נביא מלאכי פרק ג' עם ביאור
(א) הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי, וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא, אָמַר ה' צְבָאוֹת:
לפני שמשיח יבוא, הנני שולח את המלאך שלי הוא אליהו הנביא, והוא יפנה דרך לפני, דהיינו שילך בשם ה' ויתקן את העולם בתשובה.
ואז בזמן ביאת משיח, פתאום יבוא אל היכלו האדון שאתם מבקשים ורוצים ומצפים, שאז יבוא האדון ה' צבקות לשכון בבית המקדש למטה ולהתהלך בתוככם.
ואז מלאך הברית שהוא אליהו הנביא, שאתם חפצים ומחכים שיבוא לבשר על הגאולה, הנה הוא כבר בא לפני שבא האדון ה' צבקות. כך אמר ה' צבקות.
אליהו הנביא נקרא 'מלאך הברית' משום שהוא קינא על הברית במדבר, כמו שנאמר 'פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם'. ופינחס זה אליהו. והוא קינא על הברית בימי אחאב, כמו שנאמר 'וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹקֵי צְבָאוֹת'. וגם לכן זכה שהוא בא בכל פעם שמקיימים את מצוות ברית מילה.
והוא יקדים לבוא שלשה ימים קודם משיח, כדי להשיב רבים מעוון. ויכניס את העם בברית התורה והאמונה ובברית בינם לבין האלקים.
(ב) וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ, וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ, כִּי הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף, וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים:
אבל מי יוכל להכיל ולסבול את יום בוא המלאך שמפנה את הדרך, ומי יוכל לעמוד ולהתקיים כאשר יראה ויגלה המלאך, כי הוא כמו אש אשר יצרף וישרוף את הרשעים הדומים לסיגים, וכמו בורית של מכבסי בגדים אשר ינקה ויכבס אף את הכתמים הקטנים מהצדיקים, כדי שיהיו כמו בגד נקי לגמרי.
(ג) וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף, וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי, וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף, וְהָיוּ לַה' מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה:
וזה יהיה מיד כשיבוא. ואחרי כן, ישב ויהיה כמו צורף המצרף ומטהר את הכסף, והוא יצרף ויטהר פעם שנית את הטובים שהם כמו כסף, וכמו שכתוב כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם, ויטהר וינקה את בני לוי הדומים לכסף, ואת הכהנים יטהר וינקה יותר מהם כמו זהב. עד שהכהנים שיהיו לה' במעשים טובים שבין אדם למקום שזהו גדר הצדקה, רק הם יהיו ראויים להקריב בבית המקדש לעתיד לבוא.
(ד) וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת:
ואז תערב לה' תשורת יהודה וירושלים, כמו בימי עולם הם ימי משה רבינו, וכמו בשנים קדמוניות הם ימי שלמה המלך, שירדה אש מן השמים ואכלה את הקרבנות, וכן יהיה לעתיד לבוא בבית המקדש השלישי במהרה בימינו.
וְעָרְבָה: ענין מתיקות.
נבואה זו היא הנבואה האחרונה לפני הגלות המר, ואחריו לא ינבא עוד נביא עד שיבוא אליהו הנביא ומשיח צדקנו.
(כב) זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים:
בכל דור ודור זכרו לקיים את התורה שמסר לכם משה עבדי, אשר ציוויתי אותו בהר סיני את התורה, ולא אותו לבד ציוויתי אלא על כל ישראל שכולם יקיימו את התורה, את החוקים שלא יודעים את הטעם וגם את המשפטים שיודעים את הטעם.
(כג) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא:
בזכות התורה אשלח לכם את אליהו הנביא קודם בוא יום ה' הגדול והנורא.
(כד) וְהֵשִׁיב לֵב־אָבוֹת עַל־בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל־אֲבוֹתָם פֶּן־אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת־הָאָרֶץ חֵרֶם:
והוא ישיב את לב האבות אל ה' על ידי הבנים, כי אליהו הנביא יאמר לבנים בדרך אהבה ורצון לכו ודברו אל אבותיכם לאחוז בדרכי ה'.
וכן ישיב את לב הבנים אל ה' על ידי האבות, שאליהו הנביא יאמר להם בדרך אהבה ורצון לכו ודברו אל בניכם לאחוז בדרכי ה'.
וכך כולם יחזרו בתשובה.
והטעם שישלח ה' את אליהו הנביא לפני בוא יום ה', מפני כי אם אבוא פתאום מיד ביום ההוא ועדיין לא חזרו בתשובה אכה את כל יושבי הארץ בחרם ואבדון, ולכן אשלח מקודם את אליהו הנביא מלאך הברית כדי להחזיר את כולם בתשובה, ולהיות מוכנים לפני ה' בבואו לשפוט את הארץ, והיתה לה' המלוכה.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
