סיפור בהמשכים מפלצת המקוואות

[ניק 70107]

לא כל כך יודעת איך לאכול את זה. בפרק הראשון הולהבתי לגמרי, ועקבתי בהנאה צרופה אחרי כל המתח והמסתורין סביב המקווה בלילי ראש חודש. שמעון האמיץ שיצא לחקור את התעלומה היה השיא, אבל מה שבא אחר כך קצת נתקע לי בגרון ואפילו אין לי מושג מה בדיוק מפריע לי. העובדה שיש בחור חנד בסיפור? המפלצתיות לשמה שאין לה לכאורה איזושהי סיבה הגיונית או מטרה? כלומר, סתם ללכת ולעשות ונדליזם? אני אפילו לא יודעת להגיד לאן ציפיתי שהסיפור ימשיך, כי באמת הייתי במתח. אבל פחות אוהבת את ההסבר הנוכחי לאירועים - אולי יום אחד כשאבין את עצמי אחזור להסביר פה

 

[משולש ברמודה]

יש איזה קטע כזה שלבקר כולנו יודעים מצוין ובאריכות אבל להגיד מה טוב פחות : )
אז ככה, לי השינוי נראה טוב, למרות שהפרק הראשון הוא אקספוזיציה טהורה מהסוג הפחות אהוב עלי.
(מצד שני מובן מאד. זה שינוי שקורה באמצע סיפור בהמשכים, אין באמת דרך מושלמת לעשות את זה).
נחכה בינתיים לראות לאיפה תיקחי את המפלצת הזאת, ואם יתברר שיש לה מטרה הגיונית חוץ מרוע טהור ואהבה לכאוס…
(למרות שמבחינת ההיגיון לא חייבת להיות מטרה מוגדרת, בסיפור זה לדעתי חובה).

 

[הספרן]

יש איזה קטע כזה שלבקר כולנו יודעים מצוין ובאריכות אבל להגיד מה טוב פחות : )

פחות אם בכלל..
לגזור ולשמור (כל כך נכון)

 

[מ. י. פרצמן]

יש איזה קטע כזה שלבקר כולנו יודעים מצוין ובאריכות אבל להגיד מה טוב פחות : )

האמת שאני חושבת שזה להפך.
תגובות של "מהמם" ו"מטורף" אפשר לקבל כאן בפורום בכיף,
אבל בשביל ביקורת מעמיקה ובונה כבר צריך להתחנן...

בכל אופן תודה לכולם על הביקורת ועל הפידבק. אני רושמת לי הכל, מקבלת חלק, ובודקת איך אפשר לשנות את העלילה בהתאם.

 

[משולש ברמודה]

תגובות של "מהמם" ו"מטורף" אפשר לקבל כאן בפורום בכיף,
אבל בשביל ביקורת מעמיקה ובונה כבר צריך להתחנן...

תגובות של 'מהמם' ו'מטורף' לא נכללות בעיני בקטגוריה ביקורת מצוינת... למרות שזה כמובן נחמד מאד : )
ביקורת בונה ומעמיקה כוללת בתוכה גם ביקורת חיובית שמראה מה עשינו טוב ולא רק מה לא עובד.

בכל אופן, אני אישית מעריכה מאד את השינויים שעשית כאן. לא קל לקבל ביקורת ועוד לשנות את הסיפור כולו בגללה...
מה שכן, מעניין לראות לאיפה תיקחי את זה כי לכאורה בפרקים ששונו הייתה כבר סגירה מסוימת לעלילה.

 

[ifatrosh]

האמת שאני חושבת שזה להפך.
תגובות של "מהמם" ו"מטורף" אפשר לקבל כאן בפורום בכיף,
אבל בשביל ביקורת מעמיקה ובונה כבר צריך להתחנן...

בכל אופן תודה לכולם על הביקורת ועל הפידבק. אני רושמת לי הכל, מקבלת חלק, ובודקת איך אפשר לשנות את העלילה בהתאם.

השינוי יפה וטוב. סיפור מרתק.
נראה לי שצריך קצת חיבור בין הפרקים, שיהיה יותר קוהרנטי.
ואולי המונולוג של המפלצת עדיף שייכתב כסיפור עלילה ולא דיבור על העבר?

 

[הודיה בן חיים]

מותר להקפיץ אשכול אחרי שלושה חודשים וחמישה ימים?

@מ. י. פרצמן מחכים להמשך...

 

[מ. י. פרצמן]

מותר להקפיץ אשכול אחרי שלושה חודשים וחמישה ימים?

@מ. י. פרצמן מחכים להמשך...

האמת שלפני כמה שבועות נזכרתי במפלצת - לא משנה למה -
וחשבתי שבאמת הגיע הזמן לכתוב פרק.
אבל אז קפצה לה פרצמן העצלנית ואמרה שבטח כבר מזמן עברו שלושה חודשים,
ושמחתי שיצאתי ידי חובה.
שהרי כלל הוא כלל, ואסור להקפיץ אשכולות אחרי שלושה חודשים. זה לא אני אמרתי, זאת ההנהלה הקשוחה והאטומה של הפורום הזה.

תכלס, זו שאלה קשה. כי אם זה רק חמישה ימים וזה אשכול בהמשכים, אולי יש צד להקל.
נראה לי אם הייתי אזרח שומר חוק, והייתי מבקשת מהמנהלת אישור,
הייתה המנהלת אומרת לי שמותר לי להקפיץ באופן חד פעמי רק אם יש לי סיבה ממש טובה,
שזה אומר, בעברית צחה, פרק חדש.

אז קבלו. אם עד סוף השבוע אכתוב פרק חדש - יעלה האשכול מן האוב.
ואם לא אכתוב, הרמתי את קולי בלחישה מאיימת, אם לא אכתוב -
יצנח האשכול בתהום תחתייה, כמו כל קורבנות המפלצת,
ואיש לא יידע מה עלה בגורלו.

אחלו לי בהצלחה.

 

[אליהו פ]

תכלס, זו שאלה קשה. כי אם זה רק חמישה ימים וזה אשכול בהמשכים, אולי יש צד להקל.
נראה לי אם הייתי אזרח שומר חוק, והייתי מבקשת מהמנהלת אישור,
הייתה המנהלת אומרת לי שמותר לי להקפיץ באופן חד פעמי רק אם יש לי סיבה ממש טובה,
שזה אומר, בעברית צחה, פרק חדש.

אז קבלו. אם עד סוף השבוע אכתוב פרק חדש - יעלה האשכול מן האוב.
ואם לא אכתוב, הרמתי את קולי בלחישה מאיימת, אם לא אכתוב -
יצנח האשכול בתהום תחתייה, כמו כל קורבנות המפלצת,
ואיש לא יידע מה עלה בגורלו.

ומכיוון שהאשכול כבר הוקפץ (בין אם בצורה חוקית ובין אם לא...) ואפילו נפח אשכול חדש רק כדי להיזכר ולמצוא את הסיפור הזה - כולנו מחכים כבר להמשך ושום תירוץ לא יתקבל...

אחלו לי בהצלחה.

וכמובן שכולנו מאחלים בהצלחה להמשך הסיפור.
וגם למפלצת שתחזור אלינו...

 

[אוראל סולטן]

ואם כבר, הסיפור הזה מאוד הזכיר לי סיפור שכתבתי לפני כשנה+ (עוד לפני שהייתי מחובר אפילו לפרוג.).

הסיפור דאז סיפר על בחור ישיבה שירד מהדרך והחל לעסוק בכישופים בגלל שחבר שלו זלזל בו על שהוא עושה תיקון חצות. לאחר כ20 שנה החבר המזלזל הגיע לנפוש בווילה עם משפחתו ומשפחת אחיו, שם הם חוו דברים מוזרים.

לקראת סוף הסיפור, בגלל שהבחור המזלזל לא הספיק לקרוא תיקון חצות כהוראת הרב, מתעוררת מפלצת שהבחור הראשון יצר, ומשמידה את כל העולם. מי שנשאר הוא רק האחיין הקטן של הבחור המזלזל, שצריך להציל את העולם בעזרת קמע, שעון, ופיצה...

בעז"ה בל"נ אם יהיה לי זמן אעלה את הסיפור באשכול כאן, בין הסיפורים שכתבתי שהתחברתי אליהם...

 

[מ. י. פרצמן]

לפרק הקודם

פרק 8

חוקי הטבע גורסים שבמלחמה הצד החזק מנצח, ואילו החלש נכנע, בלית ברירה, לכוחה של המציאות. כך בכל מלחמה, קטטה או מריבה - חוקי הטבע מניסים את השתדלותיו הנואשות של הצד החלש, וידו של החזק גוברת.

ביקומים מקבילים אין צורך בחוקי הטבע, מכיוון שכללי המלחמה שונים. והמפלצת ידעה זאת. היא ידעה זאת עד כדי היכולת לאזור עוז ולזנק קדימה, במהירות שהיא רק חמישית ממהירות האור אך גבוהה יותר מכל מהירות אנושית אחרת, הישר אל מול פניה של הישות האכזרית שאותה שטמה מכל.

לישות אין פני אנוש המורכבים מעיניים ופה, אלא שתי להבות אש הבוערות מעל עצמות הלחיים, ומשהו שנראה כמו שני מסורים חשמליים מוצבים במקום שבו אמורות להיות השיניים.

אך למפלצת, לעומת זאת, יש צבתות ברזל במקום זרועות, וגרזנים כאצבעות.

וכך, במאזן הכוחות הזה, החל הקרב על חייהם של קורבנותיה העתידיים של המפלצת.

מבט אחד של הישות מספיק כדי לשלוח ענן של אש מאכלת היישר לכיוונה של המפלצת, מנסה ללחוך את שערה, לתפוס בנשמתה. אך תנועת התגוננות מהירה מספיקה כדי להסיט את האש מכיוונה, ומכת מחץ, כבדה כמשאית הנושאת עופרת, עושה את דרכה היישר אל קודקודה של הישות האכזרית, אלא שדי בצקצוק שפתיים כדי להדוף גם אותה.

וכך, במשך זמן שאינו מוגדר בחוקי מלחמות הפלצות, ממשיכים שני הגופים להיאבק זה בזה, להסתער זה על זה, לנגור איברים ולרמוס חלקים שבעברה, כבחור ישיבה, אפילו לא ידעה המפלצת שקיימים בה.

ואז, בלי שידעה מאיפה הגיעה, נחתה עליה מכת המחץ, זו שהכניעה אותה וחתמה את חייה לקוטלת קורבנות במקווה הכלים.

אגרופה של הישות, פטיש ברזל עוצמתי, השתוללה לעברה בשיוט מהיר. המפלצת ניסתה להגמיש את צווארה מפניה, אך האגרוף היה מכוון לקודקוד הראש.

ואת המהלומה הזו לא יכול אף יצור, אנושי או שלא, לבלום.

ברגע הראשון הסתחררו כל גורמי העולם מול עיניה, פורצות במחול עוועים מסחרר. ברגע השני עפו גפיה של המפלצת והתפורר גופה, והיא חשה ברוח לוהטת המסחררת את ראשה ודעתה וגוררת אותה במנהרה עצומה מטה, מטה, מטה, אוספת בדרכה את כל כוחות הרשע שניקרו אליה בדרך.

וכך, להבה קולחת של רשע, שנאה ורוע, צנחה המפלצת מטה, היישר אל כדור הארץ, ואל תוך המקווה שהיה בקו אנכי בדיוק מתחת הישות האכזרית.

 

[מקליד...]

הכתיבה כמובן מרתקת.
ביקורת קטנה:
אני יודע שאתם מנהלים בקהילת כתיבה וכו' וכו'
אבל לענ"ד היה עדיף פרק אחרון בסגנון כזה:
"אין לי כח לכתוב את הפרק האחרון - אנא דמיינו בכוחות עצמכם"

 

[ליאורהA]

סוף סוף! נראה שהאיחולים נשאו פרי...

אחלו לי בהצלחה.

ברשותך...

אותה שטמה מכל

שאותה

צווראה

צווארה

ואז, בלי שאפילו ידעה מאיפה זה הגיע, נחתה עליה מכת המחץ

לדעתי כדאי להעלות את המשלב הלשוני של המילים המודגשות כדי שיתאימו לשאר הקטע (בלי מאיפה וזה).

ועוד משהו קטן - אם כבר כתבת עוד פרק, אולי תכתבי עוד כמה עכשיו כדי שלא נצטרך לחכות כ"כ הרבה עד לפרק הבא.

 

[נ. גל]

יופי, עכשיו אפשר לעבור את השבת.
יש מה לדמיין בשעות האין סופיות.
תודה.

 

[מ. י. פרצמן]

הכתיבה כמובן מרתקת.
ביקורת קטנה:
אני יודע שאתם מנהלים בקהילת כתיבה וכו' וכו'
אבל לענ"ד היה עדיף פרק אחרון בסגנון כזה:
"אין לי כח לכתוב את הפרק האחרון - אנא דמיינו בכוחות עצמכם"

תודה!
לא הבנתי את הביקורת הקטנה, אשמח לביאור למען אבוקר.

סוף סוף! נראה שהאיחולים נשאו פרי...


ברשותך...

שאותה

צווארה

לדעתי כדאי להעלות את המשלב הלשוני של המילים המודגשות כדי שיתאימו לשאר הקטע (בלי מאיפה וזה).

ועוד משהו קטן - אם כבר כתבת עוד פרק, אולי תכתבי עוד כמה עכשיו כדי שלא נצטרך לחכות כ"כ הרבה עד לפרק הבא.

תודה על ההערות!
צודקת לגבי כולן, והמשלב הלשוני במשפט האחרון באמת גרוע. מתקנת.

יופי, עכשיו אפשר לעבור את השבת.
יש מה לדמיין בשעות האין סופיות.
תודה.

גם לי יוצא לפעמים לתהות באמצע שבת מה מעשיה של המפלצת עכשיו...
אבל אז אני מסלקת את ההרהורים כי אסור לחשוב ביזנס. שתסתדר קצת בעצמה.

 

[מקליד...]

לא הבנתי את הביקורת הקטנה, אשמח לביאור למען אבוקר.

בהחלט לא הסברתי את עצמי מספיק טוב.
א. הכתיבה מרתקת - על כל המשתמע. פשוט 'לבלוע' את הפרק.
ב. מסיבה זו - לא 'רפרפתי' על הפרק הקודם לפני הקריאה - דבר שגרם לי לחוסר הבנה מסוים.
כנ"ל הפרקים שהוחלפו (וטוב שכך..) גרמו לי לקרע קטן בסיפור
ג. משום מה הבנתי שזהו הפרק האחרון - וממש לא הצלחתי לזהות פה סוף.
ד. היה לי קצת לא ברור האם אנחנו בתוך סיפורו של מר שמעוני או רקע כללי קדום, אולי היה כדאי לשלב איזה משפט שלו בפרק שנבין מי מספר לנו.
ה. התקשיתי להבין את הפרק - אנסה לתאר זאת בציטוטים הבאים:

הישר אל מול פניה של הישות האכזרית שאותה שטמה מכל.

מי היא הישות שאותה שנאה המפלצת ונלחמה עמה? זהו כח טבע מסוים?
אני יודע 'פנטזיה זה פנטזיה' אבל עדיין היה חסר לי קצת..

לישות אין פני אנוש המורכבים מעיניים ופה, אלא שתי להבות אש הבוערות מעל עצמות הלחיים, ומשהו שנראה כמו שני מסורים חשמליים מוצבים במקום שבו אמורות להיות השיניים.

זהו התיאור הראשון על מראה של הישות - הכניס אותי ליותר דילמות מאותה סיבה.

ספוילר: גילוי נאות

כתבתי ביקורת פי 3 יותר מפורטת מזו, ואז קלטתי שפספסתי את החלקים האחרונים של הפרק הקודם.. (לא הופיעו בקישורים של הפרקים) אז בהחלט הביקורת הייתה לא במקום בכלל. מתנצל על האי הבנה

 

[מ. י. פרצמן]

בהחלט לא הסברתי את עצמי מספיק טוב.
א. הכתיבה מרתקת - על כל המשתמע. פשוט 'לבלוע' את הפרק.
ב. מסיבה זו - לא 'רפרפתי' על הפרק הקודם לפני הקריאה - דבר שגרם לי לחוסר הבנה מסוים.
כנ"ל הפרקים שהוחלפו (וטוב שכך..) גרמו לי לקרע קטן בסיפור
ג. משום מה הבנתי שזהו הפרק האחרון - וממש לא הצלחתי לזהות פה סוף.
ד. היה לי קצת לא ברור האם אנחנו בתוך סיפורו של מר שמעוני או רקע כללי קדום, אולי היה כדאי לשלב איזה משפט שלו בפרק שנבין מי מספר לנו.
ה. התקשיתי להבין את הפרק - אנסה לתאר זאת בציטוטים הבאים:

מי היא הישות שאותה שנאה המפלצת ונלחמה עמה? זהו כח טבע מסוים?
אני יודע 'פנטזיה זה פנטזיה' אבל עדיין היה חסר לי קצת..

זהו התיאור הראשון על מראה של הישות - הכניס אותי ליותר דילמות מאותה סיבה.

ספוילר: גילוי נאות

כתבתי ביקורת פי 3 יותר מפורטת מזו, ואז קלטתי שפספסתי את החלקים האחרונים של הפרק הקודם.. (לא הופיעו בקישורים של הפרקים) אז בהחלט הביקורת הייתה לא במקום בכלל. מתנצל על האי הבנה

אייש.
זה עונשה של מי שכותבת פרק פעם בשלושה חודשים.

בקצרה:
היה הייתה מפלצת במקווה הכלים. היא חיסלה קורבנות על ימין ועל שמאל.
אדון שמעוני הגיבור החליט לחקור את הפרשייה, ובליל ראש חודש יצא למקווה הכלים, שם פגש את המפלצת שמספרת לו את סיפורה.

מכאן אנחנו עוברים חזרה לעבר, סיפורה של המפלצת:
המפלצת הייתה בחור ישיבה, עד שהישות האכזרית - חייזרית שנולדה לכבוד הפנטזיה - הטילה את חבל המימוש עליו, והפכה אותו למפלצת.
כך בכל ערב, כאשר החל אור הלבנה להאיר את העולם, הפך הבחור למפלצתי וקטלני.
יום אחד, או לילה אחד, החליט הבחור לתפוס בקצה חבל המימוש, וכך הוא עלה אל הירח, שם התעמת מול הישות האכזרית בגפו.
בסופו של מאבק בין כוחות הרשע ניצחה הישות האכזרית, והטילה את המפלצת חזרה אל כדור הארץ - היישר אל תוך מקווה הכלים, כשהיא מפלצתית מתמיד.

המשך יבוא.

 

[אין פאנץ']

המשך יבוא.

ראו הובטחתם!!!
ראו הבטחתם...

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

המשך יבוא.

יופי, תודה!

 

[Talya kadosh]

אודה ואתבייש לי כי ברבות הזמן החולף האמנתי שלא נזכה לקרוא עוד פרקים מצמררים ומלאי אימה ממקלדתך המושחזת היטב. ולכן כשהאשכול לכד את תשומת ליבי, מיהרתי לפתוח אותו במעט תקווה שאולי והיה ומישהי החליטה שאין לה לב להשאיר אותנו במתח כזה ואת הבחור המסכן צף לו כראש בודד בין מי המקווה.

סיפקת את הציפיות, אין מה לומר. השינוי, אף על פי שאני לא זוכרת למה היה נצרך לשנות, יפהפה כמו כל שאר הפרקים. והפרק החדש מצוין. היה שווה לחכות, אבל עדיין נשמח לפרק הבא מוקדם יותר. הניחושים שלי לגבי המשך הסיפור ישמחו להתעמת או שמא להתאמת עם המקור.

תודה שהחזרת את הסיפור, כל כך חסרה לי ספרות הפנטזיה. מודה לך מאוד.