צודקת לגמרי בנקודת הנוחות.לפי הבן שלי זה בגלל שאי אפשר לבעוט בכדור עם סנדלים...
ובכלל יש לי הרבה שאלות על המקובלויות של הציבור החרדי
למה אברך לא יכול ליסוע על אופניים במקום להדחס באוטובוסים?
למה אברך לא יכול ללכת עם תיק גב וצריך דווקא שקית? ובכלל העניין שבכיתות גבוהות בחיידר צריך פתאום תיק "מזוודה", מה רע בילקוט?
למה אי אפשר ללבוש כובע קש שעולה עשירית?
למה צריך לרקוד בחתונות או בית השואבה עם חליפה, להזיע בה ואח"כ לשלוח לניקוי יבש?
אין ספק שאם היו מורידים את כל הגינוני כבוד האלה, היה לנו הרבה יותר נוח
אבל נוחות היא רק פרמטר אחד בשיקולים בחיים.
גינוני הכבוד הללו, כמו שכינית אותם, הם חלק מבשרה של החברה שלנו השמורה שברגע שכל הרשימה הזו תתאדה לה נהפוך לחברה מסוג שונה שספק גדול כמה רוצים באמת להיות שייכים אליה.
לכל דבר בעולם יש מחיר. גם לשייכות.
גם למלכים ולראשי ממשלות ונכבדים בעולם יש גינוני כבוד המסרבלים לפעמים את חייהם ולמרות זאת אף אחד מהם לא יוותר עליהם תמורת ויתור על המסגרת.