הרבי מביאלא זצ"ל מטפס על הסולם | צילום: שוקי לרר
גם אני שמעתי בתוך עם ישראל ביום שישי בבוקר בעיצומם של ההכנות לשבת על הסתלקותו של האדמו"ר מביאלא זצוק"ל זקן אדמו"רי מועצת גדולי התורה.
את דמותו של הרבי זצ"ל אני חושב שאין צורך להציג, אבל אני חושב להאיר את דמותו מזווית אחרת, זווית של צלם. אמנם זה לא מה שאתם רגילים לראות, אב לפעמים דרך העדשה רואים דברים אחרים.
לא רבים יודעים, אבל האדמו"ר מביאלא זצ"ל נולד עוד בפולין שלפני המלחמה וניצל כאחד מ'ילדי טהרן', והגיע לארץ בהם למד עד לחתונתו. לפני עשרים ומשהו שנה הוא נשא הספד בישיבת פוניבז'. שמעתי שהולך להיות הספד מרבי חסידי, שלא ידעתי על הקשר שלו לפוניבז' והלכתי לשם. היה זה הספד על ראש ישיבת פוניבז' מרן הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל, שהיה רבו של האדמו"ר מביאלא זצ"ל. ואז התברר לי, שבבחרותו למד האדמו"ר מביאלא בישיבת פוניבז', לצידם של רבנים גדולים נוספים. וכך, למרות שרוב שנותיו היו בחו"ל, הוא היה מוערך ביותר גם על גדולי התורה הליטאים, שמכירים אותו באופן אישי ומדברים איתו רבות בלימוד.
בהספד בפוינבז' | צילום: שוקי לרר
נפגשתי איתו במקרה במהלך נסיעה לארה"ב, כאשר אני רואה בטיסה כמה מושבים לפניי את הרבי, כשהוא יושב וכותב חידושי תורה. אחרי שכמה שעות אני רואה שכל הזמן הוא לא מרים את עיניו מחידושי התורה שהוא כותב, קמתי ממקומי והחלטתי להנציח את זה. עמדתי מרחוק ועשיתי כמה תמונות כשהרבי לא שם לב וחזרתי למקום. אחרי 12 (!!!) שעות טיסה, שבהם הרבי יושב וכותב כל הזמן, לקראת סיומה, נגשתי לגבאי ואמרתי לו שתיעדתי את הרבי לומד ואני מבקש רשות לפרסם את זה. הגבאי אמר לי: "אתה יודע, הרי שהרבי מתרחק כמה שיותר מפרסום ולבטח לא ישמח מפרסום התמונות. אבל אם אתה רוצה, אתה יכול לשאול אותו בעצמך".
לא בזבזתי זמן וניגשתי לרבי וסיפרתי לו שעמדתי משתומם איך שהרבי יושב ולומד כל הנסיעה ותיעדתי את ואני רוצה לפרסם את התמונות. הרבי שאל אותי: "מה התועלת של הפרסום?" עניתי לו, שאני חושב שיכול לצאת קידוש השם אם אני מראה איך יהודי יושב במקום אחד ולומד כל הטיסה, זה יכול להיות חיזוק גדול ללומדי התורה.
אמר לי הרבי: "אם יש צד שזה יכול לגרום לחיזוק של אנשים, אני לא יכול למנוע את הפרסום". ראיתי כאן את גדלותו של הרבי. ידעתי שזה מאוד נגד טבעו, אבל אם יוצא מזה חיזוק הוא לא מונע.
בהזמנות נוספת הייתי באלפים השוויצרים במלון לצורך מנוחה וגם הרבי היה במקום. היה זה בתקופה שהרבי היה עדיין רבה של העיר לוגאנו שבשווייץ. הרבי הרגיש צורך לדאוג לכשרות של המקום, כי במקום היו יהודים חרדים ודתיים בכל ימות השנה ולא רק בחופש. נתקלתי אז ברבי כשהוא מכתת את רגליו בעצמו לתוך ההרים, כדי למצוא מקורות מים שיהיו כשרים למקווה. הרבי טיפס עם כל המלבושים שלו בין סלעים, כדי לבדוק את המקום הטוב ביותר לבניית מקווה.
אגב, כשהרבי היה שם לצורך מנוחה, ראיתי שמידי פעם הרבי ניגש לקבלה של המלון וחוזר לחדרו. התעניינתי אצל הפקיד שם והוא הסביר לי שהרבי נתן את מספר הפקס לחסידים שלו בעולם וכך גם כשהוא נמצא בסוף העולם, הוא עונה תשובות לחסידים. איך זה עובד? הם שולחים לכאן את הפקסים, ובכל שעה הרבי בעצמו מגיע לקבלה, לבדוק אם הגיעו פקסים עם שאלות והוא עונה עליהם מיידית וזאת כדי שהם לא יצטרכו להמתין זמן רב לתשובה.
האדמו"ר במנוחה | צילום: שוקי לרר
את חידושי התורה של הרבי זצוק"ל ניתן למצוא בכל בתי המדרש וחסידים לצד ליטאים וספרדים נהנים ללמוד אותם, הן על הש"ס והן על חמישה חומשי תורה. מדובר בחידושים עמוקים ומלאי תוכן, שאותם ישב וכותב הרבי בעצמו. אני חושב שהרבי חיבר קרוב למאה ועשרים ספרים!! – שזה לכאורה אחד מהשיאים של מחברי הספרים בזמנינו.
לא לחינם שמם של ספריו הוא 'מבשר טוב' - ראשי התיבות של שמו 'מנחם בצלאל/בנציון שמחה רבינוביץ', כשהשם מבוסס על הפסוק בספר ישעיהו (פרק נ"ב). השם מסגיר את דמותו של הרבי. מבשר טוב.
ולצערינו, הרבי כעת כבר איננו איתנו, ואנחנו רק יכולים ללמוד מדרכיו.
ב.ד.ה. נשיא מועצת גדולי התורה כ"ק האדמו"ר מביאלה זצ"ל
