תעופה נסיעה לאומן לר"ה תשפ"ד

[חיים55555555]

יש איזה אתר כלשהו שאפשר לדבר עם נהגים אוקראינים באיזור הגבול של אוקראינה בשביל הסעות?

 

[מירונה]

כל כך הרבה אפשרויות ורכבות
תכל'ס, דרך איזה מדינה הכי נוח וקצר?

 

[urieli]

מישהו יודע אם ישראל צוקר פתח צ'ארטרים כבר או עדיין לא ומחירים אם ידוע

 

[ברסלבר כוסף]

מישהו יודע אם ישראל צוקר פתח צ'ארטרים כבר או עדיין לא ומחירים אם ידוע

 

[urieli]

תודה רבה , אבל ידוע לי שהוא אמור להוציא טבלה עם כמה תאריכים נשמח מאוד אם יהיה למישהו מידע בנושא

 

[נחמן העמקן]

ריאיון מחכים עם סוכני הנסיעות הוותיקים 'דרך צדיקים' ו'נתיבים טורס' בכל מה שקשור לנסיעה לאומן:​

ימי ראש השנה הקדושים הולכים ומתקרבים, וכלל אנ"ש חסידי ברסלב טרודים ביותר מכל הדברים הקשורים לקיום ובעיקר לנסיעות לקיבוץ על ציון רביה"ק באומן, בצל המלחמה המשתוללת באוקראינה שאלת השאלות הברסלבאית היא, מה יהיה עם אומן ראש השנה – "קיבוץ תשפ"ד" וכדי לנסות לתת מענה לשאלה המעיקות התיישבנו וערכנו ריאיון מקיף עם מנהלי הסוכנויות הוותיקות של אנ"ש; הר"ר פנחס גבאי הי"ו – מנכ"ל סוכנות הנסיעות 'דרך צדיקים' והר"ר לוי יצחק גבירץ – מנכ"ל סוכנות הנסיעות 'נתיבים טורס', שיחכימו אותנו במצב הטיסות ועל הנסיעה לקיבוץ הקדוש בצל המלחמה:

יום שלישי ט"ו תמוז יומא דהילולא האור החיים הקדוש

העבר אין, הזמן חולף ועובר ובעוד כחודשיים וחצי ניכנס כולנו ליום הדין, ימי ראש השנה הקדושים של שנת תשפ"ד – "קיבוץ תשפ"ד".

אנחנו, חסידי ברסלב, מקווים כולנו לקבל את היום הזה בקיבוץ הקדוש באומן, אצל ציון רבינו הקדוש זיע"א, וכולנו כבר מתכוננים ומכינים עצמינו לנסיעה הזו, המקבצת קדושה אל קדושה: הנסיעה הקדושה אל הקיבוץ הקדוש סמוך לציון הקדוש לימי ראש השנה הקדושים…

אלא שאוקראינה עודה בעיצומה של מלחמה נוראה, ומעבר לקשיים המתעוררים בשל עצם המלחמה, כפי שראינו בשנה וחצי האחרונים, הרי שהנסיעה עצמה הפכה להיות מורכבת יותר, בשל חציית הגבולות היבשתיים, ויתר הקשיים שכבר נתקלנו בהם בשנה שעברה.

כדי להבין טוב יותר איפה אנו עומדים ומה צפוי לנו, עלה שליח 'ברסלב נייעס' והתיישב עם מנהלי הסוכנויות הוותיקות של אנ"ש; הר"ר פנחס גבאי הי"ו – מנכ"ל סוכנות הנסיעות 'דרך צדיקים' והר"ר לוי יצחק גבירץ – מנכ"ל סוכנות הנסיעות 'נתיבים טורס', לאחר יום עמוס – והפריע להם בשיאו של לימוד משותף בספרי רבינו – בכדי לשמוע מהם על מצב הטיסות ועל הנסיעה בצל המלחמה, והאם הופקו לקחים מהשנה שעברה, וגם: מה זה המחירים האלה…

ש. שנה שעברה למעשה זיכנו הקב"ה ברוב חסדיו לעלות ולהיראות על ציון רבינו הקדוש באומן בראש השנה, האם יש הבדל בין שנה שעברה לשנה הנוכחית?

-ר' פנחס גבאי: בשנה שעברה לא היה לנו מושג למה אנחנו נכנסים. הרגשנו כמו אדם הראשון ממש, לקחת אלפי אנשים ולעבור איתם ממדינה למדינה תוך כדי מלחמה, לנסות לנחש ולחשב את זמני הנסיעות, מעברי גבולות, ואיך מתמודדים עם תקלות בדרך (שהרי הדרך היבשתית הוארכה בהרבה) וכו'.

מראש היה ברור לנו שזה לא הולך להיות קל. כדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר לטובת כלל הנוסעים לאומן, פעלנו בשיתוף פעולה עם סוכני הנסיעות האחרים – נתיבים טורס, ברגשטיין ועוד.

–ר' לוי יצחק גבירץ: אתן דוגמא קטנה: ממש לפני שהרכבת האווירית יצאה לדרכה, אחרי מאות שעות של ישיבות, תכנונים, סימולציות והכנות, הבנו שאין מצב להעביר את אנ"ש את כל הדרך הזו מבלי לדאוג להם לאוכל, וממש ברגע האחרון סיכמנו עם מפעילי הכנסות האורחים שבדרך לאומן שיפעילו את ההכנסת אורחים בצורה מוגברת, שילמנו על זה עבור כלל הנוסעים לרביה"ק. ליז'ענסק לנוסעים מפולין, צ'רנוביץ לנוסעים מרומניה, במז'בוז לעוברים שם וכדומה. הזמנו אלפי כריכים מוכנים מחברת גלאט תור ובקבוקי מים וחילקנו לנוסעים

עשינו את זה כי הבנו שמלבד המעטים בעלי הנסיון בנסיעות כאלה, הרי שגם אנ"ש שאמרנו להם שכדאי להביא אוכל לדרך, אינם מבינים לגמרי איזה מסע ממתין להם…אבל, ההבדל הגדול משנה שעברה להשנה הוא שלמדנו הרבה, הפקנו לקחים, ובהשוואה לשנה שעברה אנחנו מקווים שהשנה יהיה הרבה יותר טוב.

ש. אתה מתכווין להגיד שמימנתם את הכנסת האורחים שהוגשה לאנ"ש בדרכים?

–ר' לוי יצחק גבירץ: ב"ה כן. ובעז"ה גם השנה אנחנו פועלים לארגן הכנסת אורחים לכלל אנ"ש – רבבות העולים לקיבוץ הקדוש.

אנו שבים ואומרים את זה לכל אנ"ש: הנסיעה הזו לא הולכת להיות קלה, אבל בעז"ה במידת האפשר, אנחנו נהיה שם כל הזמן כדי לנסות לעזור ולהקל.

ש. כולנו זוכרים את הסיוט בשנה שעברה, כאשר גם לפני ר"ה וגם לאחר ראש השנה, חלק מאנ"ש נתקעו בגבולות שעות ארוכות. איך זה יראה השנה?

– ר' לוי יצחק גבירץ: חשוב לדעת ששנה שעברה, בהלוך, רוב האנשים שהתעכבו בגבולות, התעכבו בגבול מולדובה. ואילו בפולין ורומניה כמעט לא היו עיכובים בגבולות, ואילו בחזור המצב השתנה לחלוטין ובכל הגבולות נתקעו כולם שעות על גבי שעות.

האוקראינים טענו שבעקבות איומים מחודשים של פוטין תנועת הפליטים מאוקראינה לאירופה זינקה בדיוק בימים אלה, כך שנוצר עומס אדיר על הגבולות.

הבעיה המהותית יותר שקשה מאוד לצפות את זה, וקשה גם להתמודד עם זה. גם באמצע השנה, ללא שום עומסים מיוחדים, מעבר הגבול מאוקראינה לפולין יכול לארוך שעה ויכול גם לארוך 5 שעות, תלוי בעומס בגבול ובמשתנים נוספים; כך גם במעברי הגבול עם מולדובה. לעתים המעבר במוגילב אורך חצי שעה, ולעתים חמש שעות ויותר (במקרים בהם אין עומס על הגבול…) כך שאין דרך לדעת מראש מה יהיה השנה. מה שבטוח הוא שאנחנו, כמארגני הנסיעות, בעז"ה נהיה שם, ונעשה כל מאמץ (גם מראש וגם בשטח) לסייע לנוסעים לעבור מהר יותר ולהגיע בזמן לטיסותיהם.

-ר' פנחס גבאי: שנה שעברה היה מטוס שהמריא ריק, כי הצוות לא יכל להמתין לנוסעים שנתקעו בגבולות. לארגן מטוס חלופי היה עניין לא רק יקר מאד, אלא כמעט בלתי אפשרי כי אין שום מטוס שיושב וממתין לנו, כל חברות התעופה שפנינו אליהם הסבירו לנו שהמטוסים שלהם באוויר או בדרך לשם, וממש במאמצים עצומים והרבה כסף הבאנו מטוס חלופי, ואנחנו מרוצים מאד שלמרות כל העיכובים בגבולות, ב"ה עד שבת כל הנוסעים שלנו היו בבית עם בני המשפחה ב'שבת תשובה'.

ברור שהשנה – מעבר לכל יתר הפעולות – גם נוציא את ההסעות מוקדם עוד יותר מאומן, בעז"ה נשתדל לדאוג לנוסעים בדרך גם לצידה לדרך, נפזר יותר נציגים שיתנו מענה לכל בעיה, ונכין את עצמינו מראש לאפשרות שנחליט לעבור את הגבולות ברגל ולא באמצעות האוטובוס אם נבין שזה יהיה מהיר יותר.

ש. באיזה מדינה וגבול אתם ממליצים להגיע לאומן?

–ר' פנחס גבאי: מנסיון השנה שעברה – אין לנו המלצות. בשנה שעברה ערכנו בדיקות שונות לאחריהם המלצנו לאנ"ש לנסוע דרך פולין ורומניה, ובאמת בהלוך זה היה סיפור הצלחה. אבל בחזור הגבולות היו עמוסים מאד. ממילא, מוטב לא לצאת בהמלצות, אלא להתמקד בפתרונות שימנעו או לפחות יצמצמו עיכובים, ובאופנים שבהם נוכל להקל על אנ"ש במקרה וחלילה יתעכבו בגבולות.

עדיין, מומלץ מאוד לכלל אנ"ש הנוסעים אל הצדיק לקחת בחשבון שגם השנה יהיו עיכובים בגבולות, ולהיערך בהתאם, ולא לסמוך על ניסים.

ש אז איך באמת אתם מתארגנים כדי להקל על ההמתנה בגבולות?

-ר' לוי יצחק גבירץ: מלבד הוספת נציגים אחראיים במיוחד לסיעה לאנ"ש לאורך הדרך, ומלבד נושא האוכל בדרכים, אנחנו עובדים יחד עם עוד הרבה אנשים נפלאים כדי למצוא פתרונות שמעברי הגבול יהיו מהירים יותר ויוכלו להתמודד עם כמות גדולה של נוסעים.

מטבע הדברים, חלק גדול מהפעולות הם עניינים שהפרסום אינו יפה להם, ואין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין, וכולנו תפילה לבורא עולם שאכן נצליח, למען הראש השנה של רבינו ולמען כלל אנ"ש.

ש. תן לי לעבור רגע לחשש הבטחוני, האם השנה אוקראינה מסוכנת יותר משנה שעברה?

–ר' פנחס גבאי: שנה שעברה הפחידו אותנו שכל האוקראינים מסתובבים עם נשק, והדרכים יהיו מסוכנות לאנ"ש, ומי יודע מה יהיה… הפחידו אותנו עם מלחמה שמשתוללת עם דם ברחובות, וכו'.

אבל בפועל המלחמה באומן בקושי מורגשת. כמובן, ישנה סכנה ברורה של טילים וחובה להיכנס למרחב מוגן במידה ויש אזעקה, אבל מעבר לזה ברוך ה' המלחמה, כאמור, אינה מורגשת באומן.

-ר' לוי יצחק גבירץ: לדוגמא שנה שעברה היו נוסעים שמאד פחדו מהדרכים ולכן עשינו ליווי של ניידות משטרה לאוטובוסים, אבל המשטרה הבטיחו לנו שהנוסעים לא ירגישו את זה ואפי' בכניסה לאומן הם לא יעברו בדיקות.

בפועל חוץ מכמה מקרים שבהם המשטרה פתחה צירי תנועה שעזרו לנו, רוב הזמן המשטרה רק הציקו, הם לא אפשרו לנוסעים לעצור בתחנות ריענון ולקבל צידה לדרך, הלקוחות שלנו חיכו בכניסה לאומן כמעט כמו כולם. ובעיקר גרמו להרבה עיכובים.

(חובה גם להזכיר את תקנות החירום שיש באוקראינה: אסור לצלם אנשי בטחון ומתקנים בטחוניים, כולל מחסומי דרכים, שיירות צבא וכדו'; חובה להסתובב עם דרכון בכל עת; אסור להמצא מחוץ לבית בשעות העוצר וכדומה. חובה ממש להקפיד על התקנות האלה, שכן מי שנתפס עובר עליהם עלול להיות מגורש מאוקראינה, כפי שאירע לצערינו לכמה וכמה מיקירי אנ"ש במהלך השנה).

ש. אנשים שואלים על המקרה המצער שקרה בקישינוב "ירי בשדה התעופה" מה בדיוק קרה שם? והאם קישינוב נהפכה למסוכנת?

לוי יצחק גבירץ: אנחנו לא אנשי ביטחון, אבל קודם נציג את הפרטים מדובר באדם שרצה להיכנס למולדובה, שכאשר הוא נחת בנמל התעופה בקישינוב, משום מה הודיעו לו כי הוא מסורב לכניסה, הדבר העלה את חמתו והוא חטף את האקדח של שוטר הגבול שסירב לאשר לו את הכניסה, ויירה בו ובעוד שוטר גבול נוסף למוות.

זהו, אירוע בטחוני נדיר מאוד שבגלל נדירותו הוא תפס מעט את כלי התקשורת אבל אירוע כזה עלול לקרות בכל מקום, אז לא נצא מהבית?

זה אירוע אלים ומצער שעליו אנחנו מתפללים בכל יציאה מהבית "ותצילנו מכף כל אויב ואורב .. וחיות רעות בדרך ומכל מני פורענויות"… ואנחנו שמים את ביטחוננו בהקב"ה.

ש. השאלה שמציקה לרבים מאוד מאנ"ש היא: מה קרה השנה שמחירי הטיסות כל כך עלו, ובכל אופן נראה שחסרים מקומות בטיסות, בניגוד להגיון, שהרי יש הרבה יותר שדות תעופה אפשריים והרבה יותר חברות תעופה אפשריות?

– ר' פנחס גבאי: חברות התעופה עובדות בשווקים מאד תחרותיים, ברור שהם רוצים לעבוד, המחירים הגבוהים שאנחנו רואים מתאפשרים כי יש מחסור גדול של מטוסים בעולם. והם מתמחרים את טיסות לאומן לפי המחירים הגבוהים שהם חושבים שהם ייקבלו בייעדים אחרים.

על קצה המזלג: בתחילת מגיפת הקורונה, חברות תעופה השביתו כמויות גדולות של מטוסים, שהועברו לאכסון. להחזיר חזרה מטוס לכשירות, לוקח זמן, ואין טעם לעשות את זה עבור טיסה אחת או כמה טיסות בודדות, רק אם המטוס חוזר לפעילות מלאה. כאשר – בשנה האחרונה – גדלו שוב הביקושים – חברות התעופה אכן התחילו להחזיר מטוסים לפעילות, אולם המחסור במטוסים עדיין מורגש מאוד בשוק התעופה בכללו.

(מעבר להבדלים הגדולים בין טיסות סדירות, שבהן הכרטיסים הראשונים נמכרים במחירי הפסד והאחרונים במחירים יקרים מאוד, ומוסיפים לזה רווח ממכירות מסביב: כבודה, אוכל, שתיה וכדו', הרי שבטיסות צ'רטר הם גובים מראש מחיר אחיד, גבוה יותר יחסית, לכל הטיסה, משום שאין להם רווח "מסביב", ואם נוסיף לזה את העובדה הידועה שהמטוסים שלנו עושים צד אחד ריק, לעומת הטיסות הסדירות אלו נמכרות בשני הצדדים, הרי שמובן לחלוטין מדוע לכתחילה טיסות הצ'ארטר יקרות יותר.

אם היו טיסות סדירות בכמות מספיקה, המחיר היה אולי זול יותר, אבל גם אז, ברגע שחברת וויז, למשל, היתה קולטת שתאריך מסוים ממלא טיסות לכיוון אחד (למשל: ישראל-קרקוב), והכיוון השני (קרקוב-ישראל) לא מתמלא באותו קצב, היא היתה מקפיצה את המחירים לכיוון הזה ומורידה את המחירים לטיסה השניה, לתל אביב, וכן להיפך.

חברות התעופה, שפועלות בשולי רווח לא גבוהים ובסיכון גבוה, משקיעות משאבים עצומים בניתוחי שוק בדיוק כדי למנוע מצבים כאלה, כך שגם אם היו טיסות סדירות בכמות מספיקה, המחיר בסופו של דבר לא היה זול יותר עבור רוב מוחלט של הנוסעים, ומי שהיה נהנה ממחיר זול הוא מי שמשום מה היה מחליט לנסוע באותם תאריכים במסלול ההפוך (למשל: יומיים לפני ר"ה, מקרקוב לתל אביב)…

כמובן, שזה נושא מורכב בהרבה מההסבר הקצר הזה, אבל זה ההסבר על קצה המזלג.

–ר' לוי יצחק גבירץ: חד משמעית חסרים מטוסים, אנחנו ממש מתקשים להשיג טיסות, המצב השנה הוא שכמעט אי אפשר לנהל משא ומתן מול חברות התעופה… אנחנו צריכים קודם למצוא את חברת התעופה שבכלל מסכימה למכור לנו מטוסים, ואם הם מסכימים, האפשרות שלנו להתמקח על המחיר היא כמעט אפסית. הם עמוסים בעבודה וממש לא רודפים אחרינו.

אנחנו עדיין משתדלים שכל הזמן יהיו לנו מקומות במחירים סבירים של עד 800 דולר כולל נסיעות פנים וברוך ה' יש גם טיסות סדירות מבודפסט, בוקרשט, קלוז' ועוד במחירים ממש זולים.

ש. אז כמה זמן יקח לנו מהרגע שנצא מהבית עד שנגיע לאומן וכמה זמן יקח לנו לחזור:

–ר' לוי יצחק גבירץ: זמני הנסיעה מורכבים מזמן הנסיעה עצמה, מזמני העצירה בתחנות ריענון ובהמתנה בגבולות. את זמני הנסיעה אנחנו יכולים לצפות, זמני העצירה בתחנות ריענון תלוים במשמעת של הנוסעים, והנעלם הגדול הוא מעברי הגבול: ממילא, אנחנו נציין מרחק וזמן נסיעה, אבל הוא עלול להשתנות משמעותית כתוצאה מהמצב בגבול:

יש גם לציין שהחישוב הוא מהרגע שעלינו על ההסעה לאומן, אבל בפועל צריך להוסיף לזה את הזמן שלקח לנו מרגע הנחיתה ועד שיצאנו משדה התעופה (ואם שלחנו מזוודות – זמן ההמתנה למזוודות שיגיעו…)

פולין:

ריישא-ז'שוב – 750 ק"מ זמן הנסיעה כ10-11 שעות.
קרקוב – 900 ק"מ זמן הנסיעה 12-13 שעות.
וורשה – 980 ק"מ זמן הנסיעה 14-15 שעות

הונגריה:

בודפסט – 1100 ק"מ זמן הנסיעה 15-16 שעות
דברצן – 930 ק"מ זמן הנסיעה 13-14 שעות

רומניה:

סוצ'אבה – 560 ק"מ זמן הנסיעה 8-9 שעות.
יאשי – 680 ק"מ זמן הנסיעה 10-11 שעות (דרך סירט/מזיבוז).
420 ק"מ זמן הנסיעה 6-7 שעות (דרך מולדובה).
בוקרשט – 1000 ק"מ זמן הנסיעה 14-15 שעות (דרך סירט/מזיבוז).
750 ק"מ זמן הנסיעה 12-13 שעות (דרך מולדובה).
קלוז' – 800 ק"מ זמן הנסיעה 12-13 שעות

מולדובה:

קישינוב – 450 ק"מ זמן הנסיעה 7-8 שעות

ש. לסיום, אני מודה לכם מאד על הזמן שלכם, למדתי לא מעט, ובטוח שרבבות אנ"ש הכוספים לקיים את ציווי רבינו הקדוש ולהגיע אומנה ל"קיבוץ תשפ"ד" ייהנו מאוד מהריאיון הנוכחי.
מאידך אני שומע מאנ"ש כל מיני שאלות נוספות ואני חושב, אולי תוכלו לפתוח את האפשרות ליקירי אנ"ש לשלוח שאלות נוספות בעניין הקיבוץ הקדוש ונעשה עוד פעם מפגש לריאיון, אבל עם השאלות של אנ"ש?

– ר' פנחס גבאי: רעיון מעולה, נשמח מאד.

–ר' לוי יצחק גבירץ: אדרבה, ואני מאמין שאם נדבר שוב בעוד שבועיים נהיה גם חכמים יותר ונוכל להרחיב בעוד נושאים.

קרדיט: breslevnews

 

[נחמן העמקן]

אולי שנה הבאה תסעו גם דרך גרמניה...

"Ukrzaliznytsia" מתכננת להשיק רכבות לגרמניה​

חברת הרכבת הצ'כית RegioJet ו" Ukrzaliznytsia " מתכננות להשיק נסיעות מאוקראינה לגרמניה. הרכבות ינועו ככל הנראה מקייב לברלין והנובר דרך לייפציג ודרזדן. כך אמר מייסד RegioJet , ראדים יאנצ'ורה בראיון לפורבס אוקראינה.

"בשנת 2024, בשיתוף עם Ukrzaliznytsia, אנו מתכננים להשיק טיסות קייב-ברלין, כמו גם קייב-הנובר דרך לייפציג ודרזדן. הציפיות שלנו לגבי הפרויקט הזה הן מאוד אופטימיות, שכן הרבה יותר אוקראינים נוסעים לגרמניה מאשר לצ'כיה", אמר יאנצ'ורה.
הוא הזכיר שהרכבת קייב-ברלין פעלה עד 2012. זה היה די פופולרי עד שהרכבות הגרמניות הציעו תנאים מסחריים כדי להגדיל את עלות הנסיעה בשטח גרמניה. כתוצאה מכך, המסלול הפך ללא רווחי והופסק.
ראש RegioJet ציין כי לחברה יש ציפיות אופטימיות לגבי הפרויקט הזה, שכן הרבה יותר אוקראינים נוסעים לגרמניה מאשר לצ'כיה.

בנוסף, הדגיש Janczura של-RegioJet מודל עסקי שונה מזה של מפעילים בבעלות המדינה, כך ש-UZ לא תצטרך לחלוק הכנסות עם רכבות פולניות וגרמניה.

כשדיבר על הקו לצ'ופ, ראש RegioJet ציין כי לחברה יש את נתח התנועה הגדול ביותר בקו הפופולרי פראג-קושיצה.

"אנחנו רוצים להרחיב את המסלול הזה לעיר צ'ופ שבאוקראינה באזור טרנסקרפטים, ובעתיד - למוקצ'בו", אמר יאנצ'ורה.
לדבריו, החברה מתאמת כעת לוחות זמנים ותנאים עם Ukrzaliznytsia, ולכן היא מתכננת להשיק רכבת חדשה לצ'ופ עוד ב-2023.
יאנצ'ורה הוסיף כי קשה יותר לשגר רכבת למוקצ'בו.
"המכשול העיקרי הוא הקטע של מסלול צ'ופ-מוקצ'בו שאינו מחושמל: בעבר הייתה לו רשת קשר, אבל בהמשך חלק ממנו פורק", ציין הבעלים של RegioJet והוסיף: "אנחנו מוכנים לחשמל את זה על חשבוננו".

ראש RegioJet לא ציין את העלות ותנאי ביצוע הפרויקט. לדבריו, הם יפורסמו לאחר אישור שלטונות אוקראינה ו-UZ לערוך ביקורת טכנית ולקבוע את היקף העבודה.
לדבריו, לאחר הצטרפותה של אוקראינה לאיחוד האירופי, RegioJet תוכל להפעיל רכבות באוקראינה בעצמה, לאחר שקיבלה את הרישיון המתאים.
"כך אנחנו עובדים בכל מדינות האיחוד האירופי. באיחוד האירופי, כל אחד יכול לקבל גישה לתשתית הרכבת על ידי תשלום תעריף קבוע", הסביר ינצ'ורה.
בנוסף, לדברי יאנצ'ורה, החברה עובדת על האפשרות להביא רכבות RegioJet, שעד כה מגיעות רק לפשמישל בפולין, לתחנת הגבול האוקראינית "Mostyska-2" ומתכננת ליישם את הפרויקט הזה עד סוף 2023 .

"לשם כך יש להשלים את רציף הנוסעים וגשר הולכי הרגל. אנחנו מוכנים לבנות אותו על חשבוננו", אמר הבעלים של החברה.
הוא גם אמר שהוא מוכן לקנות קרונות רכבת נוסעים באוקראינה בכמויות גדולות, במחיר של עד מיליון דולר ליחידה.
(RegioJet היא מפעילת האוטובוסים השנייה בגודלה באירופה אחרי Flixbus ומפעילת נוסעי הרכבת הפרטית הגדולה ביותר במרכז אירופה. לחברה רישיונות לעבוד בצ'כיה, סלובקיה, גרמניה, אוסטריה ופולין. בשנה שעברה נשאה RegioJet 11 מיליון נוסעים.)

 

[נחמן העמקן]

FlixBus: קו ישיר חדש מאוקראינה לשדה התעופה של קרקוב​

FlixBus הכריזה על קו ישיר חדש מאוקראינה לשדה התעופה הפולני הפופולרי קרקוב , ממנו טסות חברות תעופה זולות רבות!
מה -14 ביולי, יתחיל הקו החדש Truskavets - Katowice , שיעבור דרך לבוב וקרקוב עם עצירה בשדה התעופה של קרקוב . המסלול המלא של הקו החדש:

N3234 Truskavets – Drogobych – Stryi – לבוב – Rzeszów – Tarnów – קרקוב – נמל התעופה קרקוב – קטוביץ​

מחיר הכרטיסים לנסיעה לבוב - נמל התעופה קרקוב החל מ -19.9 אירו וניתן לרכוש אותם באתר החברה.

הקווים יוצאים מדי יום. האוטובוס יוצא מטרוסקאבץ בשעה 18:35, בשעה 20:40 מתחנת האוטובוסים לבוב סטרי ובשעה 21:15 מתחנת האוטובוסים של לבוב דווירצבו, מגיע לקרקוב בשעה 5:45 בבוקר למחרת, לשדה התעופה של קרקוב בשעה 6 :20 בבוקר (בדיוק בזמן ליציאה , אם אין עיכובים), לקטוביץ בשעה 7:30 בבוקר.

יציאה לכיוון חזרה מקטוביץ בשעה 22:05, משדה התעופה של קרקוב בשעה 23:15, מתחנת האוטובוסים של קרקוב בשעה 23:50. בהתאם לכך, הגעה לתחנת האוטובוסים של לבוב דווירצבו בשעה 9:20, לסטריסקי בשעה 9:55 ולטרוסקבטס בשעה 12:00.


ל- FlixBus יש כבר 5 נסיעות ישירות מאוקראינה לשדות תעופה באירופה: שני קווים ישירים לשדה התעופה הקרוי על שמו פרנץ ליסט בבודפשט, שתי עצירות בנמל התעופה מודלין בוורשה, אחת - בשדה התעופה של ורשה על שם שופן , ולבסוף, הקו החדש יעביר נוסעים לשדה התעופה של קרקוב.

זהו הקו ה-22 של מפעילת האוטובוסים האירופית הגדולה ביותר, שנפתחה באוקראינה. FlixBus, שלא הפסיקה טיסות לאוקראינה וממנה ליום אחד מאז תחילת הפלישה בקנה מידה מלא, פיתחה את הרשת באופן פעיל כל הזמן הזה. לחברה 14 קווי אוטובוס ישירים לפולין, 3 לצ'כיה, 2 להונגריה, 2 לגרמניה ו-1 לאוסטריה וסלובקיה.

​

ספוילר: כל קווי החברה

כל יעדי הפליקסבוס מאוקראינה:​

כיום, ל- FlixBus יש כבר 22 קווים מאוקראינה, מתוכם 14 נפתחו לאחר תחילת המלחמה בקנה מידה מלא. אוטובוסים ירוקים מאוקראינה נוסעים ל-6 מדינות באירופה: גרמניה, פולין, צ'כיה, הונגריה, סלובקיה ואוסטריה. נזכיר כי מוקדם יותר החברה הכריזה על קווים חדשים מאוקראינה לגרמניה ופולין , וכן האריכה קו חדש מקייב לווינה.

אוקראינה/גרמניה:​

• N3206 קייב-ז'יטומיר – ריבנה – לבוב – ברלין – המבורג – ברמן
• N3207 קייב – ז'יטומיר – ריבנה – לבוב – ברלין

אוקראינה/פולין:​

• N3234 Truskavets – Drogobych – Stryi – לבוב – Rzeszów – Tarnów – קרקוב – נמל התעופה קרקוב – קטוביץ
• N3225: קייב – ז'יטומיר – רובנה – לוצק – לובלין – שדה תעופה על שם שופן - ורשה (זכודניה) - שדה התעופה ורשה-מודלין.
• N3224: קייב – ז'יטומיר – רובנה – לוצק – לובלין – ורשה
• N3223: קייב – ז'יטומיר – רובנה – לוצק – לובלין – ורשה – לודז' – פוזנן
• N3226: קייב - ז'יטומיר - רובנה - לוצק - לובלין - ורשה - טורון - בידגושץ' - גדנסק - גדיניה
• N3220: קייב – קורוסטן – סרני – קובל – לובלין – ורשה – נובי דביר מזובייצקי (שדה התעופה ורשה מודלין)
• N3230 קייב – ז'יטומיר – נובוהרד-וולינסקי – ריבנה – לבוב – קרקוב – קטוביץ – ורוצלב
• N3221 קייב – ז'יטומיר – נובוהרד-וולינסקי – ריבנה – לוצק – לובלין – ורשה
• N3222 קייב – ז'יטומיר – ריבנה – לוצק – לובלין – ורשה
• N3232: צ'רנוביץ-קולומיה – איבנו-פרנקיבסק – לבוב – קרקוב
• N3241: צ'רנוביץ – קולומיה – איבנו-פרנקיבסק – לבוב – לובלין – ורשה
• N3231 לבוב – קרקוב – קטוביץ – אופולה – ורוצלב
• N3242 אודסה – אומן – ויניציה – חמלניצקי – לבוב – לובלין – ורשה
• N3245 איבנו-פרנקיבסק – לבוב – ז'שוב – לודז' – פוזנן

אוקראינה/צ'כיה דרך פולין​

• N3270 קייב – ז'יטומיר – ריבנה – לבוב – קרקוב – קטוביץ – אוסטרבה – אולומוץ – ברנו – פראג
• N3277 זאטוקה – אודסה – אומן – ויניציה – חמלניצקי – טרנופול – לבוב – קרקוב – קטוביץ – אוסטרבה – אולומוץ’ – ברנו – פראג – פילזן
• N3271 פולטבה – קייב – לבוב – קרקוב – פראג

אוקראינה/הונגריה​

• N3280 קייב – ז'יטומיר – ריבנה – לבוב – מוקצ'בו – אוז'הורוד – נמל התעופה של בודפשט – בודפשט
• 3285 לבוב – Stryi – Mukachevo – Uzhgorod – Niredhaza – נמל התעופה של בודפשט – בודפשט

אוקראינה/סלובקיה/אוסטריה​

• N3272: קייב - ז'יטומיר לבוב - סטרי - מוקצ'בו - אוז'הרוד - קושיצ'ה - פריאשיב - פופרד - ז'ילינה - טרנצ'ין - טרנבה - ברטיסלבה - וינה - סנט פלטן

מולדובה:​

• CUA886: קייב - ז'יטומיר - ברדיצ'וב - ויניציה - מוגילב-פודילסקי - ידיינט - בילצי - אורהיי - קישינב - נמל התעופה של קישינב.

 

[נחמן העמקן]

פולין בונה כביש מהיר לגבול עם אוקראינה​

אתמול החלה רשמית בבניית המעקף באורך יותר מ-13 קילומטרים מסביב לחלם, המהווה חלק מהכביש המהיר S12 .

עוקף חלם ילך במסלול חדש ויעקוף את העיר מצפון. יוקמו ארבעה צמתים תנועה ו-17 מבנים הנדסיים , כולל שני גשרים . במסלול יהיו שני כבישים דו-נתיביים, ובנוסף ייבנו 20 ק"מ של כבישים צולבים נוספים וכבישים המשרתים את הסביבה.

מעקף הלם הוא המשימה הראשונה בפרויקט הבנייה של הכביש המהיר S12 המודרני והבטוח מלובלין לגבול המדינה בדורוהוסק , שבו כבר החלו עבודות הבנייה. לאחר בנייתו, ייווצר מסדרון תחבורה נוח שיחבר את ורשה ולובלין עם אוקראינה . עבור תושבי הלם, משמעות הכביש הטבעת תהיה בטיחות רבה יותר, עצירת פקקים והפחתת הרעש בעיר", אמר רפאל ובר, סגן שר התשתיות, במהלך הפתיחה החגיגית של הבנייה אתמול.
כאשר הכביש העוקף יהיה מוכן, נהגים הנוסעים בכביש ארצי מס' 12 מפיאסקה יוכלו להיכנס אליו בין Stolpje ו-Janów בצומת Helm-West. הכביש יחצה את נהר אוגרקה ויעקוף את אוקשוב לפני חציית קו הרכבת חלם-וולודבה. סופו של קטע זה של ה-S12 יהיה בצומת Helm - West, בצומת עם כביש DK12 הקיים במושבה אנטונין. אורכו של כל הקטע בבנייה יהיה 13.5 ק"מ .

S12 יחבר את הכביש המהיר עם הגבול​

אורכו של S12 בין פיאסקה לנקודת מעבר הגבול עם אוקראינה בדורוהוסק יהיה כ -75 ק"מ . הוא יעבור לחלוטין לאורך התוואי החדש , דרך אזורים חקלאיים, עוקף שטחים עירוניים ובעלי ערך אקולוגי. הפרויקט כולל סלילת כביש דו-צירי עם שני נתיבי תנועה לכל כיוון, וכן כבישים לשרת תחבורה מקומית.
כל הנתיב המהיר S12 ייושם במסגרת התוכנית הממלכתית לסלילת כבישים לאומיים עד 2030 (עם פרספקטיבה ל-2033). בעתיד, הוא יחבר את הכביש המהיר A1 (מדרום לפיוטרקוב טריבונלסקי ויעבור דרך סוליוב ואופוצ'נו לכיוון ראדום) עם מעבר הגבול עם אוקראינה בדורוהוסק. לפיכך, היא תספק את החיבור הקצר ביותר בין מרכז פולין למערבה עם ראדום ולובלין , ותשתלט גם על תנועת המעבר הבינלאומית לכיוון קייב . זה יהיה אחד הנתיבים המרכזיים שיהוו תוספת רוחבית לרשת הכבישים המהירים הקיימת והחדשה בארצנו. 

 

[אור אורות]

FlixBus:

יש לשים לב שמדובר באוטובוסים.

 

[נחמן העמקן]

"Ukrzaliznytsia" מצרפת לנסיעות ביטחון צבאי:​

שני שומרים חצי-צבאיים נמצאים על סיפון הרכבת במהלך הנסיעה. הם מפטרלים בקרונות ועוקבים אחר ציות הנוסעים לפקודה. לפני כל נסיעה, המאבטחים מתודרכים, יש להם מדים מיוחדים וסמלים נוספים.

הנוסעים צריכים ליצור קשר עם הקונצרן או מנהל הרכבת כדי להזעיק את השומרים החצי-צבאיים.

מהן סמכויות הביטחון הצבאי ברכבות?
לבצע אמצעי השפעה פיזיים ולהשתמש באמצעים מיוחדים;
לשקול מקרים של עבירות מנהליות ולהטיל קנסות מנהליים;
לעצור ולמסור את המפרים לקציני אכיפת החוק;
לערוך בדיקה אישית ובדיקת דברים.
זכויות אלו נקבעות ב"תקנות על ביטחון צבאי מחלקתי של JSC Ukrzaliznytsia", הן אושרו בהחלטה של קבינט השרים של אוקראינה מס' 7 מיום 11 בינואר 1994.

"לצערי, אנחנו עדיין רושמים מקרים של עבירות מנהליות ברכבות. קודם כל, מדובר בעישון ושתיית משקאות אלכוהוליים. אין לנו ספק שהביטחון הפרא-צבאי יהווה כלי יעיל לזיהוי והבאת מפרים לדין. בנוסף, המאבטחים יוכלו לסייע לחטיבת הרכבת לפתור מצבי סכסוך מורכבים יותר", אמר וולודימיר אלכסנדרוב , מנהל הרשות המבצעת של "המשמר הצבאי המחלקה" JSC "אוקרזליזניציה".
אבטחה צבאית כבר נכחה ב-17 טיסות והשתתפה בפתרון כמה סכסוכים קלים.

 

[אור אורות]

קודם כל, מדובר בעישון

רבינו אמר לא לעשן, כך שזה לא אמור להיות רלוונטי, אבל בכל זאת, לתשומת לב מי שמעשן.
עודכן במאמר אור בהירות הדרך 4 לפני כמה ימים.
גם בין הקרונות הבנתי שהשומרים החצי צבאיים דורשים לא לעשן.

 

[נחמן העמקן]

פקידי ההגירה של אומן ערכו פרוטוקולים על אזרחים ישראלים וחייבו אותם לעזוב את אוקראינה!

שלושה אזרחים ישראלים חייבים לעזוב את אוקראינה עד ה-2 באוגוסט כדי שיוכלו להגיע לצ'רקאסי בעתיד.

כך נמסר בעמוד הפייסבוק של משרד הפנים באזור צ'רקאסי.

יצוין כי פקידי ההגירה של אומן החליטו על חזרה כפויה לארץ המוצא של שלושה זרים שהאריכו את שהותם המותרת באוקראינה.

אזרחי ישראל בני 20, 25 ו-29 הגיעו לאוקראינה באמצעות משטר הכניסה ללא ויזה ושהו במדינה יותר מ-90 יום.

פרוטוקולים מנהליים נערכו על הגברים בהתאם לחלק 1 של אמנות. 203 לחוק סדר הדין הפלילי ונגבו קנסות. עכשיו הם צריכים לעזוב את אוקראינה. אחרת יאוימו עליהם בגירוש כפוי ואיסור כניסה לאוקראינה למשך 5 שנים.

 

[אור אורות]

היום יש מבצעים (לא כ"כ גדולים, הוזלה של כ5-15$) בריינאייר ובוויזאייר, למי שלא קנה במבצעים הקודמים.

 

[יוסף שוורץ]

ישראל כהן: פחות מחודשיים לנסיעת אלפי אנשים לראש השנה באומן ואין שום תוכנית מסודרת באופק. פשוט אוזלת יד.

 

[אור אורות]

תוכנית מסודרת למה?

 

[שרוליק@]

דרך איפה הכי מומלץ מבחינת נסיעות פנים

 

[אור אורות]

מבחינת נסיעות פנים

מהר? זול? נח? גבולות? עיכובים? קבוצות?

 

[ynigun]

ישראל כהן: פחות מחודשיים לנסיעת אלפי אנשים לראש השנה באומן ואין שום תוכנית מסודרת באופק. פשוט אוזלת יד.

תוכנית מסודרת למה?

הציטוט המלא:

פחות מחודשיים לנסיעת אלפי אנשים לראש השנה באומן ואין שום תוכנית מסודרת באופק. רבבות חסידי ברסלב עלולים למצוא את עצמם שוב פעם תקועים שעות רבות בגבולות ובבדיקות ביטחונית. פשוט אוזלת יד

 

[נחמן העמקן]

רכבות בינלאומיות חדשות לאוקראינה/מאוקראינה: פירוט מסלולים והחזרים עבור רכבות Ukrzaliznytsia

Ukrzaliznytsia משיקה טיסות בינלאומיות ישירות ישירות לאוקראינה וממנה. גלה לאן תוכל להגיע תוך מספר שעות, מתי לצפות לתחילת מכירת הכרטיסים וכיצד לקבל החזר מלא עבור החזרת כרטיסים



Ukrzaliznytsia משתפת פעולה באופן פעיל עם שותפים זרים ומתכננת להשיק טיסות בינלאומיות חדשות מקייב ואוז'הורוד בעתיד הקרוב. אנו נספר לכם מתי אוקראינים ותיירים זרים יוכלו להגיע ליעדיהם בטיסות ישירות.

שירות רכבות אוקראינה - גרמניה​

החברה הפרטית הצ'כית RegioJet בשיתוף Ukrzaliznytsia מתכננת להשיק שתי רכבות ישירות המקשרות את בירת אוקראינה עם ערי גרמניה בתחילת 2024. הטיסות ינועו בין קייב לברלין, וכן בין קייב להאנובר, דרך לייפציג ודרזדן. החיבור הזה משתלם יותר עבור המוביל, שכן הרבה יותר אוקראינים נוסעים לגרמניה מאשר לצ'כיה.

בנוסף, החברה שוקלת להאריך את קו פראג-קושיצה (סלובקיה) דרך צ'ופ האוקראיני כבר בשנת 2023. בעתיד, רכבת זו תוכל להגיע למוקאצ'בו, שכן החברה מוכנה לחשמל את קטע המסלול הזה. ישנה גם אפשרות לחבר את תחנת Mostyska-2 באזור לבוב עם הרכבות הרגילות שלהם.

רכבת מאוקראינה לפראג​

חברת הרכבות הצ'כית Gepardexpres מתכננת להשיק רכבת ישירה מפראג לקייב, שתעבור דרך Uzhhorod. המשא ומתן עם Ukrzaliznytsia על התוואי החדש כבר בעיצומו. בתחילה יפעלו שתי קרונות, אך לחברה יש יכולת לספק רכבת מלאה בת 12 קרונות.
נכון לעכשיו, הדרך היחידה להגיע לפראג מאוקראינה היא להחליף רכבת בפשמיסל, פולין.

החזרת כרטיסים לרכבות Ukrzaliznytsia: כיצד לקבל החזר מלא​

על פי הכללים הנוכחיים, Ukrzaliznytsia מחזירה את הכסף עבור כרטיסים שנרכשו במקרים הבאים:

● אם נוסע מחזיר כרטיס רכבת לא יאוחר מ-24 שעות לפני ההמראה, Ukrzaliznytsia מחזירה את מלוא העלות של הכרטיס ואת המושב השמור. עם זאת, יש לזכור כי שירות ההחזרים כרוך בעמלת עמלה. לדוגמה, באפליקציה לנייד, סכום זה יהיה 60 Hryvnias.
● אם כרטיס הרכבת הוחזר 24-6 שעות לפני יציאת הרכבת, הנוסע מקבל 50% מעלות המושב השמור.
● אם הכרטיס הוחזר פחות מ-6 שעות לפני יציאת הרכבת, הנוסע יכול לצפות להחזר של מחיר הכרטיס בלבד.

*עלות מושב שמור היא חלק מתעריף הנסיעה המפצה את הוצאות המוביל על הכנת הרכב לנסיעה ושירותו לאורך כל הדרך.

שימו לב שלא ניתן להחזיר כרטיס פחות משעה לפני יציאת הרכבת באפליקציית Ukrzaliznytsia לנייד. ניתן להחזיר כרטיס כזה רק על ידי הגשת תביעה מול המוביל.

החזרת כרטיסים שאינם בשימוש לאחר יציאת הרכבת (עבור נוסעים שלא יכלו לנסוע מסיבות תקפות, כגון מחלה או תאונה) פועלת לפי אותו עיקרון. על הנוסע לכתוב בקשה למוביל ולספק כרטיס נסיעה ומסמך המאשר את המחלה או התאונה. במקרה זה יקבל האדם פיצוי בגין גובה דמי הביטוח לרבות עלות הכרטיס והמושב השמור בניכוי עלות שירות החזר הכרטיסים. עלות מושב שמור אינה ניתנת להחזר במקרה זה.

מה לעשות אם הרכבת מאחרת או מבוטלת​

על פי תקנון Ukrzaliznytsia, נוסע זכאי להחזר מלא עבור הכרטיסים שנרכשו במקרים הבאים:
● אם הרכבת מאחרת יותר מ-1:00 בתחנת המוצא.
● אם הספק ביטל רשמית את הטיסה אליה נרכש הכרטיס.
● אם לנוסע לא הספיק להחליף רכבת בתחנת מעבר עקב איחור ברכבת.

יצוין כי במקרים בהם חלה הפסקה בתנועת הרכבות (ללא קשר לסיבות), אשר גרמה לנוסע לסרב להמשיך בנסיעה, מחויבת התחנה בה נגרם העיכוב להחזיר את מלוא עלות הכרטיס החל מ. תחנת המוצא.