בהחלט הסבירות היא שהטענות כאן צודקות, ולא החוק הזה הוא שיעזור במשבר הדיור.
אבל בכל זאת משום מה יש תחושה שהרבה מהטוענים לא הגיעו ממקום של מחשבה ובדיקה אובייקטיבית האם החוק יעיל, אלא המטרה היתה מסומנת מראש, 'מה פתאום שיטילו עלי מס, מה חטאתי ופשעתי'. הדאגה לכיס מדברת הרבה מאד.
[כמובן שבאותו מידה נכון לומר, שהקנאה וצרות העין מדברת מגרונם של המצדדים בחוק, א"א להכחיש שגם לזה חלק בויכוח].
ובכן, בא נדון לגופו של ענין, אם החוק היה פותר את משבר הדיור, האם היה אפשר להבין אותו. אם נניח שהתפיסה של כחלון ופקידי האוצר נכונה, ולמשקיעים חלק נכבד בהעלאת המחירים הדרסטית שאנו רואים, הגיוני לא לאפשר לציבור מבוסס יותר לרכוש כמה דירות, ולמנוע בזה מהציבור החלש לקנות את דירתו היחידה.
זה שאתם רוצים לדאוג לילדכם או לעת זקנתכם, יפה מאד, אבל בכ"ז תודו שצורך יותר בסיסי הוא קניית דירה ראשונה.
כ"ז כמובן לא רלוונטי, משום שסביר שאתם צודקים שלא המס המשונה יפתור את הבעיה, אבל אם נדבר במקרה תיאורטי שאכן כך היה, אינני משוכנע שהתפיסת עולם הזו אינה צודקת.