עזרה נמאס לי... ילדים חולים בגן

[ביתי]

זה לא חוקי אבל...יש עונות בשנה שאין לצוות ברירה..
מסבירים את זה יפה יפה להורים שיש לנו אחריות על 100 ילדים ואנשי צוות והם מקבלים את זה יפה, כמובן שלא כולם ולא תמיד.
בחוק יש רשימה מדויקת מתי נדרש אישור חזרה למסגרת ומתי לא -
האחריות שלי גורמת לי להחמיר בזה.

ילד שהלך מהגן עם חום לא יכול לחזור ללא אישור רופא
ילד שלא הגיע לגן יום אחד אי אפשר לדרוש אישור
יותר מיומיים שלשה צריך להביא אישור[ר

 

[דיתי חן]

אז תבררי.
ככה זה שאני בן אדם שאוהב צדק

אם מדברים על "נמאס לי"
אז החלטתי שנמאס לי לנגן לאנשים על המצפון
בעבודה שלי אני צריכה הרבה לעשות את זה לאנשים - בצדק וביושר,
אז לפחות ביומיום משתדלת להשאיר את זה לאחרים...

 

[קצרה]

מצאתי את הרשימה של משרד הבריאות העתקתי משם
ילד החולה במחלה מידבקת עלול להיות מקור להדבקה. צריך להוציא ילדים ממוסדות חינוך/ממעונות: 1 .כאשר המחלה מונעת מהילד להשתתף בפעילויות המוסד החינוכי.
2 .כאשר המחלה דורשת טיפול בילד במידה שתפגע ביכולת הצוות להמשיך לטפל בשאר הילדים.
3 .כאשר מופיעים תסמינים ספציפיים:
א. חום גבוה מעל 38 מעלות.
ב. הקאות: יש להוציא ילד מהמסגרת החינוכית, אם הקיא פעמיים או יותר במשך 24 שעות, אלא אם הוחלט על ידי רופא שההקאות אינן תוצאה ממחלה מידבקת, והילד אינו בסכנת התייבשות.
ג. שלשולים )2 יציאות מימיות במשך 24 שעות(: יש להוציא ילד משלשל מהגן, במיוחד אם השלשול מכיל דם או ריר, אלא אם רופא שהשלשול אינו תוצאה של מחלה מידבקת.
כללים לטיפול בילד שחלה בגן:
1 .ילד שחלה בזמן שהותו במעון/גן - יש להרחיק בהקדם מהילדים האחרים, לאתר את הוריו ולהחזירו לביתו.
2 .את המקום שבו שהה הילד החולה - כלי אוכל, צעצועים, סיר ובגדים שבהם השתמש - יש לחטא לפי ההנחיות )ראו נספח 2.)
3 .כאשר ילד נעדר מהמעון/גן מסיבות בריאות עד חמישה ימים, יש לקבל מהוריו או מהאפוטרופוס מידע על מצב בריאותו. אם נעדר יותר מחמישה ימים, על ההורים או האפוטרופוס להמציא אישור רפואי המתיר לילד לחזור למעון/גן.
4 .בשאלות המתעוררות בדבר הרחקת ילד מהמעון/גן, יש לפנות לרופא המטפל. תקופת ההרחקה של הילד מהמוסד נקבעת לפי תקופת ההדבקה של המחלה, לפי קביעת הרופא ולפי הנסיבות הייחודיות. הסבר על פירוט המחלות, תקופת ההדבקה, תקופת ההרחקה מהמוסד ואמצעי מניעה של הבאים במגע עם החולה מובא בנספח 1. חשוב להסביר להורים שמוטלת עליהם האחריות לא לשלוח ילד חולה למוסד חינוכי כדי למנוע הידבקות של שאר הילדים.

ואיך את מחליטה שזו מחלה? כל ילד שבוכה או מפריע לך , הופך להיות חולה ונשלח הביתה??

בסעיף 2 הנ"ל מדובר על ילד שחולה במחלה ידועה שאינה מדבקת .(באתר של משרד התמ"ת יש פירוט של מחלות כאלו) לא כל ילד שמנדנד ובוכה - חולה במשהו.
הבן שלי היה בשבוע שעבר נודניק - הוא לא היה חולה במשהו אפילו נזלת לא היתה לו. את כבר לא היית מקבלת אותו??
כנראה שגם אני הייתי מחפשת מטפלת אחרת. תינוקות הם קשים לפעמים מה לעשות זה חלק מהעבודה של הורים וגם של מטפלות
את יכולה להמשיך ככה . ולקבל רק ילדים רגועים וטובים ורק בימים שהם רגועים וטובים.
רוב התינוקות מה לעשות אינם כאלו. והאמהות תצבענה לך בסוף ברגליים.

 

[המקל והגזר]

סיפרה לי מישהי שיש לה משפחתון,
שבתחילת כל שנה היא רוכשת 5 מודדי חם לכל ילד, וילד שלא הכי נראה לה, על הבוקר היא
מודדת לו חם. כי נורופן- לא מוריד חם מיד, וגם אם הילד נראה בסדר עוד יכול להיות לו 8.2.
ובד"כ היא מזהה את שאריות החם האחרונות.
ואז אם הילד לא רגוע ובוכה, היא מתקשרת אל האמא שתבא לקחת כי הוא עם חם...........

וסתם לדעתי,
עזבו מעון , וילדים אחרים שנדבקים.
אני מרחמת על הילד שלי!!!!!!!!
ויש לי מטפלת קבועה שמקבלת ילדים עם עם, רחוקה מאד מהבית ומהעבודה.
אבל אני סומכת עליה שהיא נותנת לילד מה שצריך, הכי קרוב לאמא!!!

 

[-LIGA]

@פילפילון היקרה, עד שתחליטי מה את עושה מכל הרעיונות הנפלאים שהעלו כאן, עשי דבר פשוט: כתבי על פתק: אין להביא ילדים חולים לגן. (חום, שלשול וכו') גם אם הוא קיבל נורופן.
תתלי את זה על דלת הכניסה לגן או דלת הבית.
לפעמים 'תזכורת' כזו עוזרת, לפחות לטווח הקצר, אמהות מבינות ש'עלו' עליהן ושאת עוקבת אחרי הנושא.
(הגננת שלי כותבת הרבה הודעות ותזכורות על הדלת, זה די נוח)

 

[פילפילון]

@קצרה יקרה
אני ממש לא מפונקת
יש לי בגן ילדה בכיינית סופר שאפילו אמא שלה משתגעת
אבל אני יודעת שזו הילדה וצריך להתמודד ואני עושה את זה בכיף
כי החלק הקל שבדבר שאת יודעת שהיא בוכה סתם גם אם לא כואב לה כלום ואז אני הרבה יותר רגועה גם אם היא יושבת לידי ובוכה בזמן שאני מאכילה ומטפלת בילד אחר אני יודעת שהיא לא מתענה וסובלת
מה שלא כך אצל ילד שבדר"כ הוא רגוע ופתאום בכי כזה הסטרי במשך כל היום שפשוט בא לי לבכות יחד איתו אז אני לא מסוגלת לתת לו שישב ויבכה כי הוא סובל משהו מציק לו
וחוץ מזה שיש הבדל בין בכי של ילד שלא מרגיש טוב לבכי של ילד שבוכה סתם ואפילו כמה ימים (יש גם סיבות רגשיות)

 

[Tweenset]

מנוחהלה צודקת בכל מילה.
לפעמים תינוקות או פעוטות לא מרגישים טוב,
כשאת נותנת להם אקמול ולגן, אץ בעצם גוזרת עליהם סיטואציה של להיות חולים עם הרגשה רעה ומעצבנת, ועוד לשמוע ברקע כל הזמן צעקות ורעש של ילדים אחרים. ואפילו לעצום עיניים ולנוח במיטה הם לא יכולים.
זו התעללות!!
כשהילדים שלי נשארים בבית הם ישנים המון שעות! בגן הם בחיים לא היו יכולים לעשות זאת!
אני לא אומרת, גם לי יצא לעשות את זה בעבר. אחרי שמטפלת האירה את עיני איך מרגיש ילד שלא מרגיש טוב אין מצב שזה קורה.
וגם הבוסית הכבודה יודעת שיש עונות ויש תקופות שילדים חולים. אנחנו לא מלאכים, ואף אחד לא התחייב שהילד שלו לא יחלה יותר מX ימים בשנה.

 

[משה מנחם]

כיון שהזכירו כאן יותר מדי "נורופן":
https://www.prog.co.il/threads/נורופן-זהירות.308790/

 

[ראש לשועלים]

בגלל זה בעלה הפסיד כולל

חחח

עצוב שזה מצחיק.

 

[Tweenset]

עצוב שזה מצחיק.

עצוב שמאשימים גננת
שהבעל הפסיד כולל
ולמחר שולחים ילד חולה לגן
והבעל של אשה אחרת יפסיד כולל.

ובכלל עצם הרעיון להאשים בדבר כזה גננת!
שתתקשר במחילה לחיידקים, ותאשים אותם.
או את הרבש"ע שסובב את כל זה.
ואולי האשה תתכבד להפסיד עבודה - - - ?

 

[אסתי H]

אה...גם אני אישה עובדת. ונורא מגרה לתת נורופן ולשלוח. אבל פעם מישהי אמרה לי שבעצם ילד שמתחיל-מסיים-וירוס וכו, הוא הרי יותר חשוף למחלות-ז"א אפילו יש לו חום בגלל השיניים-אבל יש לו סיכוי הרבה יותר גדול להדבק בחולי אחר בגן-וזה כבר לא מומלץ... לכן גננת נחמדה ומקבלת-תבאס ותגרום לי להשאר עם ילד חולה באמת בבית. וגננת קשוחה-תמנע ממני עצמי ימי מחלה.

 

[RacheliArt]

אני זוכרת שאחת הבנות שלי בגיל 1.5-2 נדבקה במחלת הפה, בלי חום.
הילדה אכלנית גרועה גם ככה, אז זה שהפסיקה לאכול, לא היה נורה אדומה, רק אחרי יומיים קלטתי את הריור, ונפל לי האסימון שאולי יש לה מחלת הפה, לקחתי לרופא ילדים שאישר את ההבחנה.
התקשרתי לגננת, אמרתי לה, שכפי הנראה הילדה שלי היתה יומיים עם מחלת הפה בגן, כך שאם רואה ילד שמסרב לאכול + ריור שתיקח בחשבון שכנראה נדבק. היא קבלה את זה בכזו אדישות, שלא נראה לי שטפלה בזה הלאה.

לי היה ילד, בחורף, בן שנתיים ומשהו, בגן פרטי, שדלגנו על יום מקלחת ולא ראינו את הסימנים עד שהיה מאוחר מדי...
לא היה לו חום, לא כאבים ולא כלום...
וכשבעלי קילח אותו הוא אמר לי, רחלי, בואי, נראה לי האסתמה של העור שהיתה לו חזרה...
באתי ומה אני מגלה?
אבעבועות רוח על החזה והבטן...
ורק שם...לא פנים, לא ידיים...
מיד טלפנתי לגננת...לא היה נעים...ו3 ילדים נדבקןו ממנו אח"כ...אבל כולם קבלו את זה קל מאד, לפחות זה.
אז גם דבר כזה יכול להיות...

 

[ראש לשועלים]

עצוב שמאשימים גננת
שהבעל הפסיד כולל
ולמחר שולחים ילד חולה לגן
והבעל של אשה אחרת יפסיד כולל.

ובכלל עצם הרעיון להאשים בדבר כזה גננת!
שתתקשר במחילה לחיידקים, ותאשים אותם.
או את הרבש"ע שסובב את כל זה.
ואולי האשה תתכבד להפסיד עבודה - - - ?

אני הבנתי את העניין בכיוון אחר לחלוטין:

אם היה מסופר כאן על הרבנית אלישיב
שהתאוננה על מישהי
שבגללה הפסיד בעלה את שיעורו הקבוע,
הרי איש/ה לא היה מהין לכתוב
חחח.

אם זה כן קרה,
זה בגלל אלו שמרגישים
שאסור להם בכל מחיר לצאת ולהתפרנס
גם אם המחיר הוא
שכאשר יעלו אברכי הכוללים על השולחן,
מיד יהיה כאן מי שיכתוב -
חחח,
וזה עצוב שזה מצחיק​

מקווה שהובנתי טוב יותר.

 

[פקאן]

לי היה ילד, בחורף, בן שנתיים ומשהו, בגן פרטי, שדלגנו על יום מקלחת ולא ראינו את הסימנים עד שהיה מאוחר מדי...
לא היה לו חום, לא כאבים ולא כלום...
וכשבעלי קילח אותו הוא אמר לי, רחלי, בואי, נראה לי האסתמה של העור שהיתה לו חזרה...
באתי ומה אני מגלה?
אבעבועות רוח על החזה והבטן...
ורק שם...לא פנים, לא ידיים...
מיד טלפנתי לגננת...לא היה נעים...ו3 ילדים נדבקןו ממנו אח"כ...אבל כולם קבלו את זה קל מאד, לפחות זה.
אז גם דבר כזה יכול להיות...

בכל מקרה אבעבועות רוח מדבקות בתקופת הדגירה, שזה יכול להיות שבועיים לפני שרואים את הפצע הראשון.
אבל לאבעבועות יש חיסון כבר הרבה שנים.. איך ילד בן שנתיים תפס אבעבועות? ועוד 3 ילדים נדבקו? או שזה היה מזמן לפני החיסון?

 

[Tweenset]

אני הבנתי את העניין בכיוון אחר לחלוטין:

אם היה מסופר כאן על הרבנית אלישיב
שהתאוננה על מישהי
שבגללה הפסיד בעלה את שיעורו הקבוע,
הרי איש/ה לא היה מהין לכתוב
חחח.

אם זה כן קרה,
זה בגלל אלו שמרגישים
שאסור להם בכל מחיר לצאת ולהתפרנס
גם אם המחיר הוא
שכאשר יעלו אברכי הכוללים על השולחן,
מיד יהיה כאן מי שיכתוב -
חחח,
וזה עצוב שזה מצחיק​

מקווה שהובנתי טוב יותר.

התודה היתה כי הנקודה הובנה.
הרבנית קנייבסקי היתה נשארת בעצמה עם הילד ולא משאירה אותו עם בעלה.
בנימה אישית - בעלי מעולם לא נשאר עם ילד חולה בבית!
וכשבעבודה ניסו לומר לי משהו על זה, אמרתי להם "מסכן הילד.. בקושי בילד בריא הוא יודע לטפל.. אז בילד חולה?! ילד חולה צריך להיות עם אמא שלו".
זה תמיד התקבל.

 

[חוי ג]

אני הבנתי את העניין בכיוון אחר לחלוטין:

אם היה מסופר כאן על הרבנית אלישיב
שהתאוננה על מישהי
שבגללה הפסיד בעלה את שיעורו הקבוע,
הרי איש/ה לא היה מהין לכתוב
חחח.

אם זה כן קרה,
זה בגלל אלו שמרגישים
שאסור להם בכל מחיר לצאת ולהתפרנס
גם אם המחיר הוא
שכאשר יעלו אברכי הכוללים על השולחן,
מיד יהיה כאן מי שיכתוב -
חחח,
וזה עצוב שזה מצחיק​

מקווה שהובנתי טוב יותר.

מקווה שהרבנית אלישיב לא היתה מאשימה את הגננת של הבת שלה במחלות שלה....

 

[ששונית]

אני אומר משהו שישמע קיצוני באוזני כמה מכן, אבל זאת האמת שחייבת להאמר.
ראיתי באשכול הזה תגובות רבות בנוסח "מה לעשות, יש לי עבודה" או "הבוסית שלי תהרוג אותי" ועוד כיוצא בזה, "אז אם החום גבולי / עברו 12 שעות מהאבעבועה האחרונה / זה בטח שיניים / בסך הכול שלוש שעות, הנורופן מכסה את זה בשקט" ועוד כיוצא בזה
ואלו תגובות שנשמעות תדיר מנשים עובדות.
אז תוותרי על העבודה.
כן. חד וחלק.
ואני אומרת את זה אחרי שבעצמי עזבתי עבודה מסיבות כאלו.
הילדים שלנו הופקדו בידינו על ידי בורא עולם שסמך עלינו שנגן עליהם ונטפל בהם באופן המיטבי ביותר ונהיה בשבילם כשהם זקוקים לנו.
הבלבול הנורא הזה ששורה עלינו בחסות ימות המשיח החליף את היוצרות.
הוא שם את העבודה כמטרה וזהו עיוות רצון השם.
העבודה היא האמצעי לגידול הילדים. לא המטרה.
ואם העבודה גורמת לך לטשטוש כזה שאת, אמא, מסוגלת לשלוח את הילד מהבית וממך בזמן שהוא הכי זקוק לשניים האלו, אז באמת צריך לעזוב אותה ולחפש עבודה שלא תהיה על חשבון היקר והקדוש לנו באמת.

 

[ניחוחות]

מה תגידו על אמא שהביאה תינוקת למעון ואמרה שיכול להיות שב2 יהיה לה חום
ואם יהיה לה אז להביא לה נר?

 

[הגיג]

כולי המלצה לנעול את האשכול הגולש לכל הכיוונים הנפיצים גם יחד.
הקב"ה רואה מחשבות יצר לב האדם והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות
ושיהיה בריאות ושמחה ונחת לכולם!

 

[גיטרה]

א"פ לא שלחתי ילד חולה למעון / גן. חורף שעבר ביליתי אחוזים נכבדים בבית רק בגלל שהבנות חלו בתורנות.
פעם אחת קרה שאחרי שבוע שהייתי כמעט כולו עם 2 בנות עם וירוס, תכננתי להשאיר עוד יום נוסף אחרי שירד החום כדי לעקוב שהתחזקו לחלוטין. מה לעשות שבשמונה בבוקר הייתי חייבת לצאת לחדר לידה, הזעקתי בחורה שלקחה אותם מיד למעון. היא אח"כ סיפרה לי שגננת אחת שאלה אם הם כבר מרגישות טוב וירד החום, וגננת נוספת שמעה את השאלה ומיד קראה - מה נראה לך, שהאמא הזו תשלח פעם ילד עם חום? האמת - הוחמאתי. הבנתי שהם קולטות ומעריכות את זה שאני לא ישלח ילד שלא בריא במאת האחוזים.