כפי שאפשר ללמוד מנאומיהם של מנהיגי התנועה, מאמנת חמאס, ומחומר מודיעיני שכל איש מודיעין שהתעסק עם חמאס מכיר.
2 .מידע מחדש: קונספציה ישראלית נוספת היא שהרס תשתיות צבאיות ואזרחיות, והרג אנשי חמאס יביא לכניעת הארגון / להשבת חטופים. חמאס מעולם לא הורתע מהרס תשתיות הארגון, וכמות השהידים רק מביאה לו כבוד נוסף. גם כאן עיקר הקונספציה היא שאנו חושבים שחמאס חושב כמונו. אם לנו יהרגו כמות החיילים והאזרחים שנהרגו ברצועת עזה, ויפגעו ולו חצי מכמות המבנים שנהרסו ברצועה נרגיש מובסים, ושעולמנו חרב עלינו. לא כך חמאס. לא בדרגי השטח ולא בדרגי ההנהגה נשמעו קריאות להפסקת הלחימה עקב השהידים הרבים, או עקב הרס מבנים. על כל מבנה שנהרס הם יקבלו כסף, והשהידים כאמור מוסיפים להם. יש להם אורך רוח בלחימה, והיא נובעת מהנקודה הבאה.
3 .אנשי חמאס בכל הדרגים מביעים שמחה גלויה לאחר ההפגנות הגדולות שנעשו עוד מחודש נובמבר במטרה להפעיל לחץ על הממשלה. בחומר המודיעיני עלו פעמים רבות התבטאויות כי ההפגנות יביאו להפסקת הלחימה, ועל הלוחמים להתאזר באורך רוח, ולתת ללחץ בתוך מדינת ישראל לעבוד בשבילם. הניצחון מבחינת חמאס הוא שלוחמיו יצאו בגאון מהמנהרות, ושהאסירים יחזרו לרצועה. לא משנה כמה הרס, כמה הרג וכמה סבל יגיעו עם האסירים, החזרתם ועצם העובדה שישראל הפסיקה את הלחימה ילמדו כי ישראל כנועה, וניתן לעשות עוד "מיליון שביעי באוקטובר".
איני רוצה לרפות את ידיהם של אזרחי המדינה ושל מנהיגיה, ועל כן שאלתי את עצמי ואת עמיתיי לעבודה מה לדעתם היא החוליה החלשה בחמאס? אם לא ההרס, והרג הפעילים, מה הוא מנוף הלחץ שלנו עליהם? לשם כך אנו צריכים לפתוח את אופק האפשרויות הקיים כעת מול מקבלי ההחלטות – הפסקת הלחימה והחזרת אסירים כנגד השבת החטופים.
יש אפשרות נוספת, והיא החשש הגדול ביותר של בכירי תנועת החמאס: כיבוש והתיישבות יהודית בתוך הרצועה. המסקנה הזו עולה בצורה ברורה מהחומר המודיעיני . לפי אינדיקציות שעלו בחודשים האחרונים פעילי חמאס ובכיריו יודעים כי ממשלת ישראל לבסוף תיכנע ללחץ מהחוץ ומהפנים. לצד זאת יש זלזול גדול ברעיון ההתיישבות ("הכיבוש/ההתנחלות") בעזה .
חמאס לא מעלה על דעתו כי האפשרות הזו באה בחשבון מבחינת הממשל בישראל חמאס לא מעלה על דעתו כי האפשרות הזו באה בחשבון מבחינת הממשל בישראל, והם מסתמכים על אמירות שונות שהשמיעו פוליטיקאים ישראלים בנושא.
הזלזול שלהם ברעיון מלמד גם על החשש הגדול שלהם ממנו. כמו שאנו זלזלנו באפשרות של תקיפה מצד חמאס, כך הם אינם מעלים בדעתם שזו אפשרות ראלית מצד ישראל. מעידה על כך העובדה שאין להם תוכניות אופרטיביות כנגד מהלך כזה. בחומר הרב שנאסף הן בסיגינט, ביומינט באמש"ט (איסוף מסמכים ושלל טכני) לא עלה בדל של מידע אודות תוכנית ליום בו ישראל תיישב מחדש את רצועת עזה. מסקנה זו מוכרת לא רק מהחומר המודיעני, ומהעדרה של תכנית אופרטיבית כנגד ההתיישבות.
כל מי שמכיר את האידיאולוגיה של תנועת חמאס, ואת הדעות והאמונות של אנשי החמאס, יכול להגיע למסקנה זו, באמצעות מעבר על אמצעי המדיה הגלויים, וכן בקריאה של אמנת חמאס המופיעה לעיני כל באתר חמאס. להלן דוגמא אחת שתבהיר את כוונתי: ״אדמת פלסטין כולה שייכת למוסלמים, ואין דבר חמור יותר או כואב יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים״ (סעיף 12 ,אמנת חמאס). משפט זה חוזר שוב ושוב בגרסאות שונות באמנת חמאס. כאן טמון המפתח להבנה והגעה להכרעה ופגיעה בנקודה הרגישה ביותר לחמאס.
עלינו להבין שגם אם אנחנו לא רוצים לחזור לרצועה – זהו קלף המיקוח החזק ביותר שלנו, והסיוט הגדול ביותר של חמאס.
לעניות דעתי, על הממשל בישראל מוטלת החובה להשתמש בהתיישבות כקלף מיקוח העיקרי במו"מ מול חמאס. לבנות בית עבור כל ישראלי שנרצח, ושכונה עבור כל חטוף שעדיין נמצא ברצועה. ברגע שאיום הכיבוש יהפוך לממשי, וההכנות לבנייה יחלו, יהפוך חמאס מהגורם המשחרר את הרצועה לגורם שהוביל לכיבושה מחדש. כאן תהיה נקודת השבירה. ההסבר צריך להיות ברור וחד משמעי - את הלחימה לא נפסיק, ואם החטופים לא יוחזרו לנו, ובכירי חמאס לא ייכנעו נתחיל ביישוב עזה מחדש. בכך נשבור את רוחם של בכירי החמאס ולוחמיו .
לעולם ובעיקר לארה"ב צריכה להיעשות הסברה דיפלומטית, שזהו קלף המיקוח היחיד שנותר לנו במאבק מול חמאס, ובהשבת החטופים ללא תמונת ניצחון של חמאס בסוף המלחמה.
לסיכום אבהיר שהדברים הכתובים במסמך נכתבו כניסיון לשבור את הקונספציה הנוכחית שבה אנו שבויים כמדינה, ומתוך בחינה כנה של חומר מודיעיני גולמי שלא ניתן לו ביטוי ראוי עד כה. המטרה היא להבהיר שעד עכשיו אמנם נלחמנו והשמדנו אויב רב, אבל מבחינה הלוחמה הפסיכולוגית ומנופי הלחץ על החמאס לא פעלנו כמעט בכלל. סינוואר מכיר טוב את החברה הישראלית ויודע איפה ומתי כדאי ללחוץ כדי להשפיע ולערער את יציבותה. הגיע הזמן שגם אנחנו נכיר לעומק את האויב, ונדע ללחוץ עליו במקום שכואב לו הכי הרבה, לנקוט בתוכנית פעולה שהוא לא העלה על הדעת כאפשרית, ובכך להוצי א את החמאס משיווי משקל.
ביחד ננצח.
קב"ר (קצין בינה רישתי) ביחידה 8200