נספח אתגר קיץ - בלי קביים נוסעים לירושלים

RACHELIZ · 12/5/19

נכתב ע"י הגשש:
אני אכן מודה שהקטע היה חידתי משהו. כתבתי אותו מתוך בחירה להקצין את התיאורים עד כדי שלא יישאר מקום לסיפור עצמו.

לעיתים אנחנו קוראים סיפור ולא מבינים מדוע הוא "כזה ארוך"? הלא בסך הכל מדובר על איקס שעשה כך וכך וזהו, למה יש צורך לכתוב את כל תחזית מזג האוויר לימים הקרובים או/ו אלו שהיו? מדוע יש צורך לתאר את כל העוברים ושבים, לפרט כל בדל של מחשבות ולהרחיב על הצבעים המתחלפים בשערות זקנו של הקבצן היושב בפינת הרחוב?
האם לא היה לסופר מספיק עלילה למלא את כל אלפיים המילה שקיבל? האם לא יחוס וירחם על זמנינו הדל?
זהו. עכשיו אחרי שהשאלות יצאו מתוך מוחי המקרקר, אנתח את הקטע הקצר שכתבתי.

מדובר באדם שמן מאוד מאוד (מידת מכנסיי המתקרבת למספר תלת ספרתי), הרץ במרכז קניות פתוח (חלונות הראווה חלפו על פניי בהבזקים. רהיטים, מוצרי חשמל, ציוד משרדי, משחקים. כל זכוכית כזו משקפת או מסתירה מאחוריה מאות או אלפי מוצרים העומדים למכירה. דגמי רכב חדשים וישנים רצים דוממים (הוא רץ הם דממו) משמאלי ועד למלא האופק.) בזמן אזעקה (רק שאלה אחת עלתה וירדה בקרבי), אל הממ"ד הקרוב, כל עוד רוחו בו (לועי תפקד כמכונת שאיבה) כשזמנו עומד מלכת (שעון שמש ביום מעונן).

רגע אחרי כניסתו לממ"ד (נעל מאחוריי את הדלת המגוננת) כשהוא מזיע (הגשם החומצתי שהזדחל אל עיניי) ומתנשף כהוגן (תוך שניות מועטות הורדתי את כמות החמצן הנקי בחדר לחצי, כשאני מעלה במקביל את הפחמן הדו חמצני) נשמע פיצוץ עז (את הצליל ששמעתי שניות בודדות לאחר מכן, לא אשכח לעולם). טיל נפל סמוך לממ"ד וכל הנוכחים התרוממו באוויר כתוצאה מהפיצוץ וההדף (כל הנוכחים בחדר התרוממו טפח מעל הקרקע) הפחד במקום היה נורא (האווירה במקום הייתה לגמרי הפוך ממרוממת).

כשהם יצאו החוצה, הם ראו את כל הזכוכיות של חלונות הראווה מנופצות כליל (ליל הבדולח הארצישראלי). החרדה שהוא חווה תלווה אותו עד עולם (לבטח הוא עוד ירדוף אותי משקיעה לשקיעה. תמונת חיי תהיה מהיום והלאה חצויה כיום ולילה: לפני ואחרי).

בשבת הוא עלה לתורה להודות על הנס והביא קידוש עם קוגל חריף וחם, מלפפון חמוץ וקוקה קולה (גרמתי לאי אלו אנשים להניח על קצה לשונם הבוער ירק חמוץ, וגם לשטוף את הכול עם טעם החיים). ופתאום הוא הבין שרק בגלל שאשתו התעקשה שהוא יקנה נעלי נייק (שופר בנעליי) המתאימים לגודלו, הוא יכל היה לרוץ לממ"ד למרות ממדיו.

הלכת, ז"א רצת רחוק מידי עם האתגר...

יעקב1245 · 12/5/19

נכתב ע"י הגשש:
נעלי נייק (שופר בנעליי) המתאימים לגודלו

חבל שהסברת הכל, רק את זה לא הבנתי...
(אגוצנטרי שכמוני)

יאן · 13/5/19

זה היה ממש כתב חידה.
אבל עכשיו הכל מיושב

מ. ברא"י · 13/5/19

@תמיד בעליה - חזק!!!
והסיום בכלל.....

Ushaya · 13/5/19

@palm אחזתי נשימה איתך כשרצת ברחובות, אלוקים!!
@שני זאת אני :) הזכרת לי את אורית הראל בסגנון של הקטע! מדהים!
@כנפיים הסיטואציה מפינת המחשבה מכמירת לב. כמה כעסתי על הגננת שמשאירה את הילד יום שלם שם!

מ. ברא"י · 14/5/19

@מכונתכתיבה , כולי התפעלות והנאה!
הביטויים, הדימויים והתיאורים מעל ומעבר!!!
ובכלל הסיפור כתוב בצורה קולחת ומרתקת...
אהבתי במיוחד את:

נכתב ע"י מכונתכתיבה:
מבטי 'מרק למזלג'...

לקח לי זמן,(אני הונגריה

) אך כשקלטתי כ" נהניתי!!!
תודה...

מכונתכתיבה · 15/5/19

@מ. ברא"י תודה

ודרך אגב, האתגר הזה פשוט מדליק ומרענן.
אתמול נכנסתי וקראתי את הרעיון וישר רצה לי הסצנה.
היה תענוג לכתוב וגם לקרוא את החומרים של כולם .

יעקב1245 · 16/5/19

נכתב ע"י מכונתכתיבה:
ודרך אגב, האתגר הזה פשוט מדליק ומרענן.

איזה כיף לשמוע
ת'אמת שבהתחלה היו לי תהיות אבל @מ"ם המריץ אותי על האתגר הזה.
שמח לשמוע שאנשים נהנים

שני זאת אני :) · 16/5/19

נכתב ע"י יעקב1245:
איזה כיף לשמוע
ת'אמת שבהתחלה היו לי תהיות אבל @מ"ם המריץ אותי על האתגר הזה.
שמח לשמוע שאנשים נהנים

מצטרפת
הוא מאד ממקד מצד אחד, ונותן מרחב מצד שני.
גורם לא רק להריץ את המילים, אלא לשים לב באיזה סגנון אנחנו כותבים אותן, ואיך אפשר להביע בדרך אחרת.
ממש מהנה ומוסיף.
תודה!

palm · 16/5/19

אוואו, אפשר כמעט לשמוע את הצפירה

נכתב ע"י RACHELIZ:
מפאת שההשראה

היות שההרשאה

RACHELIZ · 16/5/19

נכתב ע"י palm:
אוואו, אפשר כמעט לשמוע את הצפירה

אני רק מקווה שבסוף מובן שזו לא צפירה... כן???

שני זאת אני :) · 16/5/19

נכתב ע"י RACHELIZ:
אני רק מקווה שבסוף מובן שזו לא צפירה... כן???

כן מובן מאד, אותנטי מאד, וכתיבה זורמת ומעצימה את הסיפור עד כדי שעשוע

RACHELIZ · 16/5/19

יופי.. תודה!

יעקב1245 · 16/5/19

נכתב ע"י מ"ם:
צריך להתכונן כבר לשיפוט... מוצ"ש הקרוב.

השיפוט הקודם לקח מפורים ועד לאחר פסח.
נקווה שהפעם יהיה יותר מהר
מצד שני כמות החומרים שיש לי לעבור כפולה
נעשה כל שביכולתנו.
ואוי וי, שיפוט? שאני אפשוט הדברים וישפוט הדוברים, ויטפיש הדעות ויפשט הדורים?
יעזרני הקל, ונקווה שגם @מ"ם ו @רותי רפפורט

מ"ם · 16/5/19

שיפוט באתגרים צריך לקחת לכל היותר יום אחד, במקרה הכי גרוע.
וגם במקרה זה, האתגר הבא לא ירוויח יום נוסף, אז נא להתחשב.

מזכיר לי. בחול המועד פסח האחרון באחד מפארקי הילדים החרדיים בארץ, היה תור ארוך מאוד במתקן של האופניים החשמליים, והאחראי יצא כנראה לפנסיה מוקדמת.
אז היו אלו שכשהגיע תורם התחשבו בממתינים הרבים, עשו סיבוב אחד ויצאו.
אבל היו אלו שכל הזמן רטנו על ההמתנה, וברגע שהגיע תורם?! אוהו. מי יאמר לך מה תעשה. הכידון בידיים שלי! תפסו את האופניים ל9-10 סיבובים.

סתם נזכרתי.

RACHELIZ · 16/5/19

נכתב ע"י palm:
אוואו, אפשר כמעט לשמוע את הצפירה

היות שההרשאה

מישהו כאן, ככה מאחורי הקלעים, משפץ לנו את הפורום כראוי… שיהיה אסתטי.
תודה!

עריכה: במחשבה שניה שלא תהיה אי הבנה:
אני כמובן מודה על התיקון,
אך הפעם התכוונתי לכך שהתגובה הנ"ל הייתה באשכול האתגר עצמו והועברה באלגנטיות לכאן בדיוק למקום שבו הייתה אמורה להיות…