נשמע שזה לא פשוט בכלל ללמוד.
מעניין שלא שמעתי את זה כלכך מכאלו שלמדו (אולי כי הן עובדות יותר במעונות ומסגרות חנ"מ-שם העבודה כנראה יותר ועדות שילוב וכדו)
מעניין לשמוע את דעתך-האם את חושבת שלימודי תרפיה-נגיד פסיכודרמה או תרפיה באומנות-גם קשים רגשית? כמו עוס?
בלימודים ובעבודה?
נראה לי שלאישה רגישה זה לא ממש בריא ללמוד עוס... מורכב מידי להחשף כל הזמן לתכנים קשים..
לא התכוונתי להלחיץ, ההיפך...
הלימודים לא היו קשים מאוד, וברמה האישית נתרמתי מאוד.
ברור שיש נושאים קשים ללמידה. אבל כמו שכבר כתבתי, אישה רגישה תיפגש עם חלקם גם בהוראה/גננות ואפילו במכולת או בגינה.
אגב, בעייני הקושי הוא לא בעיקר רגשי, אלא התכנים שהם לצערי, מעט מחספסים..מקווה שהבנת את כוונתי.
קחי בחשבון שהקושי הרגשי הוא לא בלדבר על/ללמוד, אלא לחוות את..
כלומר, שטיפול ולימודי תרפיה, מפגישים אותך בחדר, מקרוב מאוד, ובצורה עמוקה עם סבל אנושי. אז גם אם הוא לא עוסק בתכנים שציינת- עוני, אלימות, סמים, אבל מפסיק לראות ולהרגיש ילד סובל, אישה שלא מוצאת סיפוק בחייה, מדוכאת ועוד, בשביל לחוות קושי כמטפלת. ואת זה יש לך בגדול בחדר הטיפולים, גם כאשר את עוסקת בנושאים "קלים".
כך שאני לא רואה שתרפיה היא בהכרח יותר קלה..
אבל כמו שכתבתי לעיל, לא באתי להרפות את ידייך, עם רוב הדברים לומדים להתמודד, מקבלים ס"ד מיוחדת. וביודק לצורך כך יש הדרכה...
ועוד נוקדה, אני לא הייתי נותנת כ"כ משקל לקושי במקום ההכשרה. אם יצוץ..
חברות, זה רק שנה אחת מתוך כל החיים, וגם אם נופלים במקום קשה, נעזרים בחברות, בני זוג, ושורדים את השנה הזו..
ומשהו אחרון, עבודת העו"ס שנפגשת עם עוני, אלימות, סמים וכו, היא ממוקדת לעבודה בלשכות האיזוריות במחלקות לשירותים חברתיים.
יש עוד כ"כ הרבה מקומות עבודה אחרים (ששם הקשיים שונים, ולא יותר קלים)..
למרות שמנסיוני, התחלה כעו"ס משפחה/נערות/צעירים בלשכה לשירותים חברתיים, היא מעולה, ונותנת בסיס מאוד רחב...