נספח אתגר דו שבועי - דימוי עצמי

פסיק · 16/12/19

דיונים כאן.

וי שלוק · 16/12/19

אתגר מאתגר...

איפה הנעץ הגדול של @מ"ם??

ביזנסטורי - אילה · 16/12/19

יפה.
אהבתי את הרעיון של אתגר השם דגש על סגנון הכתיבה ולא על התוכן.

שיילה · 16/12/19

אתגר כלבבי.
אני רץ לסייר במדפי מוחי לדלות דימויים מעלי אבק, לנערם, לבשלם, ולהזריקם במשפך אל תוך קולמוסי הצמא, עד שתדממנה אוזניו עלי נייר.

פסיק · 16/12/19

נכתב ע"י שיילה:
אתגר כלבבי.
אני רץ לסייר במדפי מוחי לדלות דימויים מעלי אבק, לנערם, לבשלם, ולהזריקם במשפך אל תוך קולמוסי הצמא, עד שתדממנה אוזניו עלי נייר.

אני תולה בך ציפיות. ממך אדרוש יותר

אשר שרבר · 17/12/19

נכתב ע"י פסיק:
אני תולה בך ציפיות. ממך אדרוש יותר

שים אותם במייבש. שם, שם.

אשר שרבר · 17/12/19

נכתב ע"י אשר שרבר:
שים אותם במייבש. שם, שם.

הורידו את משפטי המחץ?
זה נעלם לי, אני לא רואה גם של אחרים.

RACHELIZ · 17/12/19

נכתב ע"י אשר שרבר:
הורידו את משפטי המחץ?
זה נעלם לי, אני לא רואה גם של אחרים.

זכור לי שזה תלוי במספר הנקודות או התודות שיש... צריך לבדוק בהגדרות.

מ"ם · 17/12/19

נכתב ע"י אילה רובינפלד:
אהבתי את הרעיון של אתגר השם דגש על סגנון הכתיבה ולא על התוכן.

כמדומני שרוב האתגרים בשנה האחרונה עסקו בסגנון, והחידוש היה דווקא בשני האתגרים האחרונים שעסקו בתוכן...

כך או כך, אתגר מעולה. בהצלחה לכולם ולהדוויג!

אשר שרבר · 17/12/19

נכתב ע"י הדוויג:
"אז אני יכול כבר לכבות את האייפון?"

רק תגיד לי מה יותר מתוק מדף גמרא, מסברא טובה ברמב"ם.

ביזנסטורי - אילה · 17/12/19

נכתב ע"י הדוויג:
החולה שכב במיטתו חלוש ומיוסר, מחובר לצינורות המטפטפים לגופו בעצלתיים טיפות של חיי שעה.
"יש לנו בעיה", אמר הדוקטור, משקפיו מונחות בקצה האף כמו מְלַווה שיושב על קצה הכיסא וממתין בחרדה לדברי הרופא. "אי אפשר לעשות את הניתוח".
"מה הבעיה?" שאל המלווה בדאגה.
"אנחנו לא יכולים להרדים אותו".
"אבל אמרת שזה ניתוח דחוף, אמרת שחייבים לעשות את הניתוח היום ואם לא - זה עשוי להיות סכנת נפשות".
"אני בהחלט חושב שזה ניתוח דחוף. אבל במצבו - אין לנו אפשרות להרדים אותו". פכר הדוקטור את אצבעותיו. "זה עלול לפגוע אנושות בפעילות המוחית המעטה שעוד יש לו".
"אז מה עושים?"

החולה התרומם חלושות ואמר "לא צריך הרדמה. תעשו לי את הניתוח ככה".
הוא ניסה להיות פסקני ולשים בסוף דבריו סימן קריאה. אך החולשה שאפפה אותו שמה סימן-שאלה לפניי סימן הקריאה - והפכה אותו לסימן תמיהה.
"אתה רציני?!", תמה הרופא, "יהיו לך כאבים איומים".
"אל דאגה, אני אשקע בעולמות אחרים ולא ארגיש מאומה"
"זה לא יכול להיות" מפניו של הרופא נטף חוסר אמון. "אתה לא יודע על מה אתה מדבר".
"הוא יודע על מה הוא מדבר" הנהן המלַווה כמי שיודע דבר מה שאחרים לא יודעים. "כשהוא שקוע בעולמות שלו - הוא מתנתק לחלוטין מהוויות העולם הזה. תן לזה צ'אנס".
בספקנות מהולה בתקווה זעירה - כמו שמנסים להוציא כסף מכספומט מקולקל - החל הדוקטור בניתוח.

עד מהרה הפקפוק נשר ממנו בחתיכות גדולות ואת מקומו תפסה אט אט השתאות. מול עיניו המתעגלות בתדהמה - ראה הדוקטור איך החולה שלו לא מגיב לכאב ואפילו אינו מודע אליו. הוא כבר היה שקוע בעולמות אחרים. משוטט בשרעפיו בהיכלות נפלאים. גופו כאן איתנו, אך מחשבותיו וראשו תפושים במחוזות אחרים.
זה לא שהוא 'סובל בשקט', ציין לעצמו הרופא, הוא באמת לא מרגיש מאומה. כוח ריכוז ושקיעוּת כזה לא פגשתי מימיי, התפעם הדוקטור כמי שרואה לראשונה בחייו את הרי האלפים.

"זהו. הניתוח הסתיים" 'העיר' המלווה את החולה.
"כזה מהר? הייתי בטוח שעוד לא התחילו"
"מהר? עברו שלוש שעות. הניתוח מאחורינו".
"אז אני יכול כבר לכבות את האייפון?"

כבר הרבה זמן שלא נשארתי עם פה פתוח בתדהמה בסוף הקריאה!
(גם עכשיו לא... סתאאאם.)

stars · 18/12/19

נכתב ע"י שיילה:
אתגר כלבבי.
אני רץ לסייר במדפי מוחי לדלות דימויים מעלי אבק, לנערם, לבשלם, ולהזריקם במשפך אל תוך קולמוסי הצמא, עד שתדממנה אוזניו עלי נייר.

דומה כי ספרייה שלמה שוכנת לה במרתפי מעיין מוחך המתגבר, וכי קולמוסך נוטה למות בייסורי הצמא בלא טיפת דם!

נו כבר! כוסף וממתין בכיליון להגיגי לשון עטך המהיר המשתהים מלבוא!

לפי כמות הזמן שזה לוקח, דומני שכבר מעתה יש להכריז על המנצח...

RACHELIZ · 18/12/19

האתגר הזה השתלט לי על החיים.
מכל סיטואציה אני מוצאת את עצמי שומרת דימוי.
כמו ריס שנכנס לעין ואתה לא מצליח להוציא אותו.
כמו לנסות ליישר חוטים של קפוצ'ון.
ועל זה הדרך...

יאן · 18/12/19

אני נהנה כל פעם מחדש מהשם של האתגר.
שם כל כך מתאים.

כמו שן זהב לבוריס כרשינה
או מבט חמור לגבאי היקה
או הכתם שעל החולצה אחרי הטשאלנט, זה שהעניבה בדיוק מסתירה.

ביזנסטורי - אילה · 19/12/19

כמו לנסות לצלם את הילד שלך עושה חכמות. (נראה פשוט אך בלתי אפשרי)

Violinist · 19/12/19

נכתב ע"י וי שלוק:
ואני עבדכם הביש גדא ניצב בפתח, והם מתגודדים סביבי, הגבוה מאחורי, הצדיק עם המשקפיים העגולות לידי, והחדש שנובח – סליחה על ההגדרה, פשוט לא מצאתי אחרת למעשה המשתיק שלו – משמאלי, ובמקהלה מחרישת אוזניים על מנת לזכות את כל מנויי טיילת המסדרון הם פוצחים, 'קדוש, קדוש, קדוש' והגבוה נעזר גם בידיו לזיכוי הרבים מירבי וסופק כף אל כף להודיע לכל מטיילך, ואני חרד שגורלי יהיה תיכף כגורל למך..
.

כגורל בנו של למך שנמעך ולא למך עצמו שמעך
וחוץ מזה תיאור עסיסי נהניתי לגמרי

פסיק · 19/12/19

חן חן לכל המעלים חומר.
אתם מקשים עלי את משימת השיפוט.
שימו לב, עודכן תאריך אחרון.

מכונתכתיבה · 19/12/19

אתגר מדהיםםםםםם.
אני ועולם הדימויים זה כמו צולנט בליל שישי לבעלי

תענוג!!
אני בכלל הייתי מציעה שניצור מילון דימויים פרוגי במטרה לרענן את כל הדימויים השחוקים למיניהם.
כל כך שחוקים הם שכשאני כותבת משהו הם יוצאים לי על אוטומט

אוףףףףף
כאילו אין לי ברקסים

.

וי שלוק · 19/12/19

אני רק מילה
@מכונתכתיבה
הרב המנהל @מ"ם מקפיד תמיד לומר שלא מעלים שני פוסטים לאתגר ואם יש התלבטות אפשר להניח אחד בנספח למען יראה העם וישפוט.
ולא, איני סגן שלו, ואני עוד רחוק מזה, סתם אמרתי...