האחריות היא לפעול ולהתאמץ. על זה הם נבחרו, ועל זה הם מקבלים משכורת.אבל החכי"ם נשלחו למטרה מסוימת - לדאוג לבוחריהם - ובראש ובראשונה נושא הגיוס. (הפטור)
הם מקבלים משכורת ע"כ לא עובדים בהתנדבות.
אי אפשר להוריד מהם אחריות..
בפרט שלא בדיוק מובן למה לא דאגו לחוק בתחילת הקדנציה שאז היה הרבה יותר קל להעביר.
ואת זה לפי מיטב ידיעתי הם עשו ועושים הרבה מאוד.
ההצלחה היא לא בידיים של אף אחד. ומדובר בנושא מאוד מאוד מורכב וקשה.
האם יש כאלה שיכולים להצליח יותר? - אינני יודעת.
אם יש כאלה שיש להם רעיונות מציאותיים וישימים, שהם יכולים לבצע אותם, ולהצליח יותר - אולי צריך לתת להם ללכת לכנסת.
האם באמת יש כאלה? - אני ממש לא בטוחה.
כי לזרוק רעיונות פשטניים בלי להיות בתוך הפרטים והמורכבות העצומה - זה לא רציני.
ולכל פעולה יש הרבה השלכות, וצריכים לקחת בחשבון את כל המכלול.
וסוף כל סוף אנחנו מיעוט כאן, ויש כוחות גדולים מאוד שנלחמים ביהדות מלחמת חורמה.
מה עוד שנושא הגיוס הוא עדין ורגיש במיוחד.
גם כאלה שלא נלחמים ביהדות מלחמת חורמה בדברים אחרים -
הם לא מבינים את הנושא הזה של הגיוס, והוא מאוד מקומם אותם. והם נגדינו בעניין הזה.
ותמיד השאלה היא מה הן האפשרויות המציאותיות העומדות כעת בפנינו -
ומה מבין האפשרויות האלה היא האפשרות הכי טובה.
וזה מה שחברי הכנסת שלנו מנסים לעשות - בהכוונת הגדולים - להתנהל ולפעול ולהתאמץ בדרך האפשרית הכי טובה שקיימת כרגע במציאות הנוכחית.
אידיאל זה דבר נפלא, וחשוב לשאוף אליו ולהיות מכוונן כלפיו. אבל כאשר אין אפשרות ליישם אותו, בוחרים באפשרות הכי פחות גרועה.