היזם עודד שריקי מנתיבות ("אני לא אימפריה") משוכנע שעם סיום המלחמה תחזור העיר לתנופה האדירה שלה, לא מעוניין להיהפך לחברה ציבורית ("ככה לא הייתי יכול לבנות פה דגם של האייפל"), ומבקר בקבר הבאבא סאלי לפני כל עסקה. על החשדות להעלמות מס הוא אומר: "הזמינו חצי מדינה לרשות, אז גם אותי, כי אני שריקי"
עברו לתצוגת גלריה
עודד שריקי, במשרדו בנתיבותצילום: אייל טואג
רנית נחום-הלוישלומית צור
15:59, 14 בדצמבר 2023עודכן ב-14:33, 14 בדצמבר 2023
מתחם פריז בנתיבות היה השבוע הומה ועמוס במבקרים. הכניסה לחניה הייתה פקוקה, כשברקע נראים ונשמעים הדי פיצוצים מעל שמי הנגב המערבי ומרצועת עזה, שנמצאת כ–8 ק"מ בלבד מהעיר. "אל תטעו", מבהיר עודד שריקי, יליד העיר, בעל חברת הנדל"ן ארזי הנגב שהקימה את המתחם, "היה פה קשה מאוד מאז ה–7 באוקטובר. לא היה פה כלב, ויתרתי לחנויות על שכר הדירה כי לא היו קונים".
במרכז המתחם המסחרי הפתוח ניצב העתק מוקטן של מגדל אייפל, שנחנך באופן אירוני במחצית 2020 בשיאה של מגפת הקורונה, כשהשמיים היו סגורים לטיסות. "אנשים כל כך אהבו להגיע לכאן", מספרת עינב לוי, בעלת העסק ILOVENETIVOT, שעורכת סיורים בעיר, "זה היה הכי קרוב לחו"ל שיכול להיות באותו זמן. הם הצטלמו עם המגדל והרגישו בפריז".
בימים כתיקונם התמקדו סיוריה של לוי בסצנת הקולינריה והתרבות שזכתה להדים בעיר הדרומית, אבל השאלה שרווחה בכל סיור כמעט הייתה: "מה הם שותים פה בנתיבות?" בהתייחס דווקא ליזמי הנדל"ן שצמחו בעיר, הצליחו בגדול ונשארו בה.
בניגוד לערים אחרות, בנתיבות קיים ריכוז של משפחות יזמים ותיקים שבונים שנים רבות באזור הנגב ומחוצה לו, כמו משפחות דמרי, אוזן ופרץ, אך בשנים האחרונות דווקא שריקי הוא זה שתופס את רוב השיח בנושא.
שריקי בונה כיום אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ, אך שמו עלה לכותרות בעיקר סביב וילת הפאר שהקים בעיר וצי מכוניות היוקרה שהוא מחזיק, ובעבר רבים חשבו שהפריצה הנדל"נית שעשה לפני כחמש שנים היא עוד אפיזודה חולפת. "המשפחתיות בנתיבות חזקה, וכל מי שהצליח פה נשאר", אומרת לוי, ילידה ותושבת העיר. "יש דיסוננס בין העובדה ששריקי חי בעושר למי שהוא באמת — אדם צנוע שתורם הרבה, והצליח לבנות לעצמו שם, אפילו יותר מדמרי. התושבים בנתיבות מעריצים אותו".
עברו לתצוגת גלריה
מרכז פריז בנתיבות של שריקי. "הייתי בטוח שזה פלופ"צילום: תומר אפלבאום
כל מה שצריך לדעת - הצטרפו לערוץ הטלגרם של TheMarker
"כשהוא התחיל להיות בכותרות, הייתי בטוח שזה פלופ", מתאר בכנות אחד המתחרים של שריקי. "כל המכוניות פאר, האחוזה, ניקור העיניים, הזהב. אבל בסוף האיש בונה 1,000 יחידות דיור פה, 1,000 יחידות דיור שם, מנהל אופרציה של חברת ביצוע וגם מצליח למסור דירות לפני הזמן. זה לא הולך ברגל, ואני מוריד בפניו את הכובע".
שריקי (50), שהוריו עלו ממרוקו, גדל בבית עם חמישה אחים ושתי אחיות. בניגוד לחיבור האסוציאטיבי של עיירת פיתוח של עולים בפריפריה ומעוזי ליכוד, אביו היה איש הסתדרות התומך במפלגת העבודה. את לימודי התיכון הוא לא סיים, ובצעירותו יצא לעבוד והתפרנס כצבעי בשעות היום, וכצלם אירועים בשעות הערב. מצביעה דילג לעבודות שיפוצים, עד שב–2002 החל את דרכו העסקית, כשהקים חברת בנייה שבנתה בעיקר מפעלי תרופות.
לימים הבין שריקי שהכסף הגדול מצוי ביזמות ולא בבנייה, והקים את החברה היזמית ארזי הנגב, שבאמתחתה כיום כ–7,000 דירות: כ–5,000 בבנייה (בבני ברק, בבאר יעקב, בנתיבות, באופקים ובבת חפר) ועוד כ–2,000 בתכנון.
עודד שריקי
עודד שריקי
עיסוק: בעלי חברת הבנייה ארזי הנגב
גיל: 50
מצב משפחתי: נשוי + 4
מגורים: נתיבות
דירות בבנייה ותכנון של החברה שבבעלותו: 7,000
יישובים שבהם בונה החברה: באר שבע, אופקים, נתיבות, באר יעקב, בני ברק, תל אביב, נתניה ובת חפר
לפני כעשר שנים השלים שריקי את בניית האחוזה שהקים לו ולמשפחתו, בשווי מוערך של כ–30 מיליון שקל. בנוסף, הוא מחזיק צי מכוניות יוקרה עם מותגים מובילים כמו למבורגיני, רולס רויס ופרארי, בשווי מוערך של עשרות מיליוני שקלים, והשנה גם התהדר במסוק פרטי בשווי של כ–20 מיליון שקל.
בשל המראה יוצא הדופן של האחוזה המפוארת וצי מכוניות היוקרה... עורכי התוכנית מצאו את הווילה של שריקי כאלטרנטיבה הדומה ביותר לעיצוב הפנימי של המלונות בדובאי. בנוסף, מעמיד שריקי את אחוזת הפאר שלו כלוקיישן אטרקטיבי לצילומי חתן וכלה בימים ובשעות קבועים, ללא עלות.
עברו לתצוגת גלריה
האחוזה של עודד שריקי בנתיבות. שימשה לצילומים של מערכוני "ארץ נהדרת" וקליפ של נועה קירלצילום: תומר אפלבאום
"רוצה להרוויח קצת ובטוח"
עוד לפני 7 באוקטובר רשמה הריבית עליות רציפות של שנה, מה שהאט מאוד את ענף הנדל"ן. מלחמת חרבות ברזל היא כבר מכה קשה במיוחד לענף, והתחזיות הן כי חלק מחברות הנדל"ן לא ישרדו את האתגרים המצטברים בשנה הקרובה, ומכאן גם החשש לשיווקים העתידיים בנתיבות, שעד כה הצליחו להכניס לעיר דם חדש, יזמים והרבה מאוד כסף, השקעות ופיתוח.
למעשה, כל מכרז שהוציאה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בנתיבות בחמש השנים האחרונות נסגר בהצלחה. אם למכרזים הראשונים נכנסו בעיקר יזמים מקומיים, באחרונים כבר הגיעו חברות חדשות כמו יורו ישראל, רייסדור ואסיה סיירוס, כשלכל מכרז הוגשו 10–15 הצעות של יזמים שונים. כולם רצו נתח בהצלחה של נתיבות.
מי שנעדר מאותם מכרזים היה דווקא שריקי, שהדיר רגליו מהם, והפעם האחרונה שבה השתתף במכרז של רמי"י הייתה ב–2018. כך למעשה הוא ניצל מהשנים האחרונות שבהן קבלנים שהמזל פחות שפר עליהם רכשו מגרשים במחירי שיא, ובעלויות מימון שזינקו עם עליית הריבית. בינתיים, הוא בונה על קרקעות ומגרשים היסטוריים שרכש בעבר במחירים מצחיקים כמו בשדרות רגר ונווה זאב, בבאר שבע ובנתיבות, בהתאמה. אחת מחטיבות הקרקע המשמעותיות היא זו שקנה לפני כשלוש שנים מהחברה החקלאית הזרע בע"מ, לבנייה של כ–2,000 יחידות דיור בנתיבות.
"משם הכל צמח", מתאר שריקי. "ב–2006 היה מיתון וקניתי קרקעות בדרום בזול. בנתיבות, בבאר שבע, במקומות שאף אחד לא הסתכל עליהם. אמרו לי שאני משוגע. קניתי וחיכיתי. אחר כך אנחנו יודעים מה קרה למחירים. בתקופת משה כחלון כשר האוצר נכנסתי למחיר למשתכן. בתקופות השיא, כשהרבה חברות עשו עסקות במינופים גבוהים, ממש לפני עליית הריבית, אני לא התקרבתי, ולכן לא השתתפתי במכרזים שרמ"י הוציאה. יש לי הון עצמי. ברוב הפרויקטים אני מביא 25% מהבית.
עברו לתצוגת גלריה
פרויקט של שריקי בנתיבות. "יש לי הון עצמי, ברוב הפרויקטים אני מביא 25% מהבית"צילום: אייל טואג
"אין ספק שהריבית הגבוהה היא אירוע גדול. אם היו מכירות בהתאם, זה היה מצמצם את הפער, אבל ריבית גבוהה ללא מכירות זו הסיבה שהשוק מגיב ככה. אני מקווה שהתוצאה הסופית של המלחמה תהיה שאנשים כן ירצו לבוא לדרום, אחרי שכל המפונים יחזרו לביתם. אנחנו עוד נמכור את כל דירות ויבואו לגור פה. המקום מהמם ותחושת הביטחון תתחזק".
הטלפון במשרד של שריקי מצלצל, ועמדת המזכירה לא מאוישת. שריקי עונה לשיחה ושואל איך אפשר לעזור. מעבר לקו נמצאת רוכשת דירה שביקשה שירות כלשהו. שריקי, שלא מזדהה כבעל החברה, לוקח את הפרטים שלה ומבטיח: "יחזרו אלייך". לשאלה אם הוא תמיד עונה לטלפונים, הוא משיב כי "הרבה מהעובדים בחברה גרים בעוטף ועדיין מפונים לאילת, ולכן המשרדים ריקים יחסית, אבל אני תמיד עונה לטלפונים. אין לי גם מנכ"לים וסמנכ"לים, אני יודע הכל, כל מה שקורה".
התפיסה של שריקי, לשלוט כמעט בכל, היא זו שהניעה אותו לבצע הימורים משמעותיים בעסקים, שלבסוף הוכחו כמוצלחים. למשל, לפני כשנתיים, במהלך חריג, השקיע קרוב ל–200 מיליון שקל ברכישת מפעלי בטון וצי משאיות משלו, לצד הקמת מפעלים רבים למסגרות, אלומיניום, שיש, ייצור ארונות תקשורת, מצבעה, מכונות קידוח ועבודות עפר. "בתקופת הקורונה ראיתי שהכל נעצר ואין עובדים, אז החלטתי לא להיות תלוי באף אחד ולנהל את כל הבנייה באופן עצמאי", הוא מסביר.
לשאלה אם יש לו שותפים בפרויקטים השונים הוא עונה: "חס וחלילה. מה פתאום. שום דבר. רק בורא עולם".
השיטה הזו מאפשרת לשריקי לשלוט בקצב העבודה, להאיץ אותה, ובמקרים רבים להצליח למסור דירות לפני הזמן. "הכל שלי והכל אני עושה לבד. זו הסיבה שאני ממשיך לעבוד כרגיל עכשיו, כי אין לי תלות בשום גורם אחר. גם העובדים שלי הם זרים, ולכן הכל עובד כרגיל. בבני ברק מסרתי דירות לרוכשים, שחלקן היו אמורות להתאכלס רק בעוד שנה", הוא מתגאה.
"כך גם היה בפרויקט הראשון של החברה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, מתחם מנהטן בנתיבות. יש לי פינה חמה עבורו כי הוא היה פריצת דרך עבורי ועבור נתיבות. הרצון שלי הוא לראות את הזוגות הצעירים מקבלים את הדירה שלהם, ושבכל עיר מוקמים ומתאכלסים פרויקטים של ארזי הנגב".
לא משועבד לבנקים
לשריקי רצון עז להיות אהוד על הציבור, מה שמניע אותו לנקוט מהלכים רבים לטובת תושבי נתיבות, גם כשאלה לא ממש רווחיים עבורו. "אני רוצה להרוויח קצת, אבל בטוח. תצאי לרחוב, תשאלי את האנשים מה הם חושבים עליי, אל תשאלי אותי", הוא חוזר ואומר. "את פרויקט מנהטן הקמתי בקצב מהיר מאוד, ואחר כך החלטתי להקים בעיר מרכזי מסחר יפים ומרשימים. אני רוצה שיבואו לפה אנשים ויתרשמו מהעיר".
פרויקט מנהטן יצא לדרך ב–2019 וכלל כ–900 דירות ששווקו בתוכנית מחיר למשתכן. מדובר באחד הפרויקטים הגדולים שיצאו בארץ באותה תקופה למחיר למשתכן, והוא אוכלס לפני כשנתיים. בלב המרכז המסחרי ניצב דגם מוקטן של פסל החירות, שנהפך למונומנט מוכר בעיר. סמוך לפרויקט מנהטן הקים שריקי שכונה בת 2,500 דירות, ולאחריה קיבל תיאבון גדול יותר להמשיך לבנות את העיר ולתקוע בה "יתדות" הנושאים את שמו, כמו המרכז המסחרי מנהטן; מתחם פריז, הכולל 18 אלף מ"ר שטחי מסחר ומשרדים; ובאחרונה הגיש בקשה להיתר בנייה להקמת מרכז מסחרי נוסף בשכונת רמות יורם שבכניסה לעיר, בהיקף של כ–30 אלף מ"ר, שינציח את אירועי ה–7 באוקטובר — עם בית כנסת וחדר זיכרון לנרצחי האזור.
משרדי החברה נמצאים במתחם פריז, שרק באחרונה החל להתאושש מהמלחמה. "הצלחתי לוותר לחנויות על שכר הדירה כי אין לי כל הלוואה על המבנים המסחריים", אומר שריקי, "לא בנתיבות וגם לא באלה שבבאר שבע. שום דבר לא משועבד לבנקים. עבדתי קשה בשביל זה, לא? ככלל, אני עובד רק עם בנקים. זה אומר הכל. מתקשרים אליי הרבה מחברות חוץ־בנקאיות ומציעים לי אשראי, אני אומר להם: 'תודה, אבל אני עובד רק עם בנקים. לא צריך אתכם'".
נהיית סוג של אימפריה. חשבת להיכנס לבורסה?
"אני לא אימפריה. אני יזם ואני עובד", משיב שריקי ומאשר כי לפני כל עסקה הוא מתפלל בקבר הבאבא סאלי. "אני מעדיף לא להיות חברה ציבורית, כי אז כנראה שלא הייתי יכול לבנות את האייפל. זה פרויקט שעשיתי כדי להרים את העיר. אי־אפשר להסביר את זה למשקיעים שמסתכלים רק על רווח".
עברו לתצוגת גלריה
נתיבות בזמן מלחמת חרבות ברזל. בניגוד למצופה, שריקי הגיע מבית של מפא"יניקיםצילום: אייל טואג
מה עם לעבור לגור בסביון, הרצליה פיתוח או בפנטהאוז ברחוב הירקון בתל אביב?
"אם הייתי רוצה, הייתי עובר. נתיבות זה הבית".
בשנה האחרונה נקשר שמו של שריקי לכמה אירועים, בהם ירי שהיה לעבר ביתו, חקירות של רשות המסים מחשד לאי־תשלום מס רכישה על מכונית יוקרה שקנה, ועד לחשדות להעלמות מס בגובה מיליוני שקלים וחשבוניות פיקטיביות. התיקים שנפתחו לא הבשילו עד היום לכדי כתב אישום.
"אתן חושבות שיש לי בעיה לשלם את המס?" הוא שואל. "אם הייתן יודעות כמה כסף אני נותן לצדקה כל שנה, תעזבו".
אז אתה חושב שמחפשים אותך?
"אם הייתי חושב שמחפשים אותי, הייתי צועק את זה בכל ערוצי הטלוויזיה והעיתונים. מסתכלים על הקבלן כחזק, אבל זה לא תמיד נכון. בסופו של דבר, גם אני מחכה כמה שנים להיתר בנייה או לטופס 4 ואין לי מה לעשות בנדון, רק לחכות. הקבלן הוא לא תמיד הכי חזק".
אז איך הסתיימה הפרשה מול רשות המסים?
"לא היה ולא נברא. היא לא התחילה. אז איך תסתיים? אני אדם ישר, עוסק רק בעשייה. לא מאשימים אותי בכלום. הזמינו חצי מדינה לרשות המסים, אז גם אותי, כי אני שריקי".
בעניין הירי על הבית שלו הוא טוען כי "עד היום אנחנו לא יודעים מי ירה ונראה שזה לא כוון אליי".
לא עוד כפר סביב הבאבא סאלי
בשנים האחרונות עלתה נתיבות על מפת הנדל"ן בישראל ונהפכה לעיר השנייה בגודלה בנגב. את ההצלחה הזו יש לזקוף להסכם גג שחתמה העירייה עם המדינה לפני חמש שנים, שהביא איתו פריחה אדירה בכל התחומים, לצד העמדת תקציב בהיקף של כ–4.5 מיליארד שקל לבניית תשתיות תומכות ומוסדות ציבור. בעקבות זאת, בחמש השנים האחרונות שווקו בעיר יותר מ–17 אלף דירות.
כיום נמצאת עיריית נתיבות במשא ומתן נוסף מול רמ"י ומשרד האוצר לקראת חתימה על הסכם גג חדש לבנייה של עוד 20 אלף יחידות דיור. המטרה היא להפוך את העיר למטרופולין של הנגב המערבי, שתעניק שירותים לכל האזור בכל התחומים.
"הסכם הגג זה סטייטמנט", אומרת אלונה שפר, מנכ"לית מינהלת הסכם הגג בנתיבות ומי שאחראית על פרויקט התשתיות הלאומיות. "בזכות ההסכם העיר שינתה את פניה, יש לנו הגירה חיובית ובעוד כעשור אוכלוסיית העיר הולכת להכפיל עצמה ולהזרים לפה דם צעיר של אנשים מכל הסוגים — דתיים, חרדים וחילונים. אנחנו כבר רואים דרישה של פתיחת מוסדות חינוך מכל הסוגים, ממלכתי־דתי, ממלכתי, דתי בהפרדה, דתי מעורב בנים־בנות ואפילו דרישה של בית ספר מעורב — דתיים וחילונים יחד.
אלונה שפר, מנכ"לית הסכם הגג בנתיבותצילום: עינב לוי סאבטקסט
"אם היום כ–30% מהאוכלוסייה היא חרדית, מה שמשפיע על המעמד הסוציו־אקונומי של העיר ותשלומי המסים, אני מניחה שהאוכלוסייה החדשה תעלה את שיעור משלמי הארנונה לפחות בכ–60%. אנחנו רואים שהעיר גדלה מדי שנה ב–6%, כך שבעשור האחרון נוספו לה 20 אלף תושבים".
החתימה על הסכם הגג לפני כחמש שנים הביאה לפיתוח העיר בקנה מידה מטאורי כמעט. אם בערים רבות אחרות נשמעות לא אחת תלונות בלתי פוסקות שנוגעות לקיפאון בתקציבים, בנתיבות המימון — כך נראה — מגיע כמתוכנן.
"הסכם הגג הזרים לעיר 4.5 מיליארד שקל", אומרת שפר. "מעבר לכך, במסגרת ההסכם קיבלה נתיבות כ–5,000 דונם לתעסוקה, שכיום נמצאים בשלבי פיתוח. יש השקעות בחינוך, פיתוח, תעסוקה ותחבורה. רק באחרונה נסלל כביש שמחבר את השכונות החדשות לכביש 25 בהשקעה של כ–60 מיליון שקל. אנחנו מקימים עכשיו את הקמפוס המדעי האזורי שוורץ־רייסמן, שישמש מרכז ללימודי פיזיקה וכימיה בחסות מכון ויצמן לכל תלמידי האזור — נתיבות, שדרות, אופקים וכל המועצות האזוריות בנגב המערבי, בהשקעה של כ–50 מיליון שקל. באחרונה חתמנו עם הדסה על הקמת חדר מיון קדמי בעיר בהשקעה של 40 מיליון שקל וכל זה מתאפשר רק בגלל מספר התושבים שהולך וגדל".
נכון להיום, חלק מהבניינים החדשים בנתיבות מתנשאים לגובה של 15 קומות, אך הבניינים הבאים עתידים לעלות לגובה של 20 קומות. בעיר הולכים ומוקמים אזורי תעשייה חדשים, ביניהם פארק התעשייה נ.ע.ם, שעתיד להיות אחד העוגנים התעסוקתיים והתעשייתיים לעיר ולאזור כולו. כמו כן, הוקמו חמישה מתחמי מסחר פנאי ובילוי של צים וגלובוס סנטר — שהיו הראשונים — ובחמש השנים האחרונות הצטרפו לעיר עוד שלושה: מרכז מסחרי ופנאי מנהטן, פריז סנטר ומתחם הקניות GT סנטר, המשתרע על כ–26 דונם וכולל 50 חנויות של הרשתות המובילות בארץ. עוד פותחו בעיר פארקים חדשים, מוסדות ציבור, טיילות, מתקני משחק ואגם מלאכותי סביב מתחם מנהטן, ובסמוך לו ולשכונה החדשה (באזור שנקרא גם נתיבות מערב), הוקמה תחנת הרכבת של נתיבות, שמאפשרת נסיעה מהירה לתל אביב ולבאר שבע.
עברו לתצוגת גלריה
פרויקט של שריקי בנתיבותצילום: אייל טואג
"כל הדברים האלה עולים עשרות מיליוני שקלים והצלחנו להקים אותם מתקציבי שיווק הקרקע", אומרת שפר. "השיווקים העתידיים יסייעו לנו להסדיר את הנגישות התחבורתיות והתנועתיות בתוך העיר. נתיבות היא לא עוד כפר קטן סביב קבר הבאבא סאלי. בנינו את המותג הזה וזה יכול להמשיך, אלא שהכל תלוי מה יקרה כעת בתוכניות הממשלה לשיקום האזור".
הפיתוח האדיר הזה התקיים עד ל–7 באוקטובר, אלא שכעת מתעורר החשש שהכל ייעצר בעקבות החלטת מינהלת תקומה להחיל הטבות רק על יישובים במרחק 0–7 ק"מ מרצועת עזה. "החשיבה לפי 7 ק"מ משאירה את נתיבות ואופקים בחוץ", אומרת שפר, "ראיית ההטבות חייבת להיות אזורית. הקיבוצים סעד ובארי נמצאים במרחק הליכה של כשדה וחצי מנתיבות. גם הקמת יישובים חדשים כמו חנון, שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה לפני כחודש, בסופו של דבר מחלישה את המרחב. לא צריך עוד יישובים קטנים, הקמת יישוב עולה מאות מיליוני שקלים. זה לא הגיוני.
"אם רוצים השקעות גדולות לטווח ארוך, צריך להסתכל על היתכנות כלכלית, על שיקום הוליסטי של כל הנגב המערבי. יש חגורה חקלאית מהממת, יש משאב עירוני אדיר שמספק שירותים לכולם, לכל המרחבים והקיבוצים, בואו נגדיל את העוגה לכולם, נשתמש בתשתיות לכולם. נקים ביחד מרכזי חינוך משותפים, בריאות, ספורט. בסוף זה ביזנס. למקום הזה יש וייב מיוחד, אוכלוסייה מגוונת, ולכן המדינה צריכה להסתכל על השיקום כפרויקט אזורי. במקום זה חוזרים על טעויות של שנות ה–50 וחותכים את הדרום".