ניקוד המילה "נאוף"

[געוואלדיג]

לא מאיר, המקרה הזה לא קשור לסידורים המשובשים. והניקוד הנפוץ מעוגן בנוהל דקדוקי טהור. והצורה חג לה' (בלתי נסמך) חוזרת פעמים רבות.

 

[מאיר14]

הסתכלתי עכשיו בספר 'שערי רחמים' (אסיפת מאמרים מהגר"א והגר"ח ולאזין), ושם בסוף ה'דיוקים בנוסחי התפלה והברכות' מובא בזה"ל: 'בשמיני עצרת הנוסח בתפילה וקדוש יום שמיני חג העצרת הזה'. ע"כ.
כך שעוד לפני הכל, ייתכן שגם הנוסח עצמו בטעות.
א"כ אפשר שהיה כתוב קודם 'שמיני חג העצרת', ותיבת 'חג' בפת"ח כפי הראוי, ואח"כ שינו והעבירו את תיבת 'חג' אחרי תיבת 'העצרת', לקחו ממנה את הה"א ועשו 'החג', והשאירו את הניקוד כמו שהיה קודם.
נשמע קצת מסובך.. אבל לך תדע.. הרי המדפיסים דאז לא היו מהמדקדקים הגדולים, לא רק בדקדוק השפה, אלא גם.. וד"ל.

 

[געוואלדיג]

טוב, לא משנה מה היה. תכלעס: בהפסק הוא קמוץ, ושלא בהפסק אינו קמוץ.

 

[מאיר14]

הצורה חג לה' (בלתי נסמך) חוזרת פעמים רבות.

געוואלדיג
מי כמוך מבין בדקדוק
צדקת בזה

 

[אושר]

ולפי הכללים מהסמינר - פשוט, חג כותבים בפתח. ה' הידיעה מקבלת סגול רק לפני ח' קמוצה, ולפני ח' שאינה קמוצה אין תשלום דגש.

מה שידוע לי, (גם כן מהכללים מהסמינר) שיש רשימה של 5 מלים (אם זכרוני אינו בוגד בי) שבמקורן הן בפתח ובצרוף ה' הידיעה הן "מתקמצות". מה שזכור לי מביניהן: הָעָם, הַפָּר, הֶחָג.

 

[אהרן2]

אושר תודה!

המילה "ניאוף" נגזרת מבנין פיעל (ניאף)
בבנין פיעל, אותיות א' ר' מקבלות תשלום דגש תמיד
אות ח' לא מקבלת תשלום בכלל
אותיות ה' ע' מקבלות תשלום רק בבנין פועל
אז מדוע המילה "ניאוף" לא קבלת תשלום?

 

[געוואלדיג]

מה שידוע לי, (גם כן מהכללים מהסמינר) שיש רשימה של 5 מלים (אם זכרוני אינו בוגד בי) שבמקורן הן בפתח ובצרוף ה' הידיעה הן "מתקמצות". מה שזכור לי מביניהן: הָעָם, הַפָּר, הֶחָג.

תודה רבה, המילים שציינת יוצאים מן הכלל ולא ידעתי מזה. מעולם הוקשה לי מתי פר קמוץ ומתי אינו קמוץ ועתה הארת לי. לדברייך כנראה שאפשר לצרף מילת "הארץ".

 

[אושר]

נכון, המלה "הארץ" היא אחת מהחמש וגם "ההר". (ולא מובן לי מדוע מופיע אצלכם בציטוט ממני צירה במקום סגול בה' של החג - בהודעה שלי ניקדתי בסגול.)

 

[געוואלדיג]

לא בכוונה, זה כנראה קורה כאשר מצטטים, גם מאיר ציטט את דברייך וגם אצלו זה קרה.

 

[אושר]

אושר תודה!

המילה "ניאוף" נגזרת מבנין פיעל (ניאף)
בבנין פיעל, אותיות א' ר' מקבלות תשלום דגש תמיד
אות ח' לא מקבלת תשלום בכלל
אותיות ה' ע' מקבלות תשלום רק בבנין פועל
אז מדוע המילה "ניאוף" לא קבלת תשלום?

את זאת יש לשאול את בעלי המסורה - כך זה מנוקד בתנ"ך (בחיריק ולא בצירה בפיעל עבר) ולכן גם שם העצם הנגזר הוא באותה מתכונת, בניגוד לכלל. מה שכן, זה באמת מעניין שיש 3 פעלים בשורש המתחיל בנ' ובא' המתנהגים כך (בלי תשלום דגש) ושלושתם במשמעות שלילית.

 

[אושר]

תכל'ס, רבותי, מי יכול למצוא ממתי מופיע ניקוד "החג" בסידורים ובמחזורים בשני פת"חים, שלא כמו בתנ"ך, שלפי הקונקורדנציה שלי אין שום דוגמא לניקוד כזה בה' הידיעה אלא בסגול ובקמץ. זה מטריד אותי כל שנה מחדש בתפילה.

 

[געוואלדיג]

כשאתפנה, אסתכל בסידור של הרב דניאל גולדשמיד, שהוא המילה האחרונה בנושא (עד כמה שאני יודע).

 

[געוואלדיג]

אושר, יש לך סיוע גדול מהרב גולדשמיד, כנראה צדקת.

 

[אושר]

כדי שאוכל לנשום לרווחה סופית, אולי אתם יכולים להרחיב קצת מי זה הרב גולדשמיד והאם יש לו הסכמות וממי. תודה רבה מאוד!

 

[געוואלדיג]

השתתף בתנ"ך קורן המפורסם, ההדיר סידורים ומחזורים מדוייקים מאד, כמו כן עשה פירושים על יוצרות וקינות וכו, עבודותיו (למעט תנ"ך קורן) לא נקלטו היטב בכלל הציבור החרדי עקב מזלו אשר האיר בשער המזרח. אחד המולי"ם ראה זאת ונפל על המציאה, קם והוציא לאור פירושונים על יוצרות, קינות, זמירות ופיוטים, הכל פרי רוחו של הרב ד"ר גולשמידט ז"ל, המו"ל ההוא אבה התהילה לעצמו ולא הזכיר אף ברמז את שמו של המחבר המקורי, כדי להראות כי הכל שלו. מעשהו הצליח לו ופירושונים אלה ידי הכל ממשמשים בהם מבלי לדעת מקרב מי יצאו הדברים.

 

[געוואלדיג]

מה שידוע לי, (גם כן מהכללים מהסמינר) שיש רשימה של 5 מלים (אם זכרוני אינו בוגד בי) שבמקורן הן בפתח ובצרוף ה' הידיעה הן "מתקמצות". מה שזכור לי מביניהן: הָעָם, הַפָּר, הֶחָג.

[בהמשך האשכול נמנו השנים הנוספות: "הָאָרֶץ" (ללא ה"א: "אֶרֶץ"), "הָהָר" (ללא ה"א: "הַר") ].

נדמה לי שיש עוד תיבה שניקודה משתנה כאשר יופיע בראשה ה"א הידיעה - "ארון". כאשר ה"א הידיעה בראשה הא' לעולם קמוץ. ואם לא, הוא לעולם בשו"א, גם כאשר אינה נסמכת. שמות כה, י: "ועשו אֲרוֹן עצי שטים", דברים י, ג: "ואעש אֲרוֹן עצי שטים". וכן מלכים-ב יב, י: "ויקח יהוידע הכהן אֲרוֹן אחד".

 

[אושר]

כמו"כ: "ויעשו אֲרון אחד" בדברי הימים ב כד,ח.
האם תנקד על סמך זה (2 מופעים בנ"ך) ארון (שאיננו נסמך ושאיננו מיודע בה"א הידיעה) בחטף פתח? השאלה שלי היא, בעצם, כמה דוגמאות צריך כדי לקבוע כלל הלכה למעשה. (בלי להתחשב בקביעות האקדמיה, כמובן.)

 

[געוואלדיג]

מדוע שני מופעים? בצירוף דוגמתך הגענו כבר לארבעה!
איך את מנקדת את המילה "זרזיר"? (כתוב פעם אחת בתנ"ך).

 

[אושר]

"ארון עצי שטים" זו סמיכות (ארון של עצי שטים), לכן לא החשבתי.
ומה השאלה בזרזיר? אילו היו 2 מופעים וכל אחד שונה, כי אז היה מקום לשאול.

 

[אפכא מסתברא]

מעניין! באותה פרשה (תרומה) אנו מוצאים אותו מבנה באותם טעמים (מרכא טפחא מונח אתנחתא): ועשו אֲרון (מסתמא נסמך)עצי שטים, ועשית בדי (ודאי נסמך) עצי שטים, ועשית שלחָן (צורת הנפרד!)עצי שטים, ועשית מנרת (ודאי נסמך)זהב טהור.