עדויות חיצוניות לניסי התורה

בן מיכאל

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אני פותח כאן אשכול שיאגד בתוכו כל עדות חיצונית על ניסי התורה, אודה לכל מי שיתרום את ידיעותיו בנושא, וזה החלי בעז"ה.
א' סיפור ארוך בערך מזמן רעמסס השני ובתוכו מסופר על מכשף כושי שהטיל חושך על מצרים לפני אלף חמש מאות שנה שלשה ימים ושלושה לילות!
הלקה את פרעה חמש מאות מלקות, מוזכר הד למכת דם "אם אובס יצבעו המים בגון
הדם", הבעיר אש והקוסמים הורידו גשם שכיבה אותה (כנראה הד ממכת ברד), עשה
עננה שאיש לא יכל לראות את רעהו! יצר כיפת אבן ענקית... להפרידם מהשמש
אלוהיהם והקוסם אמר לחש והכיפה הלכה לאגם הגדול של מצרים (כנראה הד למכת הארבה בה עף הארבה לים סוף.
מקור: המיתולוגיה המצרית, חיברה שלומית ישראלי, הוצאת מפה. עמוד 180. סתנ, סי אוסיריס והמכשף הכושי.
ב' סיפור מימי אנמרקר הנקרא אנרמקר והאדון של ארטט, מספר על הזמן בו כל בני האדם דיברו בשפה אחת, עד שהגיע אנליל - האל השומרי המכונה שם "המלומד מבין האלים" ועירבב את כל השפות.
מקור: שמואל נח קרמר, ההיסטוריה מתחילה בשומר, פרק כ"ה, תורגם לעברית על ידי נחמן בן עמי, ספריית פועלים, תשכ"ה, עמוד 288.
 

ערך רב

משתמש צעיר
עריכה תורנית
לא רואה בזה טעם.
האמונה שלי לא תושפע כהוא זה ממציאות כאלה וגם ממציאות הפוכות.
יש מישהו שזה ישפיע עליו?
 

בן מיכאל

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
נכתב ע"י ערך רב;n5031693:
לא רואה בזה טעם.
האמונה שלי לא תושפע כהוא זה ממציאות כאלה וגם ממציאות הפוכות.
יש מישהו שזה ישפיע עליו?

אשריך! התעוררתי לפרסם זאת, בעקבות כמה ששאלוני האם יש מקורות מצריים המספרים על המכות וכדומה, כשמחשבתם כי אין ממצאים כאלו הביכה אותם מאד.
 

ערך רב

משתמש צעיר
עריכה תורנית
הסיפור מספר על אדם שפקפק מעט במסופר בספר יונה, כי לא היה נראה לו מציאותי שאדם ישהה במעי הדג וישאר בחיים.
רק פעם קרא על חדשה מרעישה, שאדם נבלע על ידי דג, וכעבור שמה שעות הצליחו לתפוס את הדג ולחתכו בעדינות,
ומצאו את האדם שבתוכו חי [רק שהלבין ממיצי הקיבה אם זכור לי הסיפור], ואז הצהיר שעכשיו הוא מאמין בכל הכתוב בתנ"ך.
ואמר עליו ר' ישראל סלנטר: זהו אפיקורוס אמיתי! במה שכתוב בתנ"ך פקפקת, אך מה שכתוב בעיתון אתה מקבל כאמת???
 

בן מיכאל

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
נכתב ע"י ערך רב;n5031721:
הסיפור מספר על אדם שפקפק מעט במסופר בספר יונה, כי לא היה נראה לו מציאותי שאדם ישהה במעי הדג וישאר בחיים.
רק פעם קרא על חדשה מרעישה, שאדם נבלע על ידי דג, וכעבור שמה שעות הצליחו לתפוס את הדג ולחתכו בעדינות,
ומצאו את האדם שבתוכו חי [רק שהלבין ממיצי הקיבה אם זכור לי הסיפור], ואז הצהיר שעכשיו הוא מאמין בכל הכתוב בתנ"ך.
ואמר עליו ר' ישראל סלנטר: זהו אפיקורוס אמיתי! במה שכתוב בתנ"ך פקפקת, אך מה שכתוב בעיתון אתה מקבל כאמת???

אז ר' ישראל סלנטר מתנגד לעבודה בערכים?...
 

בת חורין

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י ערך רב;n5031693:
לא רואה בזה טעם.
האמונה שלי לא תושפע כהוא זה ממציאות כאלה וגם ממציאות הפוכות.
יש מישהו שזה ישפיע עליו?

אף אחד לא מנסה להשפיע על האמונה שלך בכלל.

ובקשר לבקשה של פותח האשכול: ראיתי סרטון על שרידי תיבת נח שהתגלו
על האררט. שרידי ספינה עצומה בגודלה. אני לא זוכרת בדיוק את כל הפרטים,
אבל ארכיאולוגים מעריכים כי זוהי אכן תיבת נח. (הם התבססו על כל מיני נתונים)
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
פפירוס איפובר. הנה מה שויקיפדיה מספרת עליו. כדרכה להכחיש כל רמז שעלול להביא את הקורא לאמונה בה', צריך לדעת לקרוא נכון את הנתונים (אין לי סבלנות לערוך את הדברים):
פפירוס איפוור

[IMG2=JSON]{"data-align":"none","data-size":"full","height":"181","width":"250","src":"https:\/\/upload.wikimedia.org\/wikipedia\/commons\/thumb\/c\/c8\/Papyrus_van_Ipoewer_-_Google_Art_Project.jpg\/250px-Papyrus_van_Ipoewer_-_Google_Art_Project.jpg"}[/IMG2]
פפירוס איפוור

פפירוס איפוור או השיחה של איפוור עם אדון הכל הוא פפירוס מצרי עתיק (כתוב בכתב היראטי). שמו הרשמי של הפפירוס הוא "ליידן מספר 344", כמספרו במוזיאון הארכאולוגי הלאומי שבליידן, הולנד. הטקסט מתוארך לסוף המאה ה-13 לפני הספירה ומתאר תקופה קשה מאד במצרים, תיאור הדומה בחלקו לתיאור המקראי את מכות מצרים.

תוכן עניינים

[הסתרה]
תיארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]


הפפירוס מתוארך לסוף המאה ה-13 לפני הספירה; אך ככל הנראה מדובר בהעתקה של פפירוס מוקדם יותר, ולכן לתיארוך זה חשיבות משנית. אין הסכמה לגבי זמן יצירתה של היצירה עצמה, אך מספר חוקרים קובעים אותו לסוף השושלת ה-12 ותקופת הביניים השנייה (סביבות 1850 לפנה"ס - 1600 לפנה"ס)[SUP][1][/SUP]. התוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]


הפפירוס מתאר תקופה קשה הבאה על מצרים. אין הסכמה מהו אופיו של הטקסט: האם מדובר בקינה בהשראת התוהו של תקופת הביניים השנייה, במעשייה היסטורית המתארת את נפילת הממלכה הקדומה כמה מאות שנים לפני כן, בנבואה קדומה על העתיד לבוא, ואולי אף שילוב כלשהו של אלמנטים אלו.

מצרים מתוארת בפפירוס במצב של אנרכיה וכאוס - אסונות טבע, הפיכת מעמדות, מרד העבדים באדוניהם, תקופה שבה הכול בוזזים, שודדים ורוצחים. העשירים נעשו עניים, העניים עשירים, ומלחמה, מגיפות,רעב ומוות נמצאים בכל מקום. הנשים הפכו לעקרות ואינן מסוגלות להרות. אנשים נקברים בנהר. המדבר מתפשט במצרים, יישובים נהרסים, פראים באים מבחוץ להתיישב במצרים, והמלך נלקח ביד עניים. סממן של ההתרסקות הוא הקינה על כך שמשרתים עוזבים את שירותם ונוהגים במרדנות. בשל כך ובשל הצהרות כגון "הנהר נעשה לדם", "אין למצוא פירות, גם לא ירק", "אבוי, בני הנסיכים הוטחו אל הקירות. אבוי בני הנסיכים הושלכו לרחובות", "בכל מקום נמצא קובר אחיו באדמה", "אנחות מלאו את הארץ, אנחות, קינה ומספד". יש המפרשים את המסמך כמתאר את מכות מצרים ויציאת מצרים המופיעות בתנ"ך[SUP][2][/SUP][SUP][3][/SUP].

דוגמאות מתוך הפפירוס (בתרגום חופשי):
  • "אכן, עניים היו לבעלי הון, ואשר לא היה מסוגל לייצר לעצמו סנדלים, הוא כעת בעל עושר".
  • "אכן, מתים רבים קבורים בנהר; זרם הנהר הוא קבר ומקום החניטה נהיה כזרם".
  • "אכן, מבנים ציבוריים נפרצים ונבזזים; העבד הפך להיות מחזיק בעבדים".
  • "אכן, הנהר הוא דם, אך עדיין אנשים שותים ממנו. אנשים נרתעים מבני אדם וגוועים למים".
  • "כל החיות לבם בוכה"
  • "אמנם כן... נאכלו על ידי האש"
  • "אין למצוא פירות ולא ירק"
  • "הייתה צעקה גדולה במצרים... הנהמה נשמעה בכל הארץ מעורבת בקינות"
פרשנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]


על פי מרבית ההיסטוריונים, הפפירוס מתאר את נפילתה של ממלכת מצרים הקדומה מספר מאות קודם לכן, או לחלופין, נכתב על רקע השתלטותם של החיקסוס על מצרים (בערך 1750 לפנה"ס). היו ששיערו בעבר כי הפפירוס מהווה מעין נבואה קדומה (כחלק מהרצון לראות את מצרים כערש הנבואה), אך גישה זו לא התקבלה. לאחרונה אף הועלתה השערה כי הפפירוס נכתב בתור מטאפורה ואגדה בלבד.

בעקבות התיאורים על מרד עבדים באדוניהם, ומספר ביטויים כגון "הנהר הוא דם", יש הטוענים כי המסמך מתאר את עשר המכות ויציאת מצרים. לעתים מוצג המסמך כראיה אפשרית לאמיתות הכתוב בתנ"ך. אחד הבולטים מן הדוגלים בטענה זו הוא עמנואל וליקובסקי, שביקש לבצע הזזה של כ-540 שנים, של התיארוך של מצרים העתיקה לזמננו על פי ההבנה הבסיסית כי המתואר בפפירוס הוא המתואר במכות מצרים (טבלה להמחשת השיחזור). טענה זו מצוטטת לרוב גם על ידי ארגונים דתיים. הקבלה זו בין הפפירוס לבין יציאת מצרים, בדרך כלל נדחית על ידי מרבית חוקרי מצרים העתיקה, כאשר גם אלו הרואים בסיפור יציאת מצרים הד לאירוע אמיתי, מתארכים אותו לתקופה המאוחרת לתקופה אליה מתוארך המסמך, על פי מאפייניו הלשוניים.

xxxxxxx xxxx xxxx xxxxxxx xxxxxxxxxx xxxxxxx xxxxxxx xx xxxxx xxxxxx xxxxxx xxxxx xxxxxxx xxxxxx xxxxxx xxxxxxx xxxxxxx xxxxxxx xx xxxxxxxxxxx xx xxxx xxxxx xx xxx xx xxx xxx xxxxxxx xxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxx xx xxxxxx xx xxxxxx xx xxxxx xxxxx xxxx xxxxxxx xx xxx xxxxxxxxxxx xxxxx xxxxxxx xx xxxxx xxxxx xxxxxx xxxxxxxx xxxxxx xxxx xxx xxxxxxx xxxx xxxxxx xxxxxx xx xxxxx xxxx xxxxx xxxxx xxxxx xxxxxxx xxxxxxx xx xxxxxx xx xxxxxxxxxxx xx xxxxxx xxxxxxx xxxxx xxxxx xxxxxxxxx xxxxxxxx xx xx xxxxxxxxxxxxx xxx xxx xxxxxxxxxxx xxxxxx xxxxxxx xxxx xxxx"xx

עם זאת, ההתייחסויות ליציאת מצרים ולסנטוריני מניחות שהיצירה מתעדת מאורע היסטורי, עובדה הנתונה לוויכוח בקרב אגיפטולוגים[SUP][5][/SUP]. לאחרונה קיבלה היצירה פרשנות כיצירה בלתי היסטורית ביסודה, העוסקת בנושא העל-זמני של "סדר אל מול תוהו". על פי צורת קריאה זו, התיאורים של נהרות דם ומרידות עבדים באיפוור יכולים להוות תיאור כללי של קינה על כך ש"העולם התהפך" ולא דיווח על אירוע היסטורי מסוים.

הפסקאות האחרונות של היצירה מכילות דיאלוג בין הדמויות שמזוהות רק בתור "איפוור" ו"הוד מלכותו אדון הכל" (ביטוי שיכול לשמש כהתייחסות לאל השמש או למלך). למרות שחלקים אלו ביצירה נפגעו קשות, נראה שהם עוסקים בגורמים לרוע ולתוהו בעולם ובאיזון שבין האנשים לאחריות האלוהית עליהם. השיחה מהווה את אחת הבחינות העתיקות ביותר בעולם הספרות של שאלת התיאודיציה.

הסינון של נטפרי...
 

שיילה

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
ראיות אלו הם ראויות לציבור המתחזק ע"י ערכים וכדו' אך חרדי מבטן אינו צריך אסמכתאות לדברי הקב"ה.
אנשים המחפשים אסמכתאות אכן ירגישו מבוכה כשהמדע יסתור לדברי התורה משא"כ אנחנו המאמינים שהמדע כפוף כולו ומבוטל כלפי התורה.
 

בן מיכאל

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
נכתב ע"י בת חורין;n5031983:
אף אחד לא מנסה להשפיע על האמונה שלך בכלל.

ובקשר לבקשה של פותח האשכול: ראיתי סרטון על שרידי תיבת נח שהתגלו
על האררט. שרידי ספינה עצומה בגודלה. אני לא זוכרת בדיוק את כל הפרטים,
אבל ארכיאולוגים מעריכים כי זוהי אכן תיבת נח. (הם התבססו על כל מיני נתונים)

תודה! אשמח לקבל מקור, כי היו כמה וכמה ממצאים כאלו שבתחילה התלהבו מהם, ואח"כ הוכחו בזיוף.
 

שמחה בונים

משתמש צעיר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
ראה 'ארכיולוגיה תנכי"ת', הספר מצויי מאוד בכל חנויות הספרים.
 

כלנית

משתמש רשום
נכתב ע"י שיילה;n5032311:
ראיות אלו הם ראויות לציבור המתחזק ע"י ערכים וכדו' אך חרדי מבטן אינו צריך אסמכתאות לדברי הקב"ה.
אנשים המחפשים אסמכתאות אכן ירגישו מבוכה כשהמדע יסתור לדברי התורה משא"כ אנחנו המאמינים שהמדע כפוף כולו ומבוטל כלפי התורה.

ואני חושבת שזו קלישאה.
וידעת היום, והשבות אל לבבך.
 

שיילה

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
נכתב ע"י כלנית;n5033576:
ואני חושבת שזו קלישאה.
וידעת היום, והשבות אל לבבך.

הויכוח הזה הוכרע ע"י גדולי התורה באשר ללימודי מדע ואמונה במוסדות תורניים , כך שהמילים "אני חושבת" לא כ"כ מתאימים.
 

כלנית

משתמש רשום
נכתב ע"י שיילה;n5033874:
הויכוח הזה הוכרע ע"י גדולי התורה באשר ללימודי מדע ואמונה במוסדות תורניים , כך שהמילים "אני חושבת" לא כ"כ מתאימים.

יש הבדל בין לימודי מדע ואמונה במוסדות תורניים,
לבין העמקה באמונה לאדם בוגר.

ולדעתי, ונסמכת על דעת גדולים, בנוסף על ה-"צריך"
יש "חושב" "מרגיש" "בוחר" ו-"מאמין".
 

בן מיכאל

משתמש מקצוען
עריכה תורנית

שמחה בונים

משתמש צעיר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
נכתב ע"י אפכא מסתברא;n5032070:
פפירוס איפובר. הנה מה שויקיפדיה מספרת עליו. כדרכה להכחיש כל רמז שעלול להביא את הקורא לאמונה בה', צריך לדעת לקרוא נכון את הנתונים (אין לי סבלנות לערוך את הדברים):

יש מי שקרא את הנתונים נכון והיה לו סבלנות לערוך אותם מעט לטובת כולנו - הלא הוא הרב זמיר כהן בספרו 'תורה ומדע' (העתקתי מתוכנת תורת אמת):


הארכיאולוגיה מצדיעה לתורה!
"האמת היא שמדריכנו העיקרי היה המקרא. כארכיאולוג אינני יכול לתאר לעצמי התרגשות רבה יותר מאשר עבודה כשתנ"ך ביד האחת, ואֵת חפירה בשניה". (יגאל ידין בספר "חצור" עמ' 193)​
בדור האחרון, עם תאוצת החפירות הארכיאולוגיות בארצות בהן חיו עמי וגדולי התנ"ך, והמספר הרב - ללא תקדים, של התגליות והמוצגים היוצאים שוב לאויר העולם ושופכים אור על אשר התרחש באותן תקופות, התבררה טעותם החמורה של כל אותם "חוקרים". אשר ב"ידענות" מוזרה דיברו בבטחון רב על "חוסר הדיוק" כביכול של פרטים מסויימים המסופרים בתורה.

הדברים מגיעים עד כדי כך שכל חפירה ארכיאולוגית אשר מתבצעת במקום הקשור למאורע תנ"כי, ומגלה מוצגים מאותה תקופה, מנפצת לחלוטין את כל פרטי ה"ביקורת" אשר נמתחה קדם לכן על ידי חוקרים למיניהם על המסופר בתנ"ך אודות אותו מאורע, וגילוייה העמידו את דברי התנ"ך על תילם כאשר הם מוארים באור יקרות. ואין שום הבדל אם ה"ביקורת" היתה אודות פרט קטן יחיד (19) או מאורע גדול ובעל משמעות רבה (20). בכל מקרה ובכל מצב דברי התורה הוכחו כאמינים ומדוייקים ביותר עד לפרטי הפרטים21.


ברור שבמסגרת מצומצמת זו לא נוכל לעמוד בהרחבה על כל מגוון והיקף העובדות שהתגלו. המבקש לעמוד עליהם בהרחבה יוכל למוצאם ברשימת הספרים המופיעה בהערה 22. 21 כאן רק מספר תגליות הנוגעות לאחת התקופות המשמעותיות ביותר בתולדות עמינו, תקופת שיעבוד מצרים.


תקופה זו מכילה ארבעה שלבים:


א. הירידה למצרים עקב עליית יוסף לגדולה בבית המלך. ב. העבדות לאחר מות יוסף. ג. עשר מכות ניסיות מונחתות מאת האלהים על העם המצרי. ד. יציאת מצרים. נתבונן אפוא בארבע התרחשויות אלו בראי הארכיאולוגיה, ובהקבלתן לאמור בתורה.


עליית יוסף לגדולה במצרים (בראשית פרק מא)

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה: חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא... וְעַתָּה יֵרֵא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם... וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל... וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו: הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ? וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף... וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ. וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם".​

באנציקלופדית עולם התנ"ך (עמ' 207) מובא ציטוט מפאפירוס מצרי (פאפירוס הריס א. טור 57 שורות 9-1) המספר על איש מארץ ישראל, אשר עלה לגדולה במצרים, ואף נחשב לאדם חכם מאד אשר העם המצרי השתמש בחכמתו.


על פי האמור בפאפירוס ועל פי תאריך המאורע קבעו החוקרים כי בפפירוס הריס א. מתגלה לפנינו המסופר בתורה (בראשית פרק מא) על עלייתו של יוסף לגדולה במצרים, מתוך דיווחו של מצרי בן אותה תקופה.


והרי ציטוט מתוך הספר התנ"ך כהסטוריה (עמ' 91):

"שם המצרי, שלו נמכר יוסף, הוא פוטיפר (בראשית לז, לו). וזהו שם אופייני ושכיח במצרים. עליתו של יוסף לדרגת משנה למלך במצרים מסופרת בתנ"ך בדיוק של פרוטוקול. הוא מולבש בגדי שרד - לפי מעלתו הגבוהה, טבעת ניתנת על ידו, חותמת פרעה, וכן ניתן לו בגד בד יקר ורביד זהב (בראשית מא, מב). ובדיוק כך מציירים ציירים, על הקירות ועל תבליטים כל חגיגה שיש בה משום הטלת משרה על שכם מישהו".​

עם ישראל משועבד במצרים (שמות פרק א)
"וַיַּעֲבִדּוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ. וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים".​
בקברו של אחד מראשי השררה במצרים הפרעונית נמצאו ציורים בהם נראים עשיית לבנים על ידי עבדים בפיקוח נוגשים. הנראה בציורים מנותח בספר התנ"ך כהיסטוריה (עמ' 108):

"מתמיה קדם כל, צבע העור הבהיר של הפועלים הלבושים סינר בד קצר. ההשוואה למפקחי העבודה כהי העור מוכיחה, כי בהירי העור הם כנראה שֵׁמִיִּים, בשום אופן לא מצריים".​
עוד מובא שם תרגום כתב החרטומים המופיע באחד הציורים, לפיו אומר אחד מן המפקחים המצריים: "המטה בידי הוא. אל תתרשלו!" (וראה עוד על אודות ציורים אלה והקבלתם לאמור בתורה, בספרו של פרופ' א. ש. יהודה "עבר וערב" עמ' 15)23.

עשר המכות (שמות פרקים ז-יב)


נמצא פאפירוס המאשר את עובדת המכות שירדו על מצרים. הפאפירוס אשר נכתב על ידי מצרי בן התקופה בשם איפובר, נרכש על ידי המוזיאון של ליידן בהולנד, ומספרו הקטלוגי - 344. הפאפירוס כתוב על שני צדדיו, והוא מכיל שבעה עשר עמודים. ברוב העמודים ארבע עשרה שורות. מן העמוד הראשון נותר שלם רק שליש. העמודים 9 ו16- הינם במצב גרוע ביותר, והעמודים כולם פגומים בשוליהם העליונים והתחתונים כאחת. ובכל זאת, די במה שנותר בכדי לקבל תמונה ברורה אודות חלק מן הקטסטרופות עליהן מדווח הכותב. והוא מדבר על עשר קטסטרופות!


פרופ' עמנואל וליקובסקי הוא זה שעמד על הדמיון שבין תיאורי המצרי איפובר לבין הנאמר בספר שמות.


מרוח הדברים של הכותב המצרי ניכר בעליל שאין הוא כותב שירה או נבואה כל שהיא לעתיד, אלא תיאור עצוב וכואב של מאורעות יוצאי דופן שהוא עד להן. לדעת הפרופ' וליקובסקי, מומחה ידוע לכרונולוגיה של מלכויות מצרים, שייכת תעודה זו בדיוק לתקופת יציאת מצרים על פי התאריך המקובל ביהדות, ופאפירוס איפובר הוא דיווח "מן השטח".



10.PNG


הנה מספר הקבלות בין פסוקי התורה ופאפירוס איפובר, מתוך מה שנותר בידינו.


ספר שמות

וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם (ז, כ)

וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם (ז, כא)


וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם... כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מִמֵּימֵי הַיְאֹר (ז, כה)


הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים... (ט, ג)


וַה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה (ט, כג)


וַיַּעַל הָאַרְבֶּה... וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד (י, יד-טו)


וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם (י, טו)


וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם. כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת (יב, ל)​
פאפירוס איפובר

הנהר הוא דם (2:10)

דם בכל מקום (2:5)


האנשים נרתעים מלטעום, בני אנוש צמאים למים. (2:10) אלה הם מימינו, זהו אושרנו! מה נעשה? (3:10)


כל החיות לבם בוכה (5:5)


אמנם כן... נאכלו על ידי האש (2:10)


...אמנם כן, הושחת כל אשר אתמול עוד נראה. האדמה נשארה ללאותה כמו אחרי קציר פשתה (5:12)


אין למצוא פירות ולא ירק (6:1)


היתה צעקה גדולה במצרים (12:30) הנהמה נשמעת בכל הארץ מעורבת בקינות (3:14)​

יציאת מצרים (שמות פרק יג)


בפאפירוס איפובר הנ"ל מתייחס הכותב המצרי ל"אויבי הארץ", ומציין בהתפעלות תופעה מופלאה של להבת אש גבוהה ההולכת לפניהם. כאשר הוא עד ראיה לכך. הנה נצטט את האמור בתורה ואת דברי העד המצרי.


ספר שמות

וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם... וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם (יג, כא)​
פאפירוס איפובר

ראה! האש עלתה גבוה גבוה, ולהבתו הולכת נגד אויבי הארץ.​
 

בן מיכאל

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
נכתב ע"י יעקב יש;n5035553:
ניסיתי, זה כבד מדי, מצטער.

תודה, יש דרך לשלוח במייל?
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק לא

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:ב בְּךָ יְהוָה חָסִיתִי אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי:ג הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ מְהֵרָה הַצִּילֵנִי הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי:ד כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי:ה תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי כִּי אַתָּה מָעוּזִּי:ו בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְהוָה אֵל אֱמֶת:ז שָׂנֵאתִי הַשֹּׁמְרִים הַבְלֵי שָׁוְא וַאֲנִי אֶל יְהוָה בָּטָחְתִּי:ח אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרוֹת נַפְשִׁי:ט וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי:י חָנֵּנִי יְהוָה כִּי צַר לִי עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי נַפְשִׁי וּבִטְנִי:יא כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיַּי וּשְׁנוֹתַי בַּאֲנָחָה כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ:יב מִכָּל צֹרְרַי הָיִיתִי חֶרְפָּה וְלִשֲׁכֵנַי מְאֹד וּפַחַד לִמְיֻדָּעָי רֹאַי בַּחוּץ נָדְדוּ מִמֶּנִּי:יג נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד:יד כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב בְּהִוָּסְדָם יַחַד עָלַי לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ:טו וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי יְהוָה אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה:טז בְּיָדְךָ עִתֹּתָי הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי:יז הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ:יח יְהוָה אַל אֵבוֹשָׁה כִּי קְרָאתִיךָ יֵבֹשׁוּ רְשָׁעִים יִדְּמוּ לִשְׁאוֹל:יט תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז:כ מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם:כא תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת:כב בָּרוּךְ יְהוָה כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצוֹר:כג וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אָכֵן שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ:כד אֶהֱבוּ אֶת יְהוָה כָּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר יְהוָה וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה:כה חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַיהוָה:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

הבעות פנים • אתגר 57

לוח מודעות

למעלה