ספרות חיצונית, מוסיפה ליצירות הספרותיות שלכם?

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
הכלים של הידע של אתמול לא יכולים להיות רלוונטי להיום, דה פאקטו.
דווקא בספרות ילדים כללית הכלים של אתמולי אתמולים רלוונטים מאד לנו היום. היתה ספרות ילדים (לא כולה, אבל היתה בהחלט) מעולה שיש המון מה לקחת ממנה.
 

שב נא הסופר

משתמש מקצוען
חברים, דיון מרתק, אך בעל פוטנציאל לשפיטת הזולת.
שימו לב להשאר מכבדים, גם אם לא נראה לכם שכיבדו אתכם בתמורה.

אמת. אמת. תבורך @אבימי!

חבל שכמה כאן מחקו את תגובותיהם. באמת חבל.
כל תגובה מוסיפה איזה פן שהוא לדיון - תהיה אשר תהיה. כמובן בכבוד.

ראיתי פעם פתגם שאומר [לא זוכר בדיוק את הלשון]:
לא אסתום את פי מלהביע את דעתי ואלחם על כך
אך גם אלחם על כך שלא יסתמו פיך מלהביע דעתך

 

יאן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אמת. אמת. תבורך @אבימי!

חבל שכמה כאן מחקו את תגובותיהם. באמת חבל.
כל תגובה מוסיפה איזה פן שהוא לדיון - תהיה אשר תהיה. כמובן בכבוד.

ראיתי פעם פתגם שאומר [לא זוכר בדיוק את הלשון]:
לא אסתום את פי מלהביע את דעתי ואלחם על כך
אך גם אלחם על כך שלא יסתמו פיך מלהביע דעתך

התגובות נמחקו כי הם נכתבו ממבט של אנשי מקצוע ועלולים להתפרש אצל אנשים מבחוץ באופן צר ומעוות.

העיקר שהספקת לקרוא...
 

הגשש

משתמש מקצוען
מבחינה ספרותית נטו - ברור שבשוק הכללי יש בסך הכל יותר כישרון מאשר אצלנו.
וזה לא נחיתות, זה עניין של מספרים.
וגם ענין של ביקורת ספרים לא סלחנית,
אחד קשור בשני בקשר בל ינתק. אין אצלנו ביקורת ספרים נשכנית כזאת שמיישרת כל עקמימות שבלב. לו היה @ראש לשועלים מפרסם בעיתונות החרדית את הביקורות החותכות שלו לכל ספר כמו שנתן כאן על חיים ולדר, או @Ruty Kepler על געציל, המצב שלנו היה הרבה הרבה יותר טוב.
 

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
זו בקורת מקובלת מאד.
מלבד הבדל יחיד שהיה נראה לי, שקצת דובר יותר מדי בטעם אישי. בקורת אמורה להיות לחלוטין עניינית. למרות שברור לכולם שהכותב כותב את דעתו, אבל לא רק את טעמו. אחרת זה באמת הופך למלחמה, ואף אחד לא מרוויח.
 

palm

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
ספרי הילדים הטובים מתבטאים בעיקר
בדיבורו של הסופר מתוך עולמו התם, הסקרן והזך של הילד\חוש הרפתקני של הנער
הוא מצליח להזדהות באופן מושלם עם הכלים האותנטיים של הילד\נער
מדבר ממש מגרונו
אך בנוסף, משחיל במושכל ובעדינות יתירה כמה הבנות בוגרות ומתבקשות
בעבר- היהדות החרדית לא השקיעה בכלל בספרות דמיונית, וכמובן לא רכשה נסיון
בשנים האחרונות מגמת הספרות מתחזקת, ציבור הסופרים רוכש מיומנויות
בהתאם ובהדרגה אפשר כבר לחוות אותם
כמו פופקורן, מתחיל אט אט אח"כ הקצב מתגבר
 

הגשש

משתמש מקצוען
אם הייתי סופר, אחרי נשיכת שועל כזו הייתי מפסיק לכתוב
אז מוטב ולא תתחיל בכלל.
אין זה נכון. ואין זה נכון.
לא נכון להפסיק לכתוב כמו שלא נכון שלא להתחיל כלל.
דעו לכם שהחבר הטוב ביותר שיש לסופר אחרי הקולמוס זה הביקורת. על כתיבה חל הכלל הידוע אדם רוצה בקב שלו... אחרי שהיצירה נכתבה אם מדם הלב, אם מפיזור נפש, היוצר חש שסוף סוף נכתבה היצירה שלשמה נבראה כל היצירה. אולם ברור שאין הדבר כך, ומכיוון שאין הנחתום מעיד על גיסתו, הביקורת העניינית היא היא האמורה להעמיד דברים על דיוקם.
לכן אמור מעתה: כתוב גם תכתוב ואל הביקורת תשאף, היא תכוון אותך בדרך העולה אל האיכות.
 

יאן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אני מתקן את התגובה שלי.
אם הייתי סופר מתחיל, אחרי נשיכת שועל כזו הייתי מפסיק לכתוב.

הסופר שראש לשועלים ניתח לנתחיו, ותיק ומפורסם וספריו תורגמו אפילו לגיאורגית,
אבל סופר מתחיל שספג ביקורת קטלנית?
גמרת אותו.
ומכאן פניה לזקני הפורום, תנו ביקורת אבל בכפית קטנה.
לאט לאט להעלות את המינון.
 

שב נא הסופר

משתמש מקצוען
לדעתי

ביקורת נחלקת לשני סוגים:

ביקורת כנה - הנובעת מתוך בקשת האמת ללא שום פנייה, היא רצויה.
גם התלמוד מלא בביקורת כזו, ואפילו בלשון חריפה - "רחמנא ליצלן מהאי דעתא", אך ללא הסתרת מחמאות רבות [בהזדמנויות אחרות] לאותו אדם המבוקר.
ביקורת קנאה - הנובעת מתוך רגש קנאה בלבד, גם אם היא קנאת סופרים, היא אינה רצויה.
ביקורת כזו לעולם לא תציג גם את הפן החיובי של הסופר/הכותב המבוקר, ובטח שלא תחמיא לו.

מצד המבקר - ודאי שלא ראוי לבקר ביקורת קנאה, כי זה פוגע, וודאי עובר הוא על "ואהבת לרעך כמוך" וכדו'.
אך מצד המבוקר - אם הוא חכם וכל חפצו להשיג מטרתו בשלימות, הוא לא יתייחס אל גוף האומר אלא אל עצם הנאמר, וכך לעולם הוא ייבנה וישתכלל במקצועו. אמנם לא כל אחד יכול לסבול זאת.

ופעם אמר לי אדם חכם - אם אתה רוצה הגהה טובה על ספרך, תן אותו ל"שונאך" [לא בדיוק בהגדרה הזו אך משהו כזה], הוא בודאי ידקדק אחריך וימצא את כל שגיאותיך, כך ספרך יהיה נקי יותר מכל טעות.
 

הגשש

משתמש מקצוען
לדעתי

ביקורת נחלקת לשני סוגים:

ביקורת כנה - הנובעת מתוך בקשת האמת ללא שום פנייה, היא רצויה.
גם התלמוד מלא בביקורת כזו, ואפילו בלשון חריפה - "רחמנא ליצלן מהאי דעתא", אך ללא הסתרת מחמאות רבות [בהזדמנויות אחרות] לאותו אדם המבוקר.
ביקורת קנאה - הנובעת מתוך רגש קנאה בלבד, גם אם היא קנאת סופרים, היא אינה רצויה.
ביקורת כזו לעולם לא תציג גם את הפן החיובי של הסופר/הכותב המבוקר, ובטח שלא תחמיא לו.

מצד המבקר - ודאי שלא ראוי לבקר ביקורת קנאה, כי זה פוגע, וודאי עובר הוא על "ואהבת לרעך כמוך" וכדו'.
אך מצד המבוקר - אם הוא חכם וכל חפצו להשיג מטרתו בשלימות, הוא לא יתייחס אל גוף האומר אלא אל עצם הנאמר, וכך לעולם הוא ייבנה וישתכלל במקצועו. אמנם לא כל אחד יכול לסבול זאת.

ופעם אמר לי אדם חכם - אם אתה רוצה הגהה טובה על ספרך, תן אותו ל"שונאך" [לא בדיוק בהגדרה הזו אך משהו כזה], הוא בודאי ידקדק אחריך וימצא את כל שגיאותיך, כך ספרך יהיה נקי יותר מכל טעות.
כל מילה.
וזאת הסיבה למה לא לבקש ביקורת מבני המשפחה הקרובים. בד"כ הם יחמיאו במקום לבקר, אא"כ יש פתיחות גדולה מאוד.
 

נקודה אחת

משתמש סופר מקצוען
ועכשיו ברוח כתיבתית וביקורתית זו (אהבתי את המינוח "ביקורת כנה"), ובשביל לא לקשקש לכם על ספרות חיצונית וסתם לעצבן את כולם.
אתם מבחינתי יופי של ביקורת, פנימית אמיתית, דורשת טוב. עד עכשיו רק רוויתי נחת. באמת.
מוזמנים לבקר לי את הקטע שהשארתי בראש חודש ומשום מה לא בוקר כלל (אולי נמאס לכם להגיד לי אותו דבר? ואולי זה עצבן אתכם הקטע הפרסי? זה היה רק דוגמא וטשטוש. אבל כל פעם אתם נותנים הערות כאלו חכמות ומשבחות שפשוט קשה לי לוותר עליכם וזה נותן לי כוח להמשיך).
"הניגון המשכר" מר"ח אדר. תודה רבה! (לגבי שירים שאני משאירה, אין צורך להגיב לי, לא מתלהבת לכתוב אותם ואין לי עניין להפיץ אותם, זה זורם ומתחרז ובזיק אחד, לעומת זאת הסיפורים חשובים לי עד מאוד, לוקחים לי מלא זמן, יש לי כמה שעומדים בתור לכתיבה, ואני רוצה להשתפץ ולהתכוונן מאוד מאוד)

סליחה על ההסתערות של קודם. זה היה חריף מידי ולא פר כלל. חוץ מהאמת שבוערת לי, יש עוד דברים חשובים לא פחות, ובאמת.. התנצחות זה סתם מיותר.

וכדברי השיר של ר' ישראל דגן:
"לא להתנצח, לא להתווכח, רק להיות שמח לשיר ולשבח" זהו.

כל הישועות. הצלחות נצחיות.
 

מעצב פנימיות

משתמש מקצוען
מה עם מדע פופולרי 'בעיבוד ר. פרידמן'?
ממדעי התנהגות ועד מדעים ממש.
לדעתי מאוד מאוד חסר אצלנו מהז'אנר הזה.
אני קורא בעיקר מהסוגה הזו וחבל מאד שילדי לא יכולים לקרוא בגלל כמה דוגמאות מיותרות שמופיעות בספרים הללו.
 

אורית חזן

משתמש סופר מקצוען
אני למדתי כתיבה יוצרת באוניברסיטה הפתוחה.
אצל הסופר אילן שיינפלד . (לא קראתי את הספרים שלו.)
די התאכזבתי, כי הנפש היהודית לא עומדת בכל הזבל שכותבים בחוץ.


אבל כן אשמח לדעת איזה ספרים בחוץ כן מעשירים את הידע בלי להיפגע.
לדוגמא: בתחום הנפשי, אמא שלי יועצת בשיטת מרים אדהאן, ויש לה בבית ספרים של ביירון קיטי ואינטלגנציה רגשית. ספרים כמובן נקים.
בטוחה שגם בספרות יש כאלה ספרים שהם נשארו נקיים שאפשר ללמוד מהם.
אשמח לדעת איזה?
 

שב נא הסופר

משתמש מקצוען
מה עם מדע פופולרי 'בעיבוד ר. פרידמן'?
ממדעי התנהגות ועד מדעים ממש.
לדעתי מאוד מאוד חסר אצלנו מהז'אנר הזה.
אני קורא בעיקר מהסוגה הזו וחבל מאד שילדי לא יכולים לקרוא בגלל כמה דוגמאות מיותרות שמופיעות בספרים הללו.

אפשר להסתכל בסדרת "המהפך" של הרב זמיר כהן
ובעוד ספרים דומים

ודרך אגב
מדע ההתנהגות (פסיכולוגיה), אינו מדע החלטי וברור כשאר מדעי הטבע המדוייקים.
כי מלבד שהוא מדע חדש יחסית, יש בו ענפים רבים שכל אחד נוטל לעצמו את הבכורה והתפארת ומטיל דופי בכל שאר הענפים זולתו.
כדאי לך לעיין בספר "פסיכולוגים על פסיכולוגיה", ותבין בדיוק למה התכוונתי.
 
נערך לאחרונה ב:

מעצב פנימיות

משתמש מקצוען
אפשר להסתכל בסדרת "המהפך" של הרב זמיר כהן
ובעוד ספרים דומים

ודרך אגב
מדע ההתנהגות (פסיכולוגיה), אינו מדע החלטי וברור כשאר מדעי הטבע המדוייקים.
כי מלבד שהוא מדע חדש יחסית, יש בו ענפים רבים שכל אחד נוטל לעצמו את הבכורה והתפארת ומטיל דופי בכל שאר הענפים זולתו.
כדאי לך לעיין בספר "פסיכולוגים על פסיכולוגיה", ותבין בדיוק למה התכוונתי.

המהפך ממש לא בכיוון.
לדוגמא, סדרת הספרים של ערן כץ על הזיכרון, אוליבר סאקס על מדעי המח, וכו' וכו'. אפילו ויראלי של ג'ונה ברגר הוא ספר מדהים שצריך לשפוך עליו קצת אקונומיקה.
מדוע טייסי קמיקזה חובשים קסדות של יעקב בורק.
השפה הסודית של טמפל גרנדין
מדע רע של בן גולדייקר (המלצת השף!)
לפתוח את התיבה של סקינר מאת לורן סלייטר (המלצת השף!)

וכו'
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קטו

א לֹא לָנוּ יי לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ:ב לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם:ג וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה:ד עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם:ה פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ:ו אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן:ז יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם:ח כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם:ט יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא:י בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא:יא יִרְאֵי יי בִּטְחוּ בַיהוָה עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא:יב יי זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן:יג יְבָרֵךְ יִרְאֵי יי הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים:יד יֹסֵף יי עֲלֵיכֶם עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם:טו בְּרוּכִים אַתֶּם לַיי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:טז הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיי וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם:יז לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה:יח וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ:
נקרא  4  פעמים

אתגר AI

חלון ראווה • אתגר 123

לוח מודעות

למעלה