דיון נספח לאתגר הדו שבועי - אומן הרגש

[סיפור8]

בעז"ה


@הנף מקלדת קטע מעניין עד המילה האחרונה, ומרגש... לא בדרך של להעלות אותנו לשיא ואז לרסק, אלא פשוט אנושיות אמיתית ומסר מרגש.

עוד כוסית נמזגת, "לחיים." מחיך שוב מנדי,
"לחיימק'ה'" אני חושב.

פשוט...


מבחינה ספרותית משהו שאהבתי:

נכנסתי בצעד חורפי, 'גוט שאבעס' קטן לפה, 'גוט שאבעס' לשם.

אהבתי את הביטוי המקורי, שהצטייר לי בלי בעיה בראש.


@מסוגל לגמרי! לקחת תיק לא פשוט גם מבחינה אישית וגם מבחינה היסטורית... נוגע ללב וכתוב טוב!

 

[yonatanr]

יפה.
האתגר הוא להעביר רגש כלשהו.
ניסיתי לייצר טיפל'ה סימפטייה לאדם הכי לא מסומפט בסביבה... קצת להיכנס להלך רוח שלו.
הצלחתי?

נראה לי שהרבה ריחמו עליו.
ניסיתי גם לסמפט, להיכנס קצת קצת לדמות כדי להבין את הרציונל..

נראה לי שהשאלה היא למה בציבור ערכי כמו שלנו, דווקא לאדם ההגון בשכונה אין סימפטיה, והיא שמורה כולה דווקא לנוכל והמאפיונר...

 

[הנף מקלדת]

@אפרת תהל
כאן המקום להודות על הרעיון מעולה של האתגר.
הוא נתן לי דחיפה לשש רעיונות בערך, שמתוכם הבשילו שני סיפורים כתובים.
ובסוף נכתב סיפור שביעי וחדש.

רעיון הבעת הרגשות, הוא באמת מכנה משותף לרוב הסיפורים בעולם.
ככותב, זהו באמת תרגיל מצוין לנסות ליצור משהו חדש.

 

[מוצג]

פתח אותה בלהיטות, ולגם ממנה.

פתח אותה בלהיטות, ברך ולגם ממנה.