אתגר נובמבר ספרותי > אתגר כתיבה | אשכול העבודות

שולמית רוז

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
#להתחמק
כל היום אני נמלט

בשוקולד מוצא לעצמי מקלט

הלב החורק שלי שותק

איני רוצה להקשיב לו, לתת

למה כל היום אני נמלט?

אני פחדן

מדחיקן מקצועי

מתחפר, בורח

טובע בים של עבודה

לא רוצה להרגיש

לא רוצה להיות עצוב.

כל היום אני חולם

אך בלילה לא מצליח להירדם

בורח מפני הריק

מהשקט החורק

הלב שלי צועק

צמא לדמעות

מתגעגע,

אלי.
 

שועל ספרות.

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
#להתחמק

להתחמק.
אחד הדברים שמבטאים את האומנות היפיפייה הטבועה בכל אדם.

"הייתי מגיע לשבע ברכות, שלא תבין לא נכון! פשוט הבן שלי לא הרגיש טוב, היה לי תור לרופא שיניים, סבתא שלי בקשה עזרה בסחיבת בטטות, אחיין שלי התחיל ללמוד חליל צד, הייתי בכולל קדם חצות, ולדודה שלי גדלים שיניים".
 

Chaya Lea

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
#להתחמק

יום שהושלם בסיפוק
בו סימנתי וי ועוד וי
הצלחתי לשמור על איפוק
רשימת הישגים להביא

עבודה מסביב לשעון
מבלי לחשוב על מנוחה
הוכחתי עצמי כגאון
אכן פעלתי כהלכה

במירוץ נגד הזמן
ולא פספסתי דבר
עוד הישג מסומן
הניצחון הלך וגבר

ובאה תמיהה ופתחה
הותירה סימן שאלה
האם הייתה זו בריחה
מדבר אמת מבהילה
 

-חיה-

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
להתחמק

אומרים
דבר בקול
זרוק מילים
תגיד דברי טעם

דבר הרבה
עשה מעט
אין פה שום מע"מ

תן עצות
כמו נהג מונית
שהיה פעם רמטכ"ל

שנה דעות
היה שבשבת
כי לדבר זה קל

וכשיגיע הרגע
תגיד
אני?
מה פתאום

מיד תזרוק אז אחריות
תנעץ מטרות בפראות

ויגידו שאולי
גם אתה באולפן אשם
תענה
זה היה דיבורים
ומי חשב
שהחזון האוטופי
לא יתגשם

ובכלל מי ידע
שמעבר הגדר
יש שנאה
אין שלום
זאת תרבות עולם אחר

לנצח תתרץ
תמצא כבר אשמים
כי להתחמק ממילות עבר
זאת דרכך
כנראה לעולמים.
 
נערך לאחרונה ב:

R.E.Y

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
#להתחמק

"רעות?"
הדלת נחבטה, מזעזעת את קורות הבית היציבים. דמותה רצה אל החדר. שמעתי חבטה וידעתי שהילקוט הכבד והעמוס בכל קרית ספר צנח למקומו בצד הארון.
"רעות?" קראתי לה שוב. היא לא ענתה. שמעתי גרירות וחריקות נמרצות. נחמה אמרה שהמיטה של רעות חורקת כבר שבוע. צריך לשמן את הקפיצים.
ניגבתי ידיים בסינרי המהוה ונחפזתי אל החדר. הדפתי את הדלת וחיפשתי את תלתליה השחורים בזהירות.
בהתחלה לא ראיתי אותה. אחר כך הבחנתי בערימת התלתלים מציצה אליי בשובבות או בהתרסה מתחת לכיסוי המיטה.
"היי, ילדה". נזפתי בה. "אומרים שלום כשנכנסים".
כחכוח קצר ולא נעים לאוזן בקע מאזור התלתלים. כיווצתי עיניים בחשד. "מה יש לך שם, מתחת?"
"אהמפס!" הכדור המתולתל הזדקף למולי בין רגע. "שום דבר!" היא הצהירה בכל התמימות שגייסו תווי פניה העגולים. "ממש ממש כלום!"
"מה שלומך, אחיינית?" ליטפתי את התלתלים השובבים ונרכנתי לעברה בהבעת אמון אינסופית. "למה את מחביאה ממני דברים?"
"איזה דברים?" היא פרשה זוג ידיים לשתי הצדדים. מתחה אותן עוד קצת ליתר ביטחון.
"טוב, את לא צריכה לגלות. בואי, הכנתי ארוחת צהריים מאוד טעימה. אמא שלך אמרה שאת אוהבת פתיתים ברוטב ושניצלים. הא?"
"אין שם כלום". היא לא התייחסה לתפריט שגוללתי באוזניה. "שום דבר! בכלל!"
 

R.E.Y

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
#מפה

בפאתי מזרח ומסביב לרקיע
המתן לשמש שאז תפציע
בין דקתיים לשלוש בריבוע
שלושה עצים ואחד קבוע.
30 צעדים לדרום ואחור
מלך שמלך ונסוג לדרום
אל תסתכל אל המים זוהי הטעיה
ואל תעצום עיניים כי תאבד את המטרה.
אם לא תפתור נכון את בלבולי המילים
את אוצר הזהב לא תמצא לעולמים.
ואם תפתור נכונה את החידה
המצא לעצמיך תיבת זהב ואוצר בה.
 

רוצה טוב

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
#מפה

אמא עמדה במטבח ופתאום הרימה את קולה וצווחה "מי לקח מִפֹּה את המַפָּה?"

"מַפָּה? אולי חוי לקחה אותה לטיול של הבית ספר" ענתה שרי מתוך חדר הילדים,

"התכוונתי למַפָּה" אמרה אמא,

"נו מַפָּה, זה מה שאמרתי - כנראה חוי לקחה אותה, הם רצו לראות מה המרחק מבני ברק למירון" ענתה שוב שרי,

"את יכולה לענות לי כמו בן אדם?" כעסה אמא

"אינני יודעת מה את רוצה ממני" ענתה שוב שרי,

" את אף פעם לא מבינה אותי" אמרה אמא.

לאחר כחצי שעה של גערות הדדיות בין האמא לבתה המתבגרת הבינו שניהם - קצת יותר תשומת לב לדברים הנאמרים, היו חוסכים הרבה מריבות וכעסים מחייהם.
 
נערך לאחרונה ב:

הזדמנות

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
#מפה

מפת חשיבה ככלי עזר לכתיבת קטע בנושא מפה:

עיגול מרכזי : "כך כותבים קטע כתיבה בנושא מפה".
מהעיגול נמתחים קווים. בסוף כל קו יש עיגול.
בעיגולים כותבים כל נושא אקראי שעולה לראש.

לדוגמא:

1.מפת דרכים, מהעיגול הזה מותחים קו שמוביל לעיגול קטן יותר שבתוכו כותבים- כשלון הסכם השלום בין אריק שרון לפלשתינאים בתיווכו של בוש. (די, אין כח לפוליטיקה, זה מתיש)

2.מיפוי מח, מהעיגול הזה מותחים קו שמוביל לעיגול קטן יותר שבתוכו כותבים- איך נראה המח של בן משפחה ששוכב בבי"ח ולא יכול לתקשר. (אישי מדי, חושפני ורגיש)

3.גוגל מפס, מהעיגול הזה מותחים קו שמוביל לעיגול קטן יותר ובתוכו כותבים- שיבוש מפות מקוונות בעיתות מלחמה. (שוב חוזרים לנושא של מלחמה, מה עם קצת אסקפיזם?)

4.קרטוגרפיה, מהעיגול הזה מותחים קו שמוביל לעיגול קטן יותר ובתוכו כותבים- חקר ארץ בלתי מיושבת. (מדע בדיוני? פחות הסגנון כרגע)

נשארים עם המסמך של מפת חשיבה ומחכים לימים יפים יותר.
 

חנה ש.

צילום אומנותי
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
יוצרי ai
#מפה
כשהתחילו לזרוק טילים, אי שם לפני יותר מעשור מעזה לכיוון ערי ישראל,
מיד פתחנו מפה כדי להבין מה קורה.
היכן אנחנו נמצאים, ולהיכן עפים הטילים.
את היירוטים ראינו מחלון ביתנו, למעשה לא היינו צריכים להתאמץ כלל,
שכן כל מי שעמד בסלון יכול היה לראות את היירוטים בחשיכה.
זה הלך ככה, ברדיו שמענו התראה וכדקה לאחר מכן ראינו את היירוט המדובר.
ככה ידענו להבחין היכן נמצאת באר שבע בקו האופק, היכן נמצאת ראשון לציון, וכדו'.
מולנו נפרס כל האופק מדן ועד באר שבע.
ברגעים של חשיכה כשהמלחמה מתנהלת ממש מולנו בשמיים, אנו יודעים כי כל נקודת אור של יירוט,
היא אזעקה, ריצה למרחב מוגן, פחד וחשש סכנה.
ברגעים הללו עולה מאליה תפילה, ריבונו של עולם,
כשם שבימי חזקיהו מלך יהודה ובה לא מצאו תינוק או תינוקת
מדן ועד באר שבע שלא היו בקיאים בנגעים ואהלות, כך תשוב אלינו ונשוב להיות בקיאים בכל התורה.
ויהיה קו האופק לכל אורכו מכוון לשמיים.
ותשובה מתנגנת מאליה, עוד יבואו ימים, חזקו ואמצו בנים.
 

הקה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מפה

לכל סיר יש מכסה, ולכל מכסה יש סיר
לכל כפפה יש יד, לכל יד יש כפפה
לכל בעל יש אישה, לכל אישה יש בעל
לכל מפה יש שולחן ולכל שולחן יש מפה
לכל ארץ יש מפה- אבל לא לכל מפה יש ארץ- פלסטין!
 

אתיס

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
#מפה

הדרך הייתה זרועה חתחתים, סדקי האדמה איימו לבלוע את גופו הכחוש של טום, עשבי הבר והקוצים השתלטו על השביל שגם כך לא היה משורטט, רגבי האדמה הקשים שרטו את רגליו היחפות, רק הדי צליל מקלו הנחבט בארץ, נשמע בשממה.

כל תקוותו של טום הוא תלה במפה הדהויה והמתפוררת שלו, אם תאבד או תעלם, לא יוכל למצוא את דרכו.
כבבת עיניו שמר עליה, אוכל עימה את לחמו ושותה את מימיו, בלילות היתה לו לכרית.

וכך הוא צועד, בקור ובחום, ביבשה ובנהר, מדלג על מהמורות וסלעים, פוסע בזהירות על צוקי אימה, מדרונות הרים מלאים טרשים ואבנים, ועיניו נטועות, במפת הדרכים, מפת חייו.

לדרך אין סוף אבל יש תכלית, כי היא דרכו שלו, דרכו היחידה, ועליו רק ללכת בה, פשוט ללכת, ולהיות.
 

משולש ברמודה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הנדסת תוכנה
#מפה

מה ראית שם
מפה
למה אין לך מילים
לספר.
מה ספגו שם
גדילייך
כמה פיח עלייך
שרד לגלעד.
מתי הפכת
צבע אדום
כמה זמן עד
שהתאדו הדמעות.
האם עוד נשמו
עיטורייך
כששמע הבד את
רחש השאול.
ואיך שתקת
ואת הדם כיסית
כשסביבך מרצחים
ישבו לאכול.

על פי עדותו של מתנדב זק"א יוסי לנדאו ותמונה שצולמה מאותו הבית.
 

הזדמנות

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
#מוזהב

היו ימים, לפני שהפך למטוס ריסוס, F35 ירה סבבים על סבבים של פצצות. אבל מי זוכר.

אומרים שלטנק מרכבה סימן 4 היה פעם מעיל רוח. הוא פשט אותו כבר זה מכבר. הטנק דילג מעל הרגבים בריקוד קצת מגושם, מכין את האדמה לשלב הבא- זריעה.

וכשהגיע הקיץ הפכו כל השיבולים לשדה חיטה מוזהב.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  108  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה