ניקוד המילה "נאוף"

אהרן2

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
מדוע מנקדים אותה נִאוּף בלי תשלום לדגש?
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
המלה "נאוף" נגזרת מצורת העבר של בנין פיעל, ובמקרא מופיע הפועל הזה בעבר בלי תשלום דגש (הוא מופיע רק שלש פעמים, אבל בכולן בלי תשלום דגש): "אשר נִאֲפָה משובה ישראל" (ירמיה ג, ח), "כי נִאֵפוּ ודם בידיהן ואת-גלוליהן נִאֵפוּ" (יחזקאל כג, לז).
 

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
עלה בדעתי להשוואה - גם נִאוּץ בא בלי ת"ד, לא?
נִאֵץ וכו'...
באמת מעניין למה הם יוצאי דופן! (מוזר ששניהם בנ' בתחילה, שניהם במשמעות שלילית...)
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
טעות...
 

אושר

משתמש מקצוען
יש גם "נִאֵר מקדשו" (איכה ב, ז) אבל "נֵאַרְתָּ ברית עבדך" (תהלים פט, מ) ואולי יש אכן קשר בין הנ', הא' והמשמעות השלילית.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
אמנם פעמים רבות מופיע תשלום דגש לפני אהחר"ע, אפס כי אין זה יסוד מוסד, ויש רבים יוצאים מן הכלל הזה. נַחש ינַחש, נַחם ה את אבלי ציון, כי נִחמתי כי עשיתם, לא תפַאר אחריך, התנַערי מעפר קומי (במקום התנָערי), לא תבַערו אש (במקום תבָערו) ועוד רבים אחרים.
 

אושר

משתמש מקצוען
אבקש את סליחת המומחה, אבל למדתי בסמינר את "מנורת התשלומים" (תשלומי הדגש) ולפיה א' ור' לעולם מקבלות תשלום דגש (והדוגמאות שלעיל יוצאות מן הכלל) ואילו ח' בבנין פיעל ופֻעל לעולם אינה מקבלת תשלום דגש (פרט לכמה יוצאים מן הכלל ששכחתי, לצערי). הע' בבנין פיעל אינה מקבלת תשלום דגש ואילו בפֻעל יבוא לפניה תשלום דגש.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
דבריי הינם על תשלום דגש בכלל, ולא רק על פעלים מסוימים. אני רק הערתי שלא בכל מקום שיש אהחר"ע, אזי יבוא לפניו תשלום דגש. ואדרבה, הכללים שהבאת רק מסייעים לדבריי ולא נוגדים להם.
 

אהרן2

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
כשיש ח' אף פעם לא יבוא תשלום, כשיש ה' ו-ע' לפעמים (בבנין פועל - תמיד) וכשיש א' ו-ר' תמיד יש תשלום.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
מה שאמרת שבמקום אל"ף דגוש יבוא תשלום, איננו כלל בכל מקום, וישנם יוצאים מכלל זה. ולא רק אלו שהוזכרו לעיל, וזה לא קשור לשלילות או חובבות.
 

אושר

משתמש מקצוען
נכתב ע"י אהרן2;313148:
כשיש ח' אף פעם לא יבוא תשלום, כשיש ה' ו-ע' לפעמים (בבנין פועל - תמיד) וכשיש א' ו-ר' תמיד יש תשלום.
הדבר נכון רק בבניינים הכבדים, אבל בנפעל עתיד וציווי יש תשלום דגש גם לח' פרט למעט מאוד יוצאים מהכלל (ששכחתי מהם, לצערי), וכן במ' השימוש פרט למִחוץ, מִחוט.
 

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
נו, אם כבר הגענו עד הנה, אפשר להזכיר גם את ה' הידיעה... שם גם הה' מצטרפת לח' ולא תמיד תקבל תשלום... וכבר יש כאן שיעור דקדוק שלם.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
נכתב ע"י עפרה;313271:
נו, אם כבר הגענו עד הנה, אפשר להזכיר גם את ה' הידיעה... שם גם הה' מצטרפת לח' ולא תמיד תקבל תשלום... וכבר יש כאן שיעור דקדוק שלם.

דהיינו ה"א הידיעה שלפני ה"א, איננה משלימה דגש. הַהיכל ולא הָהיכל.

אם כבר מדברים מתשלום דגש וה"א הידיעה, יש להעיר, כי הנה ה"א הידיעה שלפני עי"ן וחי"ת מנוקדות בסגול כתשלום דגש, הֶעָתיד, הֶחָצר. אולם ה"א הידיעה שלפני אל"ף מנוקדת בקמ"ץ, הָאָדם. אולם רבים מורגלים להשלים את ה"א הידיעה שלפני האל"ף ע"י סגול. וכך שמעתי בכמה בתי כנסיות אומרים כדבר הֶאָמור על יד נביאך, וזה סוטה מן הכוונה, כי ה"א לפני אל"ף כאשר היא בסגו"ל משמעותה ה"א התמיהה או ה"א השאלה. כמו הֶאָמור בית יעקב.
 

אושר

משתמש מקצוען
אם כבר הזכירו את ה' הידיעה, אולי מישהו יכול להסביר לי למה מנוקד בסידורים ובמחזורים: "שמיני עצרת הַחַג" ולא "הֶחָג"?
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
השם חג הוא מגזרת הכפולים, והם פתוחים.
חלק מהשמות שבגזרת הכפולים קמוצים בהפסק. ו'שמיני עצרת החג, הזה', איננו הפסק גמור כאתנח וסוף פסוק, ולכן אין החי"ת בקמ"ץ, ואשר על כן אין הה"א בסגו"ל.
 

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
ולפי הכללים מהסמינר - פשוט, חג כותבים בפתח. ה' הידיעה מקבלת סגול רק לפני ח' קמוצה, ולפני ח' שאינה קמוצה אין תשלום דגש.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
נכתב ע"י עפרה;313483:
ולפי הכללים מהסמינר - פשוט, חג כותבים בפתח. ה' הידיעה מקבלת סגול רק לפני ח' קמוצה, ולפני ח' שאינה קמוצה אין תשלום דגש.

לא לעולם כותבים חג בפת"ח, וכפי שציינתי.
 

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
כותבים חג בפתח כמו שכותבים אֶבן בסגול. אם יש מקרים שהמיקום בפסוק משפיע על הניקוד - הניקוד משתנה, אבל המקרים האלו הם המיוחדים ולא בגללם נגיד שהניקוד הבסיסי איננו קבוע.
אבל למקרה שיתקלו בצורה האחרת, אולי באמת היה חשוב להזכיר.
 

מאיר14

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
נכתב ע"י אושר;313428:
אם כבר הזכירו את ה' הידיעה, אולי מישהו יכול להסביר לי למה מנוקד בסידורים ובמחזורים: "שמיני עצרת הַחַג" ולא "הֶחָג"?

נכתב ע"י געוואלדיג;313448:
השם חג הוא מגזרת הכפולים, והם פתוחים.
חלק מהשמות שבגזרת הכפולים קמוצים בהפסק. ו'שמיני עצרת החג, הזה', איננו הפסק גמור כאתנח וסוף פסוק, ולכן אין החי"ת בקמ"ץ, ואשר על כן אין הה"א בסגו"ל.


אמנם.. אינני מבין גדול בדקדוק
אך למיטב ידיעתי, אין לקחת את הכתוב בסידורים הנפוצים - כתורה מסיני.
ובאמת בכל המקרא לא מצאנו חג מוכרת בפת"ח אלא רק בסמיכות ממש, כמו - חג המצות וכיוצ"ב.
כך שאפשר שנפלה טעות בסידורים, ואין כל חדש תחת השמ"ש.
.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיב

א הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יי בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד:ב גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ:ג הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:ד זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק:ה טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט:ו כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק:ז מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה:ח סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו:ט פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד:י רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד:
נקרא  8  פעמים

אתגר AI

דף חדש • אתגר 121

לוח מודעות

למעלה