הרודוטוס ספר שני
141 אחריו מלך כהן קיפיסטוס ושמוסתיס הוא הקל בכבוד חילי
הצבא המצרי כאילו אין לו צורך בהם כלל, וגם העליב אותם ולקח מהם
שדותיהם אשר ניתנו להם מאת המולים הקודמים לכל אחד שנים-עשר חלקות
שדה מיוחדות אולם אחרי-כן, כאשר הסיע סנחריב, מלך הערבים והאשורים
חיל כבד נגד מצרים לא רצה חיל המצרים לעזור לו. בצרת נפשו נכנס
הכהן אל ההיכל ובכה לפני הפסל על הסכנה הצפויה לו, ובעוד הוא בוכה
נפלה עליו תרדמה ובחלומו נראה לו, כי האל עומד עליו ומעודדו, כי לא יקרהו
כל אסון, אם יצא נגד צבא הערבים, כי הוא בעצמו ישלח לו עוזרים' הוא בטח
בחלום הזה ולקח אתו את אלה מהמצרים אשר רצו ללכת אחריו ותקע מחנהו
בתחפנחס, כי שם מבואות הארץ. מהחילים לא הלך אחריו אף אחד, כי אם
חנונים, בעלי-מלאכה ואספסוף. וכאשר באו לשם, התנפלו בלילה על האויבים
המון עכברי שדה וכרסמו את אשפותיהם, את קשתותיהם ואת אחיזת מגיניהם,
עוד היום עומדת עד אשר למחרת נסו, ובהיותם בלי נשק נפלו רבים מהם
האומר בכתובת את מצבת המלך הוה מאבן במקדש היפיסטוס ובידו עכבר
הדברים האלה : "כהביט איש אלוהי הירא אלהים".
142 'עד הנה ספורי המצרים והכהנים, והם הראו, כי מהמלך הראשון
עד היפיסטוס זה, אשר מלך באחרונה, עברו שלש מאות וארבעים ואחד דורות
בני-אדם, ובמשך העת ההיא היה מספר הכהנים הגדולים כמספר המלכים. והנה
שלוש מאות דורות בני-אדם עולים לשנות רבבה. כי שלשה דורות בני-אדם הם
מאה שנה ארבעים ואחד הדורות אשר נשארו עוד והנוספים לשלש המאות
עולים לאלף שלש מאות וארבעים שנה וכך, אמרו הם, בשנים האלה, אחד-
עשר אלף שלש מאות וארבעים לא נראה כל אל בתמונת אדם, ואמרו, כי
גם לפני מלכי מצרים האחרים ואחריהם לא קרה מקרה כזה. במשך העת ההיא,
ספרו, עלתה השמש ארבע פעמים לא במקומה הרגיל, במקום אשר היא שוקעת
כעת, שם עלתה פעמים, ובמקום אשרהיא עולה כעת, שם שקעה פעמים וכל
דבר לא נשתנה במצרים במשך העת ההיא לא אשר תוציא האדמה ולא אשר
יוציא היאור, לא אשר למחלות ולא אשר לפגעי מות.