ספיקות או ספקות?

שלוימל'ע

משתמש רשום
כתיבה ספרותית
ספקות.
הריבוי הוא ע"ד נקבה וריבוי עם י' הוא ריבוי ע"ד זכר.
ככלל- ים הרבים ו- ות- הרבות באים לאחר המילה לדוג' ספר- ספרים, מיטה- מיטות וכו'. ולא באמצעה - (ספיקות)
נכון. אבל לא התכוונתי ליו"ד שמגיעה בסוף מילה מצד ריבוי זכרים, אלא ליו"ד הבאה בתחילת מילה, כגון אֵב (-צמח צעיר) = אִיבּים (באיבי הנחל), לא עולה לי עוד דוגמאות בראש. אבל חשבתי שגם בספקות כיון שהסמ"ך בצייר"ה יש יו"ד לאחריה.
 

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
נכון. אבל לא התכוונתי ליו"ד שמגיעה בסוף מילה מצד ריבוי זכרים, אלא ליו"ד הבאה בתחילת מילה, כגון אֵב (-צמח צעיר) = אִיבּים (באיבי הנחל), לא עולה לי עוד דוגמאות בראש. אבל חשבתי שגם בספקות כיון שהסמ"ך בצייר"ה יש יו"ד לאחריה.
כמו שבמילה "תשע" יש צירה אבל לא כותבים "תישע", כך גם ב"ספקות" יש צירה אבל לא מוסיפים י'.

לגבי הריבוי: אם יש צירה מלא (צירה + י') במילה המקורית, אז גם בריבוי תהיה י'. (כמו ריח - ריחות.)

אִיבּים (באיבי הנחל)
הי' הראשונה באיבים היא לא י' של צירה מלא אלא י' של חיריק מלא. לכן א"א להקיש משם לגבי ספק-ספֵקות.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  107  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה