שלום לכולכם. חשבתי קצת לשתף אתכם בכל מיני אנקדוטות שקשורות לכתיבת הספר.
ולחלקים מן החיים עליהם זה מבוסס.
הקדמה קצרה: תמר, הגיבורה אומנם בעלת תשובה, אבל הסיפור שלה קצת שונה מהסיפור המוכר של בעל התשובה הישראלי: חבר'ה - צבא - הודו - הארה - ציציות מתבדרות ברוח...
ואחד הקטעים המשעשעים בספר הוא כאשר תמר (הדמות הראשית) נערת תיכון הקיבוצניקית, מגיעה לעבוד ברפת הקיבוצית. תמר נחרדת עד לעמקי נשמתה מן הפרות המתבוססות ברפש, משוללות החופש, אשר חייהן נעים מחליבה לחליבה. היא אפילו מתקשרת לחברת כנסת גליה לאופר לוחמת הצדק הידועה, כדי שזו תתערב, אך גליה לאופר רוצה לפצוח בהליך חקיקה ארוך וממושך, ותמר שרוצה לעזור לפרות המסכנות, לא מוכנה לחכות, לשבת במשרד ולערבב את הסכור בכוס הקפה, הרי עד שתהליך החקיקה יימשך, דור הפרות הנוכחי יפנה מקומו לדור הבא..
מה היא עושה? מחליטה לקחת את החוק לידיים. באין רואים, פותחת את אחת הגדרות, כדי לשחרר את הפרות לחופשי...
קטע זה מתבסס במידה מסוימת על המציאות. גם אני הגעתי לרפת הקיבוצית ושרכתי רגליי במגפיים מגושמות הגדולות פי כמה ממידתי, גם אני, נחרדתי ממצבן של הפרות האומללות. אבל אצלי, הן ברחו בטעות, כאשר שכחתי לנעול את אחת הגדרות...
לא הוכחתי את עצמי כרפתנית מוצלחת, ומהר מאוד וייתרו על שירותיי, אבל הרווחתי כמה סצנות לספר העתידי שלי (:
ואם נתבונן קצת יותר לעומק נבין שהעניין כאן הוא לא המאבק על שלומן של הפרות ולא הסיטואציה המשעשעת, אלא משהו אחר, עמוק יותר. החיפוש של תמר אחר צדק ויושר.
אבל בעצם, כדי להבין יותר, כבר צריך לקרוא את הספר...
ולחלקים מן החיים עליהם זה מבוסס.
הקדמה קצרה: תמר, הגיבורה אומנם בעלת תשובה, אבל הסיפור שלה קצת שונה מהסיפור המוכר של בעל התשובה הישראלי: חבר'ה - צבא - הודו - הארה - ציציות מתבדרות ברוח...
ואחד הקטעים המשעשעים בספר הוא כאשר תמר (הדמות הראשית) נערת תיכון הקיבוצניקית, מגיעה לעבוד ברפת הקיבוצית. תמר נחרדת עד לעמקי נשמתה מן הפרות המתבוססות ברפש, משוללות החופש, אשר חייהן נעים מחליבה לחליבה. היא אפילו מתקשרת לחברת כנסת גליה לאופר לוחמת הצדק הידועה, כדי שזו תתערב, אך גליה לאופר רוצה לפצוח בהליך חקיקה ארוך וממושך, ותמר שרוצה לעזור לפרות המסכנות, לא מוכנה לחכות, לשבת במשרד ולערבב את הסכור בכוס הקפה, הרי עד שתהליך החקיקה יימשך, דור הפרות הנוכחי יפנה מקומו לדור הבא..
מה היא עושה? מחליטה לקחת את החוק לידיים. באין רואים, פותחת את אחת הגדרות, כדי לשחרר את הפרות לחופשי...
קטע זה מתבסס במידה מסוימת על המציאות. גם אני הגעתי לרפת הקיבוצית ושרכתי רגליי במגפיים מגושמות הגדולות פי כמה ממידתי, גם אני, נחרדתי ממצבן של הפרות האומללות. אבל אצלי, הן ברחו בטעות, כאשר שכחתי לנעול את אחת הגדרות...
לא הוכחתי את עצמי כרפתנית מוצלחת, ומהר מאוד וייתרו על שירותיי, אבל הרווחתי כמה סצנות לספר העתידי שלי (:
ואם נתבונן קצת יותר לעומק נבין שהעניין כאן הוא לא המאבק על שלומן של הפרות ולא הסיטואציה המשעשעת, אלא משהו אחר, עמוק יותר. החיפוש של תמר אחר צדק ויושר.
אבל בעצם, כדי להבין יותר, כבר צריך לקרוא את הספר...