אשמח לביקורת! מכל סוג שהוא.
נשמע שהמחשבות שלו מוחשיות. אבל לא היה נראה שהסיפור הולך לכיוון של פנטזיה. הייתה כוונה אחרת במשפט?מספר מחשבות עפו בראשו, מתיזות גלים על האדמה שתחתיו. אליאב רקע קלות ברגלו, מוחק את הגלים מתחת לנעליו. מספיק.
זה הטעה אותי, חשבתי שבעקבות מחשבה שהבליחה בו הוא הגיע למסקנה חשובה ש... הוא בעצם התכוון לאכול. מפתיע.בהבלחה של רגע
ממנו.אַבִיאֵל נדבק מנו
ובכן, הסיפור כן הולך לפנטזיה. לפחות ממה שנראה לי, גם אם ההתחלה לא רימזה על כך לגמרי.נשמע שהמחשבות שלו מוחשיות. אבל לא היה נראה שהסיפור הולך לכיוון של פנטזיה. הייתה כוונה אחרת במשפט?
תודה, הספקתי לתקן.ממנו
לא כל כך הבנתי למה התכוונת.זה הטעה אותי, חשבתי שבעקבות מחשבה שהבליחה בו הוא הגיע למסקנה חשובה ש... הוא בעצם התכוון לאכול. מפתיע.
התכוונתי לכך שהניסוח בלבל אותי וגרם לי לחשוב שבפתע פתאום עלתה לו תגלית שגורמת לו לבצע פעולה מסויימת, אותה אנחנו מגלים בהמשך המשפט. אבל בפועל, מה שהוא עשה היה צפוי ומתוכנן על ידיו עוד קודם.לא כל כך הבנתי למה התכוונת.
אני חושבת שמתאים יותר שתאמר 'נהוסר'."בעלי כבר מזמן רצה ליצור איתך קשר, הוא רק לא ידע איך!
'על כך שלא' תקין יותר.רק לאחר שהספיק להתחרט שבע פעמים שלא נותר עם לוֹרִישׁ בביתם של דודיו
דבריו הבאים של הזקן אינם נאמרים במשלב גבוה כמו זה, ולפיכך המשפט הזה נראה מלאכותי ולא אמיתי."הו, רואה אני כי הינך אורח כאן בכפרנו"
הפרק מוכן, בעזרת ה' אעלה אותו היום או מחר.מה קורה?
יש המשך?
שבמרכזו.שמרכזו עמד שולחן עץ נמוך
כמו בקלסרים של פִּיאֶתָר, מנהל החשבונות של האחוזה?
נראה לי שזהו ניסוח שמתאים לאדם תמים ולא חכם מאוד. לא לגאטסאם. המונח 'קלסרי/ספרי חשבונות' הולם יותר, אני חושבת.הקלסרים של פִּיאֶתָר
הקדשתי זמן ומחשבה וקראתי את רובם".
אם במבט אחד הוא מבחין בשקר או בהפרזה, איך האמין בתמימות שכזו לכל דבריו הקודמים של ליאם, שבסך הכל מתחמן אותו לצרכיו? ואיך הוא מקבל בהכנעה ובהשלמה את דבריו של ליאם בנוגע לספר, ללא שמץ של חשדנות ראויה?מבט אחד על פניו של לִיאַם גילה לו שלא. הוא קרא בקושי את חציים.
תודה.שבמרכזו
צודקת.נראה לי שזהו ניסוח שמתאים לאדם תמים ולא חכם מאוד. לא לגאטסאם. המונח 'קלסרי/ספרי חשבונות' הולם יותר, אני חושבת.
שאלה טובה. עם תשובה טובה, אבל לא לעכשיו. בוא נאמר שהשאלות האלו אמורות לעלות, זה די מכוון.אם במבט אחד הוא מבחין בשקר או בהפרזה, איך האמין בתמימות שכזו לכל דבריו הקודמים של ליאם, שבסך הכל מתחמן אותו לצרכיו? ואיך הוא מקבל בהכנעה ובהשלמה את דבריו של ליאם בנוגע לספר, ללא שמץ של חשדנות ראויה?
זה הוזכר כבר קודם?"מהו צבע העיניים שלך, בחורי?".
השאלה הביכה מעט את סַאנְדְמִיאֵל. הוא יודע שצבע העיניים שלו אינו שגרתי כלל, אך אף פעם לא נשאל על כך. "אדום".
נדמה כאילו אלו שני משפטים מיותרים.מידע. כמו בקלסרים של פִּיאֶתָר, מנהל החשבונות של האחוזה? או שמדובר במידע מסוג אחר.
גַאטְסָאם המשיך להביט בספרים. הם לא נראים כמו הקלסרים של פִּיאֶתָר. הם נראים ספרים מסתוריים יותר, כאלו הצופנים בתוכם סודות.
ביטוי מרתק ומעורר סקרנות.'אש שנושבת במימי האדמה'.
האמת היא שדי ציפיתי שמישהו ישאל על זה משהו, והופתעתי כשזה לא קרה.זה הוזכר כבר קודם?
אדום של ממש, או גוון הנוטה לאדום?
זה פרט מעניין, הייתי שמחה שבאחד הפרקים יהיה הסבר איך זה נראה באמת (או שהיה ופספסתי).
ב"הפרק 29מאהלי דרום
סאנדמיאל: בחור בן שמונה עשרה, יתום מאביו. הוא יצא למסע אל עמק השחור על מנת להביא תרופה לאימו. בדרכו עבר במדבר לימואן, ולאחר מכן הגיע אל העיר ליאשאר. שם הוא לקח איתו ילד בשם לוריש, על מנת למסור אותו לדודיו.
אימו של סאנדמיאל: חולה מאוד במחלה קשה.
שטחי אחוזות
גאטסאם: בעל האחוזה. הוא פגש את ליאם באירוע, ולאחר מכן הם נפגשו בביתו ליאם. ליאם סיפר לו על איש השקט, ולאחר מכן לקח אותו אל ספרייה בתוך ארמונו.
ליאם: בעל אחוזה עשירה מאוד, מנהל אותה לבדו. אחיו הצעירים מתו שנים קודם לכן, והוא נותר לבדו באחוזה עם צוות עצום של משרתים. הוא חיפש מישהו שיעזור לו בפעולותיו, כיוון שהוא עצמו כבר מזדקן. לאחר שפגש בגאטסאם החליט כי הוא המתאים לכך, והזמין אותו לביתו. שם הוא רקם עבורו סיפור על מנת לקנות אותו.
אור השמש חדר דרך התריסים.
הוא ליטף את הרהיטים, מרפרף על עיניו העצומות של סַאנְדְמִיאֵל.
זה פקח אותן באיטיות, בוחן את סביבתו לרגע אחד קצר.
אחר הוא התיישב על מיטתו, מביט בחדרון הקטן בו מונח המזרן שלו.
מארחו סיפר לו שמדובר בעיקרון בחדר של בנו הגדול, אך בעת הצורך הוא יכול לשמש כחדר אורחים- והבן הולך לישון יחד עם אחיו הצעירים.
סַאנְדְמִיאֵל נטל את ידיו, וניער אותן על מנת שהטיפות יזלגו מטה, בחזרה אל הקערה.
אחר הוא קם מן המיטה, ונטל את בגדיו מן הכיסא עליו הניח אותם.
הם היו מעט מקומטים, אך זה לא היה לו אכפת. הוא באמצע מסע עכשיו, והוא לא אמור לדאוג כל כך לאופן בו הוא נראה.
רק לאחר שגם את הגלימה הוא עטה על גופו, יצא סַאנְדְמִיאֵל מן החדר.
האפלולית מאתמול, זו שקידמה אותו בחדר הגדול המשמש כמבוא וסלון בו זמנית, לא השתנתה כלל.
המארח עמד בסמוך לדלת, וקשר את שרוכי נעליו הגבוהות.
שני בניו הגדולים, נערים בשנות העשרה, עמדו לצידו, ונראים כעומדים לצאת.
"אתם יוצאים עכשיו לעבודה?" שעת הבוקר המוקדמת בה הם כבר מאורגנים ליציאה הפתיעה את סַאנְדְמִיאֵל, "כל כך מוקדם?".
"זה לא סתם" הצעיר מבין שני הנערים הביט בו בעיניים מלאות ברק, "היום יש יום שוק. אבא מוכר את כל החיטים מן השדה שלנו לאחד מבעלי הדוכנים של החיטה, ואנחנו צריכים לקחת עכשיו את כל החיטה אל הדוכן".
סֲאנְדְמִיאֵל הביט בזרועותיו בהיסוס, "אתם צריכים עזרה?".
המארח התרומם, "לא, תודה. אנחנו כבר מיומנים בעבודה, ומסתדרים נהדר שלושתנו יחד. אתה יכול בינתיים לאכול משהו, ואחר כך אולי תצא אל השוק. תוכל להצטייד להמשך דרכך".
זה רעיון.
סַאנְדְמִיאֵל הנהן לעבר מארחו, חש נבוך מעט מן העובדה שהוא אמור לקחת אוכל לבדו.
"יש על השולחן לחם" נראה שהמארח מבין מעט לליבו, "וגם קצת מלח. בצד מונחים גם קצת ירקות, אתה יכול לקחת משם".
הוא יסתפק בלחם. סַאנְדְמִיאֵל נכנס אל תוך הקיטון הצר שמשמש כמטבח, והתיישב על הכיסא הבודד המונח שם. שולחן העץ היה קטן וחשוף, עשוי מכמה ענפים המחוברים זה לזה באמצעות מסמרים.
הוא הביט בלחם הכפרי החצוי שהיה מונח על השולחן, וחתך ממנו חתיכה קטנה. הוא נטל את ידיו מן הכד שנח בפינה, ונגס בלחם. אה, הוא בסדר דווקא. כבר חשב שיהיה מדובר בלחם ישן.
החתיכה שלקח נגמרה מאוד מהר, וסַאנְדְמִיאֵל נזכר שעליו להתפלל. הרעב גבר עליו קודם לכן, משכיח ממנו את התפילה, אך כעת הוא חייב לעשות זאת.
הוא חזר אל חדרו, והתפלל שם בעיניים עצומות.
לאחר התפילה הוא ייצא אל השוק. הוא חושב שהוא יודע איפה הוא ממוקם, ראה אתמול כמה דוכני עץ באחד מן הרחובות הרחבים יותר.
הוא מקווה שיוכל למצוא שם דברים בהם יוכל להצטייד עבור המשך המסע.
....
קחי טיפ:האמת היא שדי ציפיתי שמישהו ישאל על זה משהו, והופתעתי כשזה לא קרה.
אוקי, מצוין.זה לא הוזכר קודם. זה פרט שרציתי להכניס כבר מזמן ולא מצאתי את הרגע המתאים עד הפרק ההוא.
מדובר באדום של ממש, קרוב מאוד לצבע שאת מדמיינת כשאומרים לך 'אדום' (ואם עולים לך דברים אחרים- הכוונה לצבע שבו ילדים משתמשים בדרך כלל). הנחתי שזה די יהיה ברור, אבל אם רוצים אני יכולה להכניס תיאור מפורט קצת יותר.
אם המידע הזה מקדם את העלילה - בהחלט כן.אולי כדאי שבכל מקרה אכתוב מראה מפורט יותר של הדמויות בכלל וסאנדמיאל בפרט.
מצטרפת.לי, כקוראת, הפרק הזה של סנדמיאל לא הוסיף כלום. קם, התלבש, אכל... לא היתה בו התקדמות או תובנה משמעותית, חוץ מזה שהוא הבין שכדאי ללכת לשוק להצטייד.
הוא יכל לגלות את המידע הזה בדרכים יותר מעניינות, ובעיקר - בדרכים שיקדמו את העלילה, לפחות לדעתי..
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: