הספרים של גרשונוביץ, מבחינת עלילה - טובים מאוד. מבחינת דמויות ואמינות - זוועות עולם.
וזה בלי קשר לנטיה שלו לתיאורי אלימות שאין להם הצדקה בעלילה.
בכל הנוגע למותחנים פסיכולוגיים, אף פעם לא הבנתי באמת את הז׳אנר הזה ומה שנכלל בו.
אני חושב שמרבית המותחנים הטובים הם גם פסיכולוגיים.
וזה בלי קשר לנטיה שלו לתיאורי אלימות שאין להם הצדקה בעלילה.
בכל הנוגע למותחנים פסיכולוגיים, אף פעם לא הבנתי באמת את הז׳אנר הזה ומה שנכלל בו.
אני חושב שמרבית המותחנים הטובים הם גם פסיכולוגיים.