מידע שימושי מתנה כספית לרב'ס בחיידר לפורים? כמה אתם נותנים?

מצב
הנושא נעול.

גימפעל

משתמש מקצוען
מה זה הגיוני....
יותר הגיוני מזה אין ..
חישוב פשוט להגיון הזה
משפחה עם ארבעה חמישה בנים.
לכל רבה 1,000 ש"ח יוצא 5,000 ש"ח רק כמענקים לרבנים .
בלי בכלל להתחיל לדבר על הוצאות הפורים, סעודה, ומתנות למורות ולגננות

אם יש לכם את היכולת ,
מעולה ממש!
אבל מפה ועד להגיד שזה הגיוני ?
לא להיסחף ...
זה כבר הפך לשיטה, לוקחים הודעה מוקצנת אחת שכתבה דברי הגזמה, וכך מנסים להגחיך ולייתר את כל הפולמוס לגופו של עניין.
 
נערך לאחרונה ב:

מיכל ב'

כתבת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
אני חושבת שעל כל הורים לעשות את השיקול שלהם כמה מתאים להם לתת,
בלי להתחיל להתחשבן ביחס לאחרים,
אם קשה להם- שיסתפקו בברכה ומשלוח סטנדרטי, אפשר אפילו ב20 שח.
אני מניחה שמלמד שיראה ששמו לו 20 שח, יעריך את זה מאד,
כי יבין שיש פה חוסר יכולת כלכלית, אבל עודף רצון טוב להעריך ולהכיר טובה.

אי אפשר להשוות,
כי אם לי יש בן אחד ואין לי בעיה לתת 200 בלי להרגיש את זה בכיס,
הורה שיש לו חמישה בנים- הגיוני מאד שלא יביא 200 על כל ילד.

ואני לא מוכנה עם המשפט שמלמד מפלה ילדים שלא מביאים!
אלא א"כ מדובר ברב מושחת וחסר מידות. שכל מה שמעניין אותו זה הכסף.
ומן הסתם, אין ככ כאלו מלמדים, כי אם באמת מעניין אותו רק הכסף-
לא היה בוחר להיות מלמד.........

השוחד יעוור עיני חכמים- בשניה שהביאו לרב משלוח, לא משנה מה הגודל,
יצאתם ידי חובת שוחד... לא חובה להוסיף גם סכומי כסף מעל היכולת.
כל האשכול פה לא היה נכתב, אם כל הורה היה עושה מה שנכון ומתאים לרמתו הכלכלית,
ומלמד שמגיעה לו הערכה ומקבל מכתב, זה תכלס מה שהוא שומר.
כל הכסף והממתקים נגמרים, והברכות השוות שמביעות הערכה כנה- נשארות.
 

מגיב תמיד

משתמש צעיר
ויש הורים שכבר נותנים 1,000
זה לכיסוי נזקים??:)

אבי שליט"א היה מלמד בת"ת . ובפורים כמחצית מההורים היו מביאים מעטפות בין 50 ל200 שח. העשירים יותר הביאו
עד 1000$ (מקרה בודד)
זכור לי שפתח מעטפה שהיה בה 50 ש"ח, ההורים היו דלי יכולת, ואבי מאוד התפעל שלמרות זאת הם נתנו, הוא אמר לאימי "תראי כמה שהם יודעים להעריך את השקעתי"

דיברתי בשנה שעברה עם אחד מהרב'ס של ילדי ולדבריו ,המכתב שההורים כותבים עם מילות ההערכה שווים לו, לא פחות מכסף ובחלק מהמקרים זה אפי' יותר (אישתו קוראת את המכתבים)...

מי שיכול שיתן מי שלא יכול או לא רוצה שלא יתן אבל לפחות לכתוב מכתבי הערכה שקצת יחממו את הלב שלו/ה
 

תם וחכם

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
עריכה תורנית
קיבלתי ממאן דהוא מכתב מיוחד שכתב מנהל חיידר לרב'ס והנה הוא לפניכם.
לכבוד המלמדים היקרים,

שלום וברכה!

בימים אלו פושטת שמחת ימי הפורים על עם ישראל כולו, המקום שאולי הדבר בא לידי ביטוי בצורה חזקה, זה בתלמודי תורה של תינוקות של בית רבן. מתחילת חודש אדר, אנחנו חיים ומרגישים את כל סיפור המגילה, חווים עם הילדים את העליות והמורדות של עם ישראל, ואת הנס וההצלה הפלאיים. כמה מרגש הדבר, וזה אחד המתנות של מי שזוכה להבין את הערך הנכבד של התפקיד המיוחד שאנחנו זוכים לעסוק בו. אנחנו זוכים להנחיל לצעירי הצאן את האמונה והתורה, ודרך כך לחוות בעצמינו את הכל בצורה הכי פשוטה וטהורה. לפעמים רואים אנשים בוגרים שיודעים הרבה תורה, אבל את הבסיס הם לא מספיק יודעים, מגיעים לפורים ויודעים בערך את הסיפור (מה שהם זוכרים מהמלמד שלהם..), ואילו המלמד שוחה בסיפור, חי כל פרט ממנו, יודע מה כתוב במגילה ומהו מדרש, ובעיקר מרגיש את הסיפור בחוש, כמו שהוא לימד את התלמידים. זה קניין נצח, וחובתינו לדעת ולהעריך את זה.

כעת אני רוצה להתייחס לנושא חשוב שעלה על הפרק.
כידוע בתלמודי תורה רבים נוהגים להביא למלמדים בתוך המשלוח מנות גם סכום מסוים כדי להביע הערכה למלמד על תפקידו. כל מלמד מרוצה מאד מהמתנה הזו כי בסך הכל זה מצטבר לכמה אלפי שקלים. עוד בהיותי הורה צעיר היה קשה לי עם המנהג הזה, אולם לא יכולתי להיות שונה מהציבור, והייתי גם אני עושה כך, ומוסיף סכום הגון אל תוך המשלוח מנות.

כידוע לכם בתלמוד תורה שלנו, אנחנו פונים להורים מידי שנה בהודעה שאין צורך, והנהלת התלמוד תורה מבקשת מההורים שלא להביא מעטפות. בשנים הראשונות שנהגנו בזה - זה גרם תערומת מצד המלמדים, ובצדק - אף אחד לא אוהב שמקצצים לו בדבר שהיה רגיל לקבל, או שכל אדם אחר בתפקיד מקביל מקבל. מסיבה החלטנו לתת תוספת חג לכל מלמד - לפני פסח וסוכות, כדי שבסך הכל המלמד יקבל את מה שהיה רגיל לקבל.

אבל היות והתפתח דיון ארוך אצל המלמדים על המנהג הזה, אני רוצה לפרט מה היו הנימוקים להחלטה לבטל את הנוהג, והיה לזה ב' טעמים. א' מצד ההורים. ב' מצד עצם המעשה.

מצד ההורים - ברוך ה' זכינו ורוב מוחלט של ההורים הם בני תורה, שהאבא אברך והאמא עובדת לפרנסתה, והם חיים בדוחק ובצניעות. בכל השנה, כואב לי הלב על השכר לימוד הגבוה שהורים צריכים לשלם, אבל מה לעשות שבשביל לקיים ולהחזיק את המוסדות החרדיים שלא מקבלים תקצוב מלא צריך השתתפות של ההורים. יש הורים שמשלמים אלפי שקלים כל חודש על הוצאות הילדים, וזה בלתי נתפס.

אז בוודאי אנחנו מאמינים שהוצאות בניו לתלמוד תורה אינם מן המניין, אבל זה לא התפקיד שלנו לחיות על חשבון האמונה של השני, זה ההורים צריכים לומר. אנחנו צריכים לדאוג לגשמיות של האחרים ולא לעבודת האמונה והביטחון שלהם, וכשאני כראש מוסד דורש מההורים סכומים שאני יודע שזה לא קל להם, זה לא נוח לי, אבל אני יודע שזה הדבר הנכון.
אבל כל שקל נוסף שאני מבקש מההורים אני חייב לשקול, האם זה ראוי ומוצדק או לא.

התוספת שההורים נותנים לפורים היא בפירוש לא כסף נצרך. כדי להביע הכרת הטוב והערכה רבה לא צריך דווקא כסף, מה גם שברגע שזה נהיה מנהג העולם זה מאבד את המשמעות והתוכן העיקרי. כדי להביע הכרת הטוב צריך להתקשר למלמד, ולומר תודה רבה בצורה הכי כנה ואמיתית, ולא פעם בשנה אלא כל כמה חודשים - לפחות.

כמובן שהורה שחפץ להביא מתנה כספית כאות הערכה, זה טוב, אבל לא נכון לעשות את זה בפורים, כי בפורים זה יוצר לחץ חיצוני על הורים אחרים, וגורם גם למי שלא יכול לתת, במיוחד גם שהמציאות היא שהמלמדים שרגילים לקבל מפתחים ציפייה מסוימת. והורה שכן רוצה, יכול להביא מתנה או כסף בזמנים אחרים.

יותר מכך, הורים שחושבים שהם יקנו את הרבה בסכום גדול הם טועים מאד. גם 500 שקל זה לא סכום שבעקובתיו מלמד ישנה את ההתנהגות שלו כלפי התלמיד. יכול להיות שבשבוע אחרי פורים הוא יזכור את המתנה ההגונה, אבל אחרי חודש הכל ישכח ויחזור לתלמודו. בכלל צריך לדעת שאם רוצים לרכוש שיתוף פעולה ייחודי - הדרך היא לא במתנה חד פעמית - תהיה גדולה ככל שתהיה. הדרך היא בקשר תמידי ועיקבי.
הורה שמתקשר כל חודש אל המלמד, ואומר לו תודה רבה, ראיתי שהשקעת כך וכך.. הוא יזכה שהמלמד יתייחס לבן שלו באופן מיוחד, כי המלמד יודע שההורה הזה הוא מעורב ופעיל, והוא עוקב באופן פעיל, וכמובן עוקב לא במובן הביקורתי - כי אז המלמד לא סובל את אותו הורה, אלא עוקב במובן החיובי - הוא נותן פידבק ומשוב חיובי.

טעם נוסף לפגם בעיני. המושג לתת מתנה כסף הוא לדעתי קצת תרבות מערבית שהכל אפשר לקנות בכסף. אנחנו הרי צריכים להביע הכרת הטוב וההערכה למלמד, אז הדרך הקשה היא להרגיש בלב את התחושה הזו, ולבוא למלמד עם בטן מלאה רגשות הומים על הדבר המיוחד. (ואגב, הדרך להגיע לכך היא פשוטה. נחשוב שיש מצווה מהתורה ושננתם לבניך. והמלמד עושה את מה שאנחנו צריכים לעשות. בזכותו יהיה לנו דור שממשיך את דרך התורה והמצוות). אבל מגיע העולם המערבי ומציע פתרון קל. הרי כולם אוהבים כסף (גם המלמדים.. גם המנהל.. - אגב אני אשתף באופן אישי משהו.. ממי המנהל מקבל מעטפות? בדרך כלל זה מכל ההורים של הילדים שרגילים גם לשותפות פעילה של המנהל..), אז הנה ניתן כסף - המקבל ישמח, ואנחנו נחסוך את הצורך להביע באופן כנה את הרגשות העמוקים שלנו.

איך התחיל המנהג הזה? אני לא יודע בדיוק, אבל פעם שמעתי ממנהל מבוגר איזו תאוריה. לפני עשרות שנים, המשכורת של מלמד הייתה קטנה ומצומקת באמת, כמעט כמו אברך כולל. סכום שלא היה בו כדי לחיות בכבוד אלא כדי להרוויח גם יותר מאברך. ולכן מלמד לא היה פרנסה כפשוטה אלא סוג של עבודת קודש, ולכן פעם בשנה נהגו לתת תגמול מיוחד כדי להגדיל את השכר של המלמד היקר.

כיום, מלמד בחיידר זה כמובן עבודת קודש, אשרי מי שזכה לעסוק במלאכת שמים יקרה זו. אבל מלמד בחיידר מקבל משכורת מכובדת, האם היא ראויה ונכונה לעבודה המאתגרת, זאת שאלה בפני עצמה, שכל אדם צריך להחליט בעצמו. אני סבור שמלמד שמתאים לתפקידו ויש לו את הכישורים המתאימים לכך (יראת שמים, כישורים דידקטיים, השכלה מתאימה לתפקידו) אז הוא יכול לעשות את מלאכתו נאמנה, ולחזור בערב שמח וטוב לב לביתו (כמובן לא בכל יום, יהיו ימים קשים, אבל ביום רגיל, הוא צריך לחזור עם הרגשה טובה, וזה הסימן למלאכה שמתאימה לאדם), וגם השכר בעיני הוא ראוי ומכובד בהתאם לציבור שלנו.

מאידך, מלמד שלא מתאים לתפקידו, אם בגלל חוסר חיבור לתפקיד (הוא לא מעריך את מה שהוא עושה. חסר כישורים דידקטיים, חסר השכלה בתחומי הלימוד שהוא מלמד), אז הוא חוזר לביתו עייף ותשוש לאחר מיצוי כוחות הנפש. מלמד נגש למלאכתו מסיבה אחת ויחידה, הכסף שנכנס בסוף החודש. במצב זה המחשבה היא כל הזמן, האם זה שווה את מה שאני עושה או לא.

לדעתי, תוספת של כמה אלפים פעם בשנה, זה נחמד מאד. אבל זה לא עומד בשיקול הכללי. מלמד שניגש לתפקיד - הוא בודק את הכישורים שלו, כמובן את השכר - כי הוא בא לפרנס את עצמו ומשפחתו. ואילו התוספת של פורים לא באמת נמצאת בתוך הסיפור, זוכרים אותה חודש לפני וחודש אחרי בלבד, מעבר לכך אין לזה באמת תועלת משמעותית.

זהו עיקרם של דברים, מקווה שתמצאו בהם טעם והגיון. ונשוב לחתום במעין הפתיחה. עלינו להוקיר ולהעריך את המתנה הגדולה שבתפקידנו, ויחד נזכה לאור הגדול של הימים הללו, ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, כן תהיה לנו.

בהוקרה רבה על כל פעלכם
 

CE3D

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
הדמיות בתלת מימד
קיבלתי ממאן דהוא מכתב מיוחד שכתב מנהל חיידר לרב'ס והנה הוא לפניכם.
חזק וברוך למנהל האמיץ ההגון והישר
בשנה שעברה היה דיון ארוך על הנושא, למה צריך לפתוח שוב?
בסוף כל אחד עושה לפי מה שהוא מחליט
 

CE3D

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
הדמיות בתלת מימד
כשהבכור שלי היה בגיל 5 לא ידעתי על המנהג של ה"מעטפות" (האחים שלי למדו בת"ת בפריפריה, ולא ידעתי שיש כזה מנהג בי-ם וב"ב. עוד לא היו ביתר וכד') בעלי כנראה גם לא היה מודע למנהג הזה, אולי שכח מאז שהיה בעצמו בחיידר...
הרב'ה גר בשכונה מאד רחוקה ולא היתה לנו אפשרות ללכת עם הילד להביא לו משלוח מנות. מה גם שנסענו יום קודם לפורים במרכז הארץ (לא ידעתי שמביאים לפני) אני בעצמי, לימדתי בבית ספר ששם ההורים לא הביאו משלוח מנות למורה , לא מתנה ובטח לא מעטפה עם כסף מכל הבנות ביחד ...
בקיצור מאיפה אני אמורה לדעת מה עלי לעשות (וכשאני מטופלת כבר בעוד 4 ילדים בלי עין הרע...)
יום אחרי פורים חוזר הבכור שלי ובוכה. אני שואלת מה קרה? והוא, כולו בן 5, בבכי קורע לב, מספר: הרב'ה נתן "זמירות לשבת" לכל הילדים רק לי הוא לא הביא. ולא יודע למה.
אני לא קולטת את הסיפור ויודעת שהילד שלי לא מפריע, ילד מקסים, אז מה יכולה להיות הסיבה שהרב'ה מפלה את הילד ? אני מתקשרת לרב'ה לשאול האם קרה משהו בהתנהגות של בני הממרר בבכי? ולא האמנתי למשמע אזני:
תשובת הרב'ה: מי שהביא לי משלוח מנות קבל ממני את הזמירות, היום.
לשאלתי האם כולם הביאו ענה : כן
הסברתי לו שבאמת לא ידעתי מזה. אבל בתור איש חינוך הוא לא יכול לעשות כזה דבר! אם יש לך בעיה כלפי ההורים, שלא הביאו לך, זה לא יכול להיות על גב הילד הרך. ובוודאי שאם זה רק ילד אחד היית סופג את ההוצאה על עצמך ולא מביא את הילד לכזה עלבון שרק הוא לא מקבל... רבה שמפלה ילדים בגלל משלוח מנות, לא ראוי לתפקיד.
ואין כל טעם שהילד יביא אחרי פורים משלוח מנות ... שוב , עדין לא ידעתי על "המעטפות" שלא מעניין את הרבה, המשלוח, השוקולדים והיין או הבונבוניירה... אלא המעטפה...
וכאן אני מצהירה שאני סלחתי לרבה, על כך, כי גם הוא היה צעיר
השתדלתי לשלוח בשנים הבאות משלוח מכובד לפי תקציבי והערכתי, עם ברכה והערכה ללא "מעטפה" (5 בבנים בשיירה, משכורת חינוך עצמאי, מילגת כולל ומשכנתא)
(לא חיכיתי לפורים, מכתבי הערכה היו כמעט, בכל שבוע עם הדיווח על החזרה בבית)
להזכירכם: המנהג נהיה כי בעבר, הרב'ה לא היה מקבל משכורת (כמו היום ) וההורים נתנו את המתנות לאביונים לרב'ה!
שיהיה לכולם פורים שמח
 

חיים הצדיק ני

משתמש רשום
להזכירכם: המנהג נהיה כי בעבר, הרב'ה לא היה מקבל משכורת (כמו היום ) וההורים נתנו את המתנות לאביונים לרב'ה!
שיהיה לכולם פורים שמח
ללא שום מקור

הרב זילברשטיין פסק שיש מצווה והכרת הטוב לתת
והביא מקורות לכך
 

ששונית

משתמש מקצוען
להזכירכם: המנהג נהיה כי בעבר, הרב'ה לא היה מקבל משכורת (כמו היום ) וההורים נתנו את המתנות לאביונים לרב'ה!
לא נכון.
אין לי מושג מאיפה לקחת את התזכורת הזאת
וניסיון כואב שהיה לך בעבר עם מלמד חסר דעה ולב, לא אמור להעיד על הכלל ולהביא למסקנות גורפות ושגויות.
 

CE3D

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
הדמיות בתלת מימד

CE3D

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
הדמיות בתלת מימד
לא נכון.
אין לי מושג מאיפה לקחת את התזכורת הזאת
המוציא מחברו עליו הראיה: מה לא נכון? המקור: ממתנות לאביונים שבזמנו היו הרבע'ס
וניסיון כואב שהיה לך בעבר עם מלמד חסר דעה ולב, לא אמור להעיד על הכלל ולהביא למסקנות גורפות ושגויות.
ברור שלא על הכלל. ח"ו וחס ושלום.
 

עץ הדעת טוב ורע

משתמש סופר מקצוען
באיזה עיר הליטאים לא נותנים?
בלת"ק
ברכסים, כך שמעתי ממקור מוסמך, לא מביאים לרב'ס כסף ולא רק זה - ההנהלה מודיעה לא להביא כסף למלמדים.
מי שכן יביא - יחזירו לו את כספו.

(מי שמכיר אישית את הדברים אשמח אם יחזק / יפרוך את הנכתב פה).
 

שרי ש.

משתמש פעיל
בלת"ק
ברכסים, כך שמעתי ממקור מוסמך, לא מביאים לרב'ס כסף ולא רק זה - ההנהלה מודיעה לא להביא כסף למלמדים.
מי שכן יביא - יחזירו לו את כספו.

(מי שמכיר אישית את הדברים אשמח אם יחזק / יפרוך את הנכתב פה).
אמת.
לא נותנים מעטפה ומי שכן מביא - מחזירים לו....
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  105  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה