תמיד לא הבנתי את האסטרטגיה של ליברמן.
בנ"א מפמפם את עצמו יום יום שעה שעה, עם אותם רעיוניות בשינויים קלים של מילים. פעם לוויות, פעם ת"ת ופעם כפיה חרדית.
תגידו, לא נמאס לכם שם לשמוע כל יום את אותו זבל?
לאחרונה קלטתי שמי שהצליח לשנוא מישהו באמת, יש לו תענוג להאזין לאותו תוכן אפי' 25 שעות ביממה כל עוד והאובייקט הוא מושא שנאתו.
גם אצלי וכנראה אצל רוב גולשי פרוג, כמה שיכתבו על בג"ץ למשל, תמיד יהיה לנו מה להוסיף ולהתעצבן ולקטר על הנהגת המדינה שנטלו לעצמם ועל האקטיביזם השיפוטי שהשתלטה על יושבי הארץ.
לא ימאס עלי לשמוע עליהם עוד ועוד שכשכל פעם אני מקבל עוד אנרגיות לשנאה ולתקוה שסופסוף יקום פה מישהו ויעשה לזה סוף. (מה שעד היום נתניהו מעל בזה באמונינו, רק עכשיו הוא נזכר. שכוייעח.)
הכתבה הכי אהובה עלי ב"המודיע" זה של מוישה גוטמן על החונטה המשפטית, ולא רק בגלל שזה גוטמן...
יתכן שזה א"ב של כל פירסומאי מתחיל, לי בכל אופן זה היה חידוש.
הערת אגב שמרוב שזה ברור לא ראיתי צורך להדגיש את זה בגוף ההודעה:
ברור שמדובר כאן על בג"ץ של מדינת ליכטנשטיין ולא על בג"ץ של מדינת ישראל שהוא (האחרון) עושה הכל בענווה ובמסירות ללא אף משוא פנים, ובכל כוחו במסגרת החוק הוא מגן על מיעוטים ותשבחתו מלאה הארץ ואין אדם אחד כמובן שמפקפק ביושרם ובהגינותם המפורסמת של חיות וחבריה.