הסצנה נהדרת. חסרים דיאלוגים פשוטים, ומשפטי דיבור וחשיבה. אי אפשר רק לתאר מה קורה. צריך לכתב בועות דיבור מפורשות.הקומיקס משעמם!
מרדים.
כל הריבועים נראים אותו דבר, אותן דמויות, אותו רקע וכו'.
איך צובעים מיני-קומיקס כזה שיהיה חי יותר?
שיחרוך את בלוטות הטעם,
שנראה שמונה קוביות שונות אחת מהשניה
מבחינת גיוון בין המשבצות, בציור עצמו המאייר בוחר זויות ציור שונות כדי לגוון במראה הסופי של הדף. בנוסף, הכותב צריך לשים לב לנוכחים הנוספים במשבצות. להתמקד בקהל שנוכח באולם, לתת מילים בפי דמויות הרקע, וכך לגוון את הדוברים ואת הציורים. אם אפשרי- כדאי לצאת מהמקום ולעבור למקומות אחרים. למשל, אולי השמש הולך במסדרון לאולם בית המשפט וחושב משהו על המגפים הכבדות שהוא יצטרך לשאת בסוף יום? אולי ילד קטן יצעק לנאשם: שים עוד! שים עוד! אולי נראה את התובע מביט בחרדה בידים של הנאשם ששופך ושופך וממלא בלי קץ?
כל ההתרחשויות האלו קורות בשולי ההתרחשות העיקרית, אבל הן נותנות את היופי הסופי ואת הגיוון המושלם.
בהצלחה!