נספח--לאתגר קיץ סיפור בהמשכים

[דוכסוסטוס]

נריה, לא חרגתי משום חלק של הסיפור, אתה העלית זווית ראיה מחלון המשרד ולא נגעתי בזווית הזו, הקו שגדי ישראלי הכניס לפניך נמצא בתוך ההמשך שלי, ואצטט,

האישה בשחור הבליעה חיוך. טובה ליקקה את שפתיה בטירוף, ואז גם עיניה נעו מצד לצד.
האסימון צנח באיטיות, מרחף בדממה, ואז - בום, פוגע בקרקע ומקרקש ברעש. היא מסמנת לו משהו!!!
ברוכי היסב את ראשו לצד, ההבנה היכתה בו שוב בפתאומיות.
"הוי, אלוקים..."

זה בעצם מה שקרה, ברוכי גילה שאשתו שיחקה אותה שהיא שוברת האייפונים במטרה הרואית למלט את הנורמלית ללא פגע, ולהזמין אל עצמה את הביזיונות וברגעים גדולים אלו להעתיר על אחיה.

בעקרון הסיפור ממש לא נגמר והייתי מזמין את מי ששאל את השאלה הזו דווקא באשכול האתגר עצמו ולא כאן, למחוק את ההודעה הקוטעת את הרצף, אלא שמשרבו המתייאשים קשה לחזות לאתגר עתיד מזהיר.

סיכום קצר אעלה בהודעה נפרדת.

 

[גדי ישראלי]

...

 

[גדי ישראלי]

נריה, לא חרגתי משום חלק של הסיפור, אתה העלית זווית ראיה מחלון המשרד ולא נגעתי בזווית הזו, הקו שגדי ישראלי הכניס לפניך נמצא בתוך ההמשך שלי, ואצטט,
זה בעצם מה שקרה, ברוכי גילה שאשתו שיחקה אותה שהיא שוברת האייפונים במטרה הרואית למלט את הנורמלית ללא פגע, ולהזמין אל עצמה את הביזיונות וברגעים גדולים אלו להעתיר על אחיה.

בעקרון הסיפור ממש לא נגמר והייתי מזמין את מי ששאל את השאלה הזו דווקא באשכול האתגר עצמו ולא כאן, למחוק את ההודעה הקוטעת את הרצף, אלא שמשרבו המתייאשים קשה לחזות לאתגר עתיד מזהיר.

סיכום קצר אעלה בהודעה נפרדת.

חכמופרוג, אתה מלך!
אכן הרעיון שלי היה שהטירוף של טובה היה מבויים. רק שמפאת דוחק השעה לא הספקתי להשלים...
מחכים לאתגר הבא. ראה הצעתי לעיל.

 

[דוכסוסטוס]

שלושה גיבורים כיכבו בסיפור עד אתה כשסביב כל אחד תסבוכת שונה:

טובה נושאת בקירבה (מקווה שהפנמתי את כללי האקדמיה החדשים) תחושות אשם בהקשר לירידתו מן הדרך של אחיה חזי, לא ידוע מה גורם לה להרגיש כך אך היא מרבה בתפילות וחיזוקים למען שובו בתשובה שלימה, במסגרת חיזוקיה, ולאחר שיעור ששמעה בנושא, ואולי ברוח הימים הנוראים שאך זה עתה חלפו, משראתה אישה מותקפת על שבירת סמארטפון של זבן במכירה, הזדהתה כשוברת האייפון, קיבלה את הצעקות וההשפלה מתוך אמונה שתפילה בשעת ביזיונות כוחה רב.

הזבן חטף את הטלפון הנייד שלה כתגובה וזימן את ברוכי בעלה למקום, לאחר שברוכי התעשת וגילה מה קרה יצא איתה מהמכירה לכיוון ביתם תוך שקריאות גנאי נשלחות אליהם עד שנחלצו מן המקום.

ממול מקום המכירה במשרד זיהה אותם בוס שבעבר התעסק איתם (פעם אחת בלבד) וביקש לחמוק מהם לטובת שני הצדדים, לשם כך החליף רכב עם מזכירו.

אברום הדייג למוד הסבל פותח את סגור ליבו במפגש מוזר עם חזי שהעדיף את חברת הדייג הבודד על קבוצת הנערים איתם טייל, הוא מתגלה כמזוכיסט מושבע.

חזי, אין כמעט נתונים לגביו, הוא סולק מישיבה ומאז עזב את דרך התורה, אולי פגישתו עם אברום תחלץ אותו מן המצב המבודד אליו נקלע.​

כותבים יקרים! רחמו על הגיבורים שנתפסו בחולשותיהם, נווטו אותם אל חוף מבטחים, טובה ומצפונה המדגדג, אברום חובב הייסורים וחזי שתהום פרוסה למרגלותיו, וכמובן הבוס מהמשרד שמשום מה הותיר בי רושם של מושחת הזומם להכניס אל הפרשיה חלקים אפלים.

שימו לבבכם, האתגר הוא דינמי, בקריצה קטנה האישה שכולם רגזו על שגעונה הפתאומי חזרה לחיים סדירים. היאוש שלא מדעת הוא, אם כי גם אני נפלתי בזרועותיו במהלך האתגר.

 

[צל אדם]

וווואאוו,
כשהצנחתי לראשונה לחנות את האישה עטויית הכיסויים שקיבלה עכשיו את השם ברוריה, היה ברור לי שהיא נוף אנושי מזדמן,והנה היא הופכת לדמות מפתח.

עדיאל, אחד הביצועים הגדולים איך שחיברת את כל הקצוות לסיפור אחד! שאפו!.

 

[עדיאל]

וווואאוו,
כשהצנחתי לראשונה לחנות את האישה עטויית הכיסויים שקיבלה עכשיו את השם ברוריה, היה ברור לי שהיא נוף אנושי מזדמן,והנה היא הופכת לדמות מפתח.

עדיאל, אחד הביצועים הגדולים איך שחיברת את כל הקצוות לסיפור אחד! שאפו!.

תודה, צל אדם.
אופס, חכמפרוג, לגמרי שכחתי מהבוס שנמלט מהמשרד, איפה אני מכניס אותו עכשיו, נראה'לי אין מקום כבר...

 

[דוכסוסטוס]

תודה, צל אדם.
אופס, חכמפרוג, לגמרי שכחתי מהבוס שנמלט מהמשרד, איפה אני מכניס אותו עכשיו, נראה'לי אין מקום כבר...

האמת שהבוס והמזכיר גם יחד הם דמויות לא הכי חוקיות אחרי שעל פי כללי הבסיס של האתגר אין לפתוח זירות משחק חדשות מעבר לאלו הראשונות, אבל הבלגנו לנריה מגן על זה.

 

[banana]

עדיאל
!
אלוף!!

 

[נריה מגן]

האמת שהבוס והמזכיר גם יחד הם דמויות לא הכי חוקיות אחרי שעל פי כללי הבסיס של האתגר אין לפתוח זירות משחק חדשות מעבר לאלו הראשונות, אבל הבלגנו לנריה מגן על זה.

תודה על ההבלגה, אבל...היי היי, זה היה עוד כשבפוטנציאל כתבה פה שצריך להוסיף עוד מימדים! מאז איש לא טרח לעשות זאת, ואני הרמתי את הכפפה!

וברצינות, חשבתי שהסיפור קיבל קצת אופי נשי. הרבה רגש, לא מאוד מורכב, החלטתי להוסיף קצת פלפל ומלח, שיהיה.

 

[גדי ישראלי]

...

 

[עדיאל]

דווקא הייתי באזור. אבל, כוס מים? לא ממש שיכנע...

 

[גדי ישראלי]

...

 

[תפנית בעלילה]

הלכתי לאיבוד באתגר...מי נגד מי?

 

[עדיאל]

העלילה מסתבכת, בהחלט שמסתבכת

 

[גדי ישראלי]

...

 

[אסטרונאוטית]

כנראה הבוס המתחמק הוא זה שהסיט את חזי מן הדרך...

 

[גדי ישראלי]

...

 

[צל אדם]

גדי ישראלי צוות הכותבים פועל כעת למהר את שחרורך ולאפשר לך לשבות בקרב משפחתך.

במקור, הסבארו היא אותה סובארו של המזכיר של נריה מגן, לדחוף לתוכה את אברום זה קצת בעייתי.

 

[דוכסוסטוס]

גדי ישראלי לא היה אמור להסתבך מעבר לשהות קצרה בתחנה שהגיעה לו ביושר על שיטוטיו החשוכים בכביש אינסופי מסתורי, בגלל הסטירה המוזרה שהעניק לשוטר מואשם בתקיפת שוטר תוך הפרעה למילוי תפקידו ובהתנגדות למעצר בנסיבות מחמירות.

הסכיתו ושימו לבבכם לקורות ותהפוכות האתגר שידע ימים טובים ופחות:

פותחת הסיפור חנהלה1 הציגה סיטואציה קלאסית של פעילות בית בערב חג, האשה יוצאת לקניות, בעלה נשאר עם הילדים ומזמן את החברותא לביתו לסיים מסכת סוכה, דווקא שם בתוך הסיטואציה שנועדה לכאורה ליצור הווי בסיסי לסיפור, דווקא שם עתיד יהיה קקטוס למצוא חלון ופתח לנבכי אישיותו של ברוכי שבשיעור ב' ישיב"ק גזר קישוטים לסוכה.

לא זמן רב הניחו לה לטובה לערוך קניות בנחת, משויטט הרים להנחתה ראשונה, גבר מבוהל מתקשר מהטלפון של טובה לבעלה ברוכי, מה בפיו? ההסתברות היא כי משהו נורא קרה, האפשרות הקלאסית העולה בראשנו היא אירוע חירום רפואי כלשהו.

בחזית אחרת, דייג שתקן כדג פוגש בנער עלום על גדת נחל וביניהם נקשר קשר של שתיקה.

חזרה לזוג הפסטורלי, כמו חרסינה בחנות פילים חדר לזירה פנס בערפל וידיו לקרב, הזניק את ברוכי אל מכירת האקססורייז שם הוא מגלה את הגברת יושבת נינוחה, צל אדם שפך אור על התקרית, טובה שברה לזבן ולמוכרת את סמארטפוניהם לקול זעמם לצידה עומדת אשה לבושה שחורים. בהמשך הצטרף גדי ישראלי לחגיגה וגרם לטובה לצעוק סיסמאות בגנות טלפונים לא כשרים. ההתפתחות נדמתה כבנאלית והייתה למורת רוחם של קוראים וכותבים ובצדק.

בב שב לטפל בזירת הנחל והחל לנהל שיח בין אברום הדייג לנער, הנער או הדייג נזכר בריח שאותו לא ישכח לעולם. יתר הכותבים שכחו מן הריח ולא פיתחו לו המשך. רק פנס בערפל לא התעלם נתן בריח טעם של כורכום, הכביר בתיאור הנוף והרקע והרדים את אברום.

במקביל, המשיך הפנס להבהב ולהתפרע והצית אור להרהורי ליבו של נער נושר השרוי במיצר.

התחלתי במלאכת חיבור הקצוות ועיגול הפינות, הנער שלצד הדייג מתברר כחזי הנושר, הדייג המוזיכסט וחזי דומעים לרגשי צלילי חליל ורעם. עדיאל גרר עד אליהם את לבושת השחורים ספק אם תכנן את פרק הקישור שהנפיק בערוב ימי האתגר.

​​​​​​​ואז... נכנס לפרשיה נריה מגן ...

עד כאן להיום ערש"ק.

​​​​​​​המשך דברי הסיכום והתמצית יבואו אי"ה.

 

[Natan Galant]

גדי ישראלי לא היה אמור להסתבך מעבר לשהות קצרה בתחנה שהגיעה לו ביושר על שיטוטיו החשוכים בכביש אינסופי מסתורי, בגלל הסטירה המוזרה שהעניק לשוטר מואשם בתקיפת שוטר תוך הפרעה למילוי תפקידו ובהתנגדות למעצר בנסיבות מחמירות.

הסכיתו ושימו לבבכם לקורות ותהפוכות האתגר שידע ימים טובים ופחות:

פותחת הסיפור חנהלה1 הציגה סיטואציה קלאסית של פעילות בית בערב חג, האשה יוצאת לקניות, בעלה נשאר עם הילדים ומזמן את החברותא לביתו לסיים מסכת סוכה, דווקא שם בתוך הסיטואציה שנועדה לכאורה ליצור הווי בסיסי לסיפור, דווקא שם עתיד יהיה קקטוס למצוא חלון ופתח לנבכי אישיותו של ברוכי שבשיעור ב' ישיב"ק גזר קישוטים לסוכה.

לא זמן רב הניחו לה לטובה לערוך קניות בנחת, משויטט הרים להנחתה ראשונה, גבר מבוהל מתקשר מהטלפון של טובה לבעלה ברוכי, מה בפיו? ההסתברות היא כי משהו נורא קרה, האפשרות הקלאסית העולה בראשנו היא אירוע חירום רפואי כלשהו.

בחזית אחרת, דייג שתקן כדג פוגש בנער עלום על גדת נחל וביניהם נקשר קשר של שתיקה.

חזרה לזוג הפסטורלי, כמו חרסינה בחנות פילים חדר לזירה פנס בערפל וידיו לקרב, הזניק את ברוכי אל מכירת האקססורייז שם הוא מגלה את הגברת יושבת נינוחה, צל אדם שפך אור על התקרית, טובה שברה לזבן ולמוכרת את סמארטפוניהם לקול זעמם לצידה עומדת אשה לבושה שחורים. בהמשך הצטרף גדי ישראלי לחגיגה וגרם לטובה לצעוק סיסמאות בגנות טלפונים לא כשרים. ההתפתחות נדמתה כבנאלית והייתה למורת רוחם של קוראים וכותבים ובצדק.

בב שב לטפל בזירת הנחל והחל לנהל שיח בין אברום הדייג לנער, הנער או הדייג נזכר בריח שאותו לא ישכח לעולם. יתר הכותבים שכחו מן הריח ולא פיתחו לו המשך. רק פנס בערפל לא התעלם נתן בריח טעם של כורכום, הכביר בתיאור הנוף והרקע והרדים את אברום.

במקביל, המשיך הפנס להבהב ולהתפרע והצית אור להרהורי ליבו של נער נושר השרוי במיצר.

התחלתי במלאכת חיבור הקצוות ועיגול הפינות, הנער שלצד הדייג מתברר כחזי הנושר, הדייג המוזיכסט וחזי דומעים לרגשי צלילי חליל ורעם. עדיאל גרר עד אליהם את לבושת השחורים ספק אם תכנן את פרק הקישור שהנפיק בערוב ימי האתגר.

ואז... נכנס לפרשיה נריה מגן ...

עד כאן להיום ערש"ק.

​​​​​​​המשך דברי הסיכום והתמצית יבואו אי"ה.

יפה מאוד!! (אגב ראיתם שהעליתי אתגר, והוא נמחק יחד עם כל מיני חומרים נוספים שאבדו לבלי שוב באותו יום אפל בו הושבת האתר? יהי זכרו ברוך, אולי אעלה אותו שוב, בגרסה רעננה שלאחר תחיית המתים.)

@גדי ישראלי- נחמן גרשונוביץ?