סצנה 1
פריים 1- פריים פתיחה רחב
נקודת המבט בתוך קהל נערים - פרחי כהונה.
רואים את אוריאל ואיתמר, תאומים זהים - מאחור. גובה זהה, פאות ארוכות.
מרחוק רואים כהן מאחורי דוכן, הכהן מכריז:
כהן: "והרביעי מארבעת הנבחרים,
שיזכה להאיר העזרה וירושלים בשמחת בית השואבה הוא
אוריאל בן אחיה הכהן---"
פריים 2
קלוז אפ אוריאל: מבוהל.
פריים 3-4 - דמיון בהקיץ*
פריים 3
אבא מאושר מחבק את אוריאל... אור האש במנורות, הזכות.
פריים 4
הגובה העצום של הסולם, כמה אוריאל קטן לעומתו.
הפחד של אוריאל רק מהמחשבה עליו.
*אופציונלי - פריים יחיד מלא אסוציאציות
לשיקול המאייר - העניין הוא המחשת הקונפליקט והרגשות של אוריאל,
הרצון לעלות להדליק את המנורות מול הפחד.
סצנה 2
פריים 5
אוריאל ואיתמר זה מול זה בפרופיל, קרובים מאד.
איתמר עיניו מאירות, מחייך, אוחז בכתפיו של אוריאל
איתמר: "זכית, אוריאל!"
אוריאל מביט בו בעצב.
פריים 6
קלוז אפ איתמר - דאוג
איתמר: "מה קרה?"
פריים 7
קלוז אפ אוריאל - מביט באיתמר, עצוב-חושש
אוריאל: "איך אעלה?"
פריים 8
ברק הבנה מכה באיתמר והוא מצטער נבוך.
איתמר: "הוי...
אבא - הוא כל כך יצטער"
אוריאל: "אני יודע"
פריים 9
רואים את ידו של איתמר אוחזת בזרועו/כתפו של אוריאל לעידוד
בועת דיבור(איתמר) "מקבלים תעצומות, אח"
פריים 10
אוריאל לא משתכנע. משפיל ראש מנענע לשלילה, עצוב.
סצנה 3
פריים 11 - פריים רחב ומואר
אבא שמח, זוהר. מחבק / נושק לאוריאל על מצחו
אמא לידו מחייכת. אוריאל סמוק ונבוך.
אבא: "אשרי שזכיתי, אשרי שזכיתי".
רואים הכל מנקודת מבטו של איתמר, הוא בגבו אלינו.
סצנה 4
פריים 12
חושך, אוריאל ואיתמר בבגדי שינה במיטות.
אוריאל עצום עיניים איתמר לא.
איתמר (לוחש, כתב דק מקוטע) : "ברגע האמת - תמיד נוכל להתחלף, אוריאל."
פריים 13
ראשו של אוריאל מסתובב חדות לאיתמר, (המום מהתעוזה)
אוריאל: "איתמר!"
פריים 14
איתמר נשען על מרפק ומסתכל על אוריאל.
איתמר: "אני אהיה שם, אם לא יהיה בך הכוח אעלה במקומך."
"לא תתבזה, ואבא לא יצטער"
פריים 15
קלוז אפ אוריאל מיוסר, עוצם עיניים.
פריים 16
איתמר: "אף אחד לא יזהה, אוריאל"
פריים 17
אוריאל (עיניים מצומצמות) :"אבא יזהה"
פריים 19
איתמר: "מרחוק לא.
ובעזרת הקל, אתה תעלה ותאיר, אוריאל."
סצנה 5
פריים 20
איתמר מסייע לאוריאל לקשור את כד השמן לגבו.
מלפף סביבו רצועה ארגמנית.
פריים 21
אוריאל עוצר את איתמר. (חיוור מאד)
אוריאל: "עלה במקומי, איתמר."
איתמר: (מתחנן, לחוץ מהרעיון פתאום) "יש בך הכוח, אוריאל"
אוריאל: "לא, איתמר. תפתח את הקשרים, מהר!"
איתמר: "אבל---"
פריים 22:
אוריאל (בחרדה, מרים קול-אותיות גדולות) : "תפתח!!!"
פריים 23:
איתמר (נושך שפה, מביט למטה על מה שקשר) :
"אני פותח"
"אני פותח"
ידו זזה לכיוון הנגדי – מתחיל לפתוח.
סצנה 6
פריים 24
"טאפ טאפ טאפ" – קול צעדים.
כפות רגליים הולכות על רצפת שיש, בגד כהונה לבן ארוך.
פריים 25
איתמר מרים את עיניו
פריים 26
איתמר רואה מעבר לגבו של אוריאל את אבא.
פריים 27
אוריאל ואיתמר עומדים מול אבא. הרצועה כמעט כולה על הרצפה,
איתמר עוד מחזיק את הקצה בידיו.
אבא (מחייך) :"בניי! אשרי שזכיתי, בני האחד עולה להאיר והשני מסייע בעדו בלב שלם!"
פריים 28
אוריאל ואיתמר סמוקים ונבוכים עד העצם
פריים 29
אבא (קורן וזוהר) : "אוריאל, רציתי לברך אותך!"
פריים 30
ידיו של אבא מונחות על ראשו של אוריאל.
אוריאל שולח מבט קטלני לצד של איתמר.
פריים 31
אבא מברך את אוריאל בריכוז וכוונה: (עוצם עיניים וגם אוריאל)
אבא: "יברכך השם וישמרך, יאר השם פניו אליך ויחונך ישא... וישם לך שלום"
אוריאל ואיתמר: "אמן"
פריים 32 33– מועתקים מ31,
אבא ואיתמר באותה תנוחה של ברכה. הזמן כביכול מתארך, קופא.
פריים 34
איתמר בין אבא לאוריאל מעביר מבט תוהה, מה קורה כאן.
פריים 35 – פריים רחב
אבא (בכוונה עצומה ) : "אוריאל בני, אוריאל בני... עלה למעלה, עלה והאר"
ממשיך לברך קול מתנגן (כתב מנוקד שנע בגלים, תווים ברקע)
"לִבְּךָ יֶהְגֶּה תְּבוּנָה... עַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁירוּ נֶגְדְּךָ... פְעָמֶיךָ יָרוּצוּ לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי עַתִּיק יוֹמִין...
ופָנֶיךָ... פָנֶיךָ יַזְהִירוּ כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ."
פריים 36
אבא מלטף את פאותיו של אוריאל, הם מביטים זה בזה.
אבא (מחייך) : "כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ."
אוריאל מחייך
סצנה 7
פריים 37
איתמר שוב מסייע לאוריאל לקשור את כד השמן. אוריאל חיוור קצת. אבא ברקע
פריים 38
אבא ואיתמר מביטים באוריאל שמתרחק מהם עם הכד על גבו, נכנס לעזרה.
אוריאל מקרוב, אבא ואיתמר מרחוק.
פריים 39 – דאבל פריים צר
ידו של אוריאל אוחזת בסולם
רגליו של אוריאל מתחילות לעלות בסולם
פריים 40 פריים רחב
מבט מלמעלה, לילה מואר באבוקות אש
אוריאל נושא אבוקה בגובה עצום, מחייך נרגש זוהר כולו, מבטו נשוא אל המנורה הדולקת.
למטה רואים את אבא ואיתמר, אולי גם את אמא בעזרת נשים.
סוף
*הסיפור לא מעוגן במקורות – מעבר להנחה שפרחי הכהונה שעלו להדליק את המנורות נבחרו באיזשהו אופן, ושהיה זה תפקיד מיירא למדי על פי המדרש.