אם להודות על האמת, יש באמתחתי חלומות רבים. לפחות בסיס ל2 סדרות נחות במגירתי, ועוד כ5 ספרים שאולי יום אחד יזכו לראות אור, אם ירצה ה'.
הנה הצצה לחלום נוסף, מתוך סדרת ילדים:
"בוקר טוב, מני."
השמיכה התכרבלה עוד מעט בתוך עצמה.
"מני, הבגדים על הכיסא, אתה מוזמן לקום ולהתארגן."
השמיכה שוב נעה מעט.
לשיפי לא נותרה ברירה רבה, והיא מיהרה אל חדר הבנות, מעירה אותן. מני כנאה יאחר שוב, כמו בכל יום שלישי.
מתחת לשמיכה, מני עצם את עיניו בעקשנות. הוא לא מסכים שיהיה היום יום שלישי. זה רעיון ממש לא טוב. שבוע שעבר כל המחברת התקמטה כשהוא כעס, והוא לא יודע להמציא מחברת חשבון חדשה.
"מני?" קולה של אמא של נכנס לחדר, ומני רצה לאטום אוזניים. "הרב יוסף שלח הודעה שהוא מגיע היום לשעתיים ראשונות, אז יהיה חומש. אתה קם?"
"הרב יוסף?" השמיכה סוף סוף נעה בכיוון הרצוי, והראש הציץ תחתיה. "הוא בא היום?"
"ככה הוא כתב." שיפי מחייכת. היום היא לא תצטרך לריב עם מני כל הבוקר.
"טוב."
השמיכה כבר נטשה את מני, נותרת לעטוף את הכרית. התיק מצא את עצמו בדרך אל המטבח, מלא בחוברות הנדרשות. כמובן, מלבד מחברת חשבון.
"אמא, אולי היום אני אקבל פתק שחרור?" הצלצול עוד דקה, הבית רועש וגועש.
"מני, כל יום שלישי אתה רוצה שחרור." עונה שפרה מבין הבנות המסתרקות.
מני בעט ברצפה. "כל יום שלישי יש חשבון."
שפרה אפילו לא שמעה אותו, ברעש הצרחות של דודי. "מני, יום טוב שיהיה לך. אני אכתוב לרב שאיחרת עם אישור. שיהיה לך יום מתוק."
מני יורד את המדרגות אחת אחת. אי אפשר שיהיה יום טוב כשיש חשבון. גם אם יש שעתיים חומש עם הרב יוסף בהפתעה.