אתגר נספח לאתגר - אקדח, ריגשת אותי.

[אפרוח מבושל]

יודעת הכל, לא מאד הבנתי את הקטע...

 

[-חיה-]

האמת שהסיפור הכי מתאים לאתגר כבר קרה והסתיים ברוך ה' בנס- סיפורה של רחל מאופקים שגילתה תושייה והרדימה את חושי המחבלים וכך יכלו הלוחמים לשחרר אותה ואת בעלה.

 

[מימיי]

זה היה תיאור מנקודת מבט של כלב...

עגשיו רואה שקוראים לכלב מושי ולא מוישי
עכשיו יותר מובן לי
@אפרוח מבושל כתיבה יפה מאוד!

 

[ניהול קהילת כתיבה]

@ניהול קהילת כתיבה @מ. י. פרצמן
אפשר לנעוץ?

האתגר עצמו נעוץ.
את הנספח לא נועצים.

שיניתי את התאריך שם לל' תשרי אבל הגיוני להאריך בעוד שבוע.

בהצלחה!

 

[אפרוח מבושל]

האתגר עצמו נעוץ.
את הנספח לא נועצים.

שיניתי את התאריך שם לל' תשרי אבל הגיוני להאריך בעוד שבוע.

בהצלחה!

למה לא לנעוץ לתועלת המשתתפים? הרבה יותר נח ככה

 

[ניהול קהילת כתיבה]

לעניות דעתי ומניסיון, דווקא נעיצת אשכולות גורמת להם "להיעלם" מהעין בסוג של הרגל הקיים לגבי אשכולות נעוצים.

כמו כן ריבוי אשכולות נעוצים מכביד על הפורום.


ובסופו של יום, אם הדיון מחזיק את עצמו - הוא יצוף למעלה. ואם לא - אז למה לנו.

 

[אפרוח מבושל]

הם כבר כמה שעות נמצאים בין הסיחים.

רעיון מצמרר.
לא שיחים במקרה?

 

[מימיי]

רעיון מצמרר.
לא שיחים במקרה?

אופסס
צודקת!
אבל עכשיו כבר אי אפשר לערוך..

 

[שימנלה]

מותר להעלות סיפור שלא קשור למלחמה?

 

[שימנלה]

אה ועוד משהו
כשמדברים על מתח מול רגש, מתכוונים לרגשות של אנשים?
למיטב הבנתי, מדובר על ספרים בעלי רקע משפחתי וסוציאלי, עם קונפליקטים בין אנשים ובתוך האנשים (לדוג' ספריה של ליבי קליין). כי כמו שכבר העירו, בכול ספר מתח חייב לכלול רגשות.

 

[כלי מיתר]

שיניתי את התאריך שם לל' תשרי אבל הגיוני להאריך בעוד שבוע.

באמת הגיוני להאריך בגלל חוה"מ והמצב.
אז אם אפשר לעדכן את התאריך.

 

[לרקוד על הירח]

@ifatrosh
וואו!!!
מטורף.

 

[אפרוח מבושל]

"תגידו אתם נורמלים?" בבהילות הצעיר סוגר את המגירה ומסתכל עליהם בעיניים גדולות. הם לא מתייחסים לשאלתו, עסוקים ביגונם. הוא מושך בכתפיו ופותח את השלישית ובה שני מפתחות.

הגדול מושיט את ידו לקבל את המפתחות, הצעיר מוסר לו אותם באכזבה. בעזרת המפתח הגדול פותח את המגירה הנעולה, יש בה מחסנית מלאה לאקדח. הוא מוציא אותה ומניח על השולחן. הסנדוויץ' לוקח גם אותה ומחבק.

למה באכזבה, זה נראה כאילו נשמט כאן משפט. וגם זה נראה כאילו הם לא מופתעים, אבל משתמע מהקטע שלא היה להם מושג על האקדח. זה לא כל כך אמין.

הצעיר פונה אל המדף ומסיר את הספרים לקרטון שהביאו איתם. ומגלה את הכספת המבריקה שאבא כל כך אהב. "תפתח", הגדול מתקרב מנסה לפתוח אותה, שום מפתח לא מתאים.

יש כאן קצת בלגן בנושא פסיקים וווי חיבור.

קצת הציק לי השמות שלהם- צעיר, סנדוויץ'...

קטע נהדר, הרעיון מבריק ויוצא דופן. כתיבה מלאת רגש. יפה מאד!

 

[לרקוד על הירח]

קצת הציק לי השמות שלהם- צעיר, סנדוויץ'...

דווקא אני אהבתי ...

 

[שיבת ציון]

ניסיתי לכתוב קצת מתח עם אלמנטים של רגש.
איך יצא?

 

[הודיה בן חיים]

ניסיתי לכתוב קצת מתח עם אלמנטים של רגש.
איך יצא?

לא כל כך הבנתי מה הולך בקטע...

 

[שיבת ציון]

לא כל כך הבנתי מה הולך בקטע...

לא היו אמורים להבין ממש...
יכול להיות שאיקס הם בכלל לא יהודים, אלא מרגלים שתולים, יכול להיות שמשהו אחר.
פחות או יותר- אסתי חייבת לשמור עם ריקי על קשרי חברות כדי שלא לעורר דובים מרבצם, היא העירה. וזהו, הלוחמה הביולוגית באמצעות "סוכריה" שהיא באמת משהו ביולוגי, עם גז או משהו, החלה.
את כל שאר האלמנטים (מה בדיוק הסיפור של משפחת איקס, מה פירוש הקודים: צ'יפס, שוקולד. מה היה כתוב במכתב וכו') לא אמורים להבין, זה קטע שכאילו יש לו התחלה איפה שהוא וגם המשך.
פשוט ניסיתי לכתוב באמצעות אלמנטים שמאפיינים ספרות נוער- רגש (פגיעות בין חברות, יומן, דיכאון נערתי...) קטע של מתח מלחמתי...

 

[R.E.Y]

ישבתי לי ערב אחד עם האקדח מהכותרת. ככה, לשיחה עם כוס קפה ופרוסת עוגה.
החלפנו הגיגים, מחשבות, רגשות.
פתאום הוא הרים אלי עיניים דומעות ואמר: "מה אוכל לעשות שזהו תפקידי בעולם? להיות הכלי המשחית, ההורס, הממית? ומה אוכל לעשות ועודני מתגלגל פעמים רבות דווקא אל הרעים בסיפור?". ניכר היה שהנושא כואב לו, דוקר עמוק בלבבו.
הרמתי עיניים גם אני, הבטנו זה בזה ואמרתי בקול חנוק: "אקדח, ריגשת אותי.".


מה שסופרת עושה כשמשעמם לה...

חזק!
גירסה חדשה לסיפור 'אמא יש רק אחת'

 

[שיבת ציון]

חזק!
גירסה חדשה לסיפור 'אמא יש רק אחת'

לא בדיוק, זה אותו ניקוד כמו בכותרת וגם פחות או יותר אותה משמעות.
אבל תודה! באמת שסתם עשיתי את זה כי שיעמם לי...

 

[הודיה בן חיים]

@כלי מיתר יש לי קטע שאני לא בטוחה שהוא מתאים 100% לאתגר.
להעלות בכל זאת?