הנושאים החמים
הנושאים החמים
לא הרבה ראו, אבל יחד עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שהטריח עצמו ממרום גילו לטוס עד אלינו,
הגיח ממטוס האייר פורס 1 גם מחולל נזק עצום מימדים.
מה זה נזק, נזק זו מילה עדינה בשבילו. פצצה של כפירה חודרת כיפת ברזל.
מאיפה נפלתי? אני יסביר לכם. זה פשוט מאוד.
לצד תחושות האבל, הפחד, החשש והאימה, יש בלב רבים מאתנו החל ממוצאי שמחת תורה - צלליות של תחושות אחרות. זרות.
מבט חטוף לעבר ה'כוחי ועוצם ידי'. מבטים הססניים ומעריצים אל המטוסים ופצצותיהם העוצמתיות,
יחד עם כל 'בומבה' המשודרת מעזה ובמקביל לכל גיחה רועמת ממנועים מפלצתיים –
חודרת אל ליבנו תחושת הקלה של ביטחון מדומה ורוגע רגעי, הנה יש לנו על מי לסמוך.
הנה עגנה אל מול ארצנו המוכה ספינת מלחמה קטלנית, וואו! ארוכה היא מארץ מידה וכמויות הנשק שעליה – חידה.
סופרים אנו בחיוך את כמות המלחים שעליה ואת עשרות החמקנים שבקרביה. כן. זה קצת מרגיע אותנו.
יש לנו צבא עוצמתי שמחזיר להם ב'אבי אביהם'. ויש לנו את... אמריקה!!
כואב לומר, עצוב לכתוב, אבל תוך כדי הפחד מהאזעקות והריצה למרחב המוגן, (ומן הסתם מתוך בלבול וחוסר יישוב הדעת)
השתלטה על חלקינו מבלי שימת לב.... טיפהל'ה כפירה!.
כן, לא כפירה כזו האומרת שלא הקב"ה דאג לכל הבלגן והסחרור שעוברת מדינתנו. חלילה וחס.
כפירה מסוג אחר כזו שמטפטפת בעדינות ומרגיעה.
כי מה שהיה לא יתרחש עוד מעתה והלאה. ברור.
איך יתרחש? כשאנחנו מכים בהם מכות נמרצות שכאלו. עם פצצות חודרות בונקרים ועם אלפי גיחות של f35??
איך יתרחש שוב אם אין להם מים ותרופות וחושך שם על פני תהום. אין מצב שיעזו!!
עם כזו כניסה קרקעית מתוכננת, ועם אמריקה שמבינה ומפרגנת. אנחנו מוגנים. ויותר מאי פעם איתנים.
ברוך השם כמובן.
ובבוקרו של יום כשמטוסו של הישיש החייכן נושק את אדמת הקודש,
ומעל גלי ההיתר מהדהדים את דבריו המלטפים והמגוננים, מנתצת לה תחושת הכפירה עמודי יסוד עתיקים ואיתנים.
בדממה מחרישת אוזניים ועם משתיק קול חודרת לתוכנו אווירת ה'יש לנו על מי לסמוך' ושובל של רוגע ממחשבת פיגול.
אז לא. חברים.
אין לנו על מי לסמוך. אלא רק! על אבא שבשמים!!!
ולא רק בגלל שחברתנו היקרה (אמריקה) מונעת מאינספור אינטרסים ידועים יותר ופחות,
ושכל דרדק יודע שברגע של אינטרס אישי הקודם לזה שלנו הם יזרקו אותנו ל...עזה.
בליווי משפט חזק באנגלית. לא רק בגלל זה. זה פשוט.
אלא בגלל הסיבה הפשוטה והתמימה כל כך, שרק הקדוש ברוך המסובב כל הסיבות,
שדאג לסמא את עיני הינשוף והמודיעין, לאטום את אוזני הקשבים והחכמים,
להחליש את החזקים ולהעצים את החלשים,
להנחית מכה כה קשה ולהשאיר את כולנו פערי פה והמומים ימים ארוכים.
רק הוא! המשגיח עלינו ללא הפסקה,
יכול כהרף עין להמיט כליה על החפצים בהשמדתנו ולגדוע בין רגע את כל מבקשי רעתנו.
ראיות?? מיותר כמובן.
אבל רק אתמול פירסס טיל ארוך טווח ומלא בחומר נפץ קטלני
ונחת במרכזה של מחלקת אף אוזן גרון בבית החולים ג'יפה השוכן בטבורה של מה שהייתה עד לא מכבר העיר עזה,
וקבר בקבורת חמור מאות אזרחים תמימי דעים ועל הדרך העלה באש מחסנים עמוסים באבק שריפה. (לצרכים ידידותיים).
כמאמר הפסוק 'חרבם תבוא בליבם'.
השתדלות?? אין ספק! חיילים, טנקים, מטוסים, עזרה הדדית, אחדות כמובן.
מחובתנו להחזיר מנה אחת אפיים לחיות האדם שהתעללו בנשמותינו וטבחו בילדנו. להשליך אותם לים.
אך לא להשליך את יהבנו על נושאות מטוסים ואיומים, וודאי לא על חיבוק (דוב) של העמים.
נאומו של ג'ו היקר על שלל התבטאויותיו הדומעות, מפיצים, בנוסף לריחות הנעימים, ריחות של רוחות זרות. אחרות.
אמרותיו ואיומיו לשכנינו המהססים,
מסיחים את תשומת ליבנו מבורא כל העולמים זה שחלק מחוכמתו לבשר ודם ודואג להנשים בכל רגע את כל הברואים.
אז בואו נעשה כמה תרגילי נשימה, מצרך נחוץ בימים שכאלו,
ונזכיר לעצמנו מי ממית ומחיה ומי הוא המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית!,
מי שנתן שכל ובינה לבני אנוש לפתח כלי מלחמה וכוח להפעילם,
ומי ששמר במשך שבעים וחמש שנים, שלא יפרצו חיות טרף לבתיהם של אזרחים ישנים.
אין זו סתירה לחובת הכרת הטובה לנשיא שחצה זה מכבר את גיל הפנסיה ודידה כל הדרך לומר ש'לא ישראל ירתה על בית החולים בעזה'.
תודה רבה לך מיסטר פרזידנט על האמפתיה והרגשות.
רק אם תוכל פעם הבאה לקצר עוד קצת בביקור ולהמשיך הלאה במטוס או במכונית, מבלי להשאיר לנו עקיבות של חולשה. מבחינה רוחנית.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים:
הגיח ממטוס האייר פורס 1 גם מחולל נזק עצום מימדים.
מה זה נזק, נזק זו מילה עדינה בשבילו. פצצה של כפירה חודרת כיפת ברזל.
מאיפה נפלתי? אני יסביר לכם. זה פשוט מאוד.
לצד תחושות האבל, הפחד, החשש והאימה, יש בלב רבים מאתנו החל ממוצאי שמחת תורה - צלליות של תחושות אחרות. זרות.
מבט חטוף לעבר ה'כוחי ועוצם ידי'. מבטים הססניים ומעריצים אל המטוסים ופצצותיהם העוצמתיות,
יחד עם כל 'בומבה' המשודרת מעזה ובמקביל לכל גיחה רועמת ממנועים מפלצתיים –
חודרת אל ליבנו תחושת הקלה של ביטחון מדומה ורוגע רגעי, הנה יש לנו על מי לסמוך.
הנה עגנה אל מול ארצנו המוכה ספינת מלחמה קטלנית, וואו! ארוכה היא מארץ מידה וכמויות הנשק שעליה – חידה.
סופרים אנו בחיוך את כמות המלחים שעליה ואת עשרות החמקנים שבקרביה. כן. זה קצת מרגיע אותנו.
יש לנו צבא עוצמתי שמחזיר להם ב'אבי אביהם'. ויש לנו את... אמריקה!!
כואב לומר, עצוב לכתוב, אבל תוך כדי הפחד מהאזעקות והריצה למרחב המוגן, (ומן הסתם מתוך בלבול וחוסר יישוב הדעת)
השתלטה על חלקינו מבלי שימת לב.... טיפהל'ה כפירה!.
כן, לא כפירה כזו האומרת שלא הקב"ה דאג לכל הבלגן והסחרור שעוברת מדינתנו. חלילה וחס.
כפירה מסוג אחר כזו שמטפטפת בעדינות ומרגיעה.
כי מה שהיה לא יתרחש עוד מעתה והלאה. ברור.
איך יתרחש? כשאנחנו מכים בהם מכות נמרצות שכאלו. עם פצצות חודרות בונקרים ועם אלפי גיחות של f35??
איך יתרחש שוב אם אין להם מים ותרופות וחושך שם על פני תהום. אין מצב שיעזו!!
עם כזו כניסה קרקעית מתוכננת, ועם אמריקה שמבינה ומפרגנת. אנחנו מוגנים. ויותר מאי פעם איתנים.
ברוך השם כמובן.
ובבוקרו של יום כשמטוסו של הישיש החייכן נושק את אדמת הקודש,
ומעל גלי ההיתר מהדהדים את דבריו המלטפים והמגוננים, מנתצת לה תחושת הכפירה עמודי יסוד עתיקים ואיתנים.
בדממה מחרישת אוזניים ועם משתיק קול חודרת לתוכנו אווירת ה'יש לנו על מי לסמוך' ושובל של רוגע ממחשבת פיגול.
אז לא. חברים.
אין לנו על מי לסמוך. אלא רק! על אבא שבשמים!!!
ולא רק בגלל שחברתנו היקרה (אמריקה) מונעת מאינספור אינטרסים ידועים יותר ופחות,
ושכל דרדק יודע שברגע של אינטרס אישי הקודם לזה שלנו הם יזרקו אותנו ל...עזה.
בליווי משפט חזק באנגלית. לא רק בגלל זה. זה פשוט.
אלא בגלל הסיבה הפשוטה והתמימה כל כך, שרק הקדוש ברוך המסובב כל הסיבות,
שדאג לסמא את עיני הינשוף והמודיעין, לאטום את אוזני הקשבים והחכמים,
להחליש את החזקים ולהעצים את החלשים,
להנחית מכה כה קשה ולהשאיר את כולנו פערי פה והמומים ימים ארוכים.
רק הוא! המשגיח עלינו ללא הפסקה,
יכול כהרף עין להמיט כליה על החפצים בהשמדתנו ולגדוע בין רגע את כל מבקשי רעתנו.
ראיות?? מיותר כמובן.
אבל רק אתמול פירסס טיל ארוך טווח ומלא בחומר נפץ קטלני
ונחת במרכזה של מחלקת אף אוזן גרון בבית החולים ג'יפה השוכן בטבורה של מה שהייתה עד לא מכבר העיר עזה,
וקבר בקבורת חמור מאות אזרחים תמימי דעים ועל הדרך העלה באש מחסנים עמוסים באבק שריפה. (לצרכים ידידותיים).
כמאמר הפסוק 'חרבם תבוא בליבם'.
השתדלות?? אין ספק! חיילים, טנקים, מטוסים, עזרה הדדית, אחדות כמובן.
מחובתנו להחזיר מנה אחת אפיים לחיות האדם שהתעללו בנשמותינו וטבחו בילדנו. להשליך אותם לים.
אך לא להשליך את יהבנו על נושאות מטוסים ואיומים, וודאי לא על חיבוק (דוב) של העמים.
נאומו של ג'ו היקר על שלל התבטאויותיו הדומעות, מפיצים, בנוסף לריחות הנעימים, ריחות של רוחות זרות. אחרות.
אמרותיו ואיומיו לשכנינו המהססים,
מסיחים את תשומת ליבנו מבורא כל העולמים זה שחלק מחוכמתו לבשר ודם ודואג להנשים בכל רגע את כל הברואים.
אז בואו נעשה כמה תרגילי נשימה, מצרך נחוץ בימים שכאלו,
ונזכיר לעצמנו מי ממית ומחיה ומי הוא המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית!,
מי שנתן שכל ובינה לבני אנוש לפתח כלי מלחמה וכוח להפעילם,
ומי ששמר במשך שבעים וחמש שנים, שלא יפרצו חיות טרף לבתיהם של אזרחים ישנים.
אין זו סתירה לחובת הכרת הטובה לנשיא שחצה זה מכבר את גיל הפנסיה ודידה כל הדרך לומר ש'לא ישראל ירתה על בית החולים בעזה'.
תודה רבה לך מיסטר פרזידנט על האמפתיה והרגשות.
רק אם תוכל פעם הבאה לקצר עוד קצת בביקור ולהמשיך הלאה במטוס או במכונית, מבלי להשאיר לנו עקיבות של חולשה. מבחינה רוחנית.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים:
