חשבתי שזה ברור, זה קורה לי הרבה בכתיבההדוברת בקטע היא אמא של שירי? (רק מוודאת.)
דווקא לא...@מתיקות האהבה, האם בכוונה הצורה של השיר דומה לתיבת נח?
למה המעבר החד הזה בין הגופים?היד שלו נדחפת לכיס, מוציאה שקיק בד יוקרתי. הוא שופך את היהלומים על כף היד. סופר, מחייך. הוא בין היהלומים הגדולים ביותר, השווים. איכותי.
אתמול, רולי הגיע שוב. נראה כמו שהוא נראה. בקצרה, אחד שהייתי משייך לרחובות תל אביב. בארוכה, הוא הבן שלי ואני אוהב אותו.
איזו פתיחה יפה!!האצבעות הארוכות מרפרפות על היהלום. הוא כמעט שקוף, צלול כמים.
אברהם מתקפל על הספה, נוגע בקצה החד. דקירה קטנה, נשיכת זרת. הוא יפהפה.
היד שלו נדחפת לכיס, מוציאה שקיק בד יוקרתי. הוא שופך את היהלומים על כף היד. סופר, מחייך. הוא בין היהלומים הגדולים ביותר, השווים. איכותי.
קישוטי מילים זה יפה, חזרות זה כלי מדהים- אבל פה לטעמי לא כ"כ קשור... בהתחלה הבנתי שמדובר ביהלומן, וההשוואה בין היהלומים לבן- מובנת, אבל בקטע השני איך זה מתחבר? ובמיוחד שזה בגוף ראשון, לא מהצד כתמונה כוללת. מתקבל הרושם כאילו יצחק אמור להיות קשור בצורה כלשהיא ליהלומים, כי ההקבלה מובאת משמו, אבל אין כל אזכור לכך. וגם לא קשר לקטע הקודם שיעזור בנקודה הזו...הייתי אמור לרפרף אצבעות ארוכות על יהלום. לחשוב שהוא כמעט שקוף, צלול כמים.
לא התקפלתי על ספה, לא נגעתי בקצה חד. הזרת שלי נשארה שלמה. ושום דבר לא היה יפהפה.
יצחק נושף ברוגז.
איזה משפט!! והמסר כל כך חזק ומביע את עצמו.חסד, גבורה. ימין, שמאל. מקרבת, דוחה. התמסרות טוטאלית, מוחלטת. ריחוק, ניתוק. היטשטשות גבולות ואמת.
תפארת. וחיבור אחד, שלם. התעלות מעל הטבע, ההגבלות. וניגודים מקבילים, נפגשים.
אחד פלוס אחד, לא שווה שתיים. שווה חיבור.
לפי מה שאני הבנתי, היא הביאה את הצד הזה, של נתינה ללא גבול, כבעייתי בהחלט.אני תוהה אם אין פה אמירה קצת שגויה, לא במסר העולה מהסיפור (?) כולו אלא בקטע הראשון- התכוונת שאבא אמור לשבור קופות חיסכון ולתת 10,000 ש"ח לבן הפזיז וחסר האחריות שלו, ככה? בלי שום הסתייגות, אזהרה, תנאי, משו?... שלא לדבר על בדיקה מעמיקה איפה הבן מסתובב ובאיזה סכנות הוא מטביע את עצמו. החלטה לא חינוכית בעליל...
וואלה. אם ככה זה מסדר לי בראש גם- מה בעצם החוט המקשר בין שלושת הקטעים, שאלה שהייתה לי בראש ולא הצלחתי להבין גם בקריאה שניה.לפי מה שאני הבנתי, היא הביאה את הצד הזה, של נתינה ללא גבול, כבעייתי בהחלט.
היא בעצם הציגה אותו כבעיה באותה רמה של הצד ההפוך, של חוסר נתינה באופן גורף. כי בשני המקרים, האבא מאבד את הבן לחלוטין.
המסר הוא בעצם - אם תתנו הכל בלי גבול, ככה זה יראה. כלומר, לא יראה. הבן ישאר בדיוק איפה שהוא, בלי שום סיבה לזוז לכיוון חיובי יותר.
וואוו!!קודם כל, @AtArA R תודה על הביקורת המפורטת.
דבר שני, אני אסביר את מה שמאחורי הסיפור, מקווה שזה יהיה מובן יותר. בעצם מדובר פה על שלושה מתוך שבעה ספירות. חג"ת נה"ים. לקחתי את חג"ת- חסד, גבורה, תפארת.
חסד, בפני עצמו. הוא נתינה ללא גבולות, במקרים קיצוניים עד מחיקת האני. חסד, כנגד אברהם אבינו שנהג בישמעאל במידת החסד. נתינה, ועוד ניתנה, ועוד. ככה בעצם הוא ניסה להחזיר אותו למוטב.
גבורה, היא בדיוק ההפך. ניתוק, ריחוק, כעס. והיא כנגד יצחק אבינו. שמול עשיו, השתמש במידת הגבורה.
ותפארת, כוללת את החסד והגבורה ביחד. שהיא כנגד יעקב אבינו. בעצם, הגעתי להראות כאן, שצריך דרך אמצע. חסד, זה טוב. גבורה, זה טוב. אבל לא בקיצוניות. צריך את השילוב של התפארת כדי להגיע להצלחה. מצד אחד נתינה, מצד שני הרחקה. ימין מקרבת ושמאל דוחה.
בנוגע לגופים, תודה על ההערה. נופלת בזה המון.
היהלומים, הם כביכול כמשל מקביל. יש את היהלומים ה-וואו. ויש את המעט פחות. הגעתי להראות שחסד וגבורה בפני עצמם הם יהלומים, אבל לא הכי צלולים ושקופים. התפארת, היא זו שמחברת ביניהם ליהלום השווה ביותר. אולי לא הייתי צריכה לעשות את זה בכיוון המסוים שכתבתי, אבל קורט דמיון ופנטזיה אף פעם לא מזיק בכל מקרה, אקח לתשומת ליבי.
ובכן, בדיוק כמו ש @נ. גל כתבה, הגעתי להראות את הבעייתיות. את הקיצוניות, ולאחר מכך את השילוב. כי אחרת, באמת, מה הקשר בין שני הקטעים לקטע האחרון?
נ.ב. האמת שדווקא לא ממש שמתי לב שאני כותבת משלים וכו, אבל אולי תת מודע, אין לדעת
מקווה שיותר ברור. ובכל מקרה, ממש תודה.
קראתי די ברפרוף... לא התעמקתי, כמו שקורה כשהמסר בא אחרי הסיפור.חסד, גבורה. ימין, שמאל. מקרבת, דוחה. התמסרות טוטאלית, מוחלטת. ריחוק, ניתוק. היטשטשות גבולות ואמת.
תפארת. וחיבור אחד, שלם. התעלות מעל הטבע, ההגבלות. וניגודים מקבילים, נפגשים.
בלבלה אותי. גם אם לאורך הקטע לא הייתי סגורה אם את מתכוונת לשלילה או לחיוב, השורה הזו שכנעה אותי שאת מדברת על המעשה כחיובי לגמרי.קיבלתי, יהלום של חסד.
נשאר חלוקות בקשר למה שזה משדר... וזה בסדרה שכתוב שהוא קיבל יהלום של חסד, לא סותר שהוא התנהג בקיצוניות.
אני לא רוצה להיכנס לנושא כי הוא ממש לא קשור לאשכול אבל ההבנה שמדת חסד או גבורה, הינם מידות לא מושלמות או חלילה לומר על האבות הקדושים, רגלי המרכבה לשכינה, שנהגו בצורה לא מושלמת או קיצונית...@AtArA R, זה שכתוב שהוא קיבל יהלום של חסד, לא סותר שהוא התנהג בקיצוניות.
הרי החסד, הוא חסד. בפני עצמו. ורק על האיפוק, על האהבה לבן שלו, מגיע לו יהלום. גם אם מהצד השני, הוא לא מציב לו גבולות. יש בו טוב, ועל זה הצל"ש. אבל הצל"ש, לא מושלם, הוא לא היהלום הכי טוב שאפשר לקבל. כמו שבגבורה לבד, מדובר ביהלום יפהפה, אבל לא מושלם.
רק הצירוף של חסד וגבורה יחד מביא ליהלום האיכותי ביותר. אבל זה שיש את המקום הראשון, לא מוריד מהמקום השני. הוא פשוט יותר ממנו.
הגיוני שאת צודקת לגבי הקטע השני. תודה, אני אחשוב על ההערה הזו.
.
חנן לדרמן מופיע יחד עם החברותא שלו מכולל חזו"א, גיטריס שחזר בתשובה.(אינני זוכר את שמו).
הם משלבים כיום לימוד בכולל בימים והופעות בקמפים בערבים.
אני לא יודע אם הוא קרע את הבמות בשירים של הביטלס, והאם לא קיבלו את ילדיו לחיידר, אבל הסיפור מתאים להוויתו כיום ככפפה ליד.
@מסוגל יבורכו אצבעותיך.
עדיין נשארתי קצת מבולבל. מה עשה האמיתי ומה עשה זה שנעול בלב. ואם הם התחלפו בסוף?
זה סיפור שהזדהיתי איתו מהקודקוד עד הזרת. בעצם, סיפור חיים של כולנו, של הטוב והרע שחיים בכפיפה אחת. WOW גדול.למעשה אין 'אמתי' ו'לא אמתי'. שניהם מייצגים שני פנים של אותו יוסי, הזהות הגשמית והזהות הרוחנית שלו.
בסיפור יוסי טעה מילדותו בהערכת הזהות הרוחנית שלו. השאיפות והמציאות לא עמדו בקנה אחד, וכדי להשלים עם הפרדוקס הפנימי הוא הפריד בין שתי הזהויות, וחי בתחושה מדומה שהוא עתיד להפוך למי שהוא מדמיין. מבחינה מציאותית האמתי עשה.. הכול, כל מה שיוסי באמת עשה בחיים, ואילו זה שנעול בלב עשה את מה שהוא חשב שמייצגת הזהות הרוחנית אליה הוא יהפוך בעתיד. ה'נעול' שימש מצד אחד כבריחה ותירוץ - הנחה שכרגע הוא בחופשה, וה'אני האמתי' והצדיק שלו יצא יום אחד לאור, לכן בינתיים הוא יכול לחפף ולא להשקיע בבניית זהות רוחנית אמתית. מצד שני הוא גרם לו לנקיפות מצפון עזות, ובעיקר לחוסר השלמה עם מי שהוא באמת.
בסוף הם לא התחלפו, אלא השלימו זה עם קיומו המוחלט של זה. ובפשטות, יוסי (המלא, זה שכולל את שניהם) השלים עם מי שהוא, והפסיק להשתמש בגרסה הצדיקה שבדמיון שלו כ'אני האמתי' שלו. הוא מאחד בין שתי הזהויות ומתחיל להשקיע בבניית זהות רוחנית אמתית, בעזרת הזווית הרוחנית שבאמת קיימת בו.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
18.11
י"ז חשוון
וובינר מרתק!
המדריך (הלא שלם) לסטוריטלינג
הרצאה ייחודית עם ירון פרל ממשרד הפרסום מקאן, על עולם הסטוריטלינג. מספרי סיפורים נולדים ככה או שאפשר ללמוד את זה? מה הופך סיפור אחד ל״תעירו אותי כשזה מסתיים״ ואחר ל״ספרו לי את זה שוב!״, והקשר לעולם הקריאייטיב.
הכניסה חופשית!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
19.11
י"ח חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים: