זה סיפור שהמצאתי באמת.@דיונון מחריד.
זה סיפור שהמצאתי באמת.@דיונון מחריד.
במקור כתבתי בתגובה - "חשבתי שאחד מתנאיי האתגר שהסיפור יהיה אמין"זה סיפור שהמצאתי באמת.
לכבוד הוא לי.ועדיין כשאלך לישון אבדוק שלא מסתובב לו איזו דמות מבורדסת עם זקנקן שחור או חום.
לכן כולם נחנקים פה היום.כשהייתי בישיבה היינו הולכים לעשן נרגילה בגן דוריס ויילר.
יש שם פינה נחמדה עם ספסלים וצמחיה, שרידי עתיקות בסגנון קברי גן הסנהדרין אבל הרבה יותר מפואר, ובעיקר - זה מקום שקט. שום משגיח אף פעם לא נופל לשם בטעות.
בקיצור - מקום קלאסה.
ערב אחד הלכנו אני ועוד חבר, אחרי שהדלקנו את הגחל ושאפנו כמה שאיפות, החבר קיבל טלפון שהוא צריך ללכת לאנשהו. נשארתי לבד.
מי שטיפל פעם בנרגילה יודע שאחרי שכבר הדלקת אותה - לא כ"כ מהר תקפל אותה, בכל זאת השקעת כבר.
אז נשארתי לבד לעשן קצת ולאכול דוריטוס.
בגיל הזה - 17 בערך - כשנמצאים לבד במקום פסטורלי, יש קטע כזה לעשות 'התבודדות'. אז קצת התבודדתי, אח"כ זמזמתי לי קצת שירי קרליבך ושולי רנד.
כשמיציתי, זרקתי את הגחל לרצפה, כיביתי אותו עם מים, קיפלתי את הנרגילה, סידרתי בקופסה ופניתי ללכת.
לרגע היה נדמה לי שיש מישהו בתוך מערת הקבורה המעוצבת.
החלטתי להיכנס לבדוק - עוד ג'וק שהיה לי אז וב"ה כבר עבר, לבדוק כל דבר - מה לבדוק בדיוק?? לא יודע! אם הייתי שקרן הייתי אומר לכם ש'אולי מישהו צריך עזרה' אבל האמת היא שנכנסתי סתם בשביל הסקרנות.
נכנסתי, היה שם חלל לא גדול וחשוך מאד, הוצאתי את הפלאפון והארתי סביבי, לא היה שם כלום.
הסתובבתי לצאת ואז שמעתי קול: 'תשחרר אותי, בבקשה!'
הצטמררתי כמו שלא הצטמררתי מימיי. בסיפורים מתארים את זה ש'קור הזדחל במעלה הגב', וואלה זו הגדרה מדויקת!
הרגליים שלי נהיו כמו ג'לי, זינקתי 180 מעלות אחורה ומה שראיתי כמעט גרם לי להתעלף במקום.
דמות שחורה, גבוהה מאד, כל יד היתה מושחלת בתוך השרוול של היד השניה.
והפנים היו מכוסות לגמרי עם כובע של קפוצ'ון רחב מאד ועמוק מאד, שהסתיר כמעט את כל הפנים.
הדמות חזרה שוב: תן לי ללכת!
הפעם התלווה לקול נימה של ציווי.
הייתי משותק מפחד, לא יצא לי הגה מהפה.
הוא התקרב אלי צעד.
הרגשתי שהעור שלי כל כך קר, כאילו הוא נפרד מהבשר שלי, כאילו הוא הופך לרשת מחוררת.
נתקפתי בחילה, התחלתי לראות מטושטש.
ואז הוא שוב חזר בקול רם עוד יותר: לאאא! אל תמות! אין לי צורך בך, אני רק רוצה לצאת מפה כבר, בבקשה תשחרר אותי ובך אני לא אפגע!
בגלל הקרבה שלו אלי הצלחתי לראות את הפנים שלו מציצות מתוך הברדס.
הן לא היו פנים, זה היה שלד עם עיני בשר.
התחלתי לאבד שיווי משקל...
היד השמאלית שלו - יד שלדית - נשלפה מהשרוול הימני במהירות של קליע כמו שאומר הביטוי, ותפסה אותי בצוואר בלפיתת חנק.
'רק תאמר את המילים, בבקשה' - הוא התחנן.
בשארית הצלילות והאויר שלי לחשתי 'מהההה?'
והוא ענה לי: בבקשה תאמר לי ללכת!
כשהוא אמר את זה זה היה נשמע כמו שריקה - ללכתתתתתתוווווווווו
גייסתי את כל כחותי ולחשתי את המילים: א-תה י-כול ל-ל-כת.
הוא הרפה מהגרון שלי.
שלד לא יכול לחייך, אבל זה היה נראה כאילו הוא מחייך, כאילו הוא שמח.
הוא לא הוסיף מילה, אלא מיד פנה לכיוון הפתח.
כשהגיע לפתח הוא הסתובב אלי שוב, הפעם כבר היה לו מראה של בנאדם - עור רגיל על הפנים וזקנקן קטן, היד שלו היתה בשרנית ומלאה.
הוא הביט בי רגע ארוך, ואז לחש שוב בקול המפחיד שלו: למה באת לכאן?
לחששתי בקול צרוד 'הממשש-גיח...' יותר מזה לא היית מסוגל למלמל.
הוא הביט בי רגע ארוך ואז הפטיר:
לא אפגע בך, בך - לא אפגע, אתה שלי!
ושוב זה היה נשמע כמו שריקה - שליייייייייייווווווווווו.
והוא יצא ונעלם.
חזרתי לישיבה בריצה.
נשכבתי על המיטה בלי טיפת כח, חש צורך להקיא את הנשמה.
נרדמתי.
למרבה ההפתעה לא חלמתי כלום באותו לילה. כלום.
קמתי בבוקר, ארך לי רגע אחד כדי להיזכר בכל מה שקרה לי בדוריס ויילר לילה קודם. מיששתי את הצואר במקום שהיד שלו אחזה בי, התחושה היתה מעקצצת, לא נעימה.
החלטתי לגשת לאדם גדול ולספר לו את הדברים. אולי בכלל דמיינתי הכל. אבל זה היה כל כך מוחשי...
ירדתי להיכל הישיבה כדי לקחת את התפילין ולנסוע לכותל להתפלל שחרית, בכל זאת להעביר את הטעם הרע...
קבוצת בחורים עמדה שם ודיברה בלהט ובפנים מזועזעות.
התקרבתי לשמוע - בחור דיבר שם במהירות על כך שמצאו את הגופה של המשגיח בחדר המדרגות עם סימני חניקה על הצוואר. את ההמשך לא שמעתי. התעלפתי במקום.
אחרי כמה ימים היה עוד מקרה של חנק.
ואחריו עוד אחד.
אחר כך היתה הפוגה של כמה שבועות ואז שוב זה קרה, בבאר שבע.
הפסקתי לעקוב אחריו.
אבל אם תראו אדם גבוה עם זקנקן קטן בצבע שחור או חום והידים שלו בשרוולים - תברחו הכי מהר שאתם יכולים לרוץ.
יופי של סיפור.ח.
ווֹאְוּ! יֵשׁ עוֹד הַמּוֹן יְלָדִים
שֶׁאָבְדוּ בַּחוֹפִים
אִתִּי מִיָּד מִתְחַבְרִים
גָּרִים בְּבָתִּים מֻפְלָאִים
לְכָל יֶלֶד
חֶדֶר נִפְרָד
וְאִם הוּא מְפַחֵד
אֶפְשָׁר עִם עוֹדְ'חַד
צַעֲצוּעִים וּסְפָרִים וְטֵלֶסְקוֹפּ קָטָן
לְהָצִיץ בַּדֻּבָּה הַגְּדוֹלָה בַּקְּטַנָּה
וְנַגַּן מְעֻדְכָּן
וְטֶטְרִיס כַּמּוּבָן
וְלוֹמְדִים נִבְחָנִים גְּמָרָא
וְאֵין אַבָּא שֶׁמִּתְעַצְבֵּן כְּשֶׁהוּא
חוֹזֵר מְשַׁנֵּן
לְמִבְחָן עִם הַבֵּן
כִּי אַף אֶחָד לֹא חוֹקֵר
לְאָן הַיֶּלֶד נֶעֱלַם
וּמָתַי
וְרוֹקְדִים
וּשְׂמֵחִים
וְלֹא נִרְאָה שֶׁחָסֵר לָהֶם דָּבָר
פָּשׁוּט אוּלַי הִתְפַּטְּרוּ מֵהֶם (הַהוֹרִים)
וְדַי
הָעִקָּר לִי מְסַפְּרִים
שֶׁמִּכָּאן לֹא יוֹצְאִים לְעוֹלָמִים
הַחֹק הוּא
אִם לֹא חִפְּשׂוּ'תְךָ
עַד בּוֹא הַלַּיְלָה
תָּ'שַׁיָּךְ מִמֵּילָא לָאִי
הַנִּסְתָּר
וְהֵם צוֹחֲקִים וְאוֹמְרִים
קָנוּ'תְךָ בְּמַרְשְׁמֵלוֹ –אָה...
יֶלֶד אֻמְלַל
האתגר יינעל בעוד שבועיים. מוצ"ש חנוכה, ל' כסלו תשפ"ב.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
18.11
י"ז חשוון
וובינר מרתק!
המדריך (הלא שלם) לסטוריטלינג
הרצאה ייחודית עם ירון פרל ממשרד הפרסום מקאן, על עולם הסטוריטלינג. מספרי סיפורים נולדים ככה או שאפשר ללמוד את זה? מה הופך סיפור אחד ל״תעירו אותי כשזה מסתיים״ ואחר ל״ספרו לי את זה שוב!״, והקשר לעולם הקריאייטיב.
הכניסה חופשית!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
19.11
י"ח חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים: