הנושאים החמים
הנושאים החמים
דניאל גופזר
משתמש סופר מקצוען
אֲנִי חוֹלֵמְאוּמַתּ,
לֹא נִבְדַּקְתִּי, אֵין לִי צֹרֶךְ בָּזֶה
לַיְלָה לַיְלָה,
שָׁעָה שֶׁיָּרֵחַ זָהֹב וְיָפֶה מְשַׁיֵּט מֵעַל בֵּיתִי.
יֵשׁ לִי אֶת כָּל הַתַּסְמִינִים.
כְּשֶׁאֲנִי קָם, אֲנִי יוֹדֵעַ כְּבָר –
אֲנִי חוֹלֵמְאוּמַתּ.
(07:47AM)
עִם בֹּקֶר,
וְהַשְׁטִיבְּלַעךְ הוֹמִים.
וּלְיַד גַּן הַיְּלָדוֹת,
אַבָּא עַלִּיז מַצְחִיק אֶת הַיַּלְדָּה הַמְּקֻיֶּקֶת שֶׁלּוֹ.
וַאֲנִי תּוֹהֶה
לָמָּה הָעוֹלָם מִתְעוֹרֵר שָׂמֵחַ
וְרַק אֲנִי צָרִיךְ לְמָפְּסֵט אֶת עַצְמִי בְּכֹּחַ?
כְּשֶׁסֵּפֶר הַתּוֹרָה נָטָה לִפֹּל
וְנִשְׁמָע קוֹל קְרִיעָה,
בֵּית הַכְּנֶסֶת כֻּלּוֹ עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ
הֶחֱסִיר פְּעִימָה,
כְּמוֹ שֶׁיֶּלֶד רָץ לִכְבִישׁ, וְהָרְחוֹב עוֹצֵר
כְּמוֹ רֹאשׁ שֶׁל תִּינוֹק נִשְׁמַט לְאָחוֹר,
וְזֶה רִגֵּשׁ אוֹתִי עַל הַבֹּקֶר
שֶׁלַּמְרוֹת הַכֹּל
הַתּוֹרָה
עָמֹק עָמֹק בְּלִבֵּנוּ.
(08:40AM)
בְּרַכֶּבֶת, מְהוּמָה.
כֻּלָּם רָצִים, דּוֹחֲפִים,
זוֹ מִפַּחַד בּוֹס, וְהַהוּא
מִפַּחַד רֹאשׁ הַכֹּילֶל.
וְרַק חַיָּל שֶׁיָּשַׁב וְנִגֵּן עַל הַפְּסַנְתֵּר
בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית,
עָצַר אוֹתִי מֵהַשֶּׁטֶף,
וְהִזְכִּיר לִי, אֶת כְּחֹל הַשָּׁמַיִם
וְאֶת הָעֵצִים הַיְּרֻקִּים,
שֶׁיֵּשׁ פָּנִים מֵאֲחוֹרֵי הַמַּסֵּכוֹת
וְאֶת הַלְּבָבוֹת הַהוֹמִים.
(12:50PM)
הַתּוֹרָה מַכָּה בִּי שָׁרָשִׁים,
לְהַרְגִּישׁ חוֹף מִבְטָחִים
בְּתוֹךְ יָם סוֹעֵר.
(19:20)
אֲנִי בַּדֶּרֶךְ.
רַק פָּנָסֵי רְחוֹב,
וְאִשָּׁה קְטַנָּה,
מְגוֹנֶנֶת עַל אוֹצָר קָטָן שֶׁלָּהּ,
שֶׁפּוֹתֵחַ עֵינַיִם רְעֵבוֹת עַל הָעוֹלָם.
אֲנִי חוֹזֵר.
הַיּוֹם הַזֶּה בְּחֵיקִי.
וְכַּמָּה טוֹב לָשׁוּב מֵהַלֶּבַד שֶׁל הָרְחוֹב
לַבְּיַחַד שֶׁל הַבַּיִת.
לֹא נִבְדַּקְתִּי, אֵין לִי צֹרֶךְ בָּזֶה
לַיְלָה לַיְלָה,
שָׁעָה שֶׁיָּרֵחַ זָהֹב וְיָפֶה מְשַׁיֵּט מֵעַל בֵּיתִי.
יֵשׁ לִי אֶת כָּל הַתַּסְמִינִים.
כְּשֶׁאֲנִי קָם, אֲנִי יוֹדֵעַ כְּבָר –
אֲנִי חוֹלֵמְאוּמַתּ.
(07:47AM)
עִם בֹּקֶר,
וְהַשְׁטִיבְּלַעךְ הוֹמִים.
וּלְיַד גַּן הַיְּלָדוֹת,
אַבָּא עַלִּיז מַצְחִיק אֶת הַיַּלְדָּה הַמְּקֻיֶּקֶת שֶׁלּוֹ.
וַאֲנִי תּוֹהֶה
לָמָּה הָעוֹלָם מִתְעוֹרֵר שָׂמֵחַ
וְרַק אֲנִי צָרִיךְ לְמָפְּסֵט אֶת עַצְמִי בְּכֹּחַ?
כְּשֶׁסֵּפֶר הַתּוֹרָה נָטָה לִפֹּל
וְנִשְׁמָע קוֹל קְרִיעָה,
בֵּית הַכְּנֶסֶת כֻּלּוֹ עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ
הֶחֱסִיר פְּעִימָה,
כְּמוֹ שֶׁיֶּלֶד רָץ לִכְבִישׁ, וְהָרְחוֹב עוֹצֵר
כְּמוֹ רֹאשׁ שֶׁל תִּינוֹק נִשְׁמַט לְאָחוֹר,
וְזֶה רִגֵּשׁ אוֹתִי עַל הַבֹּקֶר
שֶׁלַּמְרוֹת הַכֹּל
הַתּוֹרָה
עָמֹק עָמֹק בְּלִבֵּנוּ.
(08:40AM)
בְּרַכֶּבֶת, מְהוּמָה.
כֻּלָּם רָצִים, דּוֹחֲפִים,
זוֹ מִפַּחַד בּוֹס, וְהַהוּא
מִפַּחַד רֹאשׁ הַכֹּילֶל.
וְרַק חַיָּל שֶׁיָּשַׁב וְנִגֵּן עַל הַפְּסַנְתֵּר
בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית,
עָצַר אוֹתִי מֵהַשֶּׁטֶף,
וְהִזְכִּיר לִי, אֶת כְּחֹל הַשָּׁמַיִם
וְאֶת הָעֵצִים הַיְּרֻקִּים,
שֶׁיֵּשׁ פָּנִים מֵאֲחוֹרֵי הַמַּסֵּכוֹת
וְאֶת הַלְּבָבוֹת הַהוֹמִים.
(12:50PM)
הַתּוֹרָה מַכָּה בִּי שָׁרָשִׁים,
לְהַרְגִּישׁ חוֹף מִבְטָחִים
בְּתוֹךְ יָם סוֹעֵר.
(19:20)
אֲנִי בַּדֶּרֶךְ.
רַק פָּנָסֵי רְחוֹב,
וְאִשָּׁה קְטַנָּה,
מְגוֹנֶנֶת עַל אוֹצָר קָטָן שֶׁלָּהּ,
שֶׁפּוֹתֵחַ עֵינַיִם רְעֵבוֹת עַל הָעוֹלָם.
אֲנִי חוֹזֵר.
הַיּוֹם הַזֶּה בְּחֵיקִי.
וְכַּמָּה טוֹב לָשׁוּב מֵהַלֶּבַד שֶׁל הָרְחוֹב
לַבְּיַחַד שֶׁל הַבַּיִת.
