באמרי שמאי (מרבי שמאי גינזבורג זצ"ל) על שמות ג, יד, מביא וז"ל:ה' צלך - ינהג עמך כפי שתתנהג.
ידוע בשם הבעש"ט [והובא בשמו בספרי תלמידיו. קדו"ל אא"ט].
מובא כבר בתלמידי רבינו יונה.
ראיתי זאת בעבר. אינני מוכשר בחיפוש, ניסיתי כעת ולא מצאתי.
אולי מישהו כאן ימצא.
ויאמר אלוקים אל משה, אהיה אשר אהיה:
ברמב"ן כאן כתוב בזה הלשון: ועוד אמר, כיוצא בזה במדרש אגדה, מהו אהיה אשר אהיה? כשם שאתה הווה עמי, כך אני הווה עמך, אם פותחים ידיהם ועושין צדקה, אף אני אפתח את ידי, שנאמר (דברים כ"ח י"ב), יפתח לך את אוצרו הטוב, ואם אינן פותחין את ידיהם, מה כתוב שם הן יעצור במים ויבשו (איוב פרק י"ב ט"ו) ע"כ הרמב"ן, היינו ד' מתנהג עם האדם כמו שהאדם נוהג במצוות ד', מדרש הזה אינו בידינו, אולם מעין זה מצינו במדרש תהלים מזמור קכ"א, "הנה לא ינום ולא יישן", וכי יש שינה למעלה חלילה וכו', אלא אלו הצרות הבאות על ישראל בעולם הזה, כביכול הקב"ה עושה כן וכו', וכן הנביאים מתנבאים ובוכים אם אשכחך ירושלים? אלא א"ל הקב"ה בכיתם אתם אף אני בוכה עמכם וכו' כלומר הקב"ה מתנהג עם ישראל כפי שהם נוהגים במצוותיו, כמו שמפרש השל"ה הקדוש בפרשת משפטים בשם המדרש, וז"ל: כמו שאמר במדרש מהו ד' צלך (תהלים קכ"א ה') מה צלך, אם אתה משחק לו הוא משחק לך, ואם אתה בוכה לו הוא בוכה כנגדך, ואם אתה מראה לו פנים זעומות או מסבירות, אף הוא נותן לך כך, אף הקב"ה - צלך, כשאתה הווה עמו הוא הווה עמך, ובהתעוררות התחתון מתעורר העליון, עכ"ל השל"ה ובשערי העבודה מרבינו יונה סימן מ"ב (נדפס בשנת תשכ"ז בבני-ברק מכתב י"ד), מובא מאמר זה.
וכן כתב במדרש שמואל על אבות ג יג וז"ל:
ואל זה כוון דהמע"ה במה שאמר ה' צלך על יד ימינך ושמעתי בזה שהוא יתברך כצל לעולם על יד ימינו של אדם כי הצל עושה כל מה שהאדם עושה אם הוא פותח ידו נראה בצל כמו יד פתוחה ואם הוא קופץ ידו נראה בצל ג"כ יד סתומה וכן הוא יתברך הוא צלך על יד ימינך ועושה כל מה שימינך עושה אם אתה פותח יד ימינך לפזר צדקה לעניים אף הוא יתברך פותח ידו לתת לך ואם אתה קופץ ידך מליתן לעניים גם הוא קופץ ידו ואינו נותן לך.