@מ"ם נשמח לנעיצה, בתודה מראש.
אינני מן המתויגים חדשות לבקרים כך שהנני עם הארץ בתחום.ותיק כמוך מן הסתם יודע שבהוספת תיוג בעריכת ההודעה, לא מגיעה עליו התראה.
בקיצור, האתגר הוא לקחת את אחד מהמאורעות הנ"ל שהתרחשו בחודש טבת ולהמחיש אותו ברוח התקופה, המחשה שתיקח אותנו אל זעקות הייאוש והפחד ובד בבד אל האמונה החזקה בנצח ישראל.
לאאאאאאאאא!!!!!!!!!המורה, לא הבנתי.
אולי בכלל אתה מתכוון לשלב, כאילו היום אנחנו בירושלים של אז רומאים וכל זה אבל יש רכבת קלה בתוכה, ובבית המקדש יש פלאזמות וכתבים פרוסים שמעבירים שידורים מזירות שונות, מחוץ לירושלים מהקבינט של הרמאים ומהקרבת הקורבנות ומהסנהדרין. מלחמת קבוצות בין יואליש קרויס והדת"ל האם להיכנע או להמשיך את הקרב או בכלל להקריב קורבנות... מי דבר על הכהן הגדול עם הוא בכלל תימני או חסיד ביאלה פשיסחא
עדיין לא הבנתי עד הסוף.לאאאאאאאאא!!!!!!!!!
אותנטיות מוחלטת עד כדי שאנחנו הנחים על זרי הדפנה עם אופוריית אתחלתא דגאולה מדומה נזדעזע מהמאורעות הנ"ל. האתגר הוא ליצור המחשה מצמררת של המאורע עד כדי דמעות, אתגר מאתגר בהחלט במיוחד לנוכח העובדה שהמאורעות אינם כוללים רצח דם ושכול אלא פגיעה אנושה ביהדות כגון תרגום התורה ליוונית שכדי להפוך את התרגום לטרגדיה (כפי שהוא אכן היה) צריך חכמת המילות. כנ"ל בפטירת עזרא הסופר ופטירת הנביא נחמיה. המצור כמובן יהיה פשוט יותר לספרות בוכיה אך עדיין יש הרבה מקום למעוף בבחירת הזווית ואופי הדיאלוגים.
התכוונת לרוח התקופה ההיא, או לרוח התקופה הזו?לקחת את אחד מהמאורעות הנ"ל שהתרחשו בחודש טבת ולהמחיש אותו ברוח התקופה,
מעולף.חצי מאולף
יפה מאד. אבל למה בנספח?"
"אמא. אין לי מה לאכול בבית . המזווה ריקן".
"קשה לי לשמוע את המשפט הזה..וכי נראה לך אכלתי משהו ביומים האחרונים? מנעתי ממך משהו?"
"אבל אני רעבה!" היא מוחה ולא מסכימה.
עצים נעדרי פירות עמדו עצובים בחצר. כדירות ריקות. שום תופין לרפואה. אפילו לא פרי. אפילו לא עבש.
"אני רעבה". היא סובבה שוב את המטבח. ירדה שלוש מדרגות. פתחה בהחבא את כד הדבלות שהיה מחכה כל שבת בחדרון הקטן. כעין מרתף. "אויש. גם מהדבלות לא נשאר כלום".
היא רצתה לומר לה שגם אם היה היא בכלל לא מרשה לרדת לשם. הדבלות מיועדות לעונג שבת בלבד. הגרון שלה יבש. ולכן היא רק אומרת. 'נכון. נגמר'.
שבוע שעבר אבא חזר חצי מאולף מעמידה של שעות ליד החומות. אמרו שבבוקר יגיע משלוח של פירות. לא הגיע. הוא חזר. מוכה בגלל דחיפות. חלש מעמידה ומצום. ואז ירד למרתף ואכל מלוא הכד. דבלות.
"אבל, אמא" קולה הפך לנוקשה. עיניה בולטות פתאום.
"אולי תנסי להירדם?" היא נשכבה במיטה חלושה. ולא נרדמת. 'אני רעבה' אני רעבה'... מלמלה...
קצת כח היא אזרה. הלכה בין בתים. בין חצרות. ליד תנורים. פגשה עוד חברות נפוחות רעב. מסתובבות.
ואז היא נעצרה. בצד הדרך סתורת צמות. וללא רוח חיים. שדודת רעב. נפלה בת שמעון. היא עמדה מבוהלת. ואז הגיעו במהירות שתי אחיות. בלי בכי. בלי דמעה. הן חיטטו בכיסים. פתחו ידיים מתות. והוציאו פת חרבה.
שווא ניבאו להם נביאי השקר. שווא.
היא הייתה מבוהלת. ובכל אופן התבוננה בצידי הרחוב, על יד אשפתות, אולי תמצא משהו לאכול. היא הייתה כה סרה. כה רעבה. עלובת בשר. אם תיפול. לא ימצאו בה מאום. שאפשר לאכול.
היא נתנה לידיה לחולל באשפתות כשפיה מדובב, 'אם אמות שתהיה זו מיתת חרב. לא מיתה עלובה כזו'.
היא לא שרדה. אין לה גם שם ושארית. אבל העם שלה, זה אנחנו. ואנחנו כאן. והחורבן עדיין כאן.
עיינו באתגר ובתגובתי לעיל לרב אשר שליט"א.אם הסיפורים צריכים להיות על מה שהתרחש בעשרה בטבת, הרי שבעשרה בטבת רק הוטל מצור על ירושלים, ועדיין לא היו רעבים...
השאלה היא האם ניתן לספר גם על מה שקרה כתוצאה של מה שהתרחש אז...
אם כן אני מרים ידיים... לא איש דמעות אנכי...עיינו באתגר ובתגובתי לעיל לרב אשר שליט"א.
בגדול האתגר הינו למאורעות חודש טבת.
כפי מה שהבנתי יש פה חופש סגנון.אם כן אני מרים ידיים... לא איש דמעות אנכי...
סבור הייתי שמדובר על אתגר תוכן בלבד. כעת שמדובר באתגר שהוא גם על התוכן וגם על הסגנון - מסופקני כמה יוכלו להשתתף...
הסגנון הוא בזה שמעלה האתגר הודיע שהמנצח יהיה מי שיצליח להוריד הכי הרבה דמעות, מה שאומר שעל הסגנון להיות עצוב ומדכא ומַבכִּי.
כל כתיבה על התקופה ההיא אינה שמחה וששון, זו תקופה נוראית לעם היהודי כך שעניין הדמעות הוא נטו סימן ליכולת כתיבה גבוהה עד כדי תחושה.הסגנון הוא בזה שמעלה האתגר הודיע שהמנצח יהיה מי שיצליח להוריד הכי הרבה דמעות, מה שאומר שעל הסגנון להיות עצוב ומדכא ומַבכִּי.
על כן נקרא שמו:אם כן אני מרים ידיים... לא איש דמעות אנכי...
סבור הייתי שמדובר על אתגר תוכן בלבד. כעת שמדובר באתגר שהוא גם על התוכן וגם על הסגנון - מסופקני כמה יוכלו להשתתף...
זה הוזכר גם:ועוד משהו... הלב של העם שלנו פצוע וחבול, אז בבקשה תשתדלו שתהיה תקווה בסיפורים...
(אם כי זה לא חלק מהאתגר. אולי @שיילה יכניס גם אותו)
בקיצור, האתגר הוא לקחת את אחד מהמאורעות הנ"ל שהתרחשו בחודש טבת ולהמחיש אותו ברוח התקופה, המחשה שתיקח אותנו אל זעקות הייאוש והפחד ובד בבד אל האמונה החזקה בנצח ישראל.
לא עדיף - פניהם חוורות כפני מתים?פניהם חיוורות כמתים
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: