היה שווה לחכות!
עוצר נשימה - אלו מילים קטנות מידי...
בקריאה ראשונה נשאבתי חזק לבפנוכו.
ועכשיו קראתי שוב, בקריאה בוחנת - ויש לי כמה שגיאות דקדוקיות לתקן.
היו היה פעם שלוואן אחד. איש צעיר, מקסים. עליז מאד. שחייו זרחו לו. שלילותיו האירו את ימיו. שכוכבים שרטטו לפניו את הדרך הראשית, מוקפת אור וחום.
היו היה גם שלוואן אחר אחריו. שקרס עליו עולמו. שנפלו חומותיו. שגילה ביום קיץ חם ויבש שכל מה שסירב להכיר בו נכון וגם אמת. שהיה לו עדיין כוח עת נפל עמוק מטה, לצעוק את אותה צווחה פנימית ממאנת.
אהבתי את הפתיח, כמין סקירה על כל התהליך שעבר. אהבתי את המילים שבהם בחרת להשתמש.
הניסוח קצת מסורבל. אולי יותר נכון לכתוב: " שכל מה שסירב להכיר בו היה נכון."
שאפילו לשנוא כבר את כל מה שאהב אינו רוצה.
נראה לי יותר נכון: שאפילו כבר לשנוא.
עם מטריאס, שר הצבא ומקימה המקורי של יחידת ההוסטרס – הכול קל למדי
גם כן, ניסוח קצת מסורבל. לקח לי רגע להבין את הכוונה. אולי אפשר לכתוב: "כשמטריאס לצידו הוא עובר בקלות..."
איך אומרים האנשים בחגיגיות? גלגל חוזר בעולם.
יום אחד אתה משקיף על חומות מצודה נידחת בצפון כשידיך קשורות. ויום אחר אתה עומד למול הקצין הכבול שניהל על חירותך משא ומתן, יודע ומכיר בכך שבדיוק כמוך, גם הוא זוכר היטב את אותו המעמד הרחוק.
אהבתי. כלכך מתאים לשלוואן להיתקף בציניות מרירה ברגעים משתקים שכאלה.
כמה פעמים לקום רק כדי ליפול שוב. כמה פעמים לאהוב רק כדי לשנוא כל אפשרות לתיקון. כמה פעמים עד שכל שנותר לו מקום בליבך הוא לרגש הזה שקוראים לו הבריות אדישות.
איך יכול עדיין האדם שאהבת פעם להכיר אותך טוב יותר מכל אחד אחר. איך יכול להיות שהאיש שלא ראית כבר כמעט שנתיים, שהערצת כל כך פעם וגם שנאת אחר כך יותר מהכול – מבין עדיין יותר מכולם
תיאור מדויק למערכת יחסים שלו עם אביו. כתוב מעולה.
רק נקבר אי שם בדממה הכפרית, כי פחד מאד מכאב הכישלון.
גם כן, אהבתי את ניתוח האופי של שלוואן.
מזכיר לשלוואן פתאום כל כך את עיניה של דיאן הקטנה.
הייתי מורידה את הכל כך, בעייני הוא מיותר.
שוב צובט הכאב את מעיו של שלוואן, צורב ופראי. למה ציפה? מה חשב שיקרה אם יבוא לכאן ויעמת את אביו עם סודו השמור? למה חשב שיש בכוחו לגרום לו להתחרט, להודות שטעה?
תיאור אותנטי. הזדהיתי איתו ממש.
"אל תכחיש", הוא משתנק, "לעזאזל. אל תנסה אפילו להכחיש. לא כשאתמול בלילה פגשתי את שכיר החרב ששלחת כמעט עשר שנים קודם לכן לרצוח את המלך רעואל".
אני היחידה שלא הפריעה לה השימוש במילה "לעזאזל"?
בעיני תואם דמות, (אני זוכרת שהוא השתמש במילה הזאת בעבר)
ובנוסף הוא במצב נפשי מוקצן ומורכב.
ואך טבעי הוא הדבר.
@משולש ברמודה- לשם הבהרה, כמות ההערות שלי נובעת עקב העובדה שהתחברתי לסיפור בעוצמה,
והוא כתוב בצורה אלופה.
אהה וגם בגלל העובדה השולית שאני משוגעת על שלוואן.
הפרקים שהוא משמש כדמות הראשית תמיד קונים אותי...
הנושאים החמים
הנושאים החמים
