מקצב 'עברתי בחושך' של שמוליק סוכות, איזה משקל זה ?

השארפער

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
מה הקטע בדיוק עם המשקלים?
התקשיתי בזה הרבה לאחרונה.

גם כי מישהו בלבל אותי ובא אלי עם טענת כפירה ש'ריבון העולמים' של פריד הוא במשקל 4/4, וכמובן שהשלכתיו מכל המדרגות ואמרתי לו תגיד מהר מהר סליחה 6/8 כי אתה מבזה ת'עצמך.
ואז הוא הוכיח לי שאפשר לספור 4/4 וזה נשמע טוב.....
מצד שני ברור שהמקורי וגם מה שהכי זורם זה 6/8 אז מה הולך כאן?

כמו"כ גם בתוכנית הקלידנים בחצי הגמר לייבל'ה ליפסקר איתגר את אחד המתמודדים לנגן את 'ניגון יוסף' כמדומני שזה ב4/4, לנגן אותו ב3/4 והוא הצליח.

אני לא מייבין גדול מספיק במוזיקה, אבל לתומי עד היום חשבתי שכל שיר יש לו את המשקל שלו וא"א לשיר שיר אחד בכמה משקלים, מתברר לכאורה שזה לא כך, אז מה כן?
אשמח להגדרה מקצועית וברורה אחת ולתמיד, מישהו/י יכול/ה לעזור לי?
אולי @אלישבע אבר ?
 

ברוך ר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
מוזיקה ונגינה
עימוד ספרים
מעניין כי אני לא מצליח לשיר את עברתי בחושך ב4/4 .....
לא התכוונתי שעברתי בחושך הוא 4/4, אלא שאת עננו יותר קל להבין שזה 6/8, ואת עברתי בחושך פחות אפשר להבין איזה משקל זה (לא מתכווין שבכלל לא, רק פחות משירים אחרים)
 

ALESIS

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
מה הקטע בדיוק עם המשקלים?
התקשיתי בזה הרבה לאחרונה.

גם כי מישהו בלבל אותי ובא אלי עם טענת כפירה ש'ריבון העולמים' של פריד הוא במשקל 4/4, וכמובן שהשלכתיו מכל המדרגות ואמרתי לו תגיד מהר מהר סליחה 6/8 כי אתה מבזה ת'עצמך.
ואז הוא הוכיח לי שאפשר לספור 4/4 וזה נשמע טוב.....
מצד שני ברור שהמקורי וגם מה שהכי זורם זה 6/8 אז מה הולך כאן?

כמו"כ גם בתוכנית הקלידנים בחצי הגמר לייבל'ה ליפסקר איתגר את אחד המתמודדים לנגן את 'ניגון יוסף' כמדומני שזה ב4/4, לנגן אותו ב3/4 והוא הצליח.
מקווה שאצליח לענות בצורה מספיק ברורה:

להפוך 3/4 ל-4/4 ולהיפך זה אסון טבע ואסור לעשות את זה (ויצא לי לשמוע כמה אסונות כאלו רח"ל)
אא"כ עושים את זה בכוונה תחילה ובאופן חד פעמי ומכינים לפני כן את המאזינים, כמובן.

יחד עם זאת -
למרות שלכל שיר יש את המשקל שלו והספירה שלו והמקצב שמתאים לו -
אם סופרים (שירים של 3/4 או 6/8) בחצי מהקצב, זה בעצם 1,2,3,4.

אני אנסה להדגים:
אחת (שתיים שלוש)
שתיים (חמש שש)
שלוש (שתיים שלוש)
ארבע (חמש שש)

המודגשים - זאת ספירה איטית של 4 רבעים, והסוגריים - זאת ספירה שמתבצעת במקביל, של 6/8.
כשהמספר המודגש סופר בעצם גם הלא מודגש סופר, כן? רק הוא סופר משהו אחר.
לדוג': כשהמודגש סופר "שתיים", הלא מודגש סופר "ארבע".

כנ"ל ב-3/4:
אחת (שתיים שלוש)
שתיים (שתיים שלוש)
שלוש (שתיים שלוש)
ארבע (שתיים שלוש)

מקווה שזה מספיק ברור...
 

יחזקאל בן יצחק

משתמש רשום
מוזיקה ונגינה
שאלתי פעם את ערן סולומון ('להקשיב ולדעת') מה ההבדל בין מקצב 4/4 ל4/8 (יש דבר כזה!!), הרי כל מקצב של 4/4 אפשר לקרוא לו גם 4/8 אם נכפיל את המהירות....,
ובמילים יותר פשוטות - מי החליט מהי יחידת הזמן שאותה אנו מגדירים כרבע ומהי יחידת הזמן שנגדיר כשמינית?
הוא ענה לי שמה שמקובל הוא שקצב הליכה טבעי, או קצב ספירה טבעי - אחד שתים ...... מוגדר כרבע. (נראה לי שזה יוצא שבאיזור מהירות 55-60 רבע הוא 'שניה').
מה שאומר שאפשר לקחת מקצב של 4/4 ולהכפיל את המהירות שלו ואז יהיה 'מותר' לקרוא לו גם 4/8....

אם נצא מנקודת הנחה ש'רבע' קלאסי הוא זה האיטי, ושמינית היא כפול - 2 פעמות בזמן פעמה אחת של רבע אפשר להרגיש יותר את ההבדלים בין המצקבים -
הכי פשוט זה בפריטות בגיטרה -
שיר קלאסי של 4/4 הפריטה (הפשוטה והבסיסית) תהיה ארבע פריטות בקצב ספירה אחת, שתים וכו' כשהפריטה הראשונה מתוך הארבע מודגשת יותר.
שיר 3/4 יהיה כנ"ל שלוש פריטות רגילות כשהראשונה מודגשת.
ב6/8 צריך לפרוט פריטות רצופות ומהירות (פי 2 מהרגילות) כשכל פריטה ראשונה מתוך שש מודגשת יותר.
רק שבאמת הרבה שירים של 3/4 מנוגנים במהירות גבוהה, רוב הוואלסים - שירי שבת וכדו' מנוגנים כך, מה שנותן אולי תחושה של שמיניות, אבל מכיון שברובם יש הדגשה מאוד ברורה כל פריטה ראשונה מתוך שלוש, ברור שהם 3/4 רק בקצב מהיר. ואם ניקח שיר כזה וננגן אותו שמיניות כמו 6/8 שההדגשה תהיה רק בראשונה מתוך שש זה ישמע הרבה פחות טוב.
 

Allegro

משתמש פעיל
מוזיקה ונגינה
זה 6/8 ברור
אבל בקיובייס ובכל תוכנה האלגוריתם הוא 4/4
גם בכל תוף באורגנית שכתוב עליו 6/8 התוף הוא באמת 4/4 מבחינת הספירה
אפשר לראות שהוא סופר 1 2 3 4 ומתחיל שוב
שלא כמו 3/4 שסופר רק עד 3
המשמעות של 6/8 זה שלקחו שיר של 3/4 ומיהרו לו את הפעמות כך שכל תיבה של 3/4 הפכה לפעמה בודדת
מכיוון שגם בשירי וולס הסדר בנוי על כפולות של 4 תיבות,
משהו כמו8 או 16 תתתיבות לקטע
אז המקצב הסופי הוא 4/4
בקיצור: כדי לשבת על הגריד צריך להגדיר 4/4 ולהשתמש בטריולות
וכדי לבחור מקצבים מתאימים כמו גיטרות וכו צריך לחפש משהו שמסומן שמתאים ל6/8
כאמור, גם ה'לופים' האלו יהיו בסופו של דבר ב4/4 וכנראה בטריולות
 

קלידן צעיר

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
הנושא של ה4/4 וה6/8 הוא נושא ישן ושאלתי פעם מורה למוזיקה על זה, והוא ענה לי ש4/4 ו6/8 זה אותו קצב...
אני צחקתי, אבל מתברר שכל שיר פשוט של 4/4 אפשר לשיר גם ב6/8 [תנסו, זה עובד], וגם שיר של 6/8 אפשר 'למרוח' ב4/4 [מ3/4 ל6/8 והפוך זה לא עובד].
פעם שמעתי גם ממישהו שמנגן באירועים קטנים, שכשהוא מנגן מנגינות רקע הרבה זמן, הוא מנגן בקצב 6/8 "כי עם זה הכל מסתדר ולא צריך לעבור מקצב באמצע"...
 

בשבילי

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
מוזיקה ונגינה
הנושא של ה4/4 וה6/8 הוא נושא ישן ושאלתי פעם מורה למוזיקה על זה, והוא ענה לי ש4/4 ו6/8 זה אותו קצב...
אני צחקתי, אבל מתברר שכל שיר פשוט של 4/4 אפשר לשיר גם ב6/8 [תנסו, זה עובד], וגם שיר של 6/8 אפשר 'למרוח' ב4/4 [מ3/4 ל6/8 והפוך זה לא עובד].
פעם שמעתי גם ממישהו שמנגן באירועים קטנים, שכשהוא מנגן מנגינות רקע הרבה זמן, הוא מנגן בקצב 6/8 "כי עם זה הכל מסתדר ולא צריך לעבור מקצב באמצע"...
דוגמא יפה לשיר פריילך שהפכו אותו ל6/8 טוב להודות של זושא שמלצר
 

הקלידן המאסטרו

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
רק בשביל לעשות סדר:
כשבאים לדבר על משקלים - אז המספר הראשון (משמאל לימין) הוא מספר הפעימות בתיבה,
המספר השני, אומר איזה ערך יש לכל פעימה - כלומר כמה פעימות נכנסות לתו שלם (בדרך כלל כל פעימה היא רבע תו)

ב-4\4 כיוון שיש בכל תיבה ארבע פעימות, וכל פעימה ערכה רבע מתוך תו שלם, אז כל פעימה היא באורך של רביעית מהתיבה. (בכל תיבה יש ס"ה תו שלם)
ב - 4\2 יש בכל תיבה שני פעימות של רבע תו. (ס"ה בכל תיבה יש חצי תו)

בשיר עברתי בחושך, יש בכל תיבה 12 פעימות - 4 סדרות של 3. מכיוון שכך, אפשר לומר שבכל תיבה יש שלושה רבעי תו בס"ה, וכל תו הינו באורך של 16\1. 0

למסקנא - ככל הנראה המשקל בשיר הינו 16\12.

נ.ב. כל מה שאני כתבתי כאן זה מבירורים שונים שעשיתי ולימודים לא מסודרים בעבר. עדיין לא למדתי את זה בצורה מסודרת, ואני מקווה מאוד שלא טעיתי.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  58  פעמים

לוח מודעות

למעלה